האם ניתן לתבוע את אמזון בישראל? כן ולא
חברת נטורל סולושנס, שעוסקת בשיווק מוצרי טיפוח טבעיים לחיות מחמד, החלה למכור את מוצריה בפלטפורמת המסחר המקוון ב-2016. כעבור כמה שנים נחסמה בפניה האפשרות למכור את אחד המוצרים הכי פופולריים שלה, מנימוקי רגולציה במדינות היעד. החברה הגישה תביעה בארץ, אף שחתמה בעת פתיחת חשבון המוכר באמזון על תנאי השימוש של הפלטפורמה, שבין היתר קובעים כי כל מחלוקת תידון בהתאם לדיני מדינת וושינגטון שבארה"ב
ב-2016 עשתה חברה ישראלית קטנה בשם נטורל סולושינס, שעוסקת בשיווק מוצרי טיפוח טבעיים לחיות מחמד, צעד משמעותי - פריצה לשוק הגלובלי. החברה, שהחלה את דרכה עם קו מוצרים מצומצם, פתחה חשבון מוכר בפלטפורמת הסחר המקוונת של אמזון Amazon.com Inc. , ובחרה למקד את פעילותה בארה"ב ובקנדה – שניים מהשווקים הגדולים והמשמעותיים ביותר בתחום. מהר מאוד, המוצרים של נטורל סולושינס, ובראשם שמפו לכלבים, החלו לצבור פופולריות. ואולם לאחר כמה שנים של פעילות יציבה, הגיעה תפנית חדה: אמזון חסמה את האפשרות למכור את אחד המוצרים המרכזיים של החברה – השמפו לכלבים – בשווקים האמריקני והקנדי. לטענת אמזון, הסיבה לכך היתה דרישות רגולטוריות במדינות היעד.
החסימה הובילה את החברה הישראלית לנקוט צעד חריג – הגשת תביעה בישראל נגד אמזון, בטענה לפגיעה כלכלית חמורה ולפגמים בהתנהלות החברה האמריקנית. ואולם אמזון לא שתקה: באמצעות עורכי דינה, היא פנתה לבית המשפט בבקשה לדחות את התביעה על הסף, תוך שהיא כופרת בעצם סמכותו של בית המשפט הישראלי לדון בסוגיה.
נטורל סולושנס, שבסיסה נמצא בישראל, חתמה בעת פתיחת חשבון המוכר באמזון על תנאי השימוש של הפלטפורמה, שבין היתר קובעים כי כל מחלוקת תידון בהתאם לדיני מדינת וושינגטון שבארה"ב. תנאי השימוש אף כוללים התייחסות מפורשת לפורום שיפוטי זר, תוך שלילת האפשרות לקיים הליך משפטי מחוץ לארה"ב. עם פרוץ הסכסוך, ולאחר ניסיונות כושלים ליישובו מול נציגי אמזון, פנתה החברה לבית משפט השלום בראשון לציון והגישה תביעה אזרחית נגד Amazon.com Inc. בגין נזקים כספיים שנגרמו לה, לטענתה, עקב חסימת המוצר בשווקים העיקריים בהם פעלה. במקביל להגשת התביעה, ביקשה החברה היתר להמצאת כתבי בי-דין (כתבי טענות) אל מחוץ לתחום השיפוט - בקשה שנענתה בתחילה על ידי בית המשפט במעמד של צד אחד.
אמזון השיבה למהלך בצעד תקיף. בבקשה מפורטת שהגישה בהתאם לתקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, טענה החברה האמריקנית כי מדובר בתביעה שהוגשה נגד הישות הלא נכונה – Amazon.com Inc., שכלל אינה צד להסכמים עם המוכרים בפלטפורמה. "יש להבחין בין הישות הנתבעת לבין הגורמים המפעילים את מערכת המסחר", נכתב בבקשה. "החברות שעמן התקשרה התובעת בפועל הן Amazon Services LLC ו-Amazon Services International Inc., ולא הישות הנתבעת".
- 1.27 מיליארד דולר באמזון - אקמן משנה כיוון: יותר טכנולוגיה פחות תשתיות
- אמזון נכנסת לשוק הרכב: תשתף פעולה עם הרץ למכירת כלי רכב משומשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הטענה הזו, הפנתה אמזון לתניית ברירת הדין בהסכם המשתמש, שלטענתה מחייבת את הצדדים לקיים את ההליך אך ורק לפי הדין של מדינת וושינגטון, ולא בישראל. "התובעת לא טוענת, ובוודאי לא מוכיחה, מהו הדין החל במדינת וושינגטון, ולא מבססת כל עילת תביעה בהתאם לדין זה", הדגישה בתשובתה לתביעה. עוד טענה אמזון כי אף אחת מעילות ההמצאה לפי תקנות סדר הדין האזרחי אינה מתקיימת כאן, וכי הנזק, ככל שנגרם, התרחש כולו מחוץ לישראל. "אין כל זיקה ממשית לישראל – לא במעשים, לא במחדלים, ולא בנזק".
נטורל סולושינס מצדה טענה כי אמזון, כפי שהיא נתפשת על ידי הציבור והמוכרים, היא ישות אחת שפועלת תחת מיתוג אחיד – ולכן יש מקום לראות ב-Amazon.com Inc. אחראית ישירה למעשיה. החברה הישראלית טענה כי החסימה גרמה לה לנזקים כבדים, הן ישירים והן עקיפים – ובפרט לירידה דרמטית בהכנסות ולפגיעה מתמשכת במוניטין. היא הדגישה כי אף שמכירותיה נעשו בצפון אמריקה, מרכז פעילותה העסקית, צוות הפיתוח, שירות הלקוחות וניהול המלאי נמצאים כולם בישראל – ולכן הנזק נוגע באופן ישיר לתחום השיפוט המקומי.
השופטת דר להב דחתה את טענות התובעת אחת לאחת. בהחלטתה היא קבעה כי, "אין זה מספיק שהתובעת היא חברה ישראלית כדי להקים את הסמכות המקומית. יש להוכיח כי אחד מן הרכיבים של עילת התביעה התרחש בישראל – וזה לא נעשה כאן". בהתייחסה לטענת היריבות, קיבלה השופטת את עמדת אמזון וציינה בפסק הדין שפורסם כי, "במועד פתיחת החשבון ובשנים שלאחר מכן, ההסכמים נחתמו עם חברות אחרות בקבוצת אמזון, ולא עם Amazon.com Inc. כפי שנדרש לפי הדין".
- בת 30 גרה עם הוריה ונקלעה לחובות - מדוע נדחה ההסדר?
- שלף אקדח בעימות בכביש - אך הרשעתו בוטלה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה
השופטת גם עמדה על תניית ברירת הדין והפורום בהסכם המשתמש, וקבעה כי יש לייחס לה תוקף מחייב: "העובדה שהתובעת הסכימה, עם פתיחת החשבון, להתדיין אך ורק לפי דיני מדינת וושינגטון, מהווה הסכמה חוזית שעליה לכבד". בסיכום ההחלטה נכתב גם כי, "לא מתקיימת אחת מעילות ההמצאה לחו"ל, לא ניתן להקים סמכות שיפוט בישראל על יסוד מקום מושבה של התובעת בלבד, והצווים המבוקשים – לרבות צו עשה נגד חסימת המוצר – חורגים מגדר הסמכות הטריטוריאלית של בית משפט זה".
ההחלטה ממחישה כי גם כשמדובר בפעילות עסקית שמנוהלת מישראל, קביעות משפטיות בהסכמים מסחריים – כמו ברירת דין ופורום – עשויות לנעול את שערי בתי המשפט המקומיים. עבור נטורל סולושינס, מדובר במכה קשה – הן תדמיתית והן עסקית. עם זאת, ייתכן כי החברה תבחן את האפשרות לנקוט הליכים משפטיים בארה"ב, בהתאם לתנאים החוזיים עליהם חתמה. כך או כך, הסיפור ממחיש עד כמה המציאות העסקית המודרנית – מקוונת, חובקת עולם, אך כפופה עדיין לחוקי מדינות לאום – דורשת זהירות, הבנה משפטית עמוקה וניהול סיכונים מוקפד, גם עבור המוכרים הקטנים ביותר.
האם היה סיכוי שהתביעה
תתקבל אם הישות הנתבעת היתה Amazon Services LLC ולא Amazon.com Inc.?
בהחלט ייתכן. אחת הטענות המרכזיות של אמזון היתה היעדר יריבות, משום שהתביעה כוונה כלפי ישות שאינה צד להסכם המסחרי. לו היתה התביעה מוגשת נגד הישות הנכונה – החברה שבפועל התקשרה
עם נטורל סולושינס – ייתכן כי בית המשפט היה נדרש לעומק התביעה לפני פסילה על הסף, גם אם סוגיית הסמכות עדיין היתה עומדת למבחן.
האם ניתן היה לטעון כלפי תניית ברירת הדין והפורום שהיא מקפחת או בלתי סבירה?
כן, אך מדובר במשימה משפטית מורכבת. בתי המשפט נוטים לכבד תניות מסוג זה, במיוחד כשמדובר בהסכמים בין גופים עסקיים. עם זאת, במקרים שבהם יש פערי כוחות מהותיים בין הצדדים, ניתן לנסות לטעון כי מדובר בתנייה מקפחת או בלתי סבירה, בייחוד כשמדובר בעסקים קטנים
מול תאגידי ענק. במקרה הזה, בית המשפט לא התרשם שהפערים מצדיקים חריגה מהתנייה.
האם נטורל סולושינס היתה יכולה לבקש צו זמני שיחייב את אמזון להשיב את המוצר לפלטפורמה עד להכרעה?
תיאורטית
כן, אך במקרה שבו הסמכות הטריטוריאלית מוטלת בספק, הסיכוי לקבל סעד זמני פוחת באופן משמעותי. בנוסף, כשמדובר בפלטפורמה גלובלית שפועלת מחוץ לגבולות ישראל, הפעלת צווים שיפוטיים אקס-טריטוריאליים מורכבת משפטית ולעתים אינה ניתנת לאכיפה.
האם ניתן לראות באמזון מעין "רגולטור פרטי" שמיישם כללים של מדינות שונות כלפי מוכרים זרים?
במידה מסוימת כן. אמזון נדרשת לעמוד בדרישות הרגולציה המקומית במדינות שבהן היא פועלת, ובכך היא למעשה "מייצאת" את דרישות החוק
לידי המוכרים – גם אם הם לא תושבי אותן מדינות. כשרגולטור אמריקני או קנדי דורש הוכחות בטיחות או רישוי למוצרי קוסמטיקה, אמזון נאלצת לפעול בהתאם - גם כלפי מוכרים ישראלים.
מה היתה העילה המשפטית של נטורל
סולושינס בתביעה עצמה?
החברה טענה לפגיעה חוזית, עוולות מסחריות ואובדן הכנסות, כלומר תביעה נזיקית וחוזית כאחד. היא טענה כי החסימה של המוצר נעשתה ללא אזהרה מוקדמת, ללא שקיפות וללא אפשרות להתגונן, ולכן מדובר בהתנהלות שפגעה בזכויותיה כלקוח
עסקי.
מה המשמעות המעשית של ביטול היתר ההמצאה?
המשמעות היא שהתובעת אינה יכולה להמשיך בהליך המשפטי נגד אמזון בישראל. אם תבחר להמשיך במאבקה, עליה להגיש תביעה במדינת וושינגטון (או
מחוז שיפוט אמריקאי מתאים אחר), לפי תנאי ההסכם. מדובר בהליך יקר ומורכב עבור חברה קטנה מישראל.
האם יש לתביעה זו תקדים דומה במערכת המשפט בישראל?
ישנם מקרים דומים, אך כל מקרה נבחן
לפי נסיבותיו. בתי המשפט בישראל דנו בעבר בתביעות של עסקים קטנים מול פלטפורמות בינלאומיות, אך ברובם, כשהתקיימה תניית ברירת דין או פורום, הנטייה היתה לאכוף אותה. מה שייחודי כאן הוא השילוב בין סמכות שיפוט, יריבות משפטית, וסוגיית האכיפה מחוץ לישראל.
במקרה אחר, בית משפט השלום בראשון לציון הכריע בפברואר האחרון בתביעה שהגיש הרב אמנון יצחק נגד ענקיות הטכנולוגיה גוגל ומטא, ועוד שלושה אנשים פרטיים. הרב, שידוע כפעיל מרכזי בתחום החזרה בתשובה, דרש סכום כולל של 1.8 מיליון שקל בטענה כי פורסמו נגדו תכנים מכפישים בפלטפורמות השונות של החברות. הרב יצחק ועמותת שופר שבניהולו פנו לבית המשפט בטענה כי מיוני 2020 הופצו ברשת סרטונים ופרסומים שהציגו אותו באור שלילי. בין היתר, נטען כי הסרטונים תיארו אותו כמי שמנהל כת מסוכנת, מתעלל נפשית ופיזית בחסידיו, ואף כמי שהשפיע באופן עקיף על אדם שביצע רצח. התובעים טענו כי הפצת הסרטונים נעשתה באופן ממומן, בהשקעה כספית ניכרת, וכי גוגל ומטא סירבו להסיר את הפרסומים על אף פניותיהם החוזרות ונשנות. התובעים טענו כי מדובר בקמפיין מכוון שנועד להשחיר את שמו של הרב ולפגוע בפעילותו. לדברי הרב יצחק עצמו, "לא ייתכן שחברות ענק כמו גוגל ומטא יאפשרו הפצת שקרים גסים שכאלה, במיוחד כאשר מדובר באיש ציבור שהשפעתו רבה על הקהל הרחב".

מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה
בפסק דין שניתן באחרונה נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? במקרה הנ"ל אם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר
ברכישת דירה. לאחר פרידתן טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה
בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? המקרה עסק באם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן של השתיים, טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה שניתנה ללא תנאי. הנתבעת ניסתה לשכנע כי עצם העובדה שהאם בחרה במנגנון של משכנתא הפוכה מלמדת שלא היה כל צפי להחזר, משום שבהסדרים מסוג זה נהוג שהפירעון מתבצע רק לאחר פטירת הלווה. לטענתה, הדבר מחזק את המסקנה שמדובר במתנה ולא בהתחייבות כספית.
בית המשפט קיבל את עמדת האם והכריע כי מדובר בהלוואה, בין היתר משום שבת הזוג לשעבר הודתה שהשתיים הן אלה שהיו אמורות לשאת בתשלומי המשכנתא ההפוכה. בנוסף, הובהר כי הנתבעת היתה מעורבת בכל שלבי נטילת ההלוואה מהבנק. בית המשפט גם התרשם מחוסר מהימנות מצדה. השופטת הילה אוחיון גליקסמן קבעה כי מועד הפירעון ייחשב למועד שבו ניתן צו לפירוק השיתוף בדירה המשותפת, וכי בנסיבות שנוצרו אין מדובר במתנה חד-צדדית אלא בהלוואה ברורה. בהתאם לכך, נקבע כי עליה להחזיר את חלקה, ובנוסף היא חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל. ההכרעה אינה רק משפטית אלא גם מסר חברתי ברור: כספים שמועברים בתוך המשפחה - גם כשיש אמון הדדי - עלולים להפוך למוקד לסכסוכים יקרים ומורכבים אם לא נחתם הסכם כתוב וברור.
מה ההבדל בין מתנה להלוואה? מבחינה משפטית, ההבחנה בין מתנה להלוואה קריטית.
מתנה - לפי חוק המתנה, ברגע שהכספים הועברו, ההתחייבות הושלמה ואין למי שנתן את המתנה זכות לדרוש את החזרתה, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות מאוד. העברה כזו מתאפיינת באופי חד-צדדי וללא תמורה.
הלוואה - היא הסכם דו-צדדי. גם אם לא נחתם חוזה בכתב, ניתן להוכיח באמצעות ראיות נסיבתיות שהיתה כוונה להחזיר את הכספים, למשל אם הצדדים סיכמו על תשלומים או אם יש מסמכים המעידים על החזר בפועל.
בתי המשפט נוטים לראות בהעברות כספים בתוך המשפחה מתנה, בעיקר כשמדובר בהורים לילדיהם, אלא אם קיימות ראיות ברורות ההפוכות לכך.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- עמותה דתית גבתה מאות אלפים בלחץ - "עושק ולא תרומה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקרים נוספים מהפסיקה
פסקי דין קודמים מלמדים עד כמה הגבול בין מתנה להלוואה הוא דקיק:

שלף אקדח בעימות בכביש - אך הרשעתו בוטלה
בצעד חריג ויוצא דופן, הורה בית משפט השלום בפתח תקווה על ביטול הרשעתו של גבר בן 66, מורה לנהיגה לשעבר ומתנדב במשטרה, שהורשע בשימוש פזיז באקדח במהלך עימות סוער בכביש. השופט קבע כי נסיבות האירוע, מצבו הבריאותי והכלכלי של הנאשם, לצד התנהגות המתלוננת - שוטרת
בעת האירוע - מצדיקים את ההחלטה, תוך שהוא מדגיש כי, "במובנים מסוימים, התנהגותה היתה חמורה משלו"
ביום קיץ מתוח, עימות שגרתי לכאורה בין נהגים נהפך לאירוע חריג שהגיע לפתחו של בית המשפט. מה שהחל כנסיעה צמודה בין שני כלי רכב על הכביש התפתח במהרה לעימות מתלהט, שבסיומו שלף אחד הנהגים - גבר בן 66, מורה לנהיגה במקצועו - את האקדח האישי שלו בעודו יושב במכוניתו. אף שלא ירה ולא כיוון את הנשק ישירות אל מי מהנוכחים, עצם השליפה הובילה להגשת כתב אישום נגדו, ולהליך פלילי שהסתיים השבוע בהחלטה דרמטית: ביטול הרשעתו, בנימוק שהנזק הצפוי לו כתוצאה מהרשעה חמור לאין ערוך מחומרת מעשיו.
השופט שרון דניאלי מבית משפט השלום בפתח תקווה קבע כי אמנם הנאשם ביצע עבירה של "מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירייה" לפי סעיף 338(א)(5) לחוק העונשין, אך לנוכח הנסיבות החריגות יש מקום להורות על ביטול ההרשעה. בהחלטתו עמד על כך שהנאשם פעל לאחר שרכבו נחסם על ידי נהגים אחרים, כשאחד מהם אף פתח את דלת רכבו. "בהכרעת הדין קבעתי כי שליפת האקדח על ידי הנאשם במהלך האירוע... אינם מאפשרים את ביטול כתב האישום באופן גורף", כתב השופט בפסק הדין שפורסם, "אך מנגד, לא ניתן להתעלם מכך שבמובנים מסוימים, התנהגותה של המתלוננת היתה חמורה יותר מזו של הנאשם".
המאשימה, עו"ד זיוה לדרמן, ביקשה מבית המשפט שלא להיעתר לבקשת ההגנה לביטול הרשעה. לדבריה, מדובר במורה לנהיגה ששלף נשק במהלך עימות בכביש, מעשה שיש בו פגיעה חמורה בערכים המוגנים. היא טענה כי, "האינטרס הציבורי מחייב העברת מסר מרתיע לפיו עבירה של כיוון נשק כלפי אחר מחייבת הרשעה בדין". עם זאת, השופט דניאלי סבר אחרת, והדגיש כי למרות החומרה, אין להתעלם מהשלכות ההרשעה על חייו של הנאשם.
"מדובר באירוע חד-פעמי, לא בדפוס התנהגות"
מנגד, סנגורו של הנאשם, עו"ד רן אפק, טען כי ההרשעה תפגע קשות בפרנסתו, שכן משרד הרישוי נוהג לפסול את רישיון ההוראה של מורי נהיגה שהורשעו בפלילים. אפק הדגיש כי הנאשם הוא המפרנס היחיד בביתו, בעוד אשתו נכה ואינה עובדת, וכי האירוע החריג הזה הביא גם להפסקת התנדבותו רבת השנים במשטרה. "מדובר באירוע חד-פעמי, לא בדפוס התנהגות", טען הסנגור, והוסיף כי הנאשם לא פגע באיש, לא כיוון את האקדח באופן ישיר ולא דרך אותו כלל.
- מהמושבה ועד טרנר: אירועי האלימות הקשים בכדורגל הישראלי - והעונשים
- פסק דין: ביטוח תאונות של תלמידים חל גם במקרה של רצח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפסק הדין נפרשה ההיסטוריה האישית של הנאשם: אזרח שומר חוק, שהקדיש שנים להתנדבות במשטרת התנועה, וכעת מצא עצמו במרכזו של הליך פלילי. השופט התייחס גם למסמכים רפואיים שהוגשו לבית המשפט, מהם עלה כי מצבו הבריאותי של הנאשם מורכב ואף התדרדר במהלך ההליך. לכך הצטרף מצבה הרפואי של אשתו ומצבם הכלכלי הקשה. מכלול הנתונים האלה, כך נקבע, מצדיקים את ביטול ההרשעה. "הנאשם הראה כי תיגרם לו פגיעה מוחשית ובהסתברות גבוהה אף מיידית כתוצאה מההרשעה", נכתב בהחלטה.