גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

הציגה הקלטות של הגרוש - בית המשפט דחה אותן

האשה ביקשה להוציא צו הגנה מפני בעלה לשעבר, והשמיעה הקלטות שלו לכאורה, שבהן הוא תוקף אותה בפני הילדים המשותפים שלהם. "המבקשת בחקירתה סרבה להשיב מי הקליט את ההקלטות, טענה כי השתמשה בקטינים לצורך ההקלטה, אך לא פירטה כיצד", נכתב בפסק הדין. בית המשפט קבע כי יש חשש ממשי שההקלטות הושגו שלא כחוק, ולא ניתן להשתמש בהן כראיה

עוזי גרסטמן | (3)
נושאים בכתבה משמורת גירושים

בית המשפט לענייני משפחה בצפת דחה באחרונה את בקשתה של אם לשניים למתן צו הגנה נגד האב, בטענה שהוא מסית את ילדיהם המשותפים נגדה ופוגע ברווחתם הרגשית. השופטת אביבית נחמיאס, סגנית הנשיאה, קבעה כי האם לא הצליחה להוכיח עילה למתן הצו, וכי הקלטות שהגישה כראיות הושגו בדרכים בעייתיות ולא ניתנות לקבלה כראיה משפטית.


במרכז הפרשה נמצאים בני זוג לשעבר, הורים לשני ילדים בני 9 ו-11, שמתמודדים עם סכסוכים משפטיים רבים מאז שהתגרשו ב-2018. "למרבה הצער, הצדדים מנהלים בפני עשרות רבות של הליכים משפטיים, שהחלו בשנת 2017", ציינה השופטת בפסק הדין שלה. במהלך השנים האחרונות ניהלו ההורים מאבקים בנוגע למשמורת ולזמני השהות של הילדים עם האב. בפסקי דין קודמים נקבעו זמני שהות מוגבלים לאב בשל התנהגותו, אך במקביל קבע בית המשפט כי יש לאפשר לילדים לשמור על קשר עמו.


בתחילת פברואר השנה פנתה האם לבית המשפט בבקשה להוציא צו הגנה נגד האב, בטענה כי הוא גורם נזק נפשי חמור לילדים. היא טענה כי "האב מסית את הילדים כנגדה, מכפיש אותה בפניהם ויוצר אצלם פחדים ותחושות שליליות כלפיה". לצורך חיזוק טענותיה, צירפה האם הקלטות של שיחות שלכאורה נערכו בין האב לילדים. אחת האמירות שיוחסו לאב היתה: "אז מה היא מנסה עכשיו לעשות? להגיד שאני חולה נפש? אני משלם לה מזונות, נותן לה כסף, והיא רוצה מלחמה…". בהזדמנות אחרת הוא אמר לכאורה לילדים כי, "ברגע שאתם אצלי בבית… משטרה לא תבוא ותגיד לכם לחזור לאמא שלכם".


השופטת נחמיאס דחתה את הבקשה של האם, בין היתר משום שזו סירבה לחשוף כיצד השיגה את ההקלטות. "המבקשת בחקירתה סרבה להשיב מי הקליט את ההקלטות, טענה כי השתמשה בקטינים לצורך ההקלטה, אך לא פירטה כיצד", נכתב בפסק הדין שפורסם. בית המשפט קבע כי יש חשש ממשי שההקלטות הושגו שלא כחוק, וגם אם התוכן שלהן היה רלוונטי, לא ניתן להשתמש בהן כראיה תקפה. "אין להקל ראש בפגיעה בפרטיותם של קטינים כאשר נעשה בהם שימוש להשגת ראיות בניגוד לחוק האזנות סתר", קבעה השופטת בהכרעתה.


מנגד, האב טען כי האם מנסה בדרכים שונות למנוע ממנו לראות את ילדיו, וכי מדובר במהלך מתוזמן כחלק ממאבק משפטי רחב יותר. לדבריו, "האם משתמשת בהליכים משפטיים באופן ציני כדי לסכל את הקשר שלי עם ילדיי". הוא הוסיף כי "האם אינה מאפשרת בדיקה מקצועית אובייקטיבית של המצב, אלא מתעקשת אך ורק על בדיקה פסיכודיאגנוסטית שלי, בזמן שהיא עצמה מתנגדת לכל בדיקה".


משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בהחלטתה, ציינה השופטת כי מטרת החוק למניעת אלימות במשפחה היא להגן על בני משפחה מפני סכנה מיידית. "העילות למתן צו הגנה כוללות אלימות פיזית, איום ממשי או התעללות נפשית מתמשכת. במקרה זה, לא הונחה תשתית מספקת לקביעה כי האב מהווה סכנה מיידית או מתמשכת לילדיו", קבעה השופטת. בית המשפט התרשם כי האם מנסה למעשה להפעיל לחץ על האב באמצעות ההליך המשפטי הנוכחי, בייחוד לאחר שתביעתה להרחיב את הפיקוח על מפגשי האב עם הילדים נדחתה. "לא ניתן להכשיר הקלטות שהושגו בדרכים מפוקפקות כדי לבסס צו כה מרחיק לכת", הדגישה השופטת בפסק הדין.


מלבד הדחייה של הבקשה, השופטת נחמיאס חייבה את האם בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 6,000 שקל, בעקבות ניצול לרעה של ההליך המשפטי. "התנהלות האם מעלה חשש כי הבקשה לא הוגשה בתום לב, אלא כחלק ממאבק שליטה בין הצדדים", נכתב בהחלטה.

קיראו עוד ב"משפט"


האם האב הכחיש את האמירות שיוחסו לו?

האב הכחיש חלק מהאמירות אך הודה שבמקרים מסוימים אמר דברים מסוימים מתוך מגננה, כשהילדים שאלו אותו שאלות מכוונות.

,

מה טענה האם לגבי הצורך בצו הגנה?

האם טענה שהאב פוגע נפשית בילדים ומסית אותם נגדה, אך לא הציעה חלופות כמו פיקוח במקום הפסקת המפגשים כליל.


מדוע בית המשפט לא דרש בדיקה פסיכולוגית לאם למרות המלצות גורמי הרווחה?

בית המשפט ציין כי האם מתנגדת לעבור בדיקה כלשהי, וזאת למרות המלצות הרווחה. השופטת הביעה תמיהה על סירובה, אך קבעה כי לא ניתן לכפות עליה בדיקה ללא תשתית משפטית מספקת.


האם האמא הציעה פתרונות חלופיים למניעת פגיעה בילדים?

האם ביקשה להפסיק את המפגשים כליל, אך לא הציעה חלופות כמו פיקוח או הדרכה הורית שהיתה יכולה לסייע להפחתת המתחים בין הצדדים.


במקרה אחר, בפסק הדין ע"פ 4481/14 פלוני נגד מדינת ישראל, נקבע כי הקלטות דיגיטליות יתקבלו כראיה רק אם יש ודאות לגבי אמינותן. בנוסף, נדון הצורך בבדיקת ההקלטות להימנעות ממניפולציות. במקרה נוסף, בתמ"ש 57641-08-20 ח.ג. נגד פלונית נקבע כי השגת הקלטות תוך הפרת פרטיות קטינים אינה קבילה כראיה, גם אם התוכן רלוונטי להליך משפטי. בפסק הדין ה"ט 25592-06-13 פלונית נגד פלוני נקבע כי צווי הגנה אינם כלי לסכסוכים בין הורים, אלא רק למצבים שבהם יש אלימות מיידית או מסוכנות ממשית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לוטי פוטוט 13/03/2025 18:16
    הגב לתגובה זו
    מי שלא מתחתן לא מתגרש מונע מחייו צרות מכאן מצא אשה מצא טוב לא מצא עוד יותר טוב שומר נפשו ירחק ויפה שעה אחת קודם
  • 1.
    אנונימי 12/03/2025 19:09
    הגב לתגובה זו
    הושג בדרכים כשרות
  • פצ 13/03/2025 13:04
    הגב לתגובה זו
    אצל אפי לא שלחו את הילדים עם ציוד הקלטה נסתר. לקחו טלפונים ישנים שנשארו בבית אצל גרושתו. זה ממש לא אותו הדבר
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.