בית המשפט לענייני משפחה בצפת דחה באחרונה את בקשתה של אם לשניים למתן צו הגנה נגד האב, בטענה שהוא מסית את ילדיהם המשותפים נגדה ופוגע ברווחתם הרגשית. השופטת אביבית נחמיאס, סגנית הנשיאה, קבעה כי האם לא הצליחה להוכיח עילה למתן הצו, וכי הקלטות שהגישה כראיות הושגו בדרכים בעייתיות ולא ניתנות לקבלה כראיה משפטית.

במרכז הפרשה נמצאים בני זוג לשעבר, הורים לשני ילדים בני 9 ו-11, שמתמודדים עם סכסוכים משפטיים רבים מאז שהתגרשו ב-2018. "למרבה הצער, הצדדים מנהלים בפני עשרות רבות של הליכים משפטיים, שהחלו בשנת 2017", ציינה השופטת בפסק הדין שלה. במהלך השנים האחרונות ניהלו ההורים מאבקים בנוגע למשמורת ולזמני השהות של הילדים עם האב. בפסקי דין קודמים נקבעו זמני שהות מוגבלים לאב בשל התנהגותו, אך במקביל קבע בית המשפט כי יש לאפשר לילדים לשמור על קשר עמו.

בתחילת פברואר השנה פנתה האם לבית המשפט בבקשה להוציא צו הגנה נגד האב, בטענה כי הוא גורם נזק נפשי חמור לילדים. היא טענה כי "האב מסית את הילדים כנגדה, מכפיש אותה בפניהם ויוצר אצלם פחדים ותחושות שליליות כלפיה". לצורך חיזוק טענותיה, צירפה האם הקלטות של שיחות שלכאורה נערכו בין האב לילדים. אחת האמירות שיוחסו לאב היתה: "אז מה היא מנסה עכשיו לעשות? להגיד שאני חולה נפש? אני משלם לה מזונות, נותן לה כסף, והיא רוצה מלחמה…". בהזדמנות אחרת הוא אמר לכאורה לילדים כי, "ברגע שאתם אצלי בבית… משטרה לא תבוא ותגיד לכם לחזור לאמא שלכם".

השופטת נחמיאס דחתה את הבקשה של האם, בין היתר משום שזו סירבה לחשוף כיצד השיגה את ההקלטות. "המבקשת בחקירתה סרבה להשיב מי הקליט את ההקלטות, טענה כי השתמשה בקטינים לצורך ההקלטה, אך לא פירטה כיצד", נכתב בפסק הדין שפורסם. בית המשפט קבע כי יש חשש ממשי שההקלטות הושגו שלא כחוק, וגם אם התוכן שלהן היה רלוונטי, לא ניתן להשתמש בהן כראיה תקפה. "אין להקל ראש בפגיעה בפרטיותם של קטינים כאשר נעשה בהם שימוש להשגת ראיות בניגוד לחוק האזנות סתר", קבעה השופטת בהכרעתה.

• הפר את זמני השהות 373 פעמים - וישלם ביוקר
• משרד המשפטים מקדם חקיקה שתחייב ייצוג משפטי בהליכים להוצאת ילדים מהבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, האב טען כי האם מנסה בדרכים שונות למנוע ממנו לראות את ילדיו, וכי מדובר במהלך מתוזמן כחלק ממאבק משפטי רחב יותר. לדבריו, "האם משתמשת בהליכים משפטיים באופן ציני כדי לסכל את הקשר שלי עם ילדיי". הוא הוסיף כי "האם אינה מאפשרת בדיקה מקצועית אובייקטיבית של המצב, אלא מתעקשת אך ורק על בדיקה פסיכודיאגנוסטית שלי, בזמן שהיא עצמה מתנגדת לכל בדיקה".

בהחלטתה, ציינה השופטת כי מטרת החוק למניעת אלימות במשפחה היא להגן על בני משפחה מפני סכנה מיידית. "העילות למתן צו הגנה כוללות אלימות פיזית, איום ממשי או התעללות נפשית מתמשכת. במקרה זה, לא הונחה תשתית מספקת לקביעה כי האב מהווה סכנה מיידית או מתמשכת לילדיו", קבעה השופטת. בית המשפט התרשם כי האם מנסה למעשה להפעיל לחץ על האב באמצעות ההליך המשפטי הנוכחי, בייחוד לאחר שתביעתה להרחיב את הפיקוח על מפגשי האב עם הילדים נדחתה. "לא ניתן להכשיר הקלטות שהושגו בדרכים מפוקפקות כדי לבסס צו כה מרחיק לכת", הדגישה השופטת בפסק הדין.

מלבד הדחייה של הבקשה, השופטת נחמיאס חייבה את האם בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 6,000 שקל, בעקבות ניצול לרעה של ההליך המשפטי. "התנהלות האם מעלה חשש כי הבקשה לא הוגשה בתום לב, אלא כחלק ממאבק שליטה בין הצדדים", נכתב בהחלטה.

• מכתב שתיאר את קבלה לעם ככת - הוצאת דיבה
• המשחק הסתיים באשפוז: "המועצה ומשרד החינוך התרשלו"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

האם האב הכחיש את האמירות שיוחסו לו?

האב הכחיש חלק מהאמירות אך הודה שבמקרים מסוימים אמר דברים מסוימים מתוך מגננה, כשהילדים שאלו אותו שאלות מכוונות.

מה טענה האם לגבי הצורך בצו הגנה?

האם טענה שהאב פוגע נפשית בילדים ומסית אותם נגדה, אך לא הציעה חלופות כמו פיקוח במקום הפסקת המפגשים כליל.

מדוע בית המשפט לא דרש בדיקה פסיכולוגית לאם למרות המלצות גורמי הרווחה?

בית המשפט ציין כי האם מתנגדת לעבור בדיקה כלשהי, וזאת למרות המלצות הרווחה. השופטת הביעה תמיהה על סירובה, אך קבעה כי לא ניתן לכפות עליה בדיקה ללא תשתית משפטית מספקת.

האם האמא הציעה פתרונות חלופיים למניעת פגיעה בילדים?

האם ביקשה להפסיק את המפגשים כליל, אך לא הציעה חלופות כמו פיקוח או הדרכה הורית שהיתה יכולה לסייע להפחתת המתחים בין הצדדים.

במקרה אחר, בפסק הדין ע"פ 4481/14 פלוני נגד מדינת ישראל, נקבע כי הקלטות דיגיטליות יתקבלו כראיה רק אם יש ודאות לגבי אמינותן. בנוסף, נדון הצורך בבדיקת ההקלטות להימנעות ממניפולציות. במקרה נוסף, בתמ"ש 57641-08-20 ח.ג. נגד פלונית נקבע כי השגת הקלטות תוך הפרת פרטיות קטינים אינה קבילה כראיה, גם אם התוכן רלוונטי להליך משפטי. בפסק הדין ה"ט 25592-06-13 פלונית נגד פלוני נקבע כי צווי הגנה אינם כלי לסכסוכים בין הורים, אלא רק למצבים שבהם יש אלימות מיידית או מסוכנות ממשית.