ארז רוזנבוך מגוריט
צילום: עמית חכמוב
ראיון

דירה בשליש מחיר - תתפלאו זה אמיתי, אבל יש סיכונים

איך אפשר להיחשף דרך הבורסה למחירי הדירות, האם השקעה בקרן מגוריט תשתלם בטווח הבינוני-ארוך וגם - שיחה עם ארז רוזנבוך יו"ר מגוריט על שוק השכירות בישראל

איציק יצחקי | (11)

שווי של 500 מיליון שקל והון עצמי של קרוב ל-1.5 מיליארד שקל. הנתונים האלו מעידים כי המשקיעים בשוק לא מאמינים במאזן של החברה שכולל נכסים, התחייבויות ובתחתיתו סיכום בשורת ההון עצמי. מדובר על הפרש של כמעט מיליארד שקל בין השווי של מגוריט להון העצמי שלה וכשמבינים מהם הנכסים - בניינים בהקמה ובניינים גמורים שמושכרים, התימהון אפילו גדל. דירות זה נכס יציב. גם אם היתה שנה קשה בשוק הדירות, לאורך עשרות שנים מחירי הדירות עלו בכ-5% בשנה. פרויקט של מגוריט (מגוריט)"פחות משקיעים קונים ויש פחות היצע לשוכרים". פרויקט של מגוריט (מגוריט)

אין מתנות חינם

אז הבעיה לא בנכסים של מגוריט ובטח לא בהתחייבויות. הלוואות, אגרות חוב מוצגות כמו שצריך. ההון העצמי אמיתי. על פניו משקיעים רוכשים דירות בשליש מחיר דרך השקעה במגוריט. אבל, בשוק ההון אין מתנות חינם, אם כי במקרים רבים יש עיוותים על פני תקופה מסוימת. המצב של מגוריט ושל אזורים ריט ליווינג שגם היא נסחרת בשליש על ההון, הוא מפתה, אבל לא חסר סיכון. ראשית, צריך להזכיר שעד כה הקרנות האלו יצרו הפסדים גדולים למשקיעים; שנית צריך להזכיר שיש דמי ניהול, אבל כאן יש חדשות טובות. בשנה האחרונה יש מגמה כללית של הפחתת דמי ניהול גם בשל הלחץ של הגופים המוסדיים וגם במגוריט ירדו דמי הניהול בצורה דרמטית. שלישית חשוב לזכור שיש דילולים. ברגע שהקרן מגייסת אקוויטי היא בעצם מעבירה חלק מהדיסקאונט הגדול לבעלי מניות נוספים. האמת היא שזה אולי הסיכון הגדול ביותר, כי לגבי הסיכון הראשון - מה שהיה (בשוק ההון) מת. צריך להסתכל קדימה. לגבי השני - יש כאמור פתרון. לגבי השלישי, בהינתן הגופים המוסדיים הרבים שמחזיקים שם והדומיננטיות שלהם וגם בעלי קרן הניהול עצמה, לרבות ארז רוזנבוך היו"ר, שמחזיקים בקרן, הרי שדילול  משמעותי לא סביר, כי זה יפגע בהם. זה אפשרי, אבל זה אמור להיות מחובר לאינטרסים של הגופים המוסדיים ובעלי השליטה.  ובהינתן כל זה נשאר לחפש הסברים אחרים לשווי הלכאורה נמוך. כנראה שמאזנית המצב טוב, גם מבחינת "המאזן הכלכלי" - ההון הכלכלי הוא בדומה להון החשבונאי והוא פי 3 מהשווי. אולי הבעיה בדוח רווח והפסד.

למה זה משתלם לחברות?

מגוריט נשענת על בניית פרויקטים במסגרת דיור להכרה לטווח ארוך ורכישת בניינים מיזמים. בפרויקטים להשכרת דירות לטווח ארוך, מחלקים בין דירות להשכרה בשכר דירה מפוקח וזול בכ-20% ממחיר השוק לתקופה ממושכת ודירות להשכרה בשוק החופשי. היזם (במקרה הזה הקרן) מקבלים פטור ממס שבח בסוף התקופה (אחרי 20 שנה), מס רכישה מופחת וצ'ופרים נוספים. התשואה הממוצעת בשכר דירה היא כ-3% (בשקלול של שני סוגי השכירויות). עלות המימון היא באזור 6% (עלות מימון אפקטיבית. בפועל העלות נמוכה משמעותית כי גויסו כספים בעבר. עלות החוב השקלית הממוצעת היא 4%). לכאורה יש בעיה קשה - התשואה לא מכסה את עלויות המימון. אבל זו לא התמונה המלאה. הקרן רוכשת את הדירות בהנחה במסגרת מכרזים להשכרה ארוכת טווח. מדובר בעסקאות במחיר נמוך בכ-20% ממחיר השוק. זה רווח שצריך להכיר בו לאורך תקופת ההשכרה. כמו כן, יש רווח יזמי משמעותי. מגוריט צופה לדווח בשנים הבאות על רווח כתוצאה משני האלמנטים האלו של חצי מיליארד שקל.  הרווח הזה עשוי להתבטא בתשואה משוקללת של כמה אחוזים בשנה. ולסיום יש לאורך זמן עלייה במחירי הדירות. בשנה האחרונה יש ירידות אפילו משמעותיות, ייתכן שהירידות יימשכו, אבל אם נסתכל על ההיסטוריה ארוכת הטווח וננסה לגזור על העתיד, נראה שמחירי הדירות עולים בממוצע בכ-5% בשנה. קחו את התשואה מדמי השכירות, מהשבחה, מרכישה בזול, מייזום ותקבלו כ-10% תשואה. עכשיו זה כבר נראה סביר בהינתן מימון בשיעור של כ-6% וזה עוד לפני הורדת הריבית הצפויה בשנה האחרונה. בחישוב צריך להוסיף סדר גודל של 0.5%-0.7% של עלויות, דמי ניהול, שוטפות וכו' ובחישוב שמרני, יש הוצאות של 8% בשנה. בחישוב לא שמרני ההוצאות הן 6.5% מהנכסים. קחו את הירידה הצפויה בריבית ותקבלו הוצאות של 7%-6%. זה משאיר לקרן רווח של 3%-4% אבל צריך לזכור שזה הרווח על המינוף, יש לה גם רווח על ההון שלה (והוא 1.5 מיליארד). כשמתחשבים בזה מקבלים תשואה מינימלית של 5%. תשואה יותר סבירה היא 7%-6%. זו תשואה לטווח ארוך וביחס להון העצמי. משקיעים צריכים להתייחס לשווי השוק. בשווי שוק שהוא שליש, התשואה לשווי היא פי 3. הייתכן? זה מביא אותנו ל-15%-20% בשנה. קחו מרווחי ביטחון, קחו דילולים בכל זאת, קחו הנחות שמרניות יותר, ועדיין כהשקעה לטווח ארוך זה מעניין. השאלה אם זה אפילו תחליף לרכישת דירה שנייה? יכול להיות שכן. יות מכך - אין את ההתעסקות ברכישת דירה, חוזה, עורכי דין, מסים, ביקורים בנכס, החלפת שוכרים ועוד. אתם כמובן משלמים לזה - דמי הניהול לשותף הכללי, אבל זה להשקיע בדירה מבלי להתעסק בכל המכלול, וגם - לעשות את זה בלחיצת כפתור ובכל סכום - גם ב-20 אלף שקל וגם ב-200 אלף שקל וגם ב-2 מיליון שקל. וזו השקעה נזילה, להבדיל מדירה. אז למה השוק לא מבטא את זה? אולי בגלל שזה לא העיתוי הנכון - הריבית עוד לא ירדה, מחירי הדירות צפויים להמשיך לרדת, ושוק הדיור להשכרה לטווח ארוך לא ממריא. מגוריט נשענת על פרויקטים ומכרזים להשכרה ארוכת טווח ונכון לעכשיו זה שוק קפוא. זה לא אומר כלום על החישוב למעלה, כי אלו כבר פרויקטים בבנייה, זה אומר על העתיד.   

"העסק נכשל"

"בראייה מלמעלה, המטרה של המדינה בהקמה והטבות לקרנות ריט נכשל", אומר לנו ארז רוזנבוך, מי שמנהל את קרן הריט מגוריט. עם העובדות קשה להתווכח. בתום 8 שנים, כיום מתפקדות 3 קרנות ריט שכל ההיקף שלהן יחד הוא 2.7 מיליארד שקל הון עצמי. המדינה היתה צריכה להביא את זה ל-30 מיליארד כי זה הפתרון האולטימטיבי למצוקת הדיור.  "זה כלום ושום דבר", הוא מסביר. "בוא נחדד את המספרים: קרנות ריט קנו יחד 4,500 דירות, מתוכן מוכנות היום פחות מ-2,000 דירות. יש 800 אלף דירות להשכרה בישראל, אז זה רבע אחוז. בשמונה שנים. אם מישהו חושב שזה הצלחה, הוא כנראה לא מבין".   ארז רוזנבוך (עמית חכמוב)"העסק נכשל". ארז רוזנבוך (עמית חכמוב) למה זה נכשל? "ההגנה שזה קיבל לא מספיק טובה. עובדה שאחרי 8 שנים מספר הדירות כל כך נמוך. אם זה היה פרויקט מוצלח, כנראה שהיינו רואים עשרות חברות נפתחות, ואולי יותר, מתוך אלפי חברות שעוסקות בשוק הבניה למגורים. אז למה קרנות ריט יש רק 3? כי מה שנתנו לא מספיק. לגבי הנושא של עידוד השקעות הון, עד לפני שבוע הוא לא באמת עודד שכירות ארוכת טווח, כי שכרו לחמש שנים. קנו דירות, ואז מכרו אותם. לא היה מערך שיווק ותחזוקה. אין מערך של החזקת דיירים לטווח ארוך, פשוט ליהנות מהטבות המס ולמכור. לכן המדינה החליטה לעשות סטופ והדירות יושכרו ל-15 שנה. הודעתי לוועדת כספים של הכנסת: הרגתם את החוק, לא יהיו יזמים שיילכו על זה, אבל הם לא הקשיבו". בזמן שקרנות הריט קיבלו ארכה לפעול עד 2030, החוק לעידוד השקעות הון שיבש את הרצון למנף שכירות לטווח ארוך. מה לדעתך המדינה צריכה לעשות עכשיו כדי שזה יצליח? "הצעתי שלושה פתרונות, אבל אף אחד מהם לא הצלחתי להעביר: הראשון, ששמתי עליו הכי הרבה דגש, ויש הצעת חוק שהוגשה בנושא, הוא שהממשלה תיתן הגנת ינוקא (הגנה מיוחדת לשחקנים חדשים שנכנסים לשוק, א"י) לקרנות הריט, שתיתן ערבות מדינה לחוב שלהן. כך המימון שלהם יהיה מוזל בצורה משמעותית והן היו יכולות לקבל הרבה הון ולקנות יותר. הן גם מחזיקות דירות ל-20 שנה. בנוסף, הן לא שייכות לטייקונים אלא לגופים מוסדיים, אז מי שהיה נהנה זה קרנות הפנסיה. כך, חיסכון ארוך טווח במדינה היה תומך בשוק השכירות. אנחנו וגם שוק השכירות, כולם היו מרוויחים. הצעתי גם לקצר את תקופת ההחזקה". למה שהמדינה תסכים? השוכרים יפונו מהר. "כן, אבל הצעתי לקצר את התקופה של החזקה מ-20 ל-10 שנים עם אפשרות לשחלף - כלומר הקרן יכולה למכור את הדירות אבל בתנאי שבונה עוד. האוצר לא הסכים". והפתרון השלישי? "הנושא של המע"מ. טיפה מורכב, אבל משמעותי. בדוגמא פשוטה: כשאני קונה דירה להשקעה במיליון שקל, אני משלם 1.17 מיליון. המדינה קיבלה ממני כסף, מע"מ, ומתי אני מקבל אותו חזקה? בעוד 20 שנה, כשאני מוכר. אני אומר, תפטרו אותי, כקרן ריט, מהמע"מ. אם הייתי מזדכה על המע"מ זה היה משפר את התשואה ב-17%, הייתי מקבל במקום 3% תשואה של 3.5%. האוצר הסכים, אבל מע"מ התנגד. אגב, הרבה חברות לא מצליחות לקבל מימון, כי דורשים הון עצמי גבוה או ריבית גבוהה, אז הן מוכרות את הדירות". קרנות ריט לא מוכרות את הדירות, כי יש שוכרים, אבל לא מוקמות חדשות. "כי יש מגבלה ל-20 שנה, אבל מצד שני - הן לא מקימות חדשות. עשו טררם מסיפור קרנות הריט, ומה בסוף? המדינה הוסיפה עוד 2,000 דירות. יש 2.7 מיליון דירות בישראל בסך הכל, במה הגדילו? זה פחות מ-0.1%. הנושא נכשל". מה יקרה לשוק השכירות בישראל? "אני לא יודע מה יקרה מחר בבוקר, אבל אתה רואה שיש שונות באזורים שונים. בתל אביב יש עצירה ואפילו ירידה, היא לא התחילה שנת הלימודים האקדמית וחלק במילואים, אבל באזורים כמו גבעת שמואל או קרית אונו הביקושים חזקים כי יש מפונים. ברמת המספרים  הצורך הוא ב-60 אלף דירות בשנה, כך לפי הטבלאות החדשות, ואנחנו רחוקים משם מאוד". וגם המשקיעים בורחים, גם בגלל מס הרכישה. "33% גרים בשכירות בישראל, היית מצפה ששליש יוחזקו על ידי משקיעים. בגלל מס הרכישה שעלה המשקיעים מהווים בערך 13% מהרוכשים, כלומר פחות משקיעים קונים ויש פחות היצע לשוכרים. כלומר, הם בורחים. עוד אלמנט: הריבית על המשכנתאות עלתה, המחירים עלו, אנשים לא מצליחים לקנות דירה וזה מגדיל ביקוש אבל לא את ההיצע. יתרה מזו לגבי ההיצע: הכמות קטנה ב-30 אלף דירות. בכל חודש משקיעים מוכרים יותר מאשר קונים. האוכלוסיה גדלה בלמעלה ב-10% והכמות להשקעה קטנה ב-4%. זה מעמיק את הפער".   אז נסיים את הראיון בצד ההיצע? "לא יודע מה יקרה למחירים, אני יודע שיש מחסור בין 2025-2027 ואני מצטט מה פקיד אוצר אמר לי לאחרונה: 'ההיצע בישראל זו רכבת שמתנגשת בקיר, אין למדינה דרך לעצור את זה. כל המטרה של המדינה היא לצמצם את מספר ההרוגים'".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אנונימי 20/03/2025 22:37
    הגב לתגובה זו
    אמת ויציב שהיחידים שמרויחים על הגב של היתומים הם חברי קרן הניהול מושחתים שמדללים על הזמן ומספרים סיפורים
  • 10.
    חוגי 05/04/2024 17:02
    הגב לתגובה זו
    בכנות אתמול ראינו וילות עם בריכה פרטית במערב קפריסין היוונית במחיר כזה בסביבות 750000 שקל אז מי אלה הם המשוגעים שאליהם אתה מציע לקנות פה
  • 9.
    שלמה 16/02/2024 12:24
    הגב לתגובה זו
    קרן ריט נועדה לשרת את הציבור , לתת אפשרות להשקיע בדירות גם בסכומים קטנים , לא את בעלי הקרן , בשביל זה המדינה נותנת הטבות מס, חייב להיות פיקוח הדוק הרווח להנהלה יגיע רק לאחר שהקרן שילמה דיבידנד למחזיקים
  • 8.
    מישהו 31/12/2023 11:52
    הגב לתגובה זו
    עם רווח חשבונאי - שחלקו יבוא לידי ביטוי בעוד 20 שנה - לא הולכים למכולת...מגוריט מאז הקמתה לא יודעת לייצר תזרים שיספק דיבידנד כל שהוא לבעלי המניות, כיום היא לא יודעת אפילו לכסות ריבית על ההלוואות/אג"ח. כל השאר זה שטויות. מגוריט מתומחרת ביתר ולא בחסר...
  • 7.
    דבר אחד בטוח :הם יגבו דמי ניהול ויתעשרו. אנחנו? לא 29/12/2023 18:14
    הגב לתגובה זו
    דבר אחד בטוח :הם יגבו דמי ניהול ויתעשרו. אנחנו? לא נראה לח
  • 6.
    ברונכזאורוס 28/12/2023 10:49
    הגב לתגובה זו
    והבעלים של חברות הניהול הם לא בדיוק האנשים שהיית רוצה להיות שותף שלהם
  • 5.
    דניאל 27/12/2023 15:13
    הגב לתגובה זו
    מעבר לזה רק מפסידים כסף והם חלק ממחוללי בועת הנדלן ששילמו לדמרי 2 מיליון על 4 חדרים באשקלון
  • 4.
    אורי 27/12/2023 12:07
    הגב לתגובה זו
    מכפיל הון של 0.33 אומר ששווי הנכסים כ 10% פחות משווי שמאות. לא נשמע לי מופרך...
  • 3.
    איציק 27/12/2023 11:29
    הגב לתגובה זו
    קרן שהוקמה בחטא מפוצצת דילולים ועמלות מטורפות לבעלים
  • 2.
    אני 27/12/2023 10:53
    הגב לתגובה זו
    חחחח..... כל שקל (רווח) אם בכלל יילך לדמי הניהול, שיעלו עוד לפני שיגיעו לרווח. הפראיירים לא נגמרים.
  • 1.
    שולתתתת1 27/12/2023 09:58
    הגב לתגובה זו
    אפשר ששוב יעלו את דמי ניהול. סביבה עסקית לא יציבה. וכו'
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.


דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.