מה היה קורה אם היו מכלילים את מחירי הדירות בחישוב המדד?
בעקבות העלייה שחלה בעשור האחרון במחירי הדירות בבנק ישראל פרסמו היום (ג') מחקר שבחן כיצד היה מתפתח מדד המחירים לצרכן בישראל אילו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדה את סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים באמצעות מחירי הדירות ולא באמצעות שכר הדירה.
נציין כי בעשור האחרון עלו מחירי הדירות בשיעור גבוה משיעור העלייה בשכר הדירה. לכן עלתה השאלה בדבר שינוי שיטת המדידה. עד שנת 1998 הלמ"ס מדדה את סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים באמצעות אומדן לעלות האלטרנטיבית של החזקת דירה. בין השנים 1994 ל-1998 ביטא הסעיף רק את השינוי במחירי הדירות. החל משנת 1999 מודדת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סעיף הדיור באמצעות שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים.
מהבדיקות שערכה חטיבת המחקר של בנק ישראל נמצא כי כאשר אומדים את סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים באמצעות מחירי הדירות, מתקבלת בעשור האחרון אינפלציה גבוהה מזו שנמדדה בפועל. עד כאן נראה כי מדובר במובן מאליו.
עם זאת, בבנק ישראל מצאו כי עדיין ניכרת באינפלציה מגמת ירידה משנת 2011 ואינפלציה בשלוש וחצי השנים האחרונות נעה בדרך כלל מתחת לגבול התחתון של היעד ובחלק מהתקופה היא אף שלילית.
- לגור בקראוון - כל מה שצריך לדעת על פתרון הדיור שתופס תאוצה
- אלביט הדמיה מציגה רבעון עם קצב מכירות גבוה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 10.יוני 11/07/2018 18:07הגב לתגובה זוקרנות הפנסיה לעומת התקציבית החלו מ-2009 והופ כבר יש אינפלציה. מהדור הישן לדור החדש. שיניתם את הקנייה של דירות הדולרים לשקלים. והופ כבר יש אינפלציה. שלא לדבר על מיסים ותשלומים חודשיים למים ביוב והמדינה. בגלל זה יש ביטוי ורואים הבדלים עצומים בשכבות אוכלוסיה. המדד הגדרתו ותמונתו היא שיקרית להחלוטין.
- 9.תוספת יוקר 11/07/2018 13:40הגב לתגובה זותוספת יוקר, עדשון שכר וגימלה וקיצבאות.
- 8.מודד 11/07/2018 11:39הגב לתגובה זומירוץ העכברים - אני עכבר, משחקים בנו
- 7.שלומית 10/07/2018 16:33הגב לתגובה זובחמישים אחוז בשש השנים האחרונות. המדד של הדיור הוא שליש מעליית המדד. עיקור מדד עליית מחירי הדיור מתוך המדד הכללי יוצר תמונה מעוותת של המדד האמיתי. וכל זה נעשה בכוונה תחילה כדי לא לתת תוספות יוקר לעובדים. להפוך את העובדים והפנסיונרים לעבדים נרמסים ולרדת לרמת עוני. זה מכוון על ידי הממשלה כדי לעוות את המדד ולא לתת תוספות יוקר. ממשלה של גנבים ושקרנים. מעלים לעצמם באלפי שקלים כל כמה חודשים את השכר, ולשכירים ולפנסיונרים ולנכים כלום לא נשאר .
- 6.אלברטו 10/07/2018 15:28הגב לתגובה זומה שקוראים "פיברוק של הנתונים".תחליפו את הכלכלנים.אמת שיש אינפלציה !!!
- 5.פרסום מזעזע 10/07/2018 12:46הגב לתגובה זומישהו\י מחפש כסתח
- 4.הם בטוחים שכולנו מטומטמים, המדד והלמס מהונדסים (ל"ת)עמי 10/07/2018 12:26הגב לתגובה זו
- 3.לא ברור בכלל!@@! 10/07/2018 11:05הגב לתגובה זוקורת גג זו ההוצאה הגדולה ביותר בכל משפחה. אם זוג צעיר משלם היום פי 3/4 על דירה מלפני כמה שנים איך יכול להיות שאין אינפלציה לכסף? - בתכלס! הכסף היום קונה הרבה הרבה פחות!
- 2.אהוד 10/07/2018 11:05הגב לתגובה זולכן ריבית בנק ישראל היא בלוף ותומכת בבעלי האינטרסים בעליית מחירי הנדלן.
- 1.מנחם 10/07/2018 10:38הגב לתגובה זואם היו מודדים בין 2009 ל2015 את מחירי הדירות,האינפלציה הייתה גבוהה הרבה יותר
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
