בניה חדשה נדל"ן נדלן שוק הדיור בניין דירות תל אביב
צילום: Istock

מה היה קורה אם היו מכלילים את מחירי הדירות בחישוב המדד?

בעשור האחרון עלו מחירי הדירות בשיעור גבוה משיעור העלייה בשכר הדירה. בבנק ישראל בדקו האם היתה השפעה של שיטת המדידה על האינפלציה
גיא בן סימון | (10)

בעקבות העלייה שחלה בעשור האחרון במחירי הדירות בבנק ישראל פרסמו היום (ג') מחקר שבחן כיצד היה מתפתח מדד המחירים לצרכן בישראל אילו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדה את סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים באמצעות מחירי הדירות ולא באמצעות שכר הדירה. 

נציין כי בעשור האחרון עלו מחירי הדירות בשיעור גבוה משיעור העלייה בשכר הדירה. לכן עלתה השאלה בדבר שינוי שיטת המדידה. עד שנת 1998 הלמ"ס מדדה את סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים באמצעות אומדן לעלות האלטרנטיבית של החזקת דירה. בין השנים 1994 ל-1998 ביטא הסעיף רק את השינוי במחירי הדירות. החל משנת 1999 מודדת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סעיף הדיור באמצעות שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים.

מהבדיקות שערכה חטיבת המחקר של בנק ישראל נמצא כי כאשר אומדים את סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים באמצעות מחירי הדירות, מתקבלת בעשור האחרון אינפלציה גבוהה מזו שנמדדה בפועל. עד כאן נראה כי מדובר במובן מאליו. 

עם זאת, בבנק ישראל מצאו כי עדיין ניכרת באינפלציה מגמת ירידה משנת 2011 ואינפלציה בשלוש וחצי השנים האחרונות נעה בדרך כלל מתחת לגבול התחתון של היעד ובחלק מהתקופה היא אף שלילית.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    יוני 11/07/2018 18:07
    הגב לתגובה זו
    קרנות הפנסיה לעומת התקציבית החלו מ-2009 והופ כבר יש אינפלציה. מהדור הישן לדור החדש. שיניתם את הקנייה של דירות הדולרים לשקלים. והופ כבר יש אינפלציה. שלא לדבר על מיסים ותשלומים חודשיים למים ביוב והמדינה. בגלל זה יש ביטוי ורואים הבדלים עצומים בשכבות אוכלוסיה. המדד הגדרתו ותמונתו היא שיקרית להחלוטין.
  • 9.
    תוספת יוקר 11/07/2018 13:40
    הגב לתגובה זו
    תוספת יוקר, עדשון שכר וגימלה וקיצבאות.
  • 8.
    מודד 11/07/2018 11:39
    הגב לתגובה זו
    מירוץ העכברים - אני עכבר, משחקים בנו
  • 7.
    שלומית 10/07/2018 16:33
    הגב לתגובה זו
    בחמישים אחוז בשש השנים האחרונות. המדד של הדיור הוא שליש מעליית המדד. עיקור מדד עליית מחירי הדיור מתוך המדד הכללי יוצר תמונה מעוותת של המדד האמיתי. וכל זה נעשה בכוונה תחילה כדי לא לתת תוספות יוקר לעובדים. להפוך את העובדים והפנסיונרים לעבדים נרמסים ולרדת לרמת עוני. זה מכוון על ידי הממשלה כדי לעוות את המדד ולא לתת תוספות יוקר. ממשלה של גנבים ושקרנים. מעלים לעצמם באלפי שקלים כל כמה חודשים את השכר, ולשכירים ולפנסיונרים ולנכים כלום לא נשאר .
  • 6.
    אלברטו 10/07/2018 15:28
    הגב לתגובה זו
    מה שקוראים "פיברוק של הנתונים".תחליפו את הכלכלנים.אמת שיש אינפלציה !!!
  • 5.
    פרסום מזעזע 10/07/2018 12:46
    הגב לתגובה זו
    מישהו\י מחפש כסתח
  • 4.
    הם בטוחים שכולנו מטומטמים, המדד והלמס מהונדסים (ל"ת)
    עמי 10/07/2018 12:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לא ברור בכלל!@@! 10/07/2018 11:05
    הגב לתגובה זו
    קורת גג זו ההוצאה הגדולה ביותר בכל משפחה. אם זוג צעיר משלם היום פי 3/4 על דירה מלפני כמה שנים איך יכול להיות שאין אינפלציה לכסף? - בתכלס! הכסף היום קונה הרבה הרבה פחות!
  • 2.
    אהוד 10/07/2018 11:05
    הגב לתגובה זו
    לכן ריבית בנק ישראל היא בלוף ותומכת בבעלי האינטרסים בעליית מחירי הנדלן.
  • 1.
    מנחם 10/07/2018 10:38
    הגב לתגובה זו
    אם היו מודדים בין 2009 ל2015 את מחירי הדירות,האינפלציה הייתה גבוהה הרבה יותר
נתניה מתחם הגולף
צילום: בוכמן הוקמן אדריכלים
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?

צלי אהרון |

מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות

בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.

מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.   


ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:

בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).

ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).

ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי

ההרשמה להגרלת "דירה בהנחה" הוארכה עד 22 באוקטובר

בעקבות ההחלטה לעדכן את שיעור בני המקום בקריית עקרון ל-35%, משרד הבינוי והשיכון מודיע על הארכת מועד ההרשמה בשבוע נוסף. עד כה נרשמו מעל ל-127 אלף משקי בית להגרלה העשירית של התוכנית, שבה יוגרלו 7,479 דירות ברחבי הארץ; וגם - מה צפוי בהמשך?


צלי אהרון |

משרד הבינוי והשיכון הודיע כי ההרשמה להגרלת "דירה בהנחה" תימשך עד יום רביעי, 22 באוקטובר 2025 בחצות, במקום להסתיים השבוע. ההחלטה התקבלה לאחר שמועצת מקרקעי ישראל אישרה הבוקר עדכון לשיעור בני המקום ביישוב קריית עקרון, שיעמוד מעתה על 35%. בהגרלה הנוכחית, העשירית במספר, מוצעות 7,479 יחידות דיור ביישובים רבים ברחבי הארץ – ובהם קריית עקרון, נתניה, רעננה, קריית גת, עכו, עפולה, ירושלים, יבנה ונוף הגליל. נאמר כי לראשונה, עד 50% מהדירות יוקצו למשרתי מילואים פעילים, מתוכן כ־25% למערך הלוחם.

לפי נתוני המשרד, מדובר במספר שיא של נרשמים - למעלה מ-127 אלף זכאים שכבר הצטרפו להגרלה. ההרשמה פתוחה לכל מי שמחזיק באישור זכאות בתוקף, וניתן לבחור עד שלוש ערים בלבד. חשוב לציין - ההגרלה הנוכחית היא ככל שנראה האחרונה שתתרחש אם משרד השיכון והאוצר לא יגיעו להסכמות. כתבנו על ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? ניסינו להשיג תגובה ממשרד האוצר אך ללא הצלחה. ממשרד השיכון נמסר כי השר חיים כץ פעל בדרכים רבות לקדם תכניות רבות ועשה עבודה רבה מאז שנכנס לתפקיד.

נכון לעכשיו, אין צפי לתכניות נוספות של מחיר למשתכן ודומיו והתוצאה של כך עלולה להיות עליית מחירים ברחבי הארץ. בעיקר בשל העובדה כי כ- 130 אלף זכאים צפויים לגשת לשוק החופשי ברגע שיבינו כי אין להם את הסיכוי יותר של להגיע לדירה דרך ההגרלות הממשלתיות.

ההגרלה הנוכחית - ולמה היא לאו דווקא למילואימניקים

נאמר רבות כי ההגרלה הנוכחית תהיה בכדי לספק ל״אלה שהגנו על הבית - בית בישראל״. נראה שההצהרה היא לא בהכרח מה שקורה בפועל בשטח. שבני המקום דווקא מובילים את הסיכויים לזכות בדירה הנחשקת בהגרלות. מדובר על סוג של ״שוחד״ של הממשלה לעיריות אשר רוצות להבטיח לתושבים שלהן את היכולת להגיע לדירה במקום מגורם וכפועל יוצא להמשיך ולהצביע לאותם ראשי ערים. 

הסיכויים של מילואימניק להגיע לדירה דרך התכנית הוא לא גבוה ובהחלט ניתנת עדיפות לבני המקום. הרי קודם כל נותנים את ״הבשר״ לראשי הערים - ולאחר מכן נותנים למילואימניקים הלוחמים. חשוב להזכיר שיש גם את האלמנים/אלמנות שנכנסו לאחרונה לתכנית וכתוצאה מכך גם התכנית הוארכה. כזכור, התכנית המקורית הייתה צפויה להימשך עד ה-14/9. כעת היא צפויה ( אם הכל יקרה כצפוי ולא יהיו שינויים נוספים מצד משרד השיכון והשר חיים כץ) להסתיים ב-22 לאוקטובר כאמור.