הוגשה בקשה דחופה לקיים דיון סגור לציבור בעניין 'פישמן רשתות'

ענת דניאלי | (4)

אייל פישמן, בנו של אליעזר פישמן ומנכ"ל 'פישמן רשתות', הגיש מטעם החברה בקשה דחופה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שמטרתה לקיים את הדיונים הקשורים בחברת 'פישמן רשתות' בדלתיים סגורות, בטענה לרגישות עסקית וסוד מסחרי בחשיפת המידע של החברה. פישמן רשתות הנה חברה פרטית שכ-55% הנה בבעלות אליעזר פישמן, בין החברות בקבוצה זו רשת האופנה סליו, ZER4U, הום סנטר ועוד.

הבקשה לקיים את הדיון בדלתיים סגורות הינה בנוגע לתת קבוצה פרטית של חברות המכונה 'פישמן רשתות'. זאת בעקבות בקשה של המנהל המיוחד, עו"ד בנקל, לבטל שינוי שבוצע בתקנון החברה. ל-Bizportal נודע כי בתחילת 2016, עם בקשת רשות המסים לפשיטת רגל לאיש העסקים פישמן, שונה תקנון החברה בפישמן רשתות. השינוי משמעותו שרק ההנהלה בחברה, יכולים למנות דירקטורים ולא ניתן לפטרו ועל כן כעת אין בידיו של המנהל המיוחד דרכי פעולה במסגרת כינוס הנכסים בחברה זו. 

בבקשה מובהר כי מדובר בבקשה רק לחברת 'פישמן רשתות' ולא כל הליך הפירוק ופשיטת הרגל של פישמן. "המנהל המיוחד, עו"ד בנקל, הנו בעל סמכות אך ורק על החזקות החייב ב-55% מהון המניות של החברה. הא ותו לאוץ הוא איננו מנהל מיוחד של החברה, וודאי לא של החברות הבנות", נכתב בבקשה.

עוד מוסיפים בבקשה כי החברה ובנותיה הנן חברות תפעוליות מהנהלות עסקים מסחריים וקמעונאים רחבי היקף. "מדובר בקבוצת חברות המעסיקה עובדים רבים, פועלת אל מול מאות ספקים בארץ ובעולם, מרבית הבנקים בישראל, נותני זיכיונות בינלאומיים, וכיוצא באלה". 

"הליכי חדלות פירעון שמתנהלים בתיק זה עלולים להתפרש בציבור כהליכים הנוגעים לחברה עצמה, ולהכתימה בכתם של 'חדלות פרעון', להטיל דופי באמון של ספקים ובנקאים באיתנות החברה, ובכך לפגוע ביציבותה, על לא עוול בכפה. מדובר בתוצאת לוואי של הליך פשיטת הרגל של מר פישמן, שלכל הצדדים יש אינטרס למנוע אותו, כולל כמובן גם לקופת פשיטת הרגל של מר פישמן".

לטענתם "מרבית הנושים של מר פישמן, הנם גם בנקאים או נושים או או בעלי אינטרס בשמירת יציבות החברה והחברות הבנות. לאלה, אין עניין לחרב את החברה ובנותיה אגב הליך פשיטת הרגל ואף ליצור מעגלים נוספים של נושים ונפעים בתוככי החברה ובחברות הבנות. כמו כן, ציינו כי "חלק מהנושאים שמפורטים בתגובת החברה לבקשת המנהל המיוחד, וכן שעשויים להיות נדונים בתיק הם בעלי היבטים תפעוליים וכלכליים של החברה והחברות הבנות, שהנם בעלי רגישות עסקית או שהנם סוד מסחרי. חשיפת המידע עלולה להיות מנוצלת לרעה על יד מתחרים עסקיים וכן עלולה להביא לפגיעה בליבת עסקיהן של החברה ובנותיה". 

 חובותיו של אליעזר פישמן מוערכים בכ-5 מיליארד שקל, אך קיים קושי למפות את כל החובות כשם שמדובר בקבוצת חברות במבנה פירמידת שליטה. על כן, במידה והדיונים יתקיימו בפומבי ייתכן כי ישנו מידע רב על החברות שאינו ידוע או גלוי לציבור.  

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דוד 07/03/2017 19:51
    הגב לתגובה זו
    חופשי? מדוע נוכל כמו פישמן אינו עצור עד תום ההליכים.לו היה זה גנב של שקלים בודדים היה זוכה גם ליחס כזה
  • 3.
    למה הבנקאים יוצאים בחינם מהסיפור הזה? (ל"ת)
    אורן 07/03/2017 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הילדים שלו לא מכירים אותו. זה איזה "מר פישמן" שלא קשור. (ל"ת)
    כבר נהיה מגוחך 07/03/2017 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עכבישמן 07/03/2017 10:57
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לדעת מבלי לקבל את הניירות שהם מסתירים מי נגד מי שם, איך מתגלגלים ונעלמים הכספים ואיך הזליגה לאורך השנים של חלק מ 5 המיליארד מצאה את הכיסים של המשפחה הקרובה בחשבונות בעולם. לדעתי גם אם נחשוב שאנחנו יודעים הכל עדין כל בן משפחה שם יחזיק איזה סטפה של כמה עשרות מיליונים איפה שהוא בחשבון בעולם. בטח מחזיקים מיליונים בחשבונות בסין ליום סגריר.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?