תל אביב התחדשות עירונית
צילום: מרכז הנדלן

תדהר ונווה גד תובעות: דיירים בתל אביב נטשו הסכם חתום - וחתמו עם יזם אחר

שתי חברות הנדל"ן הגישו תביעה לבית המשפט בדרישה לאכוף את הסכמי הפינוי בינוי שנחתמו עימן במתחם 502 בשכונת דפנה. לטענתן, לאחר יותר מעשור של קידום ותכנון, עשרות דיירים חתמו על חוזה נוסף עם חברת "אדם שוסטר". היזמיות דורשות פיצוי של עד 60 מיליון שקל על אובדן הרווחים - אך מדגישות: "נשמח לשוב לשולחן השיח ולהוציא את הפרויקט לפועל יחד עם בעלי הדירות"


צלי אהרון |


החברות תדהר ונוה גד הגישו בתחילת השבוע תביעה אזרחית לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובה דרשו לאכוף את הסכמי הפינוי בינוי שנחתמו עימן בפרויקט ההתחדשות העירונית בשכונת דפנה. ובפרט במתחם 502, הכולל 65 דירות ברחובות דפנה 36-40.

החברות טוענות כי לאחר 18 שנות עבודה והשקעה של מיליוני שקלים בתכנון, דיירים שחתמו עימן על הסכמים מחייבים, עברו לחתום מול יזם מתחרה, חברת אדם שוסטר, תוך הפרה ברורה של ההסכם הקיים.לדבריהן, אדם שוסטר "שידלה את הדיירים להפר את ההסכמים וחתמה איתם על הסכם חדש, למרות שידעה שהם מחויבים ליזם המקורי, ואף התחייבה לשפות אותם על כל הוצאה שתיגרם בגין ההפרה".

בכך, לפי המכתב, היא ביצעה עוולה משפטית של גרם הפרת חוזה, וניסתה להתעשר "שלא כדין על חשבון פרי עמלו של היזם שפעל במשך שנים". בתביעה נטען כי היקף הרווח הצפוי בפרויקט עומד על יותר מ-100 מיליון שקל לפי דוח אפס עדכני, אך התובעות מסתפקות בתביעה ל-60 מיליון שקל בלבד - מטעמי זהירות.

לחילופין, הן דורשות פיצוי של כ-12.7 מיליון שקל בגין ההוצאות שהושקעו בפרויקט לאורך השנים: עלויות תכנון, ייעוץ מקצועי, עורכי דין, אגרות בנייה ועוד.


טענת חברת נוה גד



בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט נטען כי החברות השקיעו בפרויקט עוד משנת 2006, קידמו תוכניות תב"ע, חתמו על הסכמים מול מרבית הדיירים ואף הגיעו לשלב מתקדם של הוצאת היתר בנייה. בשלב מסוים צורפה חברת תדהר כשותפה ליזמות (35%), והפרויקט התקדם לעבר ביצוע. אלא שדיירים מסוימים ביקשו תמורה גבוהה יותר מזו שסוכמה, ולבסוף פנו לחתום עם יזם מתחרה.

בחלק מהמכתבים שצורפו לתביעה עולה כי נוה גד ותדהר ניסו שוב ושוב לחדש את הדיאלוג עם הדיירים, ואף שיפרו את ההצעות המקוריות. בין היתר, הוצע לדיירים לקבל חלק מהרווחים העתידיים של הפרויקט, אך, הם בחרו שלא להשיב לפניות, לא לשבת למשא ומתן, והמשיכו להתקדם עם יזם אחר.

במכתב שהגישו נוה גד ותדהר נכתב: "לאחר ניסיונות כנים וממושכים להגיע להבנות ובשל כניסתו של אותו יזם לעסקה בשלב מתקדם מאוד, פנינו הבוקר לבית המשפט מתוך רצון לממש את ההסכם בנינו ולהוציא לפועל את הפרויקט. אנו פונים אליכם בקריאה כנה לשוב לשולחן השיח, מתוך רצון אמיתי למצוא פתרון ולהוביל יחד את הפרויקט לקו הגמר לשביעות רצונכם".

מתחם דפנה 502 הוא חלק מתוכנית גדולה יותר הכוללת שישה מתחמי משנה (501-506). תדהר ונווה גד מקדמות שלושה מתוכם, והפרויקט במתחם 505,כך נמסר - כבר נמצא בשלבי ביצוע. "דווקא בזמן שבו ההיתרים והאישורים כבר מאחורינו", נכתב, "נוצר ניסיון להחליף את היזם ולהתחיל מחדש".



חוזים כפולים בהתחדשות עירונית


המקרה של דפנה 502 בתל אביב אינו הראשון שבו יזם מגיש תביעה בטענה להפרת חוזה מצד דיירים שעברו לחתום עם יזם אחר, אך הוא בהחלט מהבולטים והמתוקשרים. ככל שגוברת התחרות בענף ההתחדשות העירונית, במיוחד באזורים מבוקשים כמו תל אביב, צצות יותר תביעות על רקע מה שמכונה "חוזים כפולים": מצב שבו בעלי דירות חותמים עם יזם אחד, אך בהמשך נמשכים להצעות מפתות של יזם מתחרה.

מבחינה משפטית: סעיף 62 לפקודת הנזיקין  קובע שמי שגורם ביודעין להפרת חוזה, מבצע עוולה אזרחית וחשוף לתביעה מצד הנפגע. במקרה זה, תדהר ונווה גד טוענות כי לא רק שהדיירים הפרו את ההסכם עימן, אלא שחברת "אדם שוסטר" התחייבה לשפות את הדיירים על כל הוצאה שתיגרם להם - מה שלטענתן מהווה הוכחה ברורה לכך שההפרה נעשתה ביודעין ותוך כוונה תחילה.



מה צפוי לקרות בבית המשפט?


הרווח הצפוי מהפרויקט עומד על לא פחות מ-103.7 מיליון שקל, בהתאם לדוח אפס שהוכן באוגוסט 2022. עם זאת, החברות דורשות בתביעה רק 60 מיליון שקל. לטענתן, מתוך זהירות והערכת חסר מכוונת, למקרה שהתביעה תתקבל באופן חלקי. ייתכן שגם שיקולים טקטיים משחקים כאן תפקיד, תביעה בסכום מתון יותר עלולה להיתפס כמידתית וסבירה יותר בעיני בית המשפט.

שווי שוק של דירה חדשה באזור נע כיום סביב 4-5 מיליון שקל, כך שפוטנציאל ההכנסות הכולל גבוה בהתאם. שיעור הרווח הגולמי, נע סביב 30%-35%, מה שמציב את הפרויקט בקצה העליון והדי חריג של הענף. לאור זאת, ייתכן שהפער בין הרווח הצפוי לסכום הנתבע משקף גם אסטרטגיית ניהול סיכון של היזמיות, או ניסיון להשאיר לעצמן מרחב תמרון להמשך ההליך המשפטי.

חשוב לציין - בעצם זה שהחברה אף מתפשרת על סכום של כ-12 מ' שקל על הוצאות שהיו לה לאורך השנים. ייתכן ובית המשפט ישתמש בהצעה זו כעוגן ולמקום של פשרה בין הצדדים.



מטעם דיירי מתחם 502 נמסר: "אין תביעה, מנופחת ככל שתהיה, וחסרת תוחלת ככל שתהיה, שתוכל לטשטש את העובדה הברורה והמצערת כי במשך שני עשורים כשלה שותפות תדהר נווה גד בהוצאת פרויקט ההתחדשות העירונית במתחם 502 אל הפועל. לא בכדי, לפני שנתיים סולקה השותפות משני מתחמים נוספים ברחוב דפנה (503 ו-504). מדובר, אם-כן, בכישלון מתמשך ורוחבי, ולא ב-׳אירוע נקודתי׳. בלשונה של תדהר - "זו שיטה". ברור לכל כי תביעה זו - שהוגשה על סך של אסטרונומי של 60 מיליון ש"ח - אינה אלא ניסיון פסול וציני לעשות שימוש בהליכי משפט על מנת להלך אימים ולסחוט כספים מבעלי הדירות כדי לקנות את חירותם תוך ניסיון לעכב את הפרויקט עוד שנים רבות. לאחר ששותפות תדהר נווה גד כשלה בניסיונה למכור את זכויותיה בפרויקט ליזם אחר, היא החליטו ליזום הליך משפטי נגד הדיירים. ניסיון זה הוא פסול מיסודו, והוא חמור במיוחד כאשר משמעות הדברים היא המשך הותרת עשרות דיירים בדירות ללא ממ"ד במיקום המדובר. העובדה כי התביעה הוגשה דווקא בעיתוי הנוכחי, זמן קצר לאחר שטילים איראניים נחתו בקרבת מקום, רק מדגישה את המניעים הפסולים העומדים ביסודה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט יבוטל - להסכים?

"מצטערים, העלויות גדלו - תוסיפו כסף, או שתוותרו על תוספת של 10 מ"ר, אחרת הפרויקט יבוטל" - המגמה החדשה בהתחדשות עירונית

עמית בר |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

עשרות פרויקטים להתחדשות עירונית בתל אביב ובערי המרכז תקועים כעת כי ההצדקה הכלכלית לפרויקט הופכת להיות גבולית. יזמי ההתחדשות העירונית, למי שלא יודע, יכולים לשנות את התנאים תוך כדי תנועה, אם התמורות שהם מקבלים מהעיריה משתנות ואם יש שינויים בשוק. במצב כזה - הדיירים שחולמים על דירה גדולה ששווה הרבה יותר, יכולים תוך כדי תנועה, לגלות שהחלום יהיה קטן יותר. הימזים פשוט פונים לבעלי הדירות עם שינוי בתנאי ההצעה - רוצים - רוצים; לא רוצים - העסקה תתבטל.  

התחדשות עירונית היא פתרון מרכזי למצוקת הדיור ומנוע ליצירת אלפי דירות חדשות מדי שנה. אלא שהמציאות הנוכחית הופכת את התוכניות למורכבות הרבה יותר. פרויקטים שנחתמו ב־2020 או 2021, בשיא הביקוש ובסביבת ריבית כמעט אפסית, הופכים היום לבלתי כלכליים. השילוב בין הוצאות בנייה שעלו בעשרות אחוזים, עלויות מימון כבדות ושוק רווי דירות חדשות, מערער את המודל שעליו התבססו מאות מיזמים. היזמים האלו אמורים לעמוד בהסכמים שלהם, אבל לרובם יש פתח מילוט. 


היזמים מציעים פחות

היזמים מציעים פחות ועדיין - לרוב הדיירים זה בכל זאת משתלם, במיוחד שהם כבר נמצאים בתהליך. אנשים לא נוטים לשנות החלטות כל כך משמעותיות, במיוחד אחרי אחרי עשרות ישיבות של דיירים, פגישות עם עורכי דין, מפגשים רבים עם היזמים, הם נמצאים כבר עמוק בתוך התהליך, ולכן הם לרוב יתקדמו. הבעיה שזו קרקע נוחה ליזמים לקבל יותר. האם הדיירים באמת מבינים ויודעים בכמה עלו חומרי הבנייה ומה המצב המימוני של היזם. לא, והם גם לא צריכים לדעת, אבל ברגע שהיזם פותח שוב את העסקה, הוא יכול בקלות לשנות לטובתו את התנאים.  זאת סוגייה מאוד בעייתית - דמיינו שקניתם דירה ותוך כדי תנועה המחיר שלה עלה משמעותית, או שמורידים לכם 10-20 מטר רבוע משטחה.  

בפרויקטים רבים הדיירים כבר נמצאים בשלב מתקדם: התוכניות אושרו, היתר הבנייה בפתח והבנק נערך להעמיד מימון. ואז מגיעה ההפתעה -  היזם מודיע כי החישובים שעליהם התבססו ההסכמות אינם רלוונטיים עוד. הדירות שאמורות היו להימכר במחירים של 60 אלף שקל למ"ר לא מצליחות להימכר גם ב-50 אלף שקל, ועלות הבנייה, שעמדה על כ־11 אלף שקל למ"ר, קפצה ל־15 אלף שקל ואף יותר. התוצאה: פרויקטים שהובטחה בהם רווחיות של 15% נכנסים לגרעון, והבנקים מסרבים להעמיד ליווי לפרויקט שאינו עומד ברף הכלכליות.

במצב כזה, היזמים מבקשים מהדיירים לשנות את ההסכם: להפחית מהשטח המובטח, לוותר על חניה נוספת, לוותר על דמי שכירות בתקופת הבנייה או לשנות את לוחות הזמנים. אחרת הפרויקט ייעצר לחלוטין. עבור הדיירים, מדובר בדילמה לא פשוטה. מצד אחד, אפשר לעמוד על החוזה ולדרוש אכיפה, אך המשמעות היא להתחיל הכול מחדש עם יזם חלופי ולחכות עוד שנים ארוכות. מצד שני, פשרה מביאה לדירה חדשה בתוך כמה שנים, גם אם בתנאים פחות טובים מהצפוי. השאלה אם להסכים להצעה החדשה של היזם או לא היא תלויה כמובן במקרה עצמו. אבל כמו כל דבר, זה מו"מ. היזמים ינסו להפחית עד כמה שאפשר את התמורות, או לבקש כמה שיותר כסף. הדיירים צריכים לחזור להסכם הבסיסי ולנסות לקבל אותו. בסופו של דבר מול עלויות שעלו, גם מחירי הדירות עלו. במקרים רבים זו תאבת בצע של היזמים, אם כי, יש מקרים רבים שמדובר במצב אמיתי, אבל הדיירים לא אשמים שהיזם לא יודע לחשב את ההוצאות שלו. 

אאורה יהוד
צילום: סטודיו 84

יולי אוגוסט בשוק הדירות - הנחות גדולות ויותר עסקאות

בדוחות הרבעון השני של חברות הבנייה יש נפילה בכמות הדירות הנמכרות, אבל חלקן מדווחות על מכירות מוגברות בחודשים יולי-אוגוסט ומספרים לנו שהציבור חזר לקנות דירות. המציאות אחרת - אחרי שהן מורידות מחירים בשיעורים גבוהים, הציבור קונה  

צלי אהרון |

הקבלנים מוכרים פחות דירות. זה לא סוד, ורואים את זה גם בנתוני האוצר, גם בנתוני הלמ"ס וגם בדוחות הכספיים שלהם. היקף המכירות של דירות מקבלנים ירד לשפל חודשי של 20 שנים. זה קורה במקביל לירידת מחירים. בלמ"ס מדברים על ירידה של 1.4%, אבל זו לא ירידה מעודכנת (היא בדיליי של חודשיים וחצי) וגם בלמ"ס אין נטרול של מבצעים והנחות שהם מרכיב גבוה מירידות המחירים בפועל. למה? ככה. כתבנו על הבדיחה בנתונים והבעיה שהיא על חשבוננו. מי שרוצה להיזכר או להתעמק, מוזמן: איך הטעויות של הלמ"ס משפיעות על הכסף שלכם? , זה האיש שבגללו מחירי הדירות עלו - והוא גם האיש שיכול לתקן את הנזקההסבר של הלמ"ס לעיוותים במדד המחירים - זה לא אנחנו, זה אתם.


הירידה בפועל היא מעל 5%, ויש לנו בשורה - הירידה מחריפה בחודשים האחרונים. הקבלנים בלחץ והם מורידים מחירים דרך מבצעים-הנחות, מבצעי מימון ועוד. בדוחות הכספיים הם מדברים על "שפיפות" ביקושים ומדברים על חזרה לקצב מכירות מרשים ביולי-אוגוסט, אבל זה רק בזכות מבצעים. אאורה בולטת - המכירות שלה ביולי אוגוסט (מאז סוף יוני ועד פרסום הדוח הכספי - אתמול)  הם מעל 400, כשבחצי שנה היא מכרה כ-300 דירות. איך זה קרה?

זה לא הסתערות של רוכשי דירות, אלו מבצעים והנחות גדולות של אאורה עם מועדון חבר ועוד. תתרגמו את המבצעים האלו למחיר ותקבלו הנחה נוספת שהיא ששכנעה את הרוכשים לקנות. 

גם חברות נוספות מדברות על עלייה ביולי-אוגוסט, אבל היא לא דרמטית כמו אצל אאורה והיא מלווה בהסברים של - חזרה לעניינים אחרי המלחמה ביוני, וגם - הגדלת גודל הממ"ד. זו אכן בשורה, כאשר מקבלים 15 מטר רבוע במקום 9-12 מטר רבוע, זה משמעותי, זה הופך את החדר "הבעייתי" לחדר לכל דבר, ואפילו גדול. חברות מכרו "במתנה" את התוספת הזו, בפועל הם לא משלמים עליה השבחה, רק עבודה וחומרים, ומבחינת הלקוחות הם מקבלים עוד 3-6 מטר רבוע, זה אפקטיבית הנחה של כ-3%-5% במחיר הדירה וזה מתלווה למבצעים והנחות נוספים.


אז הקבלנים יגידו לכם - יש הסתערות על הדירות, בואו מהר לקנות לפני שיהיה מאוחר מדי. אבל אין הסתערות. מה שכן יש - זו ירידת מחירים שמביאה יותר קונינם, זה שוק רגיל, וכשיש ירידות במחיר ברור שתהיה עלייה בכמות, במיוחד אחרי שפל עסקאות כל כך עמוק.