כיום, חברת 'דירה להשכיר' היא השחקנית המרכזית בתחום השכירות ארוכת הטווח בישראל. מדובר בחברה ממשלתית שהוקמה במטרה לפתח שוק מוסדי להשכרה, והיא מקדמת כיום עשרות פרויקטים ברחבי הארץ, בין אם בייזום ישיר ובין אם בשיתוף עם יזמים פרטיים.

לצידה, פועלות גם מספר חברות פרטיות שבחרו להתמקד בנדל"ן להשכרה כמודל עסקי: בין הבולטות ניתן לציין את 'אזורים ליווינג', זרוע ההשכרה של קבוצת אזורים, ועוד חברות כמו שיכון ובינוי: שפועלת בלוד בתחום זה, פרשקובסקי: שתקים בשדה דב דיור לטווח ארוך ועוד. עם זאת, היקף הפעילות בשוק הפרטי עדיין מוגבל יחסית, ורוב החברות היזמיות הגדולות בישראל אינן רואות בתחום זה פעילות ליבה, בין היתר בשל חוסר הכדאיות הכלכלית בתנאי השוק הנוכחיים.

• בלי בעל בית, עם חוזה ארוך: מנגנון דיור להשכרה בתל אביב
• כאן גרים בזול: איך תחסכו בהוצאות השכירות שלכם? יצאנו לבדוק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם זו תהיה נקודת המפנה?

במשרד הבינוי מאמינים שכן: "דירה היא צורך בסיסי, ומדינת ישראל מחויבת להבטיח קורת גג ראויה לכל אזרחיה", אמר השר חיים כץ. לדבריו, זהו תיקון עיוות היסטורי: "אנחנו נדרשים לנהל את שוק השכירות באחריות, לא להשאיר אותו כאוטי ובלתי נגיש לצעירים, סטודנטים ומשפחות".

אלא שבקרב גורמים בענף שוררת מידה של סקפטיות. גם יזמים שהביעו נכונות עקרונית לפעול בתחום, מודים שהבעיה המרכזית היא לא הרצון, אלא המספרים. כל עוד הריבית תישאר גבוהה והתשואות בפרויקטים לשכירות יעמדו על 2%-3%  בלבד, אזי לא תירשם נהירה של יזמים לתחום.

מצד שני, קיים כאן שינוי גישה מהותי מצד המדינה: הכרה בכך ששכירות היא לא "שלב בדרך לדירה", אלא פתרון מגורים לגיטימי ויעיל עבור חלקים נרחבים מהאוכלוסייה: צעירים, גרושים, סטודנטים, אוכלוסיות מוחלשות ואפילו משפחות עם ילדים.

זו גם הזדמנות למדינה לתכנן מחדש את השוק: לא עוד שכירות מזדמנת, אלא מערך מוסדר, מפוקח ובעל יציבות, בדומה למודלים שמקובלים באירופה, בארצות הברית ובקנדה. אם המהלך יצלח, הוא לא רק יסייע להקלת מצוקת הדיור, אלא גם יכניס לישראל סטנדרט חדש של מגורים בשכירות: עם שירות, תחזוקה, חוזים ברורים ובעיקר יציבות לטווח ארוך.

ועוד דבר, זו הפעם הראשונה שבה המדינה מנסה להסתכל על שוק השכירות כענף לגיטימי ומנוהל - ולא כפתרון זמני בלבד. אבל כדי שהתכנית תצליח, יהיה צורך בתמרוץ אמיתי של היזמים, במיוחד לאור סביבת הריבית הגבוהה שעדיין שוררת במשק וגורמת ליזמים להירתע ממכרזים אלה.

לכן הצלחתה של התכנית תלויה בשאלה האם הממשלה תדע לייצר תנאים כלכליים ראויים שיחזירו את היזמים לתמונה - ויביאו את השינוי המיוחל. אם ההצעה תאושר ותיושם, מדובר בשינוי עומק היסטורי. עבור השוכרים מדובר בבשורה אמיתית שיכולה לשפר את תנאי המגורים, להוסיף היצע איכותי ולהבטיח חוזים הוגנים ודירות מתוחזקות, עבור היזמים זו עשויה להיות הזדמנות פוטנציאלית.

• פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
• השכירות מזנקת: פחות בנייה, יותר ביקוש - והמחירים מטפסים
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

למרות ההבטחות להגדלת ההיצע, ספק אם המהלך הממשלתי יביא לירידת מחירים בשוק השכירות, לפחות לא עבור כולם. מרבית הפרויקטים שיוקמו צפויים להיות מדורגים במחירים בינוניים-גבוהים, מה שייצר אמנם שוק שכירות איכותי ומפוקח יותר, אך לא בהכרח נגיש לכלל הציבור, ובעיקר לא לשוכרים מהעשירונים הנמוכים.

גם בהשוואה לעולם, ישראל נותרה מאחור: במדינות רבות באירופה ובצפון אמריקה, שכירות ארוכת טווח נחשבת לפתרון מגורים קבוע ומוסדר, עם חוזים ברורים, פיקוח מחירים, תמריצים ממשלתיים ושירותים נלווים.  בגרמניה, למשל, כמחצית מהאוכלוסייה שוכרת דירות לאורך כל חייה, לעיתים באותו בניין - בתנאים יציבים ובביטחון מלא.

בישראל, לעומת זאת, כל שוכר חשוף כמעט לחלוטין לשיקול דעתו של המשכיר, ללא סטנדרט אחיד וללא רשת הגנה ממשית. אם אכן תוקם יחידה ייעודית ותתגבש מדיניות לאומית כוללת, אחד האתגרים המרכזיים יהיה להסדיר גם את הצד המשפטי של השוק: עם חוזים ברורים, כללי תחזוקה, מנגנוני פינוי מסודרים והגנה על זכויות השוכר.

כיום, שוק השכירות בישראל הוא לא רק יקר - אלא גם פרוץ, מבלבל ובלתי צפוי, ומדי שנה מוגשות בו אלפי תביעות קטנות על רקע חוזים לקויים, תחזוקה רשלנית או מחלוקות בין דיירים למשכירים.