שוק הדיור מתאושש? רק על הנייר
המכירות עולות – אבל הכסף לא זורם. הקבלנים מוכרים דירות "על הנייר" עם מימון נדיב ודחיית תשלומים, בעוד התזרים שלהם שוקע למינוס והבנקים כבר מתחילים לסגור
את הברז. ההתאוששות המדוברת? בעיקר ממומנת על ידי היזמים כרגע; וגם - מי הם קבוצת הרוכשים שבה אכן יש מגמת גדילה מתמשכת ברכישת הדירות?
חודש מרץ מביא איתו רמזים ראשוניים להתאוששות בשוק הנדל"ן למגורים - עלייה במספר העסקאות, התחזקות קלה של המשקיעים וחזרה לפעילות אחרי חודשים של קיפאון. אבל בדיקה מעמיקה של נתוני משרד האוצר מגלה תמונה שונה: המכירות
מבוססות ברובן על דירות "על הנייר", שמסירתן תתבצע רק בעוד שנה או יותר, והקבלנים מציעים תנאי מימון נדיבים במיוחד - תמריצים שמושכים רוכשים אך גובים מהם מחיר כלכלי גדול.
במרץ נמכרו כ־8 אלף דירות, גידול של 8% לעומת פברואר - אך ירידה של 2% לעומת מרץ אשתקד. גם בהשוואה לאורך השנים, מדובר בחודש חלש מאוד - רק בחמש מתוך 24 השנים האחרונות נרשמה פעילות עסקאות נמוכה יותר. למעשה, מדובר בשוק שנראה חי - אבל מתקיים בקצב נמוך היסטורית.
על פי סקירת הכלכלן הראשי באוצר, כ־67% מהדירות שנמכרו בחודש מרץ היו דירות שיימסרו כאמור בעוד שנה או יותר. עוד דבר מעניין הוא שמדובר ברוכשים שחותמים היום אך דוחים את נטילת המשכנתא לפחות לשנת 2026 - מתוך תקווה לירידת ריבית או מתוך מגבלת תזרים. תופעה זו בולטת במיוחד באזורים כמו ב"ש, נתניה ות"א – שם היא חצתה את רף ה־70% מהמכירות.
תופעה מדאיגה
לצד העלייה במספר העסקאות, נתוני האוצר מצביעים על תופעה מדאיגה: אמנם הקבלנים מצליחים למכור דירות - אך עושים זאת כמעט בכל מחיר.
מרבית הדירות שנמכרו בחודש מרץ היו
דירות שיימסרו בעוד שנה ואף יותר והעסקאות עצמן כללו תנאי
תשלום נדיבים במיוחד. ברוב הפרויקטים - הרוכשים משלמים רק 10% ועד ל-15% במעמד
החתימה, ואת היתרה בעת קבלת הדירה.
כך למשל, באזור חדרה, לא פחות מ־80% מהעסקאות כללו דחיית תשלום משמעותית,
ובנתניה ותל אביב נרשמו שיעורים דומים.
וכך יוצא, שתזרים המזומנים בפועל - אותו
כסף שנכנס לקופת הקבלן, מדגים את עומק הבעיה: בחודש מרץ נרשם תזרים שלילי
של כחצי מיליארד שקל, כלומר ההוצאות
עלו על ההכנסות, למרות שהעסקאות עצמן
דווחו כמכירה. זוהי מגמה שנמשכת מהחודש
הקודם (פברואר), ומעלה שאלות דרמטיות על החוסן הפיננסי של קבלנים/יזמים בשוק.
לא נראה שמדובר
בתופעה חולפת - אלאבאות אזהרה שמערכת הבנקאות כבר הגיבה
אליו. החל מסוף מרץ נכנסו לתוקפן מגבלות חדשות של בנק ישראל, שמונעות מתן הלוואות לפרויקטים שבהם יותר מרבע מהדירות נמכרות במודל מימון נדחה. כלומר, שורת העסקאות שעליהן מתבססת "ההתאוששות" של השוק – עומדת להתקשות מאוד לחזור על עצמה החל מחודש אפריל. ואם הדינמיקה הזו תיעצר - קשה
לראות מה יחליף אותה. שוק הדיור אולי מתעורר, אבל אם שופטים לפי הנתונים
- זה קורה בינתיים בעיקר על הנייר.
מלאי הדירות גדל
חשוב לזכור שגם אם המספרים של מרץ משדרים רושם ראשוני של התאוששות, המציאות רחוקה מלהיות חיובית. אחד הסימנים הבולטים לכך הוא המשך העלייה
במלאי הדירות הלא מכורות – נתון שמעיד על פער ברור בין קצב המכירה לקצב ההיצע בפועל. לפי נתוני הלמ"ס, נכון לחודש שעבר עמד מלאי הדירות החדשות שנותרו למכירה על למעלה מ־78 אלף דירות - מדובר על שיא כל הזמנים.
הסקירה הנוכחית מרמזת שהמגמה הזו לא נבלמה,
למרות הגידול היחסי במספר העסקאות. במילים אחרות, הקבלנים כן מצליחים למכור דירות - אך לא בקצב שמאפשר לרוקן את המלאי ולהחזיר אותו לאיזון. הלחץ לפרוק את המלאים מייצר תמריץ ברור להציע מבצעי מימון אגרסיביים, כמו אלה שנראו בחודשיים האחרונים, אך ככל שהמלאי הולך ותופח
- כך גם גובר הסיכון. מדובר במלכוד פיננסי: מצד אחד, הקבלנים לא יכולים להרשות לעצמם לעצור את המכירות - מצד שני, הבנקים לא ימהרו להמשיך לממן את התנאים הנדיבים - במיוחד לאחר כניסת המגבלות של בנק ישראל. התוצאה עלולה להיות שוק שבו "ההתאוששות" נבלמת לא בגלל היעדר
ביקוש – אלא בגלל קושי בקבלת אשראי שמתקרב.
המשקיעים באים?
גם המשקיעים, שפעם היו מנוע משמעותי בשוק הדיור, מאותתים על חזרה - אבל כזו שמתנהלת בזהירות רבה ובסלקטיביות למיקום הנכס. בחודש
מרץ נרכשו בישראל קצת יותר מ-1.2 אלף דירות להשקעה - מספר שמצביע על עלייה קלה לעומת חודש פברואר, אך עדיין משקף ירידה של כ־5% ביחס למרץ אשתקד.
מדובר אמנם בשיפור לעומת החודשים החלשים של תחילת השנה, אך כזה שמרמז יותר על בדיקת דופק מאשר על חזרה מלאה לצמיחה. נתון
מעניין במיוחד הוא שבחודש מרץ המשקיעים דווקא מכרו יותר דירות ממה שרכשו: מעל ל-1.6 אלף דירות נמכרו על ידם, לעומת אותן 1.2 אלף דירות שנקנו.
בפילוח גיאוגרפי, התמונה משתנה מאזור לאזור. בתל אביב ובמרכז הארץ נרשמה התחזקות ניכרת של רכישות המשקיעים - אולי
בשל ציפייה ליציבות יחסית בערך הנכס ולהמשך ביקוש בשוק השכירות. לעומת זאת, באזורי חיפה, הצפון והפריפריה, נרשמו ירידות חזקות בפעילות - כנראה בשל חשש מירידת ערך, תחרות עם פרויקטים חדשים, או פשוט בגלל פחות ביטחון בשוק המקומי.
המשקיעים, כך נראה, בוחרים
בזהירות את מיקומי ההשקעה שלהם - ומעדיפים להתרכז בערים מרכזיות מאשר על פילוח גאוגרפי. באופן כללי, מדובר בסימן לכך שהשוק טרם חזר לשיווי משקל: במקום משקיעים שקונים כדי להחזיק - יש רבים שמוכרים כדי להקטין חשיפה.
- "מחירי הדירות ימשיכו לרדת"
- מושבה של פעם, עיר של היום: המחירים בבאר יעקב ממשיכים לטפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משפרי דיור
דווקא משפרי הדיור - הם אלה שמציגים עקביות ואף גידול. לפי הנתונים, בחודש מרץ נרכשו על ידי משפרי דיור כ־2.4 אלף דירות - עלייה של 7% לעומת מרץ אשתקד, וגידול מתמשך גם ביחס לפברואר. בכך הופכים משפרי הדיור ליחידים מכלל קבוצות הרוכשים
שמציגים עלייה עקבית. מעבר לכמות, בולט גם הרכב העסקאות: כ־28% מהרוכשים המזוהים כמשפרי דיור נחשבים בפועל ל"מצמצמים" - כלומר, מכרו דירה גדולה יותר ורכשו דירה קטנה יותר, לעיתים באותו אזור ולעיתים באזורים הסמוכים.
צריך לזכור - שמשפרי הדיור הם דווקא
אלה שאפשר לומר עליהם - שמשקפים את שוק הדירות בלי כל ה'שטיקים', הם פועלים לפי היכולת שלהם בפועל בדרך כלל. ומוכרים ורוכשים דירות בהתאם לצורך שלהם. בדרך כלל ללא צורך במבצעי המימון.
- 5.הענף לפני קריסה חחח דבר איתי בעוד שנה ועליה של 1015% מהיום (ל"ת)משקיע נדלן שמאמין לא לך 13/05/2025 17:12הגב לתגובה זו
- שאפיק 14/05/2025 10:13הגב לתגובה זועלו לכאן מאנגליה ארהב ועוד ואחרי זה ידברו על ביקוש עוד לא דיברתי על ריבוי טבעי משקיעים וזוגות שמתגרשים מה שמגדיל עוד יותר את הביקושדברו איתי בנתונים מהלמס לא בסיסמאות. תודה.
- 4.די להלחיץ ולהפחיד אנשים זה הזמן הכי טוב לקנות דירה (ל"ת)נטע 13/05/2025 15:35הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 13/05/2025 08:47הגב לתגובה זוהשוק עושה Boom
- 2.ככה זה בחיים האמיתיים כמה שטיפסת יותר למעלה ככה הנפילה יותר מהירה וכואבת. (ל"ת)פרמית סיכון 12/05/2025 15:04הגב לתגובה זו
- 1.הכל יעלה כנראה שזה הסוף של מחיר למשתכן... פועלים יקרים..הבנקים המלווים יקרים..הכל יעלה (ל"ת)אנונימי 12/05/2025 14:13הגב לתגובה זו
- אנונימי 12/05/2025 20:17הגב לתגובה זוקבוע אתה כותב שיהיו עליות אבל יש ירידות
- שאפיק 14/05/2025 10:12httpswww.gov.ilhedepartmentstopicsmoiastatisticsaliyahdatagovillandingpage

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?
כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?
מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות
בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.
מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.
ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:
בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).
בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).
ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).
ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).
ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).
ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).
ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).
ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).
בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).
ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל
פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו, ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל.
הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."
לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.
פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות
במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.
- מפקח על מקרקעין אישר תמ״א 38 חרף התנגדות בעלי דירה
- סירב לחתום על ליווי בנקאי לתמ"א - וישלם ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.