חיסכון לחסוך כסף
צילום: Image by jcomp on Freepik
קרנות נאמנות

קרנות כספיות - איך לבחור את הקרן הטובה?

מעל 20 קרנות כספיות שקליות קיימות בשוק - מה התשואות שלהן, במה התשואה תלויה ומה הגורם הכי חשוב בבחירת הקרן?

רוי שיינמן | (14)

הקרנות הכספיות הן אפיק השקעה מתאים למשקיע הסולידי. הן מספקות תשואה טובה יותר מפיקדונות ובנקודת זמן הזו הן עדיפות גם על מק"מ (כפי שהראנו אתמול). אבל יש מעל 20 קרנות כספיות שקליות, איך בוחרים בינהן?

נתחיל בכך שקרן שהצליחה בעבר לא בהכרח תצליח בעתיד. זה נכון לגבי כל סוגי הקרנות נאמנות וזה נכון לכל מכשירי ההשקעה בכלל. ועדיין - אינדיקציה ליכולת של המנהלים ניתן לגזור מתשואת העבר, אם כי, בתחום של ניהול קרן כספית, כללי המשחק די ברורים, המרווח של מנהל ההשקעות להשיא תשואה עודפת על פני אחרים, הוא קטן. מנהל הקרן משקיע בפיקדונות, מק"מים ומכשירים נזילים, והיכולת שלו להשיג תשואה טובה על פני האחרים היא בזכות יתרון לגודל וגם אז מדובר בשברירי אחוז.

בסדרי גודל של הקרנות הכספיות הבולטות - כל אחת מעל מיליארד שקלים, גם היתרון לגודל הוא פחות משמעותי. הם מקבלים תשואות די דומות כשהם מגיעים לבנקים ושואלים כמה הם יקבלו בפיקדון. 

ואם כך, האם זה לא משנה באיזו קרן כספית שקלית להשקיע? ובכן, בדקנו את הנתונים וקיבלנו שמתחילת השנה ועד היום התשואה של הקרנות הכספיות נעה בין 1.9% ל-2.05%. הבדל של 0.15% בין הטובה ביותר לגרועה ביותר.  זה הבדל של 0.3% בשנה - זה כבר משמעותי.

וממה נובע ההבדל? עברנו על כל רשימת הקרנות הכספיות והנתונים שלהם ומצאנו שיש משמעות גדולה לדמי ניהול. זה היה צפוי. כל עשירית האחוז חשובה לתשואה  וההבדלים בין דמי הניהול הנמוכים לגבוהים שעומדים על כמעט 0.2% מתבטאים בהבדלים בתשואות. 

אחרי הכל, מנהלי ההשקעות פועלים באופן דומה ומצליחים לייצר לכם תשואה קרובה. חלק גדול מהפער בתשואות נטו (אחרי דמי ניהול) נובע מדמי ניהול שונים.

דמי הניהול הן בין 0.07% ל-0.25% בשנה. זה פער גדול. הממוצע עומד על כ-0.14%. הקרן הכספית של מיטב שגובה דמי ניהול של 0.25%, הצליחה לייצר תשואה של 1.95% מתחילת השנה. אלא שהקרן הכספית של קסם שגובה דמי ניהול של 0.07%, הצליחה להניב 2.01%. אלו פערים קטנים, וגם כשמתרגמים זאת לשנה מדובר בפער של 0.12% בין הקרנות האלו. ועדיין - זה פער צפוי לאור דמי ניהול נמוכים יותר בקסם, וזה פער שאתם יכולים לקבל אותו די בקלות.

מבין הקרנות הכספיות, הראל מובילה עם תשואה מתחילת השנה של 2.05% (הראל ניהול נזילות). הקרן גובה דמי ניהול של 0.16% ובכל זאת הצליחה לייצר תשואה עודפת על פני האחרות, אבל זה לא המייצג. בגדול יש מתאם בין דמי ניהול נמוכים ובים תשואה גבוהה. קחו את זה בחשבון כשאתם משקיעים דרך קרנות כספיות.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אני השקעתי בכספית מיטב ואני מאוד מרוצה. (ל"ת)
    שולי 20/06/2024 16:31
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    דידי 20/06/2024 14:04
    הגב לתגובה זו
    כדאי לשים לב לקנות קרן כספית כשרה שמשקיע בכפוף להיתר עסקה
  • אבל הרווח נמוך יותר בקרן כזאת (ל"ת)
    אנונימי 12/10/2025 18:20
    הגב לתגובה זו
  • משקיעה 26/06/2024 12:57
    הגב לתגובה זו
    באיזה בית השקעות?
  • 10.
    כלכלן 20/06/2024 13:20
    הגב לתגובה זו
    לשים את הכסף על מתכות מתחת לבלטות, היתר להשאיר בפיקדונות בבנק או בנדל״ן. שוק ההון הוא נטו קזינו בדמות תחבולות והונאות משקיעים קטנים ופרטיים, על-ידי בנקים וגופי ההשקעות הגדולים. בלי משקיעים קטנים ופראיירים שאפשר לעבוד עליהם, השוק הזה לא יכול להתקיים...
  • 9.
    שמואל 20/06/2024 11:42
    הגב לתגובה זו
    s
  • 8.
    כשקרן מצליחה ועולה דמי הניהול עולים (ל"ת)
    קרנות בלוף 20/06/2024 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לי יש אנבידיה+קמטק=זה סוג של קרן כספית? (ל"ת)
    עמיר 20/06/2024 10:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלון 20/06/2024 09:49
    הגב לתגובה זו
    בהתחלה נותנים דמי ניהול נמוכים למשוך משקיעים בעדכון ראשון מקפיצים את דמי הניהול מיטב בהתחלה הין 0.05 עכשיו הם 0.2 מי שמוכר משלם מס על הרווחים, אז לא כדאי למכור ולעבור קרן
  • 5.
    הם משנים את דמי הניהול כל הזמן (ל"ת)
    איינשטיין 20/06/2024 09:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שמוליק היועץ 20/06/2024 08:56
    הגב לתגובה זו
    אז קודם כל נכון אחד מהדברים החשובים בקרנות כספיות זה דמי הניהול אבל יש הבדל גדול נוסף זה האחוז של אגח קונצרני ונע"מ . מזכיר לכם שבקורונה קרנות שהחזיקו באחוזים יחסית גבוהים נע"מ ירדו חצי אחוז .
  • 3.
    מה עם טבלה השוואתית שתעזור לנו? (ל"ת)
    אילן 20/06/2024 08:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מומחה השקעות ותיק 20/06/2024 08:48
    הגב לתגובה זו
    אין משמעות לביצועי קרנות כספיות כאשר כמעט כל בתי ההשקעות פותחים 2-3 קרנות כספיות, ואז כל קרן יכולה לתפוס פינה אחרת. קרן אחת מתבצרת בפקדונות, השניה יותר קונצרני, השלישית יותר נע"מ. כאשר יורים לכל הכיוונים בסוף משהו תופס ואז ניתן לפרסם אותו בענק ולגייס כסף. לא צריך שכל שלושת הקרנות יצליחו, מספיק אחת. לא ניתן להסיק על ביצועי קרנות כספיות כאשר יש ריבוי נסיונות הצלחה כ"כ גדול. ניתן לבחון את הביצועים של בתי ההשקעות הבודדים, והם ממש בודדים, שיש להם קרן כספית שקלית אחת בקטגוריה. בהצלחה.
  • 1.
    שינוי 20/06/2024 08:17
    הגב לתגובה זו
    זה לא משנה כי הם משנים את דמי הניהול גם אחרי שקןנים. שנה שעברה איילון הייתה עם הדמי ניהול הכי זולים
זהב
צילום: Jingming Pan
קרנות נאמנות

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות? 

גיא טל |


בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה? 

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות: