קרנות הנאמנות על מסלוליהן השונים מספקות אפשרויות השקעה מגוונות. מסיבה זו הפכו הקרנות למכשיר נוח עבור החוסכים לזמן קצר-בינוני. אחד האפיקים המרכזיים שנחשבו לסולידיים וסיפקו רווחים נאים בעבר היו הקרנות המשקיעות באג"ח מדינה. אלו מתחלקות למדינה כללי, שמשקיעות בכל סוגי האג"ח הממשלתי (עליהן כתבנו כאן), השקליות והצמודות. בכתבה זו נתרכז בקרנות השקליות.

באופן כללי, מה שכתבנו לגבי הכלליות נכון גם לשקליות, ואפילו בצורה חריפה יותר. לאחר שנים של ירידת תשואות שהניבו רווחי הון יפים בתחום, התשואה לפדיון ירדה כבר לערכים מאד נמוכים. ואז החל השינוי כאשר האינפלציה החלה לתת את אותותיה. בעקבות האינפלציה הגבוהה כבר היה ידוע וברור שהולכים לעולם של העלאות ריבית. העלאת ריבית היא מכה חזקה לאגרות חוב, במיוחד השקליות וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) של האגרת גדול יותר כך ההשפעה משמעותית יותר. עליית הריבית בחצי השנה האחרונה, הפילה את אגרות החוב ארוכות שקליות בעד 20%. זה היה צפוי אך מנהלי הקרנות המשיכו להחזיק את הסחורה הזאת ולגבות מבעליהן דמי ניהול על הכסף שהפסידו עבורם והתוצאה ניכרת היטב בביצועי הקרנות, במיוחד כאלו המתרכזות באגרות החוב השקליות הארוכות. 

ישנן 24 קרנות בקטגוריה. יחד עם זאת ראוי לציין שיש הבדל משמעותי במדיניות ההשקעה. ישנן קרנות שמשקיעות בכל סוגי אגרות החוב השקליות, ישנן כאלה שמתמקדות בארוכות דווקא בעוד אחרות דווקא בקצרות, וברור למדי שיהיה שוני גדול בתשואות בהתחשב בקריטריונים הללו. על כל פנים בכל הקטגוריות התוצאות הן חלשות ביותר, כשחצי שנה של עליית תשואות מחקה רווחי הון של שנים ארוכות.

בטבלה שלפניכם ריכזנו כמה מהקרנות הגדולות בסקטור, כאלה שהשיאו את התשואות הטובות ביותר ואלו הגרועות ביותר:

ניתן לראות שהתשואות בקרנות הארוכות הן הגרועות ביותר מתחילת השנה ובפער משמעותי. כמו כן, הירידות מתחילת השנה מחקו בעצם כמעט את כל התשואה של חמש השנים האחרונות אפילו בקרנות המוצלחות ביותר. הטובה ביותר, איילון, מציגה תשואה מזערית של 3.22% בחמש שנים, כלומר קצת יותר מחצי אחוז בשנה. פחות משיעור האינפלציה. מאז תחילת השנה גם הקרן הזו מציגה ירידה של מעל 5%. בקרן שאמורה להיות סולידית זה המון. 

• קרנות אג"ח מדינה שקליות: איזו קרן בשיא ואיזו לא מצדיקה את דמי הניהול?
• מחירי האג"ח בירידה - התשואות בעלייה; אג"ח שקלי ל-9.5 שנים ב-2.12%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התופעה של כמה קרנות לאותו בית השקעות חוזרת על עצמה גם פה, אם כי במקרה זה הדבר מעט יותר, שכן, כאמור, ישנו הבדל משמעותי בין אג"ח לטווח קצר וכאלה לטווח ארוך, ויתכן שהשוני מצדיק קרנות נפרדות. 

יחד עם זאת, עדיין נראה שיש פה הגזמה. לדוגמה, אלו הן הקרנות של פסגות, הבולטת במספר קרנות מוגזם לכל קטגוריה: פסגות תיק שקלי, פסגות מדינה שקלי פלוס ללא מניות, פסגות ריבית משתנה ממשלתי כשרה, פסגות מדינה שקלי עד שנתיים. שישית מהקרנות בקטגוריה הן של פסגות.  נזכיר שפסגות מיישמת את התרגיל הזה גם בקרנות אג"ח מדינה:

• בית השקעות במוקד: הקרנות המעורבות של אקורד
• יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?

הבעיה בריבוי הקרנות היא שהדבר יוצר בלבול וסרבול ומקשה על קבלת החלטות ההשקעה. בתי ההשקעות רוצים להציג בולטות, וכן לחלק את הסיכויים, שכן אם יש ארבע קרנות אולי אחת תצליח לבלוט יותר מאחרות. האינטרס של המשקיע על פי רוב הוא לפשט את ההבנה של הקטגוריה בה הוא בוחר, ושיהיו לו קריטריונים ברורים להשוואה. ההבדלים המינוריים שבהגדרות הקרן רק יוצרים בלבול ולא מסייעים למשקיעים. 

גם הראל מחזיקה 3 קרנות בקטגוריה, ובמקרה זה קשה יותר להבין  את ההבדלים ביניהן. הראל מדינה שקלית ארוכה היא אכן שונה, כיון שהיא מתרכזת באפיקים ארוכים, אך מה ההבדל בין הראל שקלית ממשלתית להראל מדינה שקלית? בתשקיף הקרן ישנם הבדלים שלא רלוונטים. לדוגמה באחת מהן מותר להשקיע במטבע חוץ ובאחרת לא, אך בשתיהן אין שום מטבע חוץ, אז למה ליצור שתי קרנות שמשחקות על אותה משבצת?

גם קסם מחזיקה שלוש קרנות בקטגוריה, וישנם לא מעט בתי השקעות שמחזיקים שתי קרנות בקטגוריה (אם כי בחלק מהמקרים עם הבדלים משמעותיים במדיניות ההשקעה): אלטשולשר שחם, איביאי, מגדל, מיטב וילין לפידות. 

אנו חוזרים על עניין דמי הניהול כי הוא חשוב ומשמעותי. הקרן היקרה ביותר, קסם אקטיב ממשלתי שקלי שגובה 1.27% דמי ניהול, היא גם הקרן שהשיאה את התשואה הגרועה ביותר בטווח הזמן של 5 שנים. גם הקרנות הארוכות של מגדל והראל שגובות 1.07% דמי ניהול מציגות תשואות מזעזעות. אנו חוזרים על המנטרה: דמי ניהול גבוהים מהווים דגל אדום ויבטיחו על פי רוב תשואה נמוכה. 

מה הלאה?

להבדיל מהמצב לפני חצי שנה שהיה די ברור שהולכים לקטסטרופה הזו, עכשיו זה משתנה. הרייבת אומנם צפויה להמשיך לעלות ובשיעור חד - כ-2%, אבל, בהדרגה האלטרנטיבה של אגרות החוב השקליות כבר לא מספקת תשואה אפסית - התשואה ל-10 שנים היא באזור 3%. כלומר, מנהלי הקרנות כבר יכולים לספק תשואה לאורך זמן באגרות השקליות, והפחד-חשש מהמשך עליית התשואות קטן, אבל הוא כבר פחות דרמטי, ככל הנראה מהעבר. 

אלטרנטיבות השקעה למי שבכל זאת רוצה להיחשף לאפיקים שקליים הם קודם כל השקעה באגרות החוב ישירות. דבר שניתן לעשות בכל בנק או חשבון השקעה (אמנם יש לבדוק היטב את דמי הניהול ודמי הקניה והמכירה שיכולים לחסל את כל החסכון של דמי הניהול של הקרנות). מי שמעוניין באפיקים השקליים הקצרים יותר יכול לקנות מקמים או קרנות כספיות, שמגלמות כמה יתרונות מס.