גיא טל
צילום: משה בנימין
אג"ח על הכוונת

תשואת אגרות חוב לשנה כ-1.7%: אלטרנטיבת השקעה נטולת סיכון?

בתוספת סיכון מסוימת ישנה אפשרות להגיע לתשואות מעט גבוהות יותר; מה התשואה במק"מ, באג"ח של הבנקים הגדולים; וכמה מקבלים בפיקדונות בבנקים
גיא טל | (3)
נושאים בכתבה אגרות חוב מקמ

תהליך העלאת הריבית מעלה חשש בשוק ההון עקב הפגיעה הצפויה בשוק המניות. אחת הדרכים בהן משפיעה הריבית על שוק המניות היא באמצעות העמדת אלטרנטיבת השקעה (איך עוד משפיעה הריבית על שוק המניות?). יש בזה כמובן גם צד חיובי, כיון שלמשקיעים "שונאי סיכון" יש לפתע אפשרות להרוויח תשואה טובה יותר על כספם.

במשך שנים שררה ריבית אפס במשק, מה שגרם לכך שבאופן מעשי לא ניתן היה להרוויח בהשקעות נטולות סיכון, במקרה הטוב היה ניתן לשמור על ערך הכסף. התשואה כעת מתחילה לטפס לאיטה וכבר עברה את ה-1% באגרות החוב הממשלתיות השקליות לשנה נסחרות בתשואה של 1.7%. 

בשוק אגרות החוב הממשלתיות ניתן למצוא שלושה סוגי אגרות חוב לטווחים קצרים. הראשון הוא המק"מ - מלווה קצר מועד. מדובר באגרות חוב המונפקות על ידי בנק ישראל לטווח זמן של עד שנה. בנוסף ישנן את אגרות החוב הממשלתיות השקליות שהן אגרות חוב של ממשלת ישראל שאינן צמודות למדד. הממשלה אינה מנפיקה אגרות חוב לשנה, אך כאשר הזמן חולף האגרות הארוכות יותר מתקרבות למועד פדיונן הסופי ומאפשרות קניה בשוק המשני לטווחי זמן קצרים של שנה ואף פחות. באופן דומה ישנן גם את אגרות החוב הצמודות למדד של ממשלת ישראל שפועלות באותו אופן רק שהן צמודות למדד המחירים לצרכן. להלן פרטי אגרות החוב מהסוגים השונים הנסחרות בטווח זמן של כשנה:

מדור האג"ח של ביזפורטל

כלים שיעזרו לכם להשקיע באג"ח - המרווח של המדדים ביחס לממשלתי

המרווח של אגרות חוב ביחס לממשלתי

ניתן לראות שכל אגרות החוב הללו נותנות תשואה של מעל 1% ועד 1.8% באיגרת הארוכה יותר שתיפרע רק בנובמבר בשנה הבאה. אגרת החוב הצמודה 0923 משקפת את ציפיות השוק לאינפלציה בשנה הקרובה. ההפרש בין תשואת אגרות החוב השקלית 0723 לצמודה 0923 שקרובות יחסית בזמן הפידיון שלהן משקפות ציפיות לאינפלציה של מעל 4%, בסביבות אינפלציה הנוכחית ומעל צפיות האינפלציה של בנק ישראל. 

המשקיע שלא רוצה לסכן את כספו יכול, אם כן, למצוא השקעה שתאפשר לו ליהנות מריבית של 1.3%-1.7%. נזכיר, עם זאת, שבתוספת עמלות קניה ודמי משמרת בהתאם להסכם שנקבע בין הלקוח לפלטפורמת המסחר או הבנק בו הוא מבצע את פעולות המסחר, ובתוספת תשלום מס רווחי הון, הריבית הזו עדיין משקפת תשואה נמוכה של קצת מעל 1%, אם כי זה תלוי בכוח המיקוח שלכם מול הבנק או הברוקראז' וחשוב להתמקח. שיחת טלפון אחת או שתיים יחסכו לכם הרבה כסף. 

בתוספת סיכון קטנה, ניתן למצוא אגרות חוב קצרות של הבנקים שמשקפות תשואה מעט טובה יותר. אגרת חוב של בנק הפועלים שנקראת פועלים הנ אגח 32 תשלם את התשלום האחרון שלה ב-08.08.23 בדומה לאגרות החוב שברשימה שלמעלה. היא צמודה למדד והתשואה ברוטו עומדת על 0.6%-  מדובר על מרווח של  כ-1.7% מהריבית הממשלתית.

ישנה גם אגרת חוב של בנק מזרחי טפחות שצפויה להיפרע באופן סופי ב-29.10.23 ונקראת מז טפ הנפק 51. גם האיגרת הזו צמודה למדד והתשואה ברוטו עומדת על 0.5%-  התשואה הזו מייצגת מרווח של 0.8% מעל האג"ח הממשלתי.

קיראו עוד ב"אג"ח"

גם לבנק לאומי ישנה אגרת חוב בטווחי הזמן הללו שנסחרת בשוק המשני. לאומי אגח 181 צפויה להיפרע באופן סופי ב-05.09.23, והיא מציעה תשואה של 0.4%-. בתוספת מרווח של 1.1% מעל תשואות אגרות החוב הממשלתיות הדומות. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אני הילד 23/06/2022 11:48
    הגב לתגובה זו
    בצמוד התשואה עדיין שלילית. ובקצר היא כל כך נמוכה שעד סוף השנה אפילו בפרי תקבלו יותר. היום אפשר לקנות אגח ממשלתי ביותר מ3%.
  • 2.
    כנען 23/06/2022 11:12
    הגב לתגובה זו
    כאחד שרכש לפני חצי שנה האג"ח ירד ב 8% ורק עכשיו מתחיל להמריא ושווה לחזור אליו ומי שיקדים יזכה בתשואה טובה
  • 1.
    חכה עוד קצת=הן יהיו יותר אטרקטיביות(עליות ריבית) (ל"ת)
    ירון 23/06/2022 10:43
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.