מה עדיף - קרן מנייתית או קרן גמישה?
ברף הגבוה של הסיכון בהשקעה בשוק ההון, ובסיכוי להניב תשואות גבוהות יותר, עומד שוק המניות - הקרנות הגמישות והקרנות המנייתיות משקיעות כמעט תמיד באופן מקסימלי בשוק המניות - איזה כלי השקעה עדיף על פי תוצאות העבר בטווחי הזמן השונים?
בשבוע שעבר השוונו בין ביצועי הקטגוריות השונות בסקטור הקרנות המעורבות. באופן טבעי מצאנו שהממוצע המשוקלל של הקרנות עם יותר מניות הניבו תשואה טובה יותר בשנה האחרונה שהייתה שנה מצויינת בשוק המניות.
נבדוק בצורה דומה שתי קטוגריות תחליפיות, שבהן התוצאה פחות מובנת מאליה - קרנות מנייתיות וקרנות גמישות. בשני המקרים מדובר בסיכון גבוה יותר, עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר. קרנות גמישות מאפשרות גמישות מלאה למנהל הקרן בניהול ההשקעות, ולכן עקרונית הוא יכול להחליט להשקיע בעיקר באגרות חוב, אם כך הוא מוצא לנכון. בפועל, ברוב המקרים מנהלי הקרנות הגמישות נדחפים להשקיע בעיקר במניות ולוקחים סיכון מקסימלי במטרה להגיע לתשואה מקסימלית, כך שבסופו של דבר מדובר בפרופיל השקעה דומה מאד לקרנות המנייתיות עם תוספת של אקסטרה גמישות למנהלים.
מבין הקרנות המנייתיות, הדומות ביותר במאפיינים לקרנות הגמישות הן קרנות "All Cap". כל שוק המניות הישראלי פתוח בפני הקרנות הללו ללא הגבלה של גודל החברה או תחום עיסוקה.
החופש המוחלט בקרנות הגמישות והכמעט מוחלט בקרנות ה-All Cap מאפשר לבחון באמת את כישורי המנהלים ואת יכולת בחירת ההשקעות שלהם. בדרך כלל אנחנו בודקים אילו מנהלים הצליחו לעשות זאת בצורה הטובה ביותר, הפעם נבדוק את הקטגוריה באופן כללי - האם החופש הנוסף בקרנות הגמישות משתקף בערך מוסף בתשואות? כדי לעשות זאת נשתמש בממוצע משוקלל, שבו נבדוק כמה הניב כל שקל שהושקע בקטגוריה באופן כללי, ולא לפי הקרן (הסבר מפורט בכתבה מהשבוע שעבר).
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפעם בדקנו את כל הקרנות בשתי הקטגוריות בשנה האחרונה, בשלוש ובחמש השנים האחרונות. בנוסף לתשואה המשוקללת של כל הקרנות הוספנו את תשואת הקרן הטובה בקטגוריה והגרועה ביותר כדי להבין את טווח התוצאות, כמו גם את מספר הקרנות הפעילות בתקופת הזמן הזו עם יותר מ-100 מיליון שקל נכסים מנוהלים, וכמה נכסים הן מנהלות בסך הכל. נזכור שיש פה "הטיית השרידות". כלומר קרנות לא טובות מאבדות נכסים וממילא לא עברו את רף המינימום של 100 מיליון שקל כדי להיכנס להשוואה וכך לא השפיעו לרעה על הממוצע המשוקלל. במקרה קיצוני יותר הן נמחקות לחלוטין ונגרעות מהחשבון.
באופן כללי הקרנות המנייתיות מושכות הרבה יותר עניין, עם יותר קרנות וכמעט פי 3 נכסים מנוהלים. המשקיעים צודקים, לפחות ביחס לשנה האחרונה. הממוצע המשוקלל של הקרנות המנייתיות טוב בהרבה מזה של הקרנות הגמישות. חשוב לשים לב גם לטווח התוצאות שהוא מאד רחב. כלומר לבחירת הקרן הספציפית יש משקל מכריע בתוצאות, אם כי מדובר במשימה מאד קשה. האם מדובר רק בשנה האחרונה? להלן התוצאות ב-3 השנים האחרונות:
במקרה זה התשואות כמעט זהות לחלוטין עם יתרון קל לגמישות. מה הסיבה להבדל? ייתכן ששנת 2022 שעדיין כלולה בחשבון שלוש השנים האחרונות, שבה היו ירידות חדות, הביאה לידי ביטוי את היתרון של הקרנות הגמישות שיש להן כלים טובים יותר להתמודד עם ירידות.
- כמה מנהלת תעשיית קרנות הגידור והאם היא מספקת ערך?
- רבעון שלישי מנייתיות וגמישות: מה קורה שהיקף הנכסים מזנק פי 10?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
בממוצע של החמש השנים האחרונות הקרנות המנייתיות חוזרות להוביל בהפרש ענק. 96% של הקרנות הגמישות בחמש שנים זה לא רע, אבל 137% של הקרנות המנייתיות זה מדהים. לשם השוואה, תל אביב 125 הניב בתקופה זו 93.31%, ת"א 35 עם 82.18%, ת"א 90 הוא המוביל עם 130.98%. כלומר ממוצע הקרנות המנייתיות (לא הקרנות הטובות ביותר) היה גבוה יותר מהמדד הטוב ביותר מבין מדדי גודל שוק. ת"א All-Share הכולל את כל המניות בתל אביב הניב בתקופה זו כ-99%, כך שמדובר בהצלחה יפה של מנהלי הקרנות המנייתיות.
לסיכום, למעט טווח זמן אחד, נראה שהקרנות המנייתיות All Cap מצליחות טוב יותר מהקרנות הגמישות. נזכיר, שכמו תמיד, תוצאות העבר אינן מעידות על התשואות בעתיד.
- 4.רק כספית (ל"ת)פרנקל 10/03/2025 11:08הגב לתגובה זו
- 3.אנונימילרון 10/03/2025 10:35הגב לתגובה זולא המלצהמי שמעריך שהשוק יעלה עדיפה מנייתיתמי שמעריך שהשוק יירד עדיפה גמישה
- 2.עדיף קרן שמש (ל"ת)המוזיז הארצי 10/03/2025 09:44הגב לתגובה זו
- 1.סמי הכבאי 10/03/2025 08:05הגב לתגובה זוולכן המסלול להשקעה העדיף הוא מסלול השקעה ללא מניות כלל כמו המסלול הכספי.40 אחוז מפולת עד סוף 2025.

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים
נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.
אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.
קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות. בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות.
קרנות מנייתיות
בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים
נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.
אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.
קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות. בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות.
קרנות מנייתיות
בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.
