מה עדיף - קרן מנייתית או קרן גמישה?
ברף הגבוה של הסיכון בהשקעה בשוק ההון, ובסיכוי להניב תשואות גבוהות יותר, עומד שוק המניות - הקרנות הגמישות והקרנות המנייתיות משקיעות כמעט תמיד באופן מקסימלי בשוק המניות - איזה כלי השקעה עדיף על פי תוצאות העבר בטווחי הזמן השונים?
בשבוע שעבר השוונו בין ביצועי הקטגוריות השונות בסקטור הקרנות המעורבות. באופן טבעי מצאנו שהממוצע המשוקלל של הקרנות עם יותר מניות הניבו תשואה טובה יותר בשנה האחרונה שהייתה שנה מצויינת בשוק המניות.
נבדוק בצורה דומה שתי קטוגריות תחליפיות, שבהן התוצאה פחות מובנת מאליה - קרנות מנייתיות וקרנות גמישות. בשני המקרים מדובר בסיכון גבוה יותר, עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר. קרנות גמישות מאפשרות גמישות מלאה למנהל הקרן בניהול ההשקעות, ולכן עקרונית הוא יכול להחליט להשקיע בעיקר באגרות חוב, אם כך הוא מוצא לנכון. בפועל, ברוב המקרים מנהלי הקרנות הגמישות נדחפים להשקיע בעיקר במניות ולוקחים סיכון מקסימלי במטרה להגיע לתשואה מקסימלית, כך שבסופו של דבר מדובר בפרופיל השקעה דומה מאד לקרנות המנייתיות עם תוספת של אקסטרה גמישות למנהלים.
מבין הקרנות המנייתיות, הדומות ביותר במאפיינים לקרנות הגמישות הן קרנות "All Cap". כל שוק המניות הישראלי פתוח בפני הקרנות הללו ללא הגבלה של גודל החברה או תחום עיסוקה.
החופש המוחלט בקרנות הגמישות והכמעט מוחלט בקרנות ה-All Cap מאפשר לבחון באמת את כישורי המנהלים ואת יכולת בחירת ההשקעות שלהם. בדרך כלל אנחנו בודקים אילו מנהלים הצליחו לעשות זאת בצורה הטובה ביותר, הפעם נבדוק את הקטגוריה באופן כללי - האם החופש הנוסף בקרנות הגמישות משתקף בערך מוסף בתשואות? כדי לעשות זאת נשתמש בממוצע משוקלל, שבו נבדוק כמה הניב כל שקל שהושקע בקטגוריה באופן כללי, ולא לפי הקרן (הסבר מפורט בכתבה מהשבוע שעבר).
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפעם בדקנו את כל הקרנות בשתי הקטגוריות בשנה האחרונה, בשלוש ובחמש השנים האחרונות. בנוסף לתשואה המשוקללת של כל הקרנות הוספנו את תשואת הקרן הטובה בקטגוריה והגרועה ביותר כדי להבין את טווח התוצאות, כמו גם את מספר הקרנות הפעילות בתקופת הזמן הזו עם יותר מ-100 מיליון שקל נכסים מנוהלים, וכמה נכסים הן מנהלות בסך הכל. נזכור שיש פה "הטיית השרידות". כלומר קרנות לא טובות מאבדות נכסים וממילא לא עברו את רף המינימום של 100 מיליון שקל כדי להיכנס להשוואה וכך לא השפיעו לרעה על הממוצע המשוקלל. במקרה קיצוני יותר הן נמחקות לחלוטין ונגרעות מהחשבון.
באופן כללי הקרנות המנייתיות מושכות הרבה יותר עניין, עם יותר קרנות וכמעט פי 3 נכסים מנוהלים. המשקיעים צודקים, לפחות ביחס לשנה האחרונה. הממוצע המשוקלל של הקרנות המנייתיות טוב בהרבה מזה של הקרנות הגמישות. חשוב לשים לב גם לטווח התוצאות שהוא מאד רחב. כלומר לבחירת הקרן הספציפית יש משקל מכריע בתוצאות, אם כי מדובר במשימה מאד קשה. האם מדובר רק בשנה האחרונה? להלן התוצאות ב-3 השנים האחרונות:
במקרה זה התשואות כמעט זהות לחלוטין עם יתרון קל לגמישות. מה הסיבה להבדל? ייתכן ששנת 2022 שעדיין כלולה בחשבון שלוש השנים האחרונות, שבה היו ירידות חדות, הביאה לידי ביטוי את היתרון של הקרנות הגמישות שיש להן כלים טובים יותר להתמודד עם ירידות.
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- רשות ני"ע עצרה את פיקדון ה-S&P 500 של לאומי בהמשך לטענות של איגוד הקרנות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
בממוצע של החמש השנים האחרונות הקרנות המנייתיות חוזרות להוביל בהפרש ענק. 96% של הקרנות הגמישות בחמש שנים זה לא רע, אבל 137% של הקרנות המנייתיות זה מדהים. לשם השוואה, תל אביב 125 הניב בתקופה זו 93.31%, ת"א 35 עם 82.18%, ת"א 90 הוא המוביל עם 130.98%. כלומר ממוצע הקרנות המנייתיות (לא הקרנות הטובות ביותר) היה גבוה יותר מהמדד הטוב ביותר מבין מדדי גודל שוק. ת"א All-Share הכולל את כל המניות בתל אביב הניב בתקופה זו כ-99%, כך שמדובר בהצלחה יפה של מנהלי הקרנות המנייתיות.
לסיכום, למעט טווח זמן אחד, נראה שהקרנות המנייתיות All Cap מצליחות טוב יותר מהקרנות הגמישות. נזכיר, שכמו תמיד, תוצאות העבר אינן מעידות על התשואות בעתיד.
- 4.רק כספית (ל"ת)פרנקל 10/03/2025 11:08הגב לתגובה זו
- 3.אנונימילרון 10/03/2025 10:35הגב לתגובה זולא המלצהמי שמעריך שהשוק יעלה עדיפה מנייתיתמי שמעריך שהשוק יירד עדיפה גמישה
- 2.עדיף קרן שמש (ל"ת)המוזיז הארצי 10/03/2025 09:44הגב לתגובה זו
- 1.סמי הכבאי 10/03/2025 08:05הגב לתגובה זוולכן המסלול להשקעה העדיף הוא מסלול השקעה ללא מניות כלל כמו המסלול הכספי.40 אחוז מפולת עד סוף 2025.
קרנות נאמנות (גרוק)ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
הכספיות מאטות, הפסיביות מתחזקות והאקטיביות מנסות לחזור לעניינים; מ-351 ל-750 מיליארד שקל ככה נבנה מחדש שוק הקרנות מ-2021 ועד היום, מה היה ומה השתנה בדרך
תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה להתרחב ומגיעה ל-750 מיליארד שקל נכון ל-2 בדצמבר 2025, שיא כל הזמנים. רק באמצע אוגוסט נרשם שיא קודם של 700 מיליארד שקל, מה שממחיש את הקצב הגבוה שבו התעשייה מוסיפה נכסים בתקופה האחרונה.
את הניתוח עורך נאור כהן, מנהל קשרי לקוחות במיטב, שמציין כי מאז מרץ 2021 התעשייה יותר מהכפילה את עצמה מ-351 מיליארד שקל ל-750 מיליארד שקל, שזה זינוק של 114%. אפילו בטווח קצר יותר, מיוני 2024, מדובר בזינוק של 50%, מ-500 מיליארד ל-750 מיליארד שקל. מאחורי הגידול הזה עומדות שתי מגמות מרכזיות: הראשונה היא כמובן הגאות שראינו בשווקים בשנתיים האחרונות, בעיקר בשוק המניות בארץ ובחו"ל, והשניה היא הריבית הגבוהה שהובילה להיקפי גיוס גדולים לקרנות הכספיות. במקביל נרשמה גם הזרמת כספים משמעותית מצד ציבור המשקיעים, כולל רבים הנכנסים לשוק בפעם הראשונה.
הצמיחה בתעשייה הקיפה אמנם את כל חלקיה, אבל בהחלט לא באותה עוצמה. הקרנות הכספיות רשמו זינוק של 761% בארבע וחצי השנים האחרונות, ועלו מ-6% מהתעשייה לחלק של 24%. בתקופה האחרונה קצב הגידול שלהן כבר מתמתן, ובחודשיים האחרונים הוא עומד על כ-2 אחוז בלבד. בתעשייה הפסיבית, הכוללת קרנות מחקות וקרנות סל, הצמיחה המצטברת עומדת על כ-126%, בעוד הקרנות האקטיביות המסורתיות צמחו ב-27% בלבד בשל פדיונות ניכרים שחוו במשך חלק גדול מהתקופה. למרות זאת, בשלושת החודשים וחצי האחרונים שתי התעשיות, האקטיבית והפסיבית, צמחו בקצב דומה של כ-9%.
המספרים מציגים גם את משקל התשואות מול הגיוסים. מתוך גידול כולל של 400 מיליארד שקל מאז מרץ 2021, כ-220 מיליארד מקורם בכניסת כספים נטו של משקיעים, בעוד כ-180 מיליארד נבעו מתשואות הקרנות. בטווח הקצר יותר, בשלושת החודשים וחצי האחרונים, כ-15 מיליארד שקל הגיעו מגיוסים ו-35 מיליארד שקל מהתשואות, תמונת מצב שמדגישה את השפעת הגאות בשווקים בתקופה זו.
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטבלה המצורפת מסכמת את השינויים בהרכב התעשייה. חלקן של הקרנות האקטיביות ירד מ-51% ל-30 אחוז בתוך ארבע וחצי שנים, בעוד הקרנות הפסיביות עלו מ-43% ל-46%. הקרנות הכספיות היו "הנעלם החסר" של התקופה, עם קפיצה מ-6% ל-24%. בסיכום כולל, התעשייה כולה צמחה מ-351 ל-751 מיליארד שקל ונמצאת כיום בשיא היסטורי המשלב בין תשואות חזקות, גיוסי ענק ושינוי בהרכב שוק הקרנות בישראל.
