קרנות הנאמנות המעורבות מציעות למשקיע מגוון רמות של חשיפה לנכסי סיכון. החל מכמעט ללא מניות בכלל (עד 5% מניות) ועד ל-50% מניות. למרות שגם אגרות חוב, בעיקר ארוכות, הן השקעה שנושאת בחובה סיכון, בדרך כלל מתייחסים להשקעה במניות כהשקעה ברמת סיכון גבוהה יותר, ובהתאם בעלת סיכוי גבוה יותר לרווח. לכן, ככל שאחוז המניות בקרן עולה הסיכון עולה, וגם הציפיה לרווח, במיוחד בשנים בהן שוק המניות מניב תשואה עודפת, כפי שקרה ב-12 החודשים האחרונים.

בדרך כלל בענף קרנות הנאמנות אנחנו משווים בין קרנות מאותו סוג כדי לראות אילו מנהלים הצליחו להשיג תשואה עודפת עבור המשקיעים. הפעם נבדוק את הקטגוריות באופן כללי ולא קרנות ספציפיות כדי לענות על השאלה - האם השקעה ברמת סיכון גבוהה יותר אכן הניבה תשואה עדיפה בצורה משמעותית? כדי לענות על השאלה הזו לא נוכל לבדוק קרן כזו או אחרת, שכן בכל קטגוריה יש קרנות שהצליחו יותר או פחות, לכן יש צורך להשוות את כל הקטגוריה באמצעות ממוצע משוקלל. כלומר כמה הניב כל שקל שהושקע בסוג הקרנות הזו, ללא קשר לקרן הספצפית שנבחרה.  בדקנו כמה הניב "כל שקל" בשנה האחרונה באמצעות הנוסחה הבאה:

ממוצע משוקלל של התשואות = (תשואה₁ × נכסים₁ + תשואה₂ × נכסים₂ + ... + תשואהₙ × נכסיםₙ) / (נכסים₁ + נכסים₂ + ... + נכסיםₙ)

נדגים בעזרת הדוגמה הבאה. נניח שיש לנו 3 קרנות: קרן א': 100,000 ₪ עם תשואה של 5%,  קרן ב': 200,000 ₪ עם תשואה של 7%,  קרן ג': 150,000 ₪ עם תשואה של 3%. הממוצע המשוקלל של שלוש הקרנות יהיה:

• הקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?
• אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

(5% × 100,000 + 7% × 200,000 + 3% × 150,000) / (100,000 + 200,000 + 150,000) =

 23,500 / 450,000 = 5.22%

נציין, עם זאת, שלא מדובר בנתונים מדוייקים שכן הם אינם לוקחים בחשבון פידיונות ויצירות במהלך השנה האחרונה אלא מתקבעים על נקודת הזמן הנוכחית. למרות שלא מדובר בבדיקה מדויקת (שקשה עד בלתי אפשרי לעשות), בהנחה שהפידיונות והיצירות מתחלקים פחות או יותר בצורה דומה על פני הקטגוריות השונות של הקרנות המעורבות, ההשוואה יכולה לתת לנו הבנה כללית נכונה של המגמות גם אם לא מדויקת במאה אחוז. נציין גם שהשנה האחרונה הייתה שנה מצויינת בשוק המניות. בתקופה של ירידות התוצאות תהיינה שונות מהותית, ואולי אף הפוכות. 

ההשוואה נעשתה על הקטגוריות הבאות: אג"ח כללי בארץ עד 10% מניות ללא סימן קריאה, אג"ח כללי בארץ עד 10% מניות עם סימן קריאה, אג"ח כללי בארץ עד 20% מניות, אג"ח כללי בארץ עד 30% מניות ואג"ח כללי בארץ חשיפה מרבית - מעל 30% מניות. בכל קטגוריה נבדקו רק הקרנות שמנהלות לפחות 100 מיליון שקל. הוספנו לטבלה גם את סך הנכסים המנוהלים וכמה קרנות עם מעל 100 מיליון שקל פועלות בכל קטגוריה. בנוסף, מצויינת גם הקרן הטובה והגרועה ביותר בתקופת הזמן הזה, מה שנותן לנו טווח תשואות אפשריות לכל קטגוריה. הנה התוצאות: 

מבט ראשוני מלמד שהטבלה עובדת באופן כללי "כמו שצריך", כלומר, עלייה באחוז המניות אכן מעלה את התשואה הממוצעת בקטגוריה. השאלה עד כמה ועד כמה זה מצדיק את הסיכון הנוסף. 

• הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
• ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הקרנות החדשות של 2025 - האם הן הציעו ערך מוסף?

ראשית נתייחס להבדל בין שתי הקטגוריות הראשונות - עד 10% מניות עם או בלי סימן קריאה. הקרנות עם סימן קריאה הן כאלה שמשקיעות באגרות חוב בסיכון גבוה יותר ואמורות להיות מסוכנות יותר ולספק תשואה גבוהה יותר. בפועל, נראה שאין הבדל מהותי בין שתי הקטגוריות הללו. דווקא הקרנות עם סימן קריאה מציגות טווח תוצאות פחות טוב - בין 6.6% ל-11.1% לעומת 11.76% ל-7.29%. על כל פנים נראה שאין משמעות להבדל בין שתי הקטגוריות. 

כאמור, בשאר  הטבלה ניתן לראות שהוספה של מניות מועילה באופן עקבי לתשואה הממוצעת בכל קטגוריה. עד כמה? 

מעבר מ-10% ל-20% מניות תרם 1.83% לתשואה הממוצעת. מעבר מ20% ל-30% תרם 1.64%. מ-30% לחשיפה מירבית (40% או 50% מניות) הוסיף 3.46%. כלומר באופן כללי כל 10% תוספת של מניות הוסיפה בשנה האחרונה בין 1.5% ל-2% לתשואה - יותר מ-10% מהתשואה, כלומר, יותר מהתוספת היחסית של המניות בתיק, ולכן, המסקנה היא שתוספת הסיכון השתלמה מהבחינה הזו. נדגיש שוב שמדובר בשנה מאד מוצלחת בשוק המניות, כך שבתנאי שוק אחרים, הסיכון הגבוה יותר יבוא לידי ביטוי בהפסדים עמוקים יותר. 

מעניין לראות שהקטגוריה הפופלרית ביותר מבחינת היקף נכסים היא עד 20% מניות, ומבחינת מספר הקרנות עד 30%, אבל אם נאחד את שני תתי הקטגוריות בעד 10% מניות (כלומר עם ובלי סימן קריאה) נקבל את הקטגוריה הגדולה ביותר משתי הבחינות הנ"ל. כלומר, באופן כללי ככל שיש פחות מניות הקטגוריה יותר פופלרית בקרב משקיעי הקרנות המעורבות. נזכיר שוב שלא נכללו קרנות עם פחות מ-100 מיליון שקל, כך שייתכן שהתמונה הכללית מעט שונה. נראה שלמשקיע הממוצע בעל טווח ההשקעה הבינוני ארוך ראוי להשקיע באופן כללי אחוז גבוה יותר במניות שלטווח ארוך נותנות תשואה עודפת.