הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות
שמואל בן אריה
צילום: עומר קפלן
רעיון השקעה

כלל משקאות מול קרור - שתיהן מחזיקות ביפאורה; מי עדיפה להשקעה?

רכישת חברה יציבה ורווחית כמו יפאורה נכונה לזמן הזה; הנה הסיבות לכך וגם - היתרונות והחסרונות של החברות שמחזיקות בה - קרור וכלל משקאות

שמואל בן אריה | (8)
נושאים בכתבה יפאורה

בתקופה זאת, כאשר אי הוודאות בשווקים גבוהה, אנו נוהגים לחפש חברות אשר עומדות בכמה קריטריונים: יודעות לייצר תזרים מזומנים יציב שממנו גם מתקבל רווחי נקי יחסית יציב; ללא מינוף; בעלות כרית מזומנים – יתרון משמעותי המגן מפני קריסה כלכלית במקרים של הפתעות לא צפויות; המחיר משקף תשואה שוטפת שעומד על לפחות 8% (מכפיל 12 ומטה); אין ספק שמדובר במשימה לא פשוטה בימים אלה, אך אחת החברות שעומדות בכל התנאים הללו הינה חברת יפאורה תבורי בע"מ.

 

יפאורה עוסקת בייצור ושיווק של משקאות קלים. בין המותגים שהיא מייצרת ומשווקת: ספרינג, שוופס, מי עדן, קריסטל, עין גדי, תפוזינה, אר.סי. קולה ומיץ פז. נתח השוק של החברה לאורך השנים קבוע ועומד על כ-27% משוק המשקאות בישראל והוא שני רק לחברה למשקאות המרכזית, שתופסת כ-51% מהשוק. בנוסף, יש לה יתרון ביחס לטרנד הבריאות בזכות אחזקתה במותג שוופס, שנתפסת כחברת משקאות בריאים ודיאטטיים ובזכות שיווק של מותגי המים עין גדי ומי עדן. יפאורה מציגה תוצאות יציבות לאורך השנים, כאשר חוזק המותגים והמאזן החזק מבטיחים כי החברה תמשיך ותשקיע בפיתוח הפעילות ככל שיידרש.

 

יתרות המזומנים של יפאורה עמדו בסוף הרבעון הראשון על כ-479 מיליון שקל לאחר חלוקת דיבידנד כ-58 מיליון שקל, ולחברה אין חובות כלל. משמעות הדבר היא שהאיתנות הפיננסית של החברה לא מוטלת בספק, יתרה מכך מדובר בחברה בעלת יציבות פיננסית אשר כמוה קשה למצוא בשוק. הרווחיות שלה משתקפת בכל דוח שפורסם. הכנסות החברה ב-2019 הסתכמו בכ-922 מיליון שקל עם רווח נקי של 107 מיליון שקל וכ-105 מיליון שקל ב-2018. הרווח עומד על מעט מעל 100 מיליון שקל כבר כמה שנים וביציבות מדהימה.

 

יפאורה אינה חברה ציבורית, אך ניתן להשקיע בה בשתי דרכים:

רכישת מניות חברת קרור -2.73% - קרור אחזקות בע"מ התאגדה בשנת 1929 והיא חברה ציבורית. החברה התאגדה במקור בשם "החברה הארץ-ישראלית לקרור והספקה בע"מ" ובשנת 1972 הסבה את שמה ל"חברה ישראלית לקרור והספקה בע"מ". בעבר ניהלה החברה מחסני קרור ועסקה ביבוא וסחר במוצרים קפואים. כיום פועלת החברה כחברת אחזקות שעיקר פעולתה מתבצע באמצעות חברות בנות ו/או מוחזקות ובהתאם שינתה את שמה בשנת 2006 ל"קרור אחזקות בע"מ".

על אחזקות החברה נמנית יפאורה המוחזקת בשיעור של כ-70%. אחזקה נוספת הינה בתעשיות תפוגן בע"מ (המוחזקת בשיעור של כ-38%) ועוסקת בייצור ושיווק של טוגני תפוחי אדמה ובצל קפואים וכן במוצרים מן הצומח. תעשיות תפוגן הינה הספק הגדול בארץ של טוגנים קפואים. בבעלות החברה ובנותיה גם נכסים נוספים.

אמנם בשנת 2019 הפסידה תפוגן כסף, אך חשוב להבין כי זו אינה שנה מייצגת והיו לא מעט סיבות שחלקן נראות מוצדקות ושהביאו את תפוגן להציג רווח נקי שלילי. ב-2018 הרוויחה כ- 11.8 מיליון שקל וב-2017 כ-16 מיליון שקל. אם ניקח רווח ממוצע של כ-14 מיליון שקל ב-2017-2018 וניתן הערכת שווי לחברה על פי מכפיל רווח של 10, נקבל שווי של כ-140 מיליון שקל.

רכישת מניות חברת כלל משקאות - כלל משקאות הוקמה על-ידי כלל תעשיות בע"מ כחברה ייעודית לצורך החזקת כ-30.45% ממניות יפאורה. לחברה אין פעילות מלבד ההשקעה ביפאורה. לכלל משקאות מטה רזה באופן יחסי של כמיליון שקל בשנה. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הדבר המעניין הוא, שגזירת שווי יפאורה ממחיר מניית קרור בשוק נותן שווי שונה לחלוטין מגזירת מחיר יפאורה משווי מחיר כלל משקאות.

הפער בין השווי של יפאורה ברכישה דרך מניית קרור לבין רכישת כלל משקאות עומד כ-46%, כלומר כחצי מיליארד שקל!

גם אם ההערכה של שווי תפוגן שגויה ועלינו לחשב את שוויה בכ-250 מיליון שקל, שווי יפאורה שנגזר מקרור יעמוד על כ- 1.794 מיליארד שקל.

 

חשוב גם לדעת שלחברת קרור יש מס רווח הון צבור על יפאורה, מכיוון שיפאורה הינה אחזקה וותיקה של קרור. במידה וקרור תרצה לממש את האחזקה ביפאורה יהיה עליה לשלם מס רווחי הון לא מבוטל, דבר אשר כמעט ולא קיים בכלל משקאות, מה שמעמיק עוד יותר את הפער, הגדול ממילא, בכדאיות ההשקעה.

 

לטעמי, אחזקת חברת יפאורה בימים טרופים אלו בהם קיים חוסר ודאות כמעט בכל ענף, לרבות ענף הקמעונאות שנפגע בצורה פחותה משמעותית ממרבית הענפים האחרים, הינה חיונית ונכונה. נראה שהדרך הנכונה ביותר להיחשף לחברת יפאורה הינה דרך חברת כלל משקאות, אשר רכישה שלה מאפשרת את רכישת יפאורה במחיר זול יותר.

הכותב הינו שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי לשוק המקומי בפיוניר ניהול הון

* לפיוניר אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יואל 09/08/2020 07:55
    הגב לתגובה זו
    1) היות ולאחרונה הציבור עובר למים על חשבון הממותקים והיות ולאחרונה הציבור עובר למכשירים תמי 4 ודומיו, סביר להניח שההכנסות שלהם מהמים ימשיכו לרדת עוד. 2) רוב המשקיעים גם מאלו שמחפשים יציבות מחפשים חברה יציבה שיש גם סיכוי ולו קטן ביותר שזה יצמח משהו, בחברה הזאת לא רואים שום סיכוי כזה.
  • 7.
    הצליח - כלל משקאות עלתה 4% בשבוע (ל"ת)
    דני 07/08/2020 09:27
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בדקת את זכויות מינוי דירקטורים בכלל משקאות את יפאו 03/08/2020 22:38
    הגב לתגובה זו
    בדקת את זכויות מינוי דירקטורים בכלל משקאות את יפאורה? אחזקה בכלל משקאות היא פיננסית לחלוטין ואין השפעה על יפאורה, לעומת קרור שהיא בעלת הבית האמיתית.בדוק את עצמך לפני שאתה מגבב שטויות.
  • 5.
    נוח 03/08/2020 15:44
    הגב לתגובה זו
    שופרסל החלה להחרים את המשקאות המובילים של יפאורה: קריסטל ו-אר-סי קולה.
  • 4.
    לקנות רק בשיא 03/08/2020 14:51
    הגב לתגובה זו
    אין שום דבר מעניין בחברה שלא צומחת . כמו שכתוב בכתבה הרווח עומד על 100 מיליון שח בשנה יציב. אז מה זה מעניין במכפיל שיותר גבוה מ 5. באופן כללי המודעות בציבור שמשקאות מוגזים וממותקים הם מסכני חיים בטווח ארוך הולכת וגוברת . תשתו סודה ומים
  • 3.
    משקיע 03/08/2020 14:09
    הגב לתגובה זו
    שווה לבדוק את הפוזיציה שלהם בניירות הערך.
  • 2.
    לרון 03/08/2020 13:10
    הגב לתגובה זו
    סו"ס קבלנו גילוי נאות לו אני מצפה זמן רב,מעבר לזה ניתוח יפה!
  • 1.
    איך נוצר המצב הזה ולמה הוא מסגר? על פניו צריך לעשו 03/08/2020 12:58
    הגב לתגובה זו
    איך נוצר המצב הזה ולמה הוא מסגר? על פניו צריך לעשות שורט קרור לונג כלל משקאות
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

להמשך הכתבה לחץ כאן
מכרה
צילום: Paul Carmona, Unsplash

"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית

עידן אזולאי |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים נחושת

הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66%   שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.

                                                        גרף של תעודת הסל COPX

בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.

צוואר הבקבוק של העשור

כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב. 

הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים. 

לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.


להמשך הכתבה לחץ כאן