מה המדינה יכולה לעשות בשביל העסקים במשבר הקורונה ומדוע זה מתבקש?
קיזוז הפסדים השנה כנגד הרווחים של שנים קודמות - רשות המסים וביהמ"ש העליון דחו בעבר גישה זו במסגרת פסק דין אברהם הירשזון, אולם בעקבות המשבר נראה כי ראוי לשקול זאת מחדש; בניו-זילנד כבר אימצו זאת בכדי להתמודד עם המשבר
בחודשים הקרובים ישלמו נישומים רבים את חבות המס שלהם עבור הרווחים שהתהוו בשנת המס 2019. אלא, שנגיף הקורונה לא מבחין בלוח השנה, ובחר לפקוד אותנו מיד לאחר תום שנת שנת המס 2019, ברבעון הראשון של 2020.
עבור נישומים רבים שחווים פגיעה ממשבר הקורונה, נוסף לקריסה במחזור ההכנסות והמשך תשלום התחייבויות שוטפות, רובצת עליהם התחייבות לשלטונות מס הכנסה, שמקורה ברווחי 2019. למרבה הצער, חלק ניכר מאותם רווחים משמש כעת לתשלום ההתחייבויות השוטפות בתקופת המשבר, בלעדיהם היו מגיעים עסקים רבים לחדלות פירעון, כך שרווחים אלה אינם מצויים בהכרח בקופות הנישומים.
אולם, דיני המס בישראל (בניגוד למספר מדינות בעולם) לא מכירים באפשרות לקזז הפסדים רטרואקטיבית, אלא רק לשנים עתידיות. אם בשנת 2015 נוצר הפסד בגובה 100, ובשנת 2016 נוצר רווח בגובה 300, דיני המס במתכונתם הנוכחית מאפשרים לקזז את הרווח בשנת 2016 בגובה ההפסד משנת 2015, כך שההכנסה החייבת במס לשנת 2016 תהיה בגובה 200 בלבד.
שאלה זו, הנוגעת לאפשרות לקזז הפסדים רטרואקטיבית, הגיעה לפני מספר שנים לראשונה לפתחו של בית המשפט העליון בעניינו של אברהם הירשזון, שהואשם במעילת כספי ציבור. לפי עמדת רשות המסים, יש לראות את כספי המעילה כהכנסה החייבת במס בשנות המעילה בפעול. הירשזון טען, כי גם אם יש לראות את ההכנסה מכספי המעילה כחייבת במס, הרי שהחזרת סכומי המעילה לחזקת המדינה בהוראת בית המשפט - יצרה אצלו הפסד בשנים מאוחרות יותר למעילה, הפסד שאותו ביקש לקזז רטרואקטיבית עם ההכנסה החייבת לשנות המעילה. טענתו של הירשזון נדחתה בביהמ"ש העליון.
פסק הדין בעניין הירשזון עסק אמנם בשאלת מס, אך כזו שהייתה קשורה בעיקרה בשאלות של נורמה ואתיקה ציבורית, שהיוו חלק מהחלטת בית המשפט, בדמות "לא ייצא חוטא נשכר". אלא, שבמשבר הקורונה הנוכחי אין "חוטאים", והוא בעיקרו תולדה של כח עליון שלאיש לא הייתה שליטה על הגעתו. נציין כי מנגנון זו הונהג בניו זילנד החל מה-1 במאי, בכדי לתת מענה למשבר הקורונה, מאותם השיקולים.
נראה, כי נכון יעשה גם המחוקק בישראל אם יבטל את ההבחנה המלאכותית בין שנת 2019 ל-2020, ויאפשר לקזז הפסדים שהצטברו לנישומים השונים בשנת 2020, לפחות עם ההכנסה החייבת שנצמחה בשנת 2019, טרום עידן הקורונה, וכן יאפשר החזרי מס, בגין מיסים שכבר שולמו, בשל הפסדים שנוצרו בשנה שלאחר שנות הרווח. זאת מהטעם שדיני המס מושתתים על העיקרון שהמהות הכלכלית גוברת על כל צורה פורמאלית.
לעמדתנו, תחימת הזמן שבין סוף 2019 לתחילת 2020, היא פורמאלית יותר מתמיד, ואיננה מתיישבת עם ההיגיון הכלכלי. מדובר הרי במנגנון להפרש עיתוי בלבד, שלא יוצר התעשרות כלשהי אצל הנישומים, אלא מקל בעיקר על תזרים המזומנים באופן המאפשר לעסק לשלם הוצאות שיסייעו להישרדותו וזאת על חשבון חבות המס לתשלום, דבר העשוי להציל עסקים רבים מקריסה.
הכותבים הינם עו"ד דורון לוי, עו"ד (ורו"ח) רחלי גוז – לביא, שותפים במחלקת המסים בפירמת עמית, פולק, מטלון ושות'
- 1.גדעון 04/07/2020 19:29הגב לתגובה זוהפסדי 2020 יקוזזו עם רווחים עתידיים. מי שישרוד לא יפסיד. ראוי להזכיר את משבר 2008 אשר שימש נקודת פריצה לצמיחת הכלכלה האמריקאית: עסק שלא התייעל לא שרד, עסק שהתייעל עבר לצמיחה מואצת. זה צריך להיות גם המודל עכשיו. רק כשהמים יורדים, רואים מי שוחה ערום.
שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
שער הדולר במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 1.06%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
צילום: Pixabay, Pexelsמלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.
