מה המדינה יכולה לעשות בשביל העסקים במשבר הקורונה ומדוע זה מתבקש?
קיזוז הפסדים השנה כנגד הרווחים של שנים קודמות - רשות המסים וביהמ"ש העליון דחו בעבר גישה זו במסגרת פסק דין אברהם הירשזון, אולם בעקבות המשבר נראה כי ראוי לשקול זאת מחדש; בניו-זילנד כבר אימצו זאת בכדי להתמודד עם המשבר
בחודשים הקרובים ישלמו נישומים רבים את חבות המס שלהם עבור הרווחים שהתהוו בשנת המס 2019. אלא, שנגיף הקורונה לא מבחין בלוח השנה, ובחר לפקוד אותנו מיד לאחר תום שנת שנת המס 2019, ברבעון הראשון של 2020.
עבור נישומים רבים שחווים פגיעה ממשבר הקורונה, נוסף לקריסה במחזור ההכנסות והמשך תשלום התחייבויות שוטפות, רובצת עליהם התחייבות לשלטונות מס הכנסה, שמקורה ברווחי 2019. למרבה הצער, חלק ניכר מאותם רווחים משמש כעת לתשלום ההתחייבויות השוטפות בתקופת המשבר, בלעדיהם היו מגיעים עסקים רבים לחדלות פירעון, כך שרווחים אלה אינם מצויים בהכרח בקופות הנישומים.
אולם, דיני המס בישראל (בניגוד למספר מדינות בעולם) לא מכירים באפשרות לקזז הפסדים רטרואקטיבית, אלא רק לשנים עתידיות. אם בשנת 2015 נוצר הפסד בגובה 100, ובשנת 2016 נוצר רווח בגובה 300, דיני המס במתכונתם הנוכחית מאפשרים לקזז את הרווח בשנת 2016 בגובה ההפסד משנת 2015, כך שההכנסה החייבת במס לשנת 2016 תהיה בגובה 200 בלבד.
שאלה זו, הנוגעת לאפשרות לקזז הפסדים רטרואקטיבית, הגיעה לפני מספר שנים לראשונה לפתחו של בית המשפט העליון בעניינו של אברהם הירשזון, שהואשם במעילת כספי ציבור. לפי עמדת רשות המסים, יש לראות את כספי המעילה כהכנסה החייבת במס בשנות המעילה בפעול. הירשזון טען, כי גם אם יש לראות את ההכנסה מכספי המעילה כחייבת במס, הרי שהחזרת סכומי המעילה לחזקת המדינה בהוראת בית המשפט - יצרה אצלו הפסד בשנים מאוחרות יותר למעילה, הפסד שאותו ביקש לקזז רטרואקטיבית עם ההכנסה החייבת לשנות המעילה. טענתו של הירשזון נדחתה בביהמ"ש העליון.
פסק הדין בעניין הירשזון עסק אמנם בשאלת מס, אך כזו שהייתה קשורה בעיקרה בשאלות של נורמה ואתיקה ציבורית, שהיוו חלק מהחלטת בית המשפט, בדמות "לא ייצא חוטא נשכר". אלא, שבמשבר הקורונה הנוכחי אין "חוטאים", והוא בעיקרו תולדה של כח עליון שלאיש לא הייתה שליטה על הגעתו. נציין כי מנגנון זו הונהג בניו זילנד החל מה-1 במאי, בכדי לתת מענה למשבר הקורונה, מאותם השיקולים.
נראה, כי נכון יעשה גם המחוקק בישראל אם יבטל את ההבחנה המלאכותית בין שנת 2019 ל-2020, ויאפשר לקזז הפסדים שהצטברו לנישומים השונים בשנת 2020, לפחות עם ההכנסה החייבת שנצמחה בשנת 2019, טרום עידן הקורונה, וכן יאפשר החזרי מס, בגין מיסים שכבר שולמו, בשל הפסדים שנוצרו בשנה שלאחר שנות הרווח. זאת מהטעם שדיני המס מושתתים על העיקרון שהמהות הכלכלית גוברת על כל צורה פורמאלית.
לעמדתנו, תחימת הזמן שבין סוף 2019 לתחילת 2020, היא פורמאלית יותר מתמיד, ואיננה מתיישבת עם ההיגיון הכלכלי. מדובר הרי במנגנון להפרש עיתוי בלבד, שלא יוצר התעשרות כלשהי אצל הנישומים, אלא מקל בעיקר על תזרים המזומנים באופן המאפשר לעסק לשלם הוצאות שיסייעו להישרדותו וזאת על חשבון חבות המס לתשלום, דבר העשוי להציל עסקים רבים מקריסה.
הכותבים הינם עו"ד דורון לוי, עו"ד (ורו"ח) רחלי גוז – לביא, שותפים במחלקת המסים בפירמת עמית, פולק, מטלון ושות'
- 1.גדעון 04/07/2020 19:29הגב לתגובה זוהפסדי 2020 יקוזזו עם רווחים עתידיים. מי שישרוד לא יפסיד. ראוי להזכיר את משבר 2008 אשר שימש נקודת פריצה לצמיחת הכלכלה האמריקאית: עסק שלא התייעל לא שרד, עסק שהתייעל עבר לצמיחה מואצת. זה צריך להיות גם המודל עכשיו. רק כשהמים יורדים, רואים מי שוחה ערום.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
