זמן מתחת למים: התאוששות מההפסדים לא תקרה בעתיד הקרוב
אחד הסודות הגלויים של הסוחרים בבדיקת אסטרטגיות השקעה היא מדידת הזמן מתחת למים (Time under water) - שמשמעותו כמה זמן חולף מרגע שאסטרטגיית השקעה מפסידה שוקעת למצולות עד שהיא חוצה מחדש את המקסימום הקודם.
המשמעות של אסטרטגיית השקעה שעלולה להיות מתחת למים תקופה של שנה ויותר היא שהמשקיע תלוי בתזמון האסטרטגיה. כך לדוגמא, מי שהשקיע באסטרטגיה שהזמן מתחת למים שלה שנה ואיתרע מזלו והשקיע באסטרטגיה רגע לפני הנפילה, צפוי לשנה הפסדית…. רוב המשקיעים לא יעמדו בזה וכך גם קרן, שהיא כביכול רווחית בטווח הארוך, תיסגר. הרבה אנשים שהפסידו לא מעט משתוקקים לרגע בו יחזירו את הכסף שהפסידו במפולת האחרונה. מניסיון עבר הסבירות שזה יקרה בקרוב אינה גבוהה.
מה שמעניין שמחיר הסגירה ביום שני היה גבוה במעט מירידה של 20%, נשאלת השאלה כמה פעמים לאורך 90 השנים האחרונות התרחשו ירידות של 5, 6, 7, … 20 אחוז בהתאמה:
מה שמעניין הם השיפועים החדים בסביבות ה-10% וה-20%, מה שאומר שיש שם פקודות קנייה בהיקף גבוה שמחכות להתממש כשהספים האלה נחצים או קרוב לנחצים.
כמה אפשר עוד להפסיד?
הערת אזהרה: קשה לבסס על נפילות של 20% כי הן נדירות והתרחשו רק כ-12 פעמים מאז 1930.
כאן השאלה מתחלקת לשתי שאלות למעשה (וזה נכון גם לדברים הקודמים):
- כמה אפשר להפסיד כתוצאה מאחזקה במדד?
- כמה אפשר להפסיד כתוצאה מאחזקת מניות המרכיבות את המדד?
- ה-S&P 500 צפוי לשבור היום שיא; ומה קורה באירופה?
- בכמה יעלה ה-S&P 500 בשנה הקרובה? תחזיות של הבנקים להשקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת המקרה הכללי
התשובה לשאלה 2, יותר מורכבת מאחר וכשמדובר במניות יש את נושא הטיית ההישרדות, בקצרה אנשים נוטים לנתח תוצאות בהתאם לאובייקטים. במקרה זה, מניות ששרדו תוך התעלמות מחברות שפשטו רגל, התאדו בדרכים אחרות. לכן בחירה במניות ספציפיות בממוצע נוטה לתוצאות משמעותיות פחות טובות ממדדים בתקופות משבר. בין 1963 ל-2014 הוצאו 1,186 חברות ממדד ה-S&P500, לרוב כי הן קטנו או נמחקו.
מסקנות תחת הנחה של דמיון לאירועי עבר:
- התאוששות מההפסדים לא תקרה בעתיד הקרוב.
- לחציית שער סגירה שנמוך ב-20% משער הסגירה הגבוה ביותר יש משמעות.
- התנודתיות כאן בשביל להישאר (בעתיד הקרוב).
- ניסיון למצוא מניות במחירי רצפה יכול להסתיים בכך שמחירי אותן מניות יירד עוד משמעותית.
כותב המאמר: איתי בן דן, מתמטיקאי, מומחה בשווקים הפיננסיים, עוסק בפיתוח של אלגוריתמים מתקדמים למסחר בבורסות שונות ופיתוח של כלים מתקדמים להשקעה, ושותף ב-y2risk
- 5.הזהרתי שוב ושוב , תצילו את כספכם . הנסדק לכיוון שער 5000 ואולי למטה מזה . זה לא יקרה בבת אחת . תראו את הקאוס הכלכלי שהעולם הולך אליו ותבינו לבד.יהיו לנו לפחות חודשיים של מפולת , תצילו את כספיכם וכנסו (אולי) בעוד חודשים . (ל"ת)אריאל 12/03/2020 08:57הגב לתגובה זו
- 4.דירה=קורת גג 11/03/2020 22:23הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 3.לא מובן 11/03/2020 21:30הגב לתגובה זוהסבר מתחת לכל תרשים היה הופך את הכתבה ליותר אפקטיבית ומובנת. לא הבנתי למשל מה מייצג הטור האנכי באף תרשים.
- תדירות המקרים (ל"ת)אריה 12/03/2020 07:43הגב לתגובה זו
- 2.vvc 11/03/2020 21:25הגב לתגובה זונכון שהנסדק יורד כרגע 5 אחוז והלחץ והפניקה מתגברים ונזרקים לחלל הרבה שטויות אבל התמיכה האמתית של הנסדק היא 7777 קל לזכור ולבדוק. מהמספר הזה הנסדק רק יעלה ולא משנה קרונה או מקרונה
- מי שסומך על כך שרמת התמיכה הזו תחזיק , שיעשה טוב טוב חושבין. רמת התמיכה הזו תיפרץ למטה למטה (ל"ת)אריאל 12/03/2020 08:53הגב לתגובה זו
- רון 12/03/2020 07:42הגב לתגובה זונו באמת
- תזכרו את המספר 666... The Number Of The Beast (ל"ת)Iron Maiden 12/03/2020 02:44הגב לתגובה זו
- אג 12/03/2020 02:09הגב לתגובה זומה כל כך מיוחד במספר הזה?
- 1.כתבה שיטחית (ל"ת)דן 11/03/2020 16:53הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
חברת ארנק פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
