דעה

זה המהלך שעשוי לשנות את פני ענף הביטוח

היוזמה של משרד האוצר לעודד השקעות במיזמי אינשורטק צפויה להגביר תחרות בענף ואף להוביל להוזלה כוללת בפרמיות. אילו הקלות כולל המהלך?

ברק ציפרוט |

היוזמה של משרד האוצר לעודד השקעות במיזמי אינשורטק עשויה לשנות את פני הענף ואף להוביל להוזלה כוללת בפרמיות. נייר התייעצות בנושא 'הקלות להשקעות במיזמי אינשורטק' (Insurtech) שנשלח על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ב-6 במאי לחברות בענף עשוי להיות תחילתו של מפנה היסטורי בשוק שנחשב לשמרני יחסית.

כפי שהצהירו מנסחי המסמך, הרשות רואה חשיבות רבה בפיתוח ועידוד היזמות בענף האינשורטק שמטרתה להניב ערכים מוספים לשוק הביטוח, להגביר את התחרות בו, לשפר את היצע המוצרים והשירות ללקוח, להגביר את הממשק וההיזון בשרשרת ההפצה, לחזק את הבקרות והתיעוד ולהביא התייעלות כתוצאה מאוטומציה של תהליכים וחדשנות.

במסגרת זו הרשות מבקשת לאתר חסמים המקשים על השקעה של חברות ביטוח ביוזמות אינשורטק ובהשקעה של החברות בפיתוח תשתיות אינשורטק. החסמים עשויים לנבוע ממספר גורמים, בהם דרישות הון הקיימות בהוראות הרשות – בעניין זה הרשות מציעה בין היתר לאפשר סיווג חברה מוחזקת העוסקת באינשורטק כחברה אסטרטגית ובכך להפחית את דרישת ההון הנדרשת בגינה. לחילופין, להפחית את דרישות ההון בדומה למנגנון ההפחתות שבוצע להשקעות בתשתיות/ הכרה בהוצאות פיתוח.

עניין נוסף הוא דרישות על פי תקנות כללי השקעה – בעניין זה הרשות מציעה סיווג השקעה במיזמי אינשורטק כ"תאגיד מסוג אחר שעיסוקו העיקרי קשור בפעילותו השוטפת של המבטח", כך שתתאפשר אחזקה של מבטח בתאגיד כאמור מעל לשיעור של 20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה.

ההקלות במסמך זה נותנות מענה מספק לחסמים המרכזיים והם בבחינת פתרונות יעילים שיעודדו חברות ביטוח להשקיע בחדשנות. המהלך צפוי להשפיע עמוקות הן על המבטחים והן על המבוטחים.

יש לציין שמהלך דומה שיזמה המפקחת על הבנקים בשנת 2016 נתן דחיפה אדירה לתעשיית הפינטק בארץ. בעקבותיו פיתח בנק לאומי את אפליקציית PEPPER (הבנק הדיגיטלי הראשון). בנק הפועלים השיק את אפליקציית bit להעברת כספים ובנק הפועלים חתם על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת PayBox המפעילה את פלטפורמת התשלומים החברתית המובילה בישראל. כיום מובילים הבנקים בחדשנות בפער גדול על פני חברות הביטוח, אך עתה תהיה להן הזדמנות לסגור את הפער. 

בדרך להורדת מחירים?

סביר להניח שההשקעות באינשורטק יניבו התייעלות של חברות הביטוח, ישפרו את התחרות בענף, ישדרגו את השירות ללקוחות ואף יובילו לירידת מחירים בשוק. נוסף על כך, התפתחות התחום תחזק את מערך הבקרה בחברה מכיוון שתהליכים ידניים יוחלפו בתהליכים אוטומטיים. חלק מהתהליכים החדשניים שיוטמעו בענף הם:

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

1. זיהוי דפוסי התנהגות

חברת ביטוח תוכל לזהות דפוסי התנהגות בקרב לקוחותיה ולהסיק מהם לגבי אורח החיים שלהם (למשל מונה צעדים עשוי לגלות לחברת הביטוח מי מלקוחותיה שומר על אורח חיים בריא). חמושות בתובנות אלה, הן תוכלנה להציע מדיניות אטרקטיבית יותר המותאמת לפלחי לקוחות ספציפיים בכל תחומי הביטוח (בריאות, חיים ואלמנטרי).

2. ניתוח התנהגויות המבוטח

חברות הביטוח יוכלו להמליץ למבוטח על ביטוח נוסף שעשוי לעניין אותו על בסיס ניתוח אורך חייו ובניית פרופיל לקוח, על בסיס ניתוח רחב של התנהגויות המבוטח. באמצעות אלגוריתם ולמידת מכונה ניתן לפענח פרופילים שונים של אנשים וסוג הביטוח שעשוי לעניין אותם, בהתבסס על פעולות שונות שעשו. כיום השיווק של חברות הביטוח מבוסס בעיקר על סוכנים ועל טלמרקטינג.

3. ניטור ההתנהגות בכביש

חברות ביטוח יוכלו לנטר את התנהגות הכביש של לקוחותיה כפי שעושה זאת אפליקציית WAZE ולתמחר את פרמיית הסיכון בהתאם.

4. שימוש ב-ב-data analytics

חברות הביטוח יכולות להשתמש ב-data analytics כדי להבין טוב יותר שינויים חברתיים, פוליטיים וכלכליים רבים אשר מהן ניתן להסיק תובנות לגבי מוצרים חדשים שניתן להשיק.

5. שימוש בצ'אטבוט לביצוע שיחות קוליות

חברות ביטוח כבר החלו לעשות שימוש בצ'אטבוט (Chatbot) - סוג של סייען חכם וממוחשב, מבוסס בינה מלאכותית, שניתן לשוחח איתו בהתכתבות צ'אט, כאילו בן אנוש מתכתב עם הלקוח. בעתיד ניתן יהיה להפעיל צ'אטבוט מתקדם יותר, שיכלול גם שיחה מבוססת דיבור, 24 שעות ביממה, ללא הרחבת כוח האדם בחברה והתשתיות הנלוות.

רגולציה איננה תופעה פופולארית במגזר העסקי אך רגולציה חכמה שמפתחת את השוק, כפי שיושמה בשוק הבנקים ועתה בביטוח, היא ברכה לכל השחקנים הפעילים בו – וטוב יעשו בכירי הענף אם יצטרפו ליוזמה, יתמכו בה ויתרמו מהידע שלהם ליישומה המוצלח. מכך ייהנו לא רק חברות הביטוח אלא גם המבוטחים ובסופו של דבר המשק כולו.

הכותב הוא מנהל מחלקת ביקורת בגופים פיננסים - ניהול סיכונים, פאהן קנה Grant Thornton

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?

על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה

ד"ר אדם רויטר |

בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל". 

 החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.

מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה". 


מה קרה בפועל?

חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט. 

 התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.

נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?