זה המהלך שעשוי לשנות את פני ענף הביטוח
היוזמה של משרד האוצר לעודד השקעות במיזמי אינשורטק צפויה להגביר תחרות בענף ואף להוביל להוזלה כוללת בפרמיות. אילו הקלות כולל המהלך?
היוזמה של משרד האוצר לעודד השקעות במיזמי אינשורטק עשויה לשנות את פני הענף ואף להוביל להוזלה כוללת בפרמיות. נייר התייעצות בנושא 'הקלות להשקעות במיזמי אינשורטק' (Insurtech) שנשלח על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ב-6 במאי לחברות בענף עשוי להיות תחילתו של מפנה היסטורי בשוק שנחשב לשמרני יחסית.
כפי שהצהירו מנסחי המסמך, הרשות רואה חשיבות רבה בפיתוח ועידוד היזמות בענף האינשורטק שמטרתה להניב ערכים מוספים לשוק הביטוח, להגביר את התחרות בו, לשפר את היצע המוצרים והשירות ללקוח, להגביר את הממשק וההיזון בשרשרת ההפצה, לחזק את הבקרות והתיעוד ולהביא התייעלות כתוצאה מאוטומציה של תהליכים וחדשנות.
במסגרת זו הרשות מבקשת לאתר חסמים המקשים על השקעה של חברות ביטוח ביוזמות אינשורטק ובהשקעה של החברות בפיתוח תשתיות אינשורטק. החסמים עשויים לנבוע ממספר גורמים, בהם דרישות הון הקיימות בהוראות הרשות – בעניין זה הרשות מציעה בין היתר לאפשר סיווג חברה מוחזקת העוסקת באינשורטק כחברה אסטרטגית ובכך להפחית את דרישת ההון הנדרשת בגינה. לחילופין, להפחית את דרישות ההון בדומה למנגנון ההפחתות שבוצע להשקעות בתשתיות/ הכרה בהוצאות פיתוח.
עניין נוסף הוא דרישות על פי תקנות כללי השקעה – בעניין זה הרשות מציעה סיווג השקעה במיזמי אינשורטק כ"תאגיד מסוג אחר שעיסוקו העיקרי קשור בפעילותו השוטפת של המבטח", כך שתתאפשר אחזקה של מבטח בתאגיד כאמור מעל לשיעור של 20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה.
- התפוצצות הבועה: טיפלתי תפטר 120 עובדים, אחרי שווי של 8.3 מיליארד דולר
- חברת Imagen גייסה 30 מיליון דולר לאוטומציה עבור צלמים מקצועיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההקלות במסמך זה נותנות מענה מספק לחסמים המרכזיים והם בבחינת פתרונות יעילים שיעודדו חברות ביטוח להשקיע בחדשנות. המהלך צפוי להשפיע עמוקות הן על המבטחים והן על המבוטחים.
יש לציין שמהלך דומה שיזמה המפקחת על הבנקים בשנת 2016 נתן דחיפה אדירה לתעשיית הפינטק בארץ. בעקבותיו פיתח בנק לאומי את אפליקציית PEPPER (הבנק הדיגיטלי הראשון). בנק הפועלים השיק את אפליקציית bit להעברת כספים ובנק הפועלים חתם על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת PayBox המפעילה את פלטפורמת התשלומים החברתית המובילה בישראל. כיום מובילים הבנקים בחדשנות בפער גדול על פני חברות הביטוח, אך עתה תהיה להן הזדמנות לסגור את הפער.
בדרך להורדת מחירים?
סביר להניח שההשקעות באינשורטק יניבו התייעלות של חברות הביטוח, ישפרו את התחרות בענף, ישדרגו את השירות ללקוחות ואף יובילו לירידת מחירים בשוק. נוסף על כך, התפתחות התחום תחזק את מערך הבקרה בחברה מכיוון שתהליכים ידניים יוחלפו בתהליכים אוטומטיים. חלק מהתהליכים החדשניים שיוטמעו בענף הם:
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
1. זיהוי דפוסי התנהגות
חברת ביטוח תוכל לזהות דפוסי התנהגות בקרב לקוחותיה ולהסיק מהם לגבי אורח החיים שלהם (למשל מונה צעדים עשוי לגלות לחברת הביטוח מי מלקוחותיה שומר על אורח חיים בריא). חמושות בתובנות אלה, הן תוכלנה להציע מדיניות אטרקטיבית יותר המותאמת לפלחי לקוחות ספציפיים בכל תחומי הביטוח (בריאות, חיים ואלמנטרי).
2. ניתוח התנהגויות המבוטח
חברות הביטוח יוכלו להמליץ למבוטח על ביטוח נוסף שעשוי לעניין אותו על בסיס ניתוח אורך חייו ובניית פרופיל לקוח, על בסיס ניתוח רחב של התנהגויות המבוטח. באמצעות אלגוריתם ולמידת מכונה ניתן לפענח פרופילים שונים של אנשים וסוג הביטוח שעשוי לעניין אותם, בהתבסס על פעולות שונות שעשו. כיום השיווק של חברות הביטוח מבוסס בעיקר על סוכנים ועל טלמרקטינג.
3. ניטור ההתנהגות בכביש
חברות ביטוח יוכלו לנטר את התנהגות הכביש של לקוחותיה כפי שעושה זאת אפליקציית WAZE ולתמחר את פרמיית הסיכון בהתאם.
4. שימוש ב-ב-data analytics
חברות הביטוח יכולות להשתמש ב-data analytics כדי להבין טוב יותר שינויים חברתיים, פוליטיים וכלכליים רבים אשר מהן ניתן להסיק תובנות לגבי מוצרים חדשים שניתן להשיק.
5. שימוש בצ'אטבוט לביצוע שיחות קוליות
חברות ביטוח כבר החלו לעשות שימוש בצ'אטבוט (Chatbot) - סוג של סייען חכם וממוחשב, מבוסס בינה מלאכותית, שניתן לשוחח איתו בהתכתבות צ'אט, כאילו בן אנוש מתכתב עם הלקוח. בעתיד ניתן יהיה להפעיל צ'אטבוט מתקדם יותר, שיכלול גם שיחה מבוססת דיבור, 24 שעות ביממה, ללא הרחבת כוח האדם בחברה והתשתיות הנלוות.
רגולציה איננה תופעה פופולארית במגזר העסקי אך רגולציה חכמה שמפתחת את השוק, כפי שיושמה בשוק הבנקים ועתה בביטוח, היא ברכה לכל השחקנים הפעילים בו – וטוב יעשו בכירי הענף אם יצטרפו ליוזמה, יתמכו בה ויתרמו מהידע שלהם ליישומה המוצלח. מכך ייהנו לא רק חברות הביטוח אלא גם המבוטחים ובסופו של דבר המשק כולו.
הכותב הוא מנהל מחלקת ביקורת בגופים פיננסים - ניהול סיכונים, פאהן קנה Grant Thornton
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
