זה המהלך שעשוי לשנות את פני ענף הביטוח
היוזמה של משרד האוצר לעודד השקעות במיזמי אינשורטק צפויה להגביר תחרות בענף ואף להוביל להוזלה כוללת בפרמיות. אילו הקלות כולל המהלך?
היוזמה של משרד האוצר לעודד השקעות במיזמי אינשורטק עשויה לשנות את פני הענף ואף להוביל להוזלה כוללת בפרמיות. נייר התייעצות בנושא 'הקלות להשקעות במיזמי אינשורטק' (Insurtech) שנשלח על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ב-6 במאי לחברות בענף עשוי להיות תחילתו של מפנה היסטורי בשוק שנחשב לשמרני יחסית.
כפי שהצהירו מנסחי המסמך, הרשות רואה חשיבות רבה בפיתוח ועידוד היזמות בענף האינשורטק שמטרתה להניב ערכים מוספים לשוק הביטוח, להגביר את התחרות בו, לשפר את היצע המוצרים והשירות ללקוח, להגביר את הממשק וההיזון בשרשרת ההפצה, לחזק את הבקרות והתיעוד ולהביא התייעלות כתוצאה מאוטומציה של תהליכים וחדשנות.
במסגרת זו הרשות מבקשת לאתר חסמים המקשים על השקעה של חברות ביטוח ביוזמות אינשורטק ובהשקעה של החברות בפיתוח תשתיות אינשורטק. החסמים עשויים לנבוע ממספר גורמים, בהם דרישות הון הקיימות בהוראות הרשות – בעניין זה הרשות מציעה בין היתר לאפשר סיווג חברה מוחזקת העוסקת באינשורטק כחברה אסטרטגית ובכך להפחית את דרישת ההון הנדרשת בגינה. לחילופין, להפחית את דרישות ההון בדומה למנגנון ההפחתות שבוצע להשקעות בתשתיות/ הכרה בהוצאות פיתוח.
עניין נוסף הוא דרישות על פי תקנות כללי השקעה – בעניין זה הרשות מציעה סיווג השקעה במיזמי אינשורטק כ"תאגיד מסוג אחר שעיסוקו העיקרי קשור בפעילותו השוטפת של המבטח", כך שתתאפשר אחזקה של מבטח בתאגיד כאמור מעל לשיעור של 20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה.
- התפוצצות הבועה: טיפלתי תפטר 120 עובדים, אחרי שווי של 8.3 מיליארד דולר
- חברת Imagen גייסה 30 מיליון דולר לאוטומציה עבור צלמים מקצועיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההקלות במסמך זה נותנות מענה מספק לחסמים המרכזיים והם בבחינת פתרונות יעילים שיעודדו חברות ביטוח להשקיע בחדשנות. המהלך צפוי להשפיע עמוקות הן על המבטחים והן על המבוטחים.
יש לציין שמהלך דומה שיזמה המפקחת על הבנקים בשנת 2016 נתן דחיפה אדירה לתעשיית הפינטק בארץ. בעקבותיו פיתח בנק לאומי את אפליקציית PEPPER (הבנק הדיגיטלי הראשון). בנק הפועלים השיק את אפליקציית bit להעברת כספים ובנק הפועלים חתם על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת PayBox המפעילה את פלטפורמת התשלומים החברתית המובילה בישראל. כיום מובילים הבנקים בחדשנות בפער גדול על פני חברות הביטוח, אך עתה תהיה להן הזדמנות לסגור את הפער.
בדרך להורדת מחירים?
סביר להניח שההשקעות באינשורטק יניבו התייעלות של חברות הביטוח, ישפרו את התחרות בענף, ישדרגו את השירות ללקוחות ואף יובילו לירידת מחירים בשוק. נוסף על כך, התפתחות התחום תחזק את מערך הבקרה בחברה מכיוון שתהליכים ידניים יוחלפו בתהליכים אוטומטיים. חלק מהתהליכים החדשניים שיוטמעו בענף הם:
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
1. זיהוי דפוסי התנהגות
חברת ביטוח תוכל לזהות דפוסי התנהגות בקרב לקוחותיה ולהסיק מהם לגבי אורח החיים שלהם (למשל מונה צעדים עשוי לגלות לחברת הביטוח מי מלקוחותיה שומר על אורח חיים בריא). חמושות בתובנות אלה, הן תוכלנה להציע מדיניות אטרקטיבית יותר המותאמת לפלחי לקוחות ספציפיים בכל תחומי הביטוח (בריאות, חיים ואלמנטרי).
2. ניתוח התנהגויות המבוטח
חברות הביטוח יוכלו להמליץ למבוטח על ביטוח נוסף שעשוי לעניין אותו על בסיס ניתוח אורך חייו ובניית פרופיל לקוח, על בסיס ניתוח רחב של התנהגויות המבוטח. באמצעות אלגוריתם ולמידת מכונה ניתן לפענח פרופילים שונים של אנשים וסוג הביטוח שעשוי לעניין אותם, בהתבסס על פעולות שונות שעשו. כיום השיווק של חברות הביטוח מבוסס בעיקר על סוכנים ועל טלמרקטינג.
3. ניטור ההתנהגות בכביש
חברות ביטוח יוכלו לנטר את התנהגות הכביש של לקוחותיה כפי שעושה זאת אפליקציית WAZE ולתמחר את פרמיית הסיכון בהתאם.
4. שימוש ב-ב-data analytics
חברות הביטוח יכולות להשתמש ב-data analytics כדי להבין טוב יותר שינויים חברתיים, פוליטיים וכלכליים רבים אשר מהן ניתן להסיק תובנות לגבי מוצרים חדשים שניתן להשיק.
5. שימוש בצ'אטבוט לביצוע שיחות קוליות
חברות ביטוח כבר החלו לעשות שימוש בצ'אטבוט (Chatbot) - סוג של סייען חכם וממוחשב, מבוסס בינה מלאכותית, שניתן לשוחח איתו בהתכתבות צ'אט, כאילו בן אנוש מתכתב עם הלקוח. בעתיד ניתן יהיה להפעיל צ'אטבוט מתקדם יותר, שיכלול גם שיחה מבוססת דיבור, 24 שעות ביממה, ללא הרחבת כוח האדם בחברה והתשתיות הנלוות.
רגולציה איננה תופעה פופולארית במגזר העסקי אך רגולציה חכמה שמפתחת את השוק, כפי שיושמה בשוק הבנקים ועתה בביטוח, היא ברכה לכל השחקנים הפעילים בו – וטוב יעשו בכירי הענף אם יצטרפו ליוזמה, יתמכו בה ויתרמו מהידע שלהם ליישומה המוצלח. מכך ייהנו לא רק חברות הביטוח אלא גם המבוטחים ובסופו של דבר המשק כולו.
הכותב הוא מנהל מחלקת ביקורת בגופים פיננסים - ניהול סיכונים, פאהן קנה Grant Thornton
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
