ברק ציפרוט
צילום: יח"צ
דעה

זה המהלך שעשוי לשנות את פני ענף הביטוח

היוזמה של משרד האוצר לעודד השקעות במיזמי אינשורטק צפויה להגביר תחרות בענף ואף להוביל להוזלה כוללת בפרמיות. אילו הקלות כולל המהלך?

ברק ציפרוט |

היוזמה של משרד האוצר לעודד השקעות במיזמי אינשורטק עשויה לשנות את פני הענף ואף להוביל להוזלה כוללת בפרמיות. נייר התייעצות בנושא 'הקלות להשקעות במיזמי אינשורטק' (Insurtech) שנשלח על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ב-6 במאי לחברות בענף עשוי להיות תחילתו של מפנה היסטורי בשוק שנחשב לשמרני יחסית.

כפי שהצהירו מנסחי המסמך, הרשות רואה חשיבות רבה בפיתוח ועידוד היזמות בענף האינשורטק שמטרתה להניב ערכים מוספים לשוק הביטוח, להגביר את התחרות בו, לשפר את היצע המוצרים והשירות ללקוח, להגביר את הממשק וההיזון בשרשרת ההפצה, לחזק את הבקרות והתיעוד ולהביא התייעלות כתוצאה מאוטומציה של תהליכים וחדשנות.

במסגרת זו הרשות מבקשת לאתר חסמים המקשים על השקעה של חברות ביטוח ביוזמות אינשורטק ובהשקעה של החברות בפיתוח תשתיות אינשורטק. החסמים עשויים לנבוע ממספר גורמים, בהם דרישות הון הקיימות בהוראות הרשות – בעניין זה הרשות מציעה בין היתר לאפשר סיווג חברה מוחזקת העוסקת באינשורטק כחברה אסטרטגית ובכך להפחית את דרישת ההון הנדרשת בגינה. לחילופין, להפחית את דרישות ההון בדומה למנגנון ההפחתות שבוצע להשקעות בתשתיות/ הכרה בהוצאות פיתוח.

עניין נוסף הוא דרישות על פי תקנות כללי השקעה – בעניין זה הרשות מציעה סיווג השקעה במיזמי אינשורטק כ"תאגיד מסוג אחר שעיסוקו העיקרי קשור בפעילותו השוטפת של המבטח", כך שתתאפשר אחזקה של מבטח בתאגיד כאמור מעל לשיעור של 20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה.

ההקלות במסמך זה נותנות מענה מספק לחסמים המרכזיים והם בבחינת פתרונות יעילים שיעודדו חברות ביטוח להשקיע בחדשנות. המהלך צפוי להשפיע עמוקות הן על המבטחים והן על המבוטחים.

יש לציין שמהלך דומה שיזמה המפקחת על הבנקים בשנת 2016 נתן דחיפה אדירה לתעשיית הפינטק בארץ. בעקבותיו פיתח בנק לאומי את אפליקציית PEPPER (הבנק הדיגיטלי הראשון). בנק הפועלים השיק את אפליקציית bit להעברת כספים ובנק הפועלים חתם על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת PayBox המפעילה את פלטפורמת התשלומים החברתית המובילה בישראל. כיום מובילים הבנקים בחדשנות בפער גדול על פני חברות הביטוח, אך עתה תהיה להן הזדמנות לסגור את הפער. 

בדרך להורדת מחירים?

סביר להניח שההשקעות באינשורטק יניבו התייעלות של חברות הביטוח, ישפרו את התחרות בענף, ישדרגו את השירות ללקוחות ואף יובילו לירידת מחירים בשוק. נוסף על כך, התפתחות התחום תחזק את מערך הבקרה בחברה מכיוון שתהליכים ידניים יוחלפו בתהליכים אוטומטיים. חלק מהתהליכים החדשניים שיוטמעו בענף הם:

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

1. זיהוי דפוסי התנהגות

חברת ביטוח תוכל לזהות דפוסי התנהגות בקרב לקוחותיה ולהסיק מהם לגבי אורח החיים שלהם (למשל מונה צעדים עשוי לגלות לחברת הביטוח מי מלקוחותיה שומר על אורח חיים בריא). חמושות בתובנות אלה, הן תוכלנה להציע מדיניות אטרקטיבית יותר המותאמת לפלחי לקוחות ספציפיים בכל תחומי הביטוח (בריאות, חיים ואלמנטרי).

2. ניתוח התנהגויות המבוטח

חברות הביטוח יוכלו להמליץ למבוטח על ביטוח נוסף שעשוי לעניין אותו על בסיס ניתוח אורך חייו ובניית פרופיל לקוח, על בסיס ניתוח רחב של התנהגויות המבוטח. באמצעות אלגוריתם ולמידת מכונה ניתן לפענח פרופילים שונים של אנשים וסוג הביטוח שעשוי לעניין אותם, בהתבסס על פעולות שונות שעשו. כיום השיווק של חברות הביטוח מבוסס בעיקר על סוכנים ועל טלמרקטינג.

3. ניטור ההתנהגות בכביש

חברות ביטוח יוכלו לנטר את התנהגות הכביש של לקוחותיה כפי שעושה זאת אפליקציית WAZE ולתמחר את פרמיית הסיכון בהתאם.

4. שימוש ב-ב-data analytics

חברות הביטוח יכולות להשתמש ב-data analytics כדי להבין טוב יותר שינויים חברתיים, פוליטיים וכלכליים רבים אשר מהן ניתן להסיק תובנות לגבי מוצרים חדשים שניתן להשיק.

5. שימוש בצ'אטבוט לביצוע שיחות קוליות

חברות ביטוח כבר החלו לעשות שימוש בצ'אטבוט (Chatbot) - סוג של סייען חכם וממוחשב, מבוסס בינה מלאכותית, שניתן לשוחח איתו בהתכתבות צ'אט, כאילו בן אנוש מתכתב עם הלקוח. בעתיד ניתן יהיה להפעיל צ'אטבוט מתקדם יותר, שיכלול גם שיחה מבוססת דיבור, 24 שעות ביממה, ללא הרחבת כוח האדם בחברה והתשתיות הנלוות.

רגולציה איננה תופעה פופולארית במגזר העסקי אך רגולציה חכמה שמפתחת את השוק, כפי שיושמה בשוק הבנקים ועתה בביטוח, היא ברכה לכל השחקנים הפעילים בו – וטוב יעשו בכירי הענף אם יצטרפו ליוזמה, יתמכו בה ויתרמו מהידע שלהם ליישומה המוצלח. מכך ייהנו לא רק חברות הביטוח אלא גם המבוטחים ובסופו של דבר המשק כולו.

הכותב הוא מנהל מחלקת ביקורת בגופים פיננסים - ניהול סיכונים, פאהן קנה Grant Thornton

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.