ידידיה אפק
צילום: Bizportal

על הזוכה בפרס נובל לכלכלה והמשמעויות לתיק ההשקעות

ידידיה אפק מציע 3 דרכים להימנע מההטיות הפסיכולוגיות שמעצבות את החלטות ההשקעה 
ידידיה אפק | (5)

אין ספק שהזוכה הטרי בפרס נובל לכלכלה, ריצ'ארד ת'אלר מאוניברסיטת שיקגו, ראוי לפרס הזה. ת'אלר הוא מחלוצי תורת הכלכלה ההתנהגותית, ועבודתו, יחד עם חוקרים אחרים כמו דניאל כהנמן, תרמה לפיתוח מספר תיאוריות מרכזיות בתחום זה. הרבה מהתיאוריות האלו נוגעות להטיות פסיכולוגיות שאנחנו, כמשקיעים בפרט וכבני אדם בכלל, נוטים לעשות שלא במודע בקבלת ההחלטות שלנו. ברגע שאנו משתלטים על ההטיות האלו ופועלים לרסנם אנחנו יכולים לקבל החלטות השקעה בצורה אפקטיבית יותר, וכך גם להרוויח יותר לאורך זמן.

בין ההטיות היותר ידועות שת'אלר וחבריו לתחום זיהו אפשר להזכיר את תאוריית הערך (Prospect Theory) שמסבירה שהפחד מהפסד חזק מהרצון להרוויח אצל רוב האנשים; הטיית השייכות (Endowment Bias) שאומרת שרוב האנשים מייחסים ערך רב יותר לדברים שבבעלותם לעומת אותם דברים כשהם לא בבעלותם; וביטחון יתר (Overconfidence) שאומר שרובנו חושבים שאנחנו טובים מהממוצע, בעוד שזה כמובן לא אפשרי במציאות.

הרבה מההטיות האלו נוגעות גם לעולם ההשקעות, ובמיוחד לאופן בו משקיעים פרטיים מקבלים החלטות השקעה. כך למשל, הפחד מהפסד גורם למשקיעים רבים לבחור בהשקעות סולידיות מאוד, גם אם זה אומר שהתשואה שיקבלו על השקעה זו תהיה נמוכה בהתאם. בסביבת הריבית הנמוכה של היום, בחירה כזו עלולה לעלות למשקיעים ביוקר.

הטיית השייכות נוגעת בעיקר למשקיעים במניות, ש"מתאהבים" בפוזיציה ובטוחים שהמניה שבחרו שווה הרבה יותר מערכה בשוק, גם אם כל הסימנים מראים אחרת. הטיה זו עלולה להתברר כמסוכנת מאוד, אם אותם משקיעים מחזיקים במניה גם כשערכה יורד בשל הרעה במצבה הכלכלי של החברה, מתוך בטחון שבסופו של דבר המניה תחזור לעלות. מי שהחזיק במניית טבע לאורך השנתיים האחרונות, מתוך מחשבה ש"הרע מכל כבר מאחורינו" ודאי מודע עכשיו היטב לנזקים של הטיה זו.

כש-100% מהמשקיעים מכים את השוק

הטיה נוספת, שאמנם אינה מיוחסת לריצ'ארד ת'אלר אך היא מרכזית בתורת הכלכלה ההתנהגותית, היא הטיית בטחון היתר. בשאלון שנערך לפני כעשור בקרב מנהלי השקעות בארה"ב נמצא ש-74% מהם היו בטוחים שהשיגו תשואה גבוהה מהתשואה החציונית בין הנשאלים, ושאר ה-26% חשבו שהשיגו תשואה דומה לחציון. כמובן שמצב כזה, בו 100% ממנהלי ההשקעות הצליחו להשיג תשואה ממוצעת או גבוהה מהממוצע אינו אפשרי, כיון שבהגדרה 50% מהם השיגו תשואה נמוכה מהחציון. ביטחון היתר הזה מתבטא גם בפעולות מסחר רבות יותר, מה שפוגע לאורך זמן בתשואת תיק ההשקעות.

בעוד כולנו לוקים במידה כזו או אחרת בהטיות הללו ובהטיות נוספות בקבלת ההחלטות שלנו, כאשר אנו מודעים להן אנו יכולים לעשות פעולות מודעות שנועדו לצמצם אותן למינימום. הנה לדוגמא 3 פעולות פשוטות שכל משקיע יכול להתחיל ליישם באופן מידי בתיק ההשקעות על מנת לצמצם הטיות פסיכולוגיות מזיקות:

1. בניית תכנית השקעה מראש – בניית תיק השקעות דומה במידה מסוימת לבניית בית. אם נחשוב מראש על הצרכים שלנו, על המגבלות שיש לנו מהשטח ומהתקציב, ונתכנן הכול בצורה קפדנית (וגם ניצמד לתוכנית בשלב הבנייה) ישנו סיכוי טוב שנקבל בית שמתאים בדיוק לנו ושישרת אותנו לשנים רבות. לעומת זאת, בנייה ללא תכנון קפדני והוספת טלאי על גבי טלאי יכולה ליצור בית רעוע שאינו מתאים למגורים. כך גם בתיק ההשקעות – הקצאת נכסים שמתאימה לפרופיל הסיכון שלנו ולתשואה שאנחנו רוצים לקבל, תוך הצמדות לתוכנית זו לאורך זמן יכולה להניב תוצאות טובות בהרבה לעומת קניית ומכירת נכסים בצורה מפוזרת וספונטנית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אם נזכיר לעצמנו באופן קבוע להיצמד לתוכנית המקורית, לחשוב לטווח ארוך ולא לסטות מהדרך שהתווינו לעצמנו נמנע מהטיית הפחד מהפסד ומהטיית השייכות, ולאורך זמן נמקסם את התשואה מהתיק.

2. השקעה במדדים – להשקעה במדדים יתרון רב  אם מה שאתם רוצים זה לבנות תיק השקעות מאוזן ומפוזר. לאורך זמן, הסיכוי לבחור קרן נאמנות שתכה את המדד בעקביות נמוך מאוד ואין אפשרות לאתר אותה מראש. השקעה במוצרים עוקבי מדד ממקדת אותנו לתשואת השוק, לא פחות ולא יותר, ככה שלא נמצא את עצמנו בחצי התחתון של טבלת התשואות. מעבר לכך, מכיוון שדמי הניהול הנהוגים בקרנות נאמנות אקטיביות (או עלויות המסחר הגבוהות הנלוות למסחר יומי) נוגסים בתשואת התיק לאורך זמן, השקעה במוצרי מדד עם עלויות נמוכות ככל האפשר מסייעת להשיג תשואה נטו (אחרי עמלות) גבוהה מהממוצע!

ואם בהטיות פסיכולוגיות עסקינן, החזקת מוצרי מדד בתיק ההשקעות יכולה למנוע התמודדות עם הפחד מהפסד. למה הכוונה? מניות, מטבען, הן נכס תנודתי. סטיית התקן הממוצעת של מניות בשווי שוק גבוה נעה בימים כתיקונם בין 20% ל-30%. עם זאת, כאשר מאגדים אותן למדד אחד התנודות היומיות מקזזות אחת את השניה וסטיית התקן של המדד תהיה נמוכה יותר. זה אומר שהסיכוי לראות הפסד באחד הנכסים בתיק ההשקעות נמוך יותר כאשר מחזיקים במדד מניות מאשר אם מחזיקים במניות שמרכיבות את המדד. נקודה זו חשובה במיוחד עבור משקיעים שנוטים למהר ולמכור במקרה של ירידות בשווקים.

3. השקעה במנות – תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: אדם חוסך סכום קבוע מהמשכורת שלו בכל חודש אבל לא מרגיש מספיק בטוח להשקיע את הכסף בשוק המניות. הוא חוסך וחוסך עד שהחיסכון בבנק מצטבר לסכום מהותי. בינתיים, שוק המניות עולה ועולה והחברים של אותו אדם מרוויחים הרבה כסף בשוק. הוא מחליט להצטרף לחגיגה ומשקיע את כל חסכונותיו בשוק המניות בסוף 2007, רגע לפני קריסה של עשרות אחוזים בשוק. לאחר מספר חודשים של הפסדים הוא מחליט שכול התנודתיות הזו לא מתאימה לו ומושך את כספו בחזרה לפיקדון בבנק.

אם אותו אדם היה משקיע במנות, כלומר משקיע מדי חודש או רבעון סכום קטן בשוק, הוא היה משיג שני דברים: הראשון והחשוב ביותר הוא הריבית דריבית על ההשקעה, שמגדילה את הסכום שהשקענו ככל שנשקיע יותר זמן בשוק. הדבר השני נוגע ליציבות התיק. כאשר אנו מזרימים סכום קבוע מדי חודש, אם השוק יורד או עולה, יקר או זול, אנחנו מבטיחים גידול מתמיד של התיק תוך קניית יותר יחידות כשהשוק זול וקניית פחות יחידות כשהוא יקר. אסטרטגיה זו תורמת להפחתת כל ההטיות הפסיכולוגיות שהזכרנו קודם, בכך שהיא הופכת את ההשקעה לפעולה מכנית ופשוטה, שאינה תלויה במצבי הרוח שלנו או של השוק.

 

*** הכותב הינו אנליסט עצמאי. לכותב המאמר אין עניין אישי בניירות המוזכרים במאמר, והוא אינו מתכוון לפעול בניירות אלה בקרוב. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חי 22/10/2017 12:18
    הגב לתגובה זו
    זה ברור
  • 2.
    כותבי תרחישים 22/10/2017 10:35
    הגב לתגובה זו
    ההוכחה שזה הדרך הנכונה - על הכותב--- רוב הכתבים מתעלמים מנושא חשוב ביותר, דהיינו : תיק וירטואלי (גם תס/קרן ) זו השיטה לבחינת נכונות הנושא
  • אכן, תיק וירטולי משקף היטב את הביצים המשקשקות בירידות. (ל"ת)
    יד הנפץ 23/10/2017 02:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חשבונאי ממוצע 22/10/2017 10:29
    הגב לתגובה זו
    "רובנו חושבים שאנחנו טובים מהממוצע, בעוד שזה כמובן לא אפשרי במציאות." כותב פח. אם הממוצע הוא אפס ו99% מאיתנו הם 1, ו-1% הוא -99- (מינוס 99), למה זה לא אפשרי?
  • הכוונה- טובים מהממוצע במיטה. (ל"ת)
    יד הנפץ 23/10/2017 02:33
    הגב לתגובה זו
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.