על הזוכה בפרס נובל לכלכלה והמשמעויות לתיק ההשקעות
אין ספק שהזוכה הטרי בפרס נובל לכלכלה, ריצ'ארד ת'אלר מאוניברסיטת שיקגו, ראוי לפרס הזה. ת'אלר הוא מחלוצי תורת הכלכלה ההתנהגותית, ועבודתו, יחד עם חוקרים אחרים כמו דניאל כהנמן, תרמה לפיתוח מספר תיאוריות מרכזיות בתחום זה. הרבה מהתיאוריות האלו נוגעות להטיות פסיכולוגיות שאנחנו, כמשקיעים בפרט וכבני אדם בכלל, נוטים לעשות שלא במודע בקבלת ההחלטות שלנו. ברגע שאנו משתלטים על ההטיות האלו ופועלים לרסנם אנחנו יכולים לקבל החלטות השקעה בצורה אפקטיבית יותר, וכך גם להרוויח יותר לאורך זמן.
בין ההטיות היותר ידועות שת'אלר וחבריו לתחום זיהו אפשר להזכיר את תאוריית הערך (Prospect Theory) שמסבירה שהפחד מהפסד חזק מהרצון להרוויח אצל רוב האנשים; הטיית השייכות (Endowment Bias) שאומרת שרוב האנשים מייחסים ערך רב יותר לדברים שבבעלותם לעומת אותם דברים כשהם לא בבעלותם; וביטחון יתר (Overconfidence) שאומר שרובנו חושבים שאנחנו טובים מהממוצע, בעוד שזה כמובן לא אפשרי במציאות.
הרבה מההטיות האלו נוגעות גם לעולם ההשקעות, ובמיוחד לאופן בו משקיעים פרטיים מקבלים החלטות השקעה. כך למשל, הפחד מהפסד גורם למשקיעים רבים לבחור בהשקעות סולידיות מאוד, גם אם זה אומר שהתשואה שיקבלו על השקעה זו תהיה נמוכה בהתאם. בסביבת הריבית הנמוכה של היום, בחירה כזו עלולה לעלות למשקיעים ביוקר.
הטיית השייכות נוגעת בעיקר למשקיעים במניות, ש"מתאהבים" בפוזיציה ובטוחים שהמניה שבחרו שווה הרבה יותר מערכה בשוק, גם אם כל הסימנים מראים אחרת. הטיה זו עלולה להתברר כמסוכנת מאוד, אם אותם משקיעים מחזיקים במניה גם כשערכה יורד בשל הרעה במצבה הכלכלי של החברה, מתוך בטחון שבסופו של דבר המניה תחזור לעלות. מי שהחזיק במניית טבע לאורך השנתיים האחרונות, מתוך מחשבה ש"הרע מכל כבר מאחורינו" ודאי מודע עכשיו היטב לנזקים של הטיה זו.
- משקיעים בחלומות? גם לטבע לקח 26 שנה עד שהצליחה עם הקופקסון
- ה-FDA מרחיב את האישור ליוזדי של טבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כש-100% מהמשקיעים מכים את השוק
הטיה נוספת, שאמנם אינה מיוחסת לריצ'ארד ת'אלר אך היא מרכזית בתורת הכלכלה ההתנהגותית, היא הטיית בטחון היתר. בשאלון שנערך לפני כעשור בקרב מנהלי השקעות בארה"ב נמצא ש-74% מהם היו בטוחים שהשיגו תשואה גבוהה מהתשואה החציונית בין הנשאלים, ושאר ה-26% חשבו שהשיגו תשואה דומה לחציון. כמובן שמצב כזה, בו 100% ממנהלי ההשקעות הצליחו להשיג תשואה ממוצעת או גבוהה מהממוצע אינו אפשרי, כיון שבהגדרה 50% מהם השיגו תשואה נמוכה מהחציון. ביטחון היתר הזה מתבטא גם בפעולות מסחר רבות יותר, מה שפוגע לאורך זמן בתשואת תיק ההשקעות.
בעוד כולנו לוקים במידה כזו או אחרת בהטיות הללו ובהטיות נוספות בקבלת ההחלטות שלנו, כאשר אנו מודעים להן אנו יכולים לעשות פעולות מודעות שנועדו לצמצם אותן למינימום. הנה לדוגמא 3 פעולות פשוטות שכל משקיע יכול להתחיל ליישם באופן מידי בתיק ההשקעות על מנת לצמצם הטיות פסיכולוגיות מזיקות:
1. בניית תכנית השקעה מראש – בניית תיק השקעות דומה במידה מסוימת לבניית בית. אם נחשוב מראש על הצרכים שלנו, על המגבלות שיש לנו מהשטח ומהתקציב, ונתכנן הכול בצורה קפדנית (וגם ניצמד לתוכנית בשלב הבנייה) ישנו סיכוי טוב שנקבל בית שמתאים בדיוק לנו ושישרת אותנו לשנים רבות. לעומת זאת, בנייה ללא תכנון קפדני והוספת טלאי על גבי טלאי יכולה ליצור בית רעוע שאינו מתאים למגורים. כך גם בתיק ההשקעות – הקצאת נכסים שמתאימה לפרופיל הסיכון שלנו ולתשואה שאנחנו רוצים לקבל, תוך הצמדות לתוכנית זו לאורך זמן יכולה להניב תוצאות טובות בהרבה לעומת קניית ומכירת נכסים בצורה מפוזרת וספונטנית.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
אם נזכיר לעצמנו באופן קבוע להיצמד לתוכנית המקורית, לחשוב לטווח ארוך ולא לסטות מהדרך שהתווינו לעצמנו נמנע מהטיית הפחד מהפסד ומהטיית השייכות, ולאורך זמן נמקסם את התשואה מהתיק.
2. השקעה במדדים – להשקעה במדדים יתרון רב אם מה שאתם רוצים זה לבנות תיק השקעות מאוזן ומפוזר. לאורך זמן, הסיכוי לבחור קרן נאמנות שתכה את המדד בעקביות נמוך מאוד ואין אפשרות לאתר אותה מראש. השקעה במוצרים עוקבי מדד ממקדת אותנו לתשואת השוק, לא פחות ולא יותר, ככה שלא נמצא את עצמנו בחצי התחתון של טבלת התשואות. מעבר לכך, מכיוון שדמי הניהול הנהוגים בקרנות נאמנות אקטיביות (או עלויות המסחר הגבוהות הנלוות למסחר יומי) נוגסים בתשואת התיק לאורך זמן, השקעה במוצרי מדד עם עלויות נמוכות ככל האפשר מסייעת להשיג תשואה נטו (אחרי עמלות) גבוהה מהממוצע!
ואם בהטיות פסיכולוגיות עסקינן, החזקת מוצרי מדד בתיק ההשקעות יכולה למנוע התמודדות עם הפחד מהפסד. למה הכוונה? מניות, מטבען, הן נכס תנודתי. סטיית התקן הממוצעת של מניות בשווי שוק גבוה נעה בימים כתיקונם בין 20% ל-30%. עם זאת, כאשר מאגדים אותן למדד אחד התנודות היומיות מקזזות אחת את השניה וסטיית התקן של המדד תהיה נמוכה יותר. זה אומר שהסיכוי לראות הפסד באחד הנכסים בתיק ההשקעות נמוך יותר כאשר מחזיקים במדד מניות מאשר אם מחזיקים במניות שמרכיבות את המדד. נקודה זו חשובה במיוחד עבור משקיעים שנוטים למהר ולמכור במקרה של ירידות בשווקים.
3. השקעה במנות – תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: אדם חוסך סכום קבוע מהמשכורת שלו בכל חודש אבל לא מרגיש מספיק בטוח להשקיע את הכסף בשוק המניות. הוא חוסך וחוסך עד שהחיסכון בבנק מצטבר לסכום מהותי. בינתיים, שוק המניות עולה ועולה והחברים של אותו אדם מרוויחים הרבה כסף בשוק. הוא מחליט להצטרף לחגיגה ומשקיע את כל חסכונותיו בשוק המניות בסוף 2007, רגע לפני קריסה של עשרות אחוזים בשוק. לאחר מספר חודשים של הפסדים הוא מחליט שכול התנודתיות הזו לא מתאימה לו ומושך את כספו בחזרה לפיקדון בבנק.
אם אותו אדם היה משקיע במנות, כלומר משקיע מדי חודש או רבעון סכום קטן בשוק, הוא היה משיג שני דברים: הראשון והחשוב ביותר הוא הריבית דריבית על ההשקעה, שמגדילה את הסכום שהשקענו ככל שנשקיע יותר זמן בשוק. הדבר השני נוגע ליציבות התיק. כאשר אנו מזרימים סכום קבוע מדי חודש, אם השוק יורד או עולה, יקר או זול, אנחנו מבטיחים גידול מתמיד של התיק תוך קניית יותר יחידות כשהשוק זול וקניית פחות יחידות כשהוא יקר. אסטרטגיה זו תורמת להפחתת כל ההטיות הפסיכולוגיות שהזכרנו קודם, בכך שהיא הופכת את ההשקעה לפעולה מכנית ופשוטה, שאינה תלויה במצבי הרוח שלנו או של השוק.
*** הכותב הינו אנליסט עצמאי. לכותב המאמר אין עניין אישי בניירות המוזכרים במאמר, והוא אינו מתכוון לפעול בניירות אלה בקרוב. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
- 3.חי 22/10/2017 12:18הגב לתגובה זוזה ברור
- 2.כותבי תרחישים 22/10/2017 10:35הגב לתגובה זוההוכחה שזה הדרך הנכונה - על הכותב--- רוב הכתבים מתעלמים מנושא חשוב ביותר, דהיינו : תיק וירטואלי (גם תס/קרן ) זו השיטה לבחינת נכונות הנושא
- אכן, תיק וירטולי משקף היטב את הביצים המשקשקות בירידות. (ל"ת)יד הנפץ 23/10/2017 02:34הגב לתגובה זו
- 1.חשבונאי ממוצע 22/10/2017 10:29הגב לתגובה זו"רובנו חושבים שאנחנו טובים מהממוצע, בעוד שזה כמובן לא אפשרי במציאות." כותב פח. אם הממוצע הוא אפס ו99% מאיתנו הם 1, ו-1% הוא -99- (מינוס 99), למה זה לא אפשרי?
- הכוונה- טובים מהממוצע במיטה. (ל"ת)יד הנפץ 23/10/2017 02:33הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
