אלכסנדר צימרמן
צילום: יח"צ

הזדמנות השקעה? הנה 2 מניות שנראה שעומדות בפני טלטלה

לפני כחודש דיווחו שתי קרנות אקטיביסטיות על שביעות רצונן מההשקעות במניות פריגו ואימפרבה

קרן ההשקעות סטארבורד (STARBOARD) מחזיקה כיום בכ-6.7% ממניות פריגו שנרכשו בטווח מחירים של 78-98 דולר למניה, חלקן כבר לפני שנה. מדובר על בעלת עניין מרכזית בפריגו שהשקיעה כ-800 מיליון דולר ברכישת המניות שנסחרות כיום סביב 87-88 דולר.

סטארבורד לא הפיקה רווח מהשקעתה ואולם היא הצליחה למנות לדירקטוריון החברה 3 דירקטורים מטעמה וניתנה לה אפשרות להמליץ על מינוי של שני דירקטורים נוספים. הסבירות שהדירקטורים המומלצים יהיו מקורבים לקרן גדולה, וכך תגיע סטארבורד לחמישה דירקטורים מתוך 11 הדירקטורים שמכהנים בפריגו. מנכ"ל פריגו, ג'ון הנדריקסון, הודיע על התפטרותו ולסטארבורד תהיה עמדה לגבי מינוי המנכ"ל החדש.

לקרן יש כוונות ידועות להשביח את פריגו באמצעות מכירה של חלקים מפעילות החברה כתרופות גנריות, מוצרים דרמטולוגיים או חומרי גלם שונים. בסטארבורד מניחים שהחלקים יניבו יותר מהשלם ותהיה פרמיה על השווי הנוכחי של החברה. התחרות הקשה בתחום הגנרי גרמה לירידת מחירים ואולם סביר שימצאו קונים לחלק הדרמטולוגי שנפח השוק שלו נמצא בצמיחה כלל עולמית. מנכ"ל סטארבורד, ג'פרי סמית', צוטט כי פריגו "היה רעיון ההשקעה הטוב ביותר שלו".

אם נניח שמחיר הקניה הממוצע של הקרן עמד על 88 דולר למניה, הרי שמימוש רעיון השקעה הטוב ביותר של סמית' צריך להיות בפרמיה של 10% עד 15% גבוה ממחיר הקניה הממוצע. לא נראה הגיוני שמכירת פריגו בשלמותה או בחלקים תהיה מתחת למחיר של 100 דולר למניה. למרות הערכה זו המניה אינה עושה סימנים מובהקים של התקדמות למחיר שיניב לסטארבורד רווח משמעותי.

קרן הגידור אליוט החלה לרכוש באמצע 2016 מניות בחברת הסייבר אימפרבה (סימול: IMPV) שייסד שלמה קרמר. אליוט רכשה מניות בטווח המחירים שבין 34 עד 41 דולר והגיעה להחזקה של כמעט 11%, דבר שהקנה לה מעמד של בעלת מניות מרכזית. לאחר הצהרות מנהלי הקרן שאימפרבה "פועלת בתחום אסטרטגי עם מעמד מיוחד להיצע מוצרים משכנע", החלו שיחות בין הקרן להנהלת אימפרבה. ההנהלה שכרה בנק השקעות למצוא הזדמנויות אסטרטגיות כולל אפשרות מכירת החברה.

עד כה באופן רשמי ההזדמנויות של אימפרבה לא הפכו לעסקה ממשית ואליוט מימשה 1.6% מהחזקתה במחיר של 46 דולר למניה שהניב לה רווח יפה. המניה משייטת כיום סביב מחיר של 43 דולר. סביר להניח שאם רמת השערים הנוכחית תשמר וימצאו קונים לאימפרבה, אליוט עשויה להרוויח סכום נאה על השקעתה שהסתכמה בכ-150 מיליון דולר. באמצע נובמבר אימפרבה תפרסם את מאזנה ולתוצאות יהיו השפעות מהותיות על מחיר המניה כולל הצפי של החברה לשנת 2018 מבחינת מכירות והכנסות.

המתודולוגיה של קרנות גידור או אקטיביסטיות היא ביסודה למקסם את סיכויי הרווח. הקרנות נהנות מזרימת משקיעים ככל שהם מציגות תשואות גבוהות ויציבות בהשוואה למדדים הממוצעים לאורך השנים. חלק משמעותי מפעילות הקרנות נעשה בחברות שבהן השליטה מפוזרת ועל ידי רכישת נתח משמעותי מהשליטה הן מממנות דירקטורים ושולטות בניהול החברות במטרה להניב רווחים. קרן אליוט שלא הגיעה להבנה על מנכ"ל יצרנית המתכות האמריקאית ארקוניק (ARNC), הדיחה את קלאוס קליינפלד מתפקידו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מטרתן של אליוט וסטארבורד היא אחת ויחידה – להשיג תשואה על ההשקעה. בפריגו ואימפרבה המטרה אינה שונה. המחמאות לחברות ולפוטנציאל נחמדות אבל הרווח מהמכירה הוא העיקר. לכן, מי שעוקב אחרי קרנות הגידור מבין שבתוך מספר חודשים יתבצעו בשתי החברות שינויים עסקיים מהותיים שאמורים, לכאורה, להניב רווחים לקרנות ולהשביח את השקעתן. ייתכן ותהיה לשינויים המיועדים השפעה על המשקיעים מקרב הציבור.

 

* אין לראות בכתוב במאמר, או במניות המוזכרות בו, משום המלצה לפעול בהן. הכתוב אינו מחליף ייעוץ מקצועי של יועץ מורשה כחוק בהתאם לאופיו ולצרכיו של המשקיע. פעילות ללא ייעוץ מקצועי כחוק היא על אחריות המשקיע בלבד.

הכותב הוא ד"ר אלכסנדר צימרמן, מרצה לניהול וכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים – מל"א

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    שוקי 20/10/2017 14:20
    הגב לתגובה זו
    התחרות בתחום הסייבר חזקה ולאימפרבה יש מתחרות קשות כמו סייבראק וצ'ק פוינט כמובן. יתכן שהמתחרות יותר מענינות .
  • 13.
    גידי 19/10/2017 22:15
    הגב לתגובה זו
    בפריגו הסיכוי להמכר , לפחות בחלקים, סביר וקיים. באיפרבה לא נראה שיש מאמץ בנושא.
  • 12.
    רז 19/10/2017 16:58
    הגב לתגובה זו
    .
  • 11.
    איתמר 17/10/2017 22:34
    הגב לתגובה זו
    המניה יורדת בשבוע החולף ועושה רושם שאין לה מהלך עיסקי גדול ואולי מאזנה הקרוב לא יציג בשורה משמעותית...
  • 10.
    ראובן 17/10/2017 16:31
    הגב לתגובה זו
    קורי מנכל מילן לא מוותר והולך בכל כוחו נגד טבע והקופרסון שלה גם בגירסת ה40 מל וגם בגירסת ה20 מל הוא מנכל אגרסיבי ולאחר שנכשל בהצעתו המלאה לרכישת פריגו הוא פועל אם מתוך עלבון אישי או אינטרס אחר נגד החברות הישראליות וכל זה לאחר שהיבטיח את רישום מילן בתל אביב כמו שהבטיח שיעשה לאחר רכישת פריגו במלואה בזמנו לכן הוא עשה את מה שהבטיח אבל את ההצעה לרכישת פריגו לא העלה דבר שפריגו ציפו ממנו שוב ושוב בקיצור בסוף מילן המרוויחה הגדולה מכל הרחש בחש הזה ויצאה עם ידה על העליונה עם ריסוק של טבע פריגו וחברות נוספות קטנות יותר בתל אביב אז זהו הסיפור האמיתי ולא קרנות כאלו או אחרות שבוחשות בפריגו הכל כדאיות ורווח זו האמת לאמיתה כל טוב לכולם
  • 9.
    ראובן 17/10/2017 16:14
    הגב לתגובה זו
    פריגו עשתה טעות אסטרטגית שלא נענתה להצעת מילן לקנותה במחיר כמעט כפול מהיום העקשנות של מנכל פריגו שבינתיים פרש עם משכורת יפה למתחרה לא עשתה טוב לפריגו כידוע לפני חצי שנה פריגו קיבלה הצעת רכש מלאה ממילן במחיר של 135-145 דולר והיא דחתה את ההצעה בתירוצים שונים ומשונים בינתיים מילן עושה חייל בבורסה הישראלית ןפריגו רק דועכת ודועכת למחיר כמעט חצי ממה שהוצע לה בינתיים מילן וויתרה ונסוגה ופריגו הולכת אחורה עוד ועוד מילן מתפתחת לגנרי דרך נגיסת נתח מטבע שבעקבות זאת גם טבע דועכת ומסתבכת אז בעסקים אין סנטימנטים וכל אחד עושה הכל הכל להרוויח זה המצב
  • יואל 17/10/2017 19:02
    הגב לתגובה זו
    מחיר של 135$ לעומת 87 היום...
  • 8.
    שרית 17/10/2017 15:55
    הגב לתגובה זו
    ככה שתוך כמה חודשים, או שנה, תתבצע מכירה בשלמות או בחלקים.
  • 7.
    גדי 17/10/2017 14:18
    הגב לתגובה זו
    שבירת מגמה שלילית לכיוון דישדוש. נראה שכדאי להשקיע לשנה - שנתיים או עד שיעלה 50% לפחות. גם טכנית וגם פונדמנטלית נראה הגיוני...
  • 6.
    ניצן 17/10/2017 13:49
    הגב לתגובה זו
    זה שהם קנו פריגו ואימפרבה לא אומר שהם ירוויחו...יש לא מעט מקרים שקרנות מפסידות ומרוויחות מהשקעה במניות אחרות בתיק...
  • 5.
    דוד 17/10/2017 13:16
    הגב לתגובה זו
    התחרות בשוק הגנרי עלולה לגרום לפריגו קשיים במכירת החטיבה הגנרית. החברה כבר מכרה את מפעל "אגיס" בדרום שסיפק לה חומרי גלם.
  • 4.
    דגן 17/10/2017 13:04
    הגב לתגובה זו
    גם ההמלצה למניה ירדה ולא בטוח שהקרן ניצלה את הירידות לקנות סחורה. אולי הקרן דווקא מכרה? ההתנהגות של המניה לא "יפה" במסחר בזמן האחרון.
  • 3.
    פריגו תמכר בחלקים -מענין מי יהיו הקונים (ל"ת)
    נתן 17/10/2017 12:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    Felix 17/10/2017 12:51
    הגב לתגובה זו
    נראה כי האינטרס היחיד של הקרנות הוא הפקת רווח ללא השקעה אמיתית בעתיד החברות. לא אכפת להם אם החברה תסגר אחרי מכירת מניות. אני יושב שרגולטור חייב להתערב בהתנהגות הקרנות.
  • זאב 17/10/2017 14:23
    הגב לתגובה זו
    אין שום שיקולים ציוניים אצל קרנות גידור...אל תהיה נאיבי.
  • 1.
    לארי 17/10/2017 12:47
    הגב לתגובה זו
    לא ברור איך לאכול אותה כל פעם מחדש - פעם היא עולה פעם היא יורדת, פעם מציעים לקנותה, פעם היא מציעה לקנות חברות אחרות... נראה כי לדירקטוריון אין אסטרטגיה ברורה וזה מפחיד
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.