תהליך הגמילה הגלובלי משנים ארוכות של ריביות אפסיות - איך זה יגמר?

הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות מתייחס לתרחיש אותו מסמנים רבים כבעיה המרכזית ביובם בשווקים
רונן מנחם | (2)

"תקועים" עם ריביות נמוכות. כך ניתן לתאר את מצב הבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות ברחבי העולם. גם ה-Fed האמריקאי, לאחר 4 העלאות, עדיין "תקוע" עם ריבית של 1.25% אחוזים, שהינה שלילית במונחים ריאליים. והנה, ברוב המדינות המשבר חלף, הצמיחה סבירה, התעסוקה משתפרת ואפילו האינפלציה חיובית.

האם ריבית אפס היא אפס מעשה? אני טוען שלא. כיצד בכל זאת נקלעו הבנקים המרכזיים למצב זה? התרופה מיצתה את עצמה. ככל שעבר הזמן, הריביות האפסיות הרחיקו את משבר 2008, אך הן עלולות לזרוע את זרעי המשבר הבא - עודף מינוף וביקוש של משקי בית וחברות, שיפגוש היצע מוגבל (בגלל תעסוקה מלאה ומחסור בעובדים מקצועיים) ויוליך להתפרצות מחירים. מבחינה זו, דווקא מצבה של אירופה טוב יותר, היות ובמדינות רבות האבטלה גבוהה ומאפשרת הגדלה של התפוקה ללא לחצי שכר, כך שעושה שכל לחשוב על ריבית אפס שם לעוד מספר שנים.

לא זו לבד שהתרופה מצתה את עצמה, כל הבנקים השתמשו בה בו-זמנית ובנדיבות רבה (יחד עם רכישת אג"ח ומט"ח) וכך נטרלו זה את זה. התסכול מחוסר ההצלחה הוליך לתופעות שהזינו את עצמן כמו מלחמת מטבעות - הבנקים המרכזיים רכשו מט"ח כדי לפחת מטבעות מקומיים ולנפק יתרון תחרותי לחברות הייצוא - משימה בלתי אפשרית בו-זמנית כמובן. הכרה בלקחים הללו תוליך, לדעתי, לשינוי פניה של המדיניות המוניטארית בשנים הבאות.

הבנקים יתחילו להעז יותר: הריביות תתחלנה לעלות על מנת לשפר את תמהיל הנכסים וההתחייבויות של הצרכנים והמגזר העסקי; הניסיון של ארה"ב עד כה מראה איך לעשות זאת בהדרגתיות ובמנות מדודות, תוך מזעור התנודות ושליחת מסרים בוני-אמון לשווקים השונים.

השונות בין הבנקים השונים תגדל: ה-Fed ימשיך להעלות ריבית, מתוך מחויבות לתהליך ושכנוע כי כלכלת ארה"ב משתפרת והולכת, בעוד הבנקים המרכזיים האחרים ממתינים ומסתפקים בהפחתת המינון של ההרחבות הכמותיות (רכישות ני"ע). להערכתי, התהליך לא יגבה מחיר כבד מכלכלת ארה"ב בדמות תיסוף חד-מדי של הדולר; ואילו למשקי הבית האירופיים יהיה עוד זמן להשתכנע שמצבם משתפר ולהגדיל את ההוצאות והביקושים למגזר העסקי המקומי. תהליך דומה, אם כי איטי יותר, יתרחש ביפן.

יעדי האינפלציה יותאמו לכלכלה המקוונת: נכון, האינפלציה הנוכחית של המדינות המפותחות עדיין מתחת ליעד (בד"כ 2%), אך יותר-ויותר נדמה שצריך להסתפק בעליות מחירים נמוכות יותר (נניח של 1%), משום שהמסחר המקוון המתעצם משנה את כללי המשחק ודוחף את המחירים כלפי מטה.

שיתוף הפעולה עם הממשלות יגדל: שערי חליפין משקפים, לאורך זמן, הבדלים כלכליים בין מדינות שונות; בנקים מרכזיים לא אמורים (ורובם לא יכולים) לשנות כיוונים של מטבעות. הכרה (מעט מאוחרת) בכך תגרום לממשלות ליישם מדיניות-פיסקאלית-תומכת ממוקדת ענפי low ו-middle teck, או מפעלים קטנים ובינוניים, שחשופים יותר לתיסופים של מטבעות מקומיים. באיחוד האירופי, אף עשוי הדבר לשמש קטליזטור להאחדה-פיסקאלית, עם או ללא בריטניה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ההתפתחויות הללו ואחרות יביאו לכך שהמדיניות המוניטארית הגלובאלית של השנים הקרובות תהיה מגוונת ואפקטיבית יותר, כך שתהליך הגמילה מהריביות הנמוכות יהיה חלק יותר ויקר פחות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    א 06/07/2017 11:03
    הגב לתגובה זו
    אבל, רמת החיים העולה באסיה באה ותבוא על חשבוון ירידה ברמת החיים של המערב, אין יש מאין! ללא פריצת דרך טכנולוגית כמו המצאת המנוע, המחשב, וכד' ו/או צמצום ילודה , בורסות המערב יפנו לכיוון אחד בלבד - למטה, הבנקים יודעים את זה (וגם אתה).
  • תמשיך לחלום (ל"ת)
    ב 06/07/2017 12:37
    הגב לתגובה זו
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.39%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.