זבז'ינסקי מסמן לשנת 2017 בשוק המניות דווקא את המקום ממנו כולם מזהירים
קיים קונצנזוס די רחב בקרב המשקיעים שלארה"ב צפויה שנה כלכלית טובה, אולי אפילו מאוד, ובאירופה יש בעיקר סיכונים. הבחירות בגרמניה, צרפת והולנד והבעיות בבנקים האיטלקים מאיימות על השווקים. לא צריך כמובן לזלזל בסיכונים באירופה. הם באמת גדולים ועלולים לגרור את היבשת למערבולת נוספת, דומה לאלו שכבר הכרנו בשנים האחרונות. יחד עם זאת, יש הרבה מאוד סיבות לגישה הרבה יותר מאוזנת על פני העדפה מוחלטת לשוקי המניות בארה"ב ביחס לאירופה.
באירופה מימוש הסיכונים הפוליטיים הוא בהחלט אפשרי, אך לא וודאי. הקיצוניים יכולים להפסיד בבחירות ולהישאר מחוץ לשלטון לעוד מספר שנים. לעומת זאת, בארה"ב הסיכון כבר התממש. מבחינת הסגנון והבטחות הבחירות "לה פן" כבר נבחרה לנשיאת ארה"ב. בחירתו של טראמפ, שנתפסת כעת כאירוע הטוב ביותר לכלכלה האמריקאית בעשורים האחרונים, מהווה גם הזדמנות, אך גם סיכון גדול. השווקים כרגע ממוקדים רק בחלקים החיוביים של התוכנית הכלכלית שלו, אך בהמשך עלולים לגלות את הצדדים הפחות חיוביים של מדיניותו ולא רק בפן הכלכלי.
צריך גם לזכור את הניסיון של השנה האחרונה. גם אם "המסוכנים" ינצחו בבחירות באירופה זה עדיין לא אומר שהשווקים יקרסו.
בסופו של דבר מדובר בכלכלה, כאשר הנתונים הכלכליים באירופה משתפרים וקיים פוטנציאל להמשך. האבטלה באירופה ממשיכה לרדת, אך היא עדיין גבוהה בכ-2.5% מאשר לפני משבר 2008. לעומת זאת, המשק האמריקאי כבר נמצא בתעסוקה מלאה.
האירופאים בעצמם לא נמצאים בדיכאון עמוק ורק מחכים שגוש האירו יקרוס ויקבור אותם תחתיו, כפי שניתן לעיתים להתרשם. בפועל, הסנטימנט באירופה, על פי הסקרים הרשמיים, נמצא באחת הרמות הגבוהות מאז הקמת גוש האירו, גם של הצרכנים וגם הסנטימנט העסקי.
שיקול מאוד חשוב נושא שוק המניות האמריקאי יקר הרבה יותר, באופן יחסי מאשר השוק האירופאי. הפער בין מכפיל הרווח של מדד S&P 500 האמריקאי לבין ה-DAX הגרמני נמצא ברמה כמעט הגבוהה ביותר בעשור האחרון. במבט קדימה, האיומים על רווחי החברות האמריקאיות גדולים יותר מאשר על החברות האירופאיות. הרווחיות של החברות האמריקאיות עלולה להיפגע מהתייקרות בעלויות המימון בעקבות עליית התשואות בשוק האג"ח, מהתחזקות הדולר ומעלייה בשכר העבודה. לעומת זאת, המטבע האירופאי דווקא נחלש, עלויות המימון של החברות האירופאיות זולות הרבה יותר מהמתחרות האמריקאיות, ושכר העבודה עולה הרבה פחות באירופה מאשר בארה"ב. אפשר גם לציין שאם ארה"ב בהנהגת טראמפ תעכיר את יחסיה עם הסינים או עם המדינות האחרות, החברות האירופאיות עוד עשויות ליהנות מזה ע"י תפיסת המקומות של החברות האמריקאיות בשווקים אלה.
גורם חיובי נוסף באירופה, זאת הסרת אי הוודאות בקשר למדיניות של הבנק המרכזי. ה-ECB אומנם עומד לצמצם את רכישות האג"ח שלו בשנה הקרובה, אך הודעתו על הצמצום עברה בלי ליצור מהומה וכעת יש לפחות חצי שנה של שקט ללא חדשות רעות מצד הבנק המרכזי.
- 10.רק אופקו ! (ל"ת)רוני 01/01/2017 08:33הגב לתגובה זו
- 9.זה אותו אחד שכבר 3 שנים אומר שמחירי הדירות ירדו (ל"ת)כלכלן 29/12/2016 20:29הגב לתגובה זו
- 8.עוד כלומניק שקנה עניבה על חשבוננו וכותב שטויות (ל"ת)יעקב 29/12/2016 16:42הגב לתגובה זו
- מי אתה יעקב שתקרא לבן אדם שאתה לא מכיר כלומניק? (ל"ת)שי 29/12/2016 19:58הגב לתגובה זו
- זהו שאני מכיר... (ל"ת)יעקב 31/12/2016 22:17
- 7.שנקר בעז 29/12/2016 16:30הגב לתגובה זוכמשקיעה לטווח ארוך קונה באירופה כל מילה בסלע!!!
- 6.מסכים , אירופה והודו יותר אטרקטיביות להשקעה מארה"ב (ל"ת)igal 29/12/2016 16:03הגב לתגובה זו
- 5.בא 29/12/2016 15:51הגב לתגובה זובישראל ולא נבוא לארהב . ראו את מיקרה ליבריה ולמה הקימו אותה .
- 4.נער שליחויות . (ל"ת)שתוק לטאה 29/12/2016 15:13הגב לתגובה זו
- 3.רועי 29/12/2016 14:43הגב לתגובה זולא נשכח לא נסלח, את ההמלצות של מר צבי סטפק ! טראמפ אסון כלכלי, הבורסות יירדו, בלה בלה בלה.. מאז שנבחר הבורסות רק עלו, באירופה יותר מ - 10%. בקיצור, כנראה שהחברה שם לא יודעים כלום בכלכלה.. לא יודע מה יילד יום, בינתיים המשקיעים שלהם כבר איבדו 10%.. אולי הגיע הזמן לא לתת במה לאנשים האלה..
- 2.drors30 29/12/2016 13:15הגב לתגובה זוצריך לנהוג תמיד הפוך ממה שהוא ממליץ
- 1.רק לא בישראל חבל שילאימו לכם את הכסף (ל"ת)תשקיעו 29/12/2016 13:12הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
