טכני

מדד המעו"ף מתקרב למהלך משמעותי

אייל גורביץ' | (11)
נושאים בכתבה אייל גורביץ'

בפברואר 2016 הגיע מדד ת"א 25 לתחתית של  1,383 הנקודות עליה שמר מכל משמר עד היום. מה שלא עבר עליו ועבר על בורסות חו"ל לא הצליח לנער את הקונים שעמדו בפרץ. מאידך, גם המוכרים לא ממש ששו לוותר ורמת 1,500 הנקודות לא נפרצה מעלה עד היום. לכל דשדוש יש סוף. וסופו של הדשדוש הנוכחי מתקרב.

 

בגרף הרבעוני

 

1. השוק נע במחזוריות המוגדרת לפי ארבעה שלבים המתקיימים בכל ממד זמן. 

2. השלב שמקדים כל מהלך הוא שלב של דשדוש. הליכה הצידה. התייצבות. 

3. בגרף הרבעוני אפשר לראות היטב את ארבעת הרבעונים האחרונים בהם מדד המעו"ף שומר על שני מרכיבים: 

- התחתית אותה קבע בפברואר השנה

- רמת ההתנגדות שהפכה לתמיכה ומצויה סביב 1,346 הנקודות.

בגרף החודשי

 

1. בגרף החודשי אפשר לראות שנוצרו שתי נקודות שפל זהות המעידות על נכונותם של הקונים לרכוש כל כמות במחיר קבוע מראש. 

2. עוד אפשר לראות את הרצף העולה שהתחיל בסיום נובמבר. 

3. המרכיב המרכזי הוא שני הממוצעים הנעים המצויים האחד על השני ואופקיים לחלוטין. 

4 התנהגות זו מתקיימת ערב יציאתו לדרך של מהלך. 

5. פעמיים נוספות בהם קרה הדבר היו אמצע 2012 ובאמצע 2013 לאחר תהליך דשדוש ארוך וממש לפני יציאתו של מהלך משמעותי לדרך. 

בגרף השבועי

 

1. בגרף השבועי אפשר לראות את הדשדוש המייגע בין 1,380 – 1,500 הנקודות. 

2. עוד אפשר לראות שמדד המעו"ף מצוי עדיין ברצף עולה. 

3. עוד אפשר לראות את רצועות בולינגר שהופכות להיות צרות ואופקיות, דבר המתקיים לפני יציאתו של מהלך לדר. 

4. למרות שגם כאן הפרמטרים חיוביים הרי שללא פריצה של רמת 1,500 הנקודות יהיה קשה לדבר על מהלך עליות משמעותי.

סיכום ומסקנות

 

מדד המעו"ף לקראת סיום תקופת הדשדוש המתקיימת מאז פברואר השנה. הכיוון יקבע לחיוב רק אם רמת 1,500 הנקודות תישבר מעלה והסיכוי לכך גבוה.

 

*הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

 

**הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

 

***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

 

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הבורסות יפלו עם כניסת טראמפ לתפקיד (ל"ת)
    יצחק לוף באנגים 18/12/2016 11:52
    הגב לתגובה זו
  • לפני. (ל"ת)
    עוד 18/12/2016 12:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לסיכום :אם המדד יעלה , הכיוון יהיה חיובי....... (ל"ת)
    מי גאון של אמא ? 18/12/2016 11:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חני 18/12/2016 10:40
    הגב לתגובה זו
    בורסה פח כל העולם תיקן והבורסה שלנו יושבת על המדוכה כשיתחילו הירידות בעולם הבורסה שלנו תמשיך לרדת אין מצב שיהיו עליות פה הכרישים והמכונות מחזיקים את השוק
  • זון 18/12/2016 13:39
    הגב לתגובה זו
    לחני. מזה בורסה פח. יענו חזקה??
  • לחני 18/12/2016 10:56
    הגב לתגובה זו
    אולי התכוונת ללשבת על המדורה?
  • 3.
    אלון 18/12/2016 09:55
    הגב לתגובה זו
    אני אומר ללכת בשורט על ה s
  • ובלונג על המעוף (ל"ת)
    אלון 18/12/2016 10:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איציק 18/12/2016 09:33
    הגב לתגובה זו
    אנחנו לקראת ירידות חזקות כמו בשנת 1994 שיתחילו בינואר פברואר 2017 אין מצב שאנחנו במצב של עליות ריבית ותשואות האחים עולים והשןק יעלה להיזהר
  • אתה מסתכל על אגח.. 18/12/2016 11:53
    הגב לתגובה זו
    חיסכון לכל ילד... הגדלת פנסיות חובה וכל מיני כאלה מייצרים גיוסים אצל המוסדיים,כדי לדחוף את זה תיכף יורידו מיסוי... קיצר אם תסתכל על מניות המעוף שלנו :הגנריות : טבע פריגו בקרשים..אופקו בתכנית רכישות קבועה של 15% מהמחזור לא נמוכה.בנקים בשחקים אבל מוצדק וההיסטורי שלהם עוד הרבה למעלה.גז ונפט יש מיזוג ואפסייד משמעותי- אבנר ודלק קידוחיםכיל- בקרשיםמניות נדלן גבוהות מעט אבל יחסיואין הרבה במעוף מליסרון ועזריאלי..בזק- בקרשיםכך שהרוב דיי בריצפה.מה שמשפיע בעיקר על הבורסה זה הרפורמה במדדים של סוחרי שו2 ההון מתכוננים אליה כבר בקניות ומכירות חילופי מדדים בפברואר מתי שהוא.. יבל שהבורסה כדי לייצר סחירות אצלה גורמת לכל מיני תהליכים מפוקפקים שבסוף הציבור משלם עליהם, בלי להזכיר את הפקיעות שבועיות שגורמות למשחקי מחיר .
  • 1.
    אלון 18/12/2016 09:27
    הגב לתגובה זו
    סקירה יפה. גם אני חושב שהמעוף בשל למהלך עליות, במיוחד לאור התמחור הזול יחסית למדדים בארצות הברית.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).