עונת טירוף הקניות בארה"ב החלה, על התהפוכות בענף - והמניות המעניינות
השבוע חגגה ארה"ב את חג ההודיה ואת הבלאק פריידיי, שני ימי הקניות הגדולים של השנה. היום גם מתחילה תקופת הקניות ומכירות שתארך בערך עד 24.1.2017. מדובר בתקופה שאין לה אח ורע בהשפעה על כלכלת בארה"ב. 30% מכול מחזור הקמעונות השנתי בארה"ב (כ-1.65 טריליון השנה) יתגלגלו בתקופה זו, כשכמה מגזרים מהתעשייה, כמו תכשיטים, ספרים, צעצועים וכו', ייהנו יותר מאחרים.
לפי הצפי, היום ומחר יבצעו בין 130 ל-140 מיליון אנשים קניות בחנויות, ומספר עצום ירכוש מוצרים באמצעות הרשת. ההוצאה הממוצעת לקונה בתקופת החגים תגיע השנה ל-938.58 דולר, שיא כול הזמנים, 16.5% מעל 2015 ו-24.3% מעל 2007, ערב המשבר הגדול.
בין היום למחר יטוסו יותר אנשים בטיסות פנימיות בארה"ב מאשר בכול יומיים אחרים במהלך השנה ויישבר שיא יומי בצריכת דלק וברכישות מזון (מעל 3 מיליארד דולרים רק על שולחן ארוחת החג). 51.15 מיליון תרנגולי הודו ייאכלו הערב ולצדם כ-940 מיליון ק"ג תפו"א, 105 מיליון ק"ג דובדבנים ו-7.5 מיליון חביות מלאות בחמוציות ועוד.
בוול סטריט, כמו בכול שנה, יתחיל משחק הניחושים הגדול של השנה ועל 2 שאלות: האם המכירות הקמעוניות אכן ישברו שיאים שוב, כמו כל שנה מאז 2009, ובאילו מניות קמעונות כדאי להשקיע לחגים. לגבי השאלה הראשונה התשובה ברורה, כן! לגבי השנייה זה הולך ונעשה מסובך יותר בכול שנה כי מהפכת הטכנולוגיה בהתקדמותה משנה בהתמדה ובמהירות את כללי המשחק והבחירה במנצח קמעונות קשה לא פחות מהבחירה בחברות חלום בתחום הטכנולוגיה הרפואית והמגוון גדול בהרבה.
- אמזון בוחנת השקעה של כ־10 מיליארד דולר ב־OpenAI
- ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תעשיית הקמעונות - קווים לדמותה
מדובר בסקטור כלכלי שמורכב מיחידים וחברות שמוכרים לצרכן מוצרים. מחזור המכירות ב-2015 הגיע ל-4.785.15 טריליון דולר בארה"ב, 21.3% מהמחזור הגלובלי שהגיע ל-22.47 טריליון. לפי אתר emarketer.com, יגלגל המגזר ב-2016 4.953 טריליון בארה"ב וב-2018 יגיע ל-5.3 טריליון, 20% מהמחזור הגלובלי שיעמוד על 26.5 טריליון.
חשוב לדעת שהתחזיות בתחום הקמעונות, בשלב הנוכחי של השינויים במוצרים ובמנהגי הצריכה, קשות. המספרים החזויים ל-2018 יכולים לנוע בצורה משמעותית מעלה אם, כדוגמה אחת, הפעילות הכלכלית בארה"ב, בטח הגלובלית, תתחזק יותר מהצפוי כרגע, זו אגב היא ההערכה שלנו.
חלק הארי של התעשייה מתנהל באמצעות חנויות ומרכזי מכירות - כ-92.9% מהמכירות הקמעוניות ב-2016, כאשר המכירות באמצעות הרשת הגיעו ל-7.1% (באירופה זה 7.5% ובאסיה 10.2%). ב-2018 תבצע הרשת 9.8% מהמכירות, כ-525 מיליארד דולר. זה לבטח יפתיע חלק מהקוראים הצעירים שבטוחים שהרשת חיסלה ממזמן את החנויות, אבל אלו העובדות. אמאזון אינה עומדת לחסל את וול מארט בעתיד הנראה לעין. נכון, קצב הצמיחה בקמעונות הרשת גבוה פי כמה מקצב הצמיחה בתחום הקמעונות הישן (דו ספרתי לעומת חד ספרתי), אבל הדרך להשתלטות קמעונות הרשת (שמומחים רבים האמינו בה עד לאחרונה) על המגזר הקמעוני עדיין רחוקה מאוד ולמעשה הולכת ומתרחקת. מדוע? כי מסתבר שהתהליך הוא של התמזגות. חברות הקמעונות הישנות חודרות לפעילות ברשת בעוד שחברות הרשת החדשות נדחפות ע"י ההתפתחויות לפתיחת מרכזים מסחריים. אמאזון כבר הודיעה שתפתח השנה מרכזים מסחריים ברחבי ארה"ב ואילו וול מארט מצידה מקטינה את השקות המרכזים החדשות ומקצה יותר ויותר תקציבים לפעילות ברשת (וולמארט נמצאת במקום השני, לאחר אמאזון, במכירות באמצעות האינטרנט).
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
התמונה שהולכת ונחשפת למשקיעים
רוב התחזיות של תחילת המאה לא התממשו, הקמעונאים שהובילו לפני התמזגות המהפכה הטכנולוגית עדיין מובילים והחברות הוותיקות בכול תחומי הקמעונות, מוול מארט (סימול: WMT) ועד לגאפ (סימול: GPS) וטיפאני (סימול: TIP) אימצו את החדשנות והתאימו עצמן לשינויים במנהגי הצריכה כאשר קמעונאי הרשת, מאמאזון ומטה, מגלות שהרשת לבדה אינה מספקת את הצרכן.
תחום הספרים ממחיש זאת בצורה מצוינת. בתחילת המאה הבטיחו המומחים שחנויות הספרים ושיטות המכירה שהיו נהוגות בעבר ייעלמו. "חברות כמו בארנס אנד נובל" (סימול: BKS), הסבירו מומחי 2000, "ייעלמו וכך גם אלפי מוכרי הספרים מבית לבית, אמאזון, איביי ושכמותן זה העתיד. מכירות הרשת יחליפו את החנויות בדיוק כשם שהמכונית החליפה את הכרכרה" ודעה זו המשיכה להוביל עד לתחילת העשור השני של המאה לבטח לאחר שאמאזון הוציאה לשוק את הקינדל. זה לא קרה. בארנס אנד נובל, שהשנה ימלאו לה 131 שנה, סיימה את 2015 עם מכירות של 4.03 מיליארד והתחילה את המאה עם מכירות של 3.17 מיליארד. ב-2000 היו לחברה 591 חנויות והיום 640 חנויות. השינוי היחיד המשמעותי שעברה הוא שהיא אמצה גם את הקמעונות החדשה, את קמעונות הרשת.
אמאזון, איביי וגוגל לא סילקו את בארנס מתחום מכירות הספרים אלא גרמו לחברה הוותיקה להתאים עצמה למציאות החדשה כאשר המהפכה הטכנולוגית מעודדת זאת. להבדיל מהמהפכה התעשייתית שהחליפה את התעשיות הישנות בזמנו בחדשות, מהפכת הטכנולוגיה בהתקדמותה אינה מחליפה את הכלכלה "הישנה" וגם אינה מחסלת את החברות שהובילו, היא מייצרת עבורן הזדמנות חדשה, מתמזגת לתוך הכלכלה הישנה, מייעלת אותה, מרחיבה את היקפי הפעילות, את מספר הצרכנים ואת קצב הפעילות ובכך בונה את הגשר לחברות של הכלכלה הישנה להמשיך ולהתחרות בעולם החדש שהמהפכה מייצרת. תבדקו כול מגזר כלכלי ותגיעו למסקנה שזה מה שקורה. טסלה לא תגרש מהשוק את GM, פורד וטויוטה, כולן ימשיכו לצמוח.
השקעה בקמעונות הייתה מאז ומעולם נכס צאן ברזל בתיק ההשקעות האמריקאי ומהסיבה שהצריכה היא מנוע הצמיחה המוביל של כלכלת ארה"ב, גדול בהרבה מכול מנוע אחר וכול משקיע הגיוני וסולידי (הרוב המוחלט של המשקיעים האמריקאים) מעוניין להקצות פינה בתיק ההשקעות שלו לסקטור הזה. אלא שהסקטור כאמור משתנה, והמשקיע צריך לאבחן באיזה מתחומי הקמעונות עדיף לו להשקיע. אבחנה זו, בגלל קצב השינויים, גם מכיוון החברות וגם מכיוון מנהגי ההשקעה, קשה ביותר. האם AMZN תמשיך להניב יותר מ-WMT? האם חברה שמתמחה במכירות תכשיטים (כמו טיפני) עדיפה על חברה שמתמחה במכירות בהנחה (כמו Dollar Tree) ואולי כדאי לבחור בתת מגזרים כמו PetMed (סימול: PETS) שעיסוקה בווטרינריה לבעלי חיים או בחברה שמייצרת פלטפורמת לדברי דואר כמו STMP ואולי חברה כמו MercadoLibre (סימול: MELI), פלטפורמה למסחר ועסקים באמריקה הלטינית, שם הרשת בהיתוליה? האם החברות הנ"ל מתאימות להשקעה לטווח הארוך או רק לסיבוב של תקופת החגים? האם לנצל "הזדמנויות" שבאות בתכיפות בגלל התנודות המטורפות שהביאה מהפכת האינפורמציה לשוק? האם השקעה בחברה כמו גאפ (סימול: GPS), שיוצאת ממהלך רה אורגניזציה מוצלח ושמנייתה יורדת חזק בעקבות אכזבה מההנחיות עדיפה, בהערכתה הנוכחית, על השקעה בחברת אופנה יוקרתית כמו כריסטיאן דיור (סימול: dior.pa)?
לכול הבלגן הזה בבחירה מצטרף הקושי בהערכת חברה קמעונית, מה הקריטריונים העדיפים, בסביבה שמשתנה במהירות, לקביעת ההחלטה? האם לדבוק במכפיל או להשתמש במכפיל הצמיחה? האם להעריך על פי המרווחים או ללכת על המכירות למטר מרובע ואולי לעקוב אחרי המכירות ברשת והתקדמותן מאז 2009 ולרגרס קדימה? משקיעים רבים אמצו בשנים האחרונות את הגישה לפיה הם מחפשים חברה עם סיכויי הירכשות גבוהים וכמובן יכולות ההנהלה. בקצור, רוב המשקיעים יתקשו למצוא דרכם במבוך ולכן הפתרון בסלים ובקרנות.
כיצד משקיעים בסקטור הקמעונאות?
מהבחינה ההיסטורית הרבעון האחרון בארה"ב הוא "הרבעון הגדול של הקניות" שמתחילות בספטמבר עם החזרה ללימודים, עוברות, בנובמבר, את יום ההודיה ואת בלאק פריידיי ובדצמבר את כריסמס וראש השנה האזרחית. לפני שמחליטים בתאריך הנוכחי על מניה או סל ספציפיים, חשוב להחליט תחילה אם מחפשים "השקעת סיבוב" או השקעה לטווח הארוך.
חברות הרשת למשל, מ-AMAZ ו-BABA ועד לחברות תת מגזריות כמו EXPE, PCLN ואפילו STMP, PETS או MELI ועוד רבות כמותן, הן המעניינות ל"השקעת סיבוב". מדוע? כי אין ספק שעונת החגים הנוכחית תייצר שיא חדש של מכירות בכול הזמנים והמכירות ברשת יובילו בגדול. אבל להחלטה כזו יש לא מעט סיכונים, ההערכה בנקודת היציאה למשל. מניות הרשת ברובן כבר מתומחרות גבוה, רובן כוללות כבר את הציפיות לחגים. קיימת כמובן הסכנה שאותה מניה ספציפית עליה מהמרים לחגים "תאכזב" כך שגם ב"השקעת סיבוב" עדיף לפיכך סל או קרן.
יש מספר רב של סלים וקרנות שמתמחים בקמעונות ועל מנת לבחור את הסל "הנכון" צריך המשקיע לבדוק היטב את ההחזקות, משקלן בסל/קרן, רמת הסחירות וגודל הסל/קרן. כמה דוגמאות: XLY הוא הסל שמייצג את כול 86 חברות הצריכה שמניותיהן כלולות במדד ה-S&P500. הסל מתאים להשקעה סולידית לטווח ארוך והמבנה, שמורכב לפי ערכי השוק, מתאם עצמו לאורך זמן ובגדול מומלץ להשקעה כאשר הציפיות הן להמשך הצמיחה הכלכלית. המניות המובילות בו הן AMZN עם 13.06%, CMCSA (קומקאסט) עם 7.01%, HD עם 6.84% ודיסני עם 6.11%.
לעומת סל כולל זה ישנו ה-XRT שגם הוא סל כולל שמכיל 96 חברות מובילות בתחום הקמעונות. סל זה מורכב לפי מיקומן היחסי של החברות בתתי המגזר ומשקלם של אלו בסה"כ הקמעונות ולא לפי ערך השוק של החברות. כאן מובילות מניות כמו HD, PLCE, ו-KSS שמייצגות סקטורים מובילים בקמעונות כמו הלבשה וחנויות מתמחות כאשר חברות כמו AMZN או NFLX בתחתית, אלא שכאן הפערים במשקל המניות בסל נמוכים. ישנו גם סל RETL שממנף את מדד הקמעונות של ה-Russell 1000 ועוד.
- 14.דוד 26/11/2016 15:44הגב לתגובה זושאלה העים כדיי להשקיע ב nvda
- די מאוחר כבר לא? (ל"ת)sami 27/11/2016 09:49הגב לתגובה זו
- 13.שאלה 26/11/2016 14:41הגב לתגובה זושלום שלמה , מה דעתך על tgt? מאוד רלוונטי לכתבה המצויינת שלך.תודה.
- עדיף בעיני WMT (ל"ת)sami 27/11/2016 09:50הגב לתגובה זו
- 12.שמואל 26/11/2016 12:07הגב לתגובה זולמדתי תחום חדש שלא הכרתי לפני זה
- 11.גבגב 26/11/2016 11:56הגב לתגובה זולמישהו יש מידע מה קורה במניה ? למה ירדה במהלך השבוע בניגוד לשוק ? האם כדאית להשקעה ?.
- 10.ג'ספר 25/11/2016 15:20הגב לתגובה זואלי לילי נופלת חזק בגלל כישלון התרופה לאלצהיימר, והשוק מעריך שגם ביוג'ן תיכשל כנראה וגם היא יורדת. יש מצב לכתבה על החברות האחרות שפועלות בתחום? נראה שמי שאפילו תתקרב קצת לתרופה תזנק בטירוף..
- Alzheimer 26/11/2016 00:27הגב לתגובה זו$13 Billion Opportunity: 5 Companies That Could Dominate the Alzheimer's Disease Market Nov 21, 2016 at 8:41AM
- להלן-ROCHE (ל"ת)sami 27/11/2016 09:49
- 9.כגן 25/11/2016 06:53הגב לתגובה זו.
- 8.ניתוח מרתק של שוק הצריכה המורכב! (ל"ת)יוסי 24/11/2016 19:06הגב לתגובה זו
- 7.ארז 24/11/2016 15:47הגב לתגובה זובשבועות לפני ואחרי הבחירות. TAP (שווי 22 מיליארד, יצרנית קורס), BUD (שווי 175 מיליארד), STZ (חצי מההכנסות מתחום הבירה, שווי 30 מיליארד, יצרנית קורונה, מודלו ועוד – נפגעו בגלל השקעה של 1.5 מיליארד דולר בהקמת מבשלת בירה במכסיקו), DEO (שווי 63 מיליארד, יצרנית גינס, חברה בריטית). תחום שנוטים לחשוב כשטוב שותים בירה וכשרע שותים עוד יותר בירה וגם ההיפך.
- ואני לא מבין למה עד עכשיו אין סל של חברות בירה. חבל.... (ל"ת)כגן 25/11/2016 06:54הגב לתגובה זו
- שלמה גרינברג 25/11/2016 09:04חברות הבירה שהוזכרו הן חברות אלכוהול ותמצאו אותן בסלי הצריכה בעיקר.
- 6.Y0YO 24/11/2016 15:22הגב לתגובה זותודה על כל הטורים המעניינים והמועיליםהאם יש הבדל מהותי בין pph ל-xlv?תודה
- שלמה גרינברג 24/11/2016 15:59הגב לתגובה זומדוע שלא תסתכל על האחזקות? PPH מחזיקה בחברות פרמקולוגיה ואילו XLV מכילה את כול חברות הבריאות ב 500 S&P
- 5.tiffany trump 24/11/2016 15:19הגב לתגובה זווזה גם השם של הבת הצעירה של טראמפ (בת 23)
- 4.משקיע ערך 24/11/2016 11:20הגב לתגובה זושלום שלמה. כרגיל, מעשיר ומחכים מאוד. מה דעתך על נקסט (nxt) באנגליה? קמעונאות קלאסית של ביגוד. צמחה המון בעשורים האחרונים, הקדימה את השוק במכירות ברשת. תשואה על ההון מדהימה (מעל 100 אחוז), הנהלה חזקה עם מנגנון רזה, ורווח תפעולי יפה מאוד. נסחרת במכפיל p/e נמוך ביותר היסטורית (תמיד הייתה באזור 18). מה דעתך?
- מכיר אבל לא עוקב מקרוב (ל"ת)שלמה גרינברג 24/11/2016 14:16הגב לתגובה זו
- 3.שלמה, מה אתה חושב בכללי על מדד הRUSSELL?.. תודה (ל"ת)גגג 24/11/2016 09:51הגב לתגובה זו
- אלו 3 מדדי מניות, מה יש לחשוב? (ל"ת)שלמה גרינברג 24/11/2016 14:18הגב לתגובה זו
- 2.אבי 24/11/2016 09:50הגב לתגובה זושלום שלמה.אני מעוניין לקנות את מניית רוש הולדינג.מה הסימול שלה? RHHBY לא נקלט.
- שלמה גרינברג 24/11/2016 14:20הגב לתגובה זוהסימול העיקרי שלה ROG.VX
- 1.ארז 24/11/2016 09:22הגב לתגובה זוולא נהנו מהעליות אחרי בחירת טראמפ (כנראה בגלל חשיפה עולמית כולל מטבעות). עם תשואה של VT מתחילת השנה של 7 אחוז מול VTI 11 אחוז, VXF 15 אחוז, SDY 18 אחוז. עוד פעם השוק עושה בית ספר לכולם - עוד אמירה שהיתה פופולרית בשנים האחרונות ואפשר לזרוק לפח האשפה. הפעם האמירה שבסהכ השווקים בעולם מתנהלים בקורלציה -וכו.
- אתה משווה קרנות שונות שכולן הניבו יפה בטווח הארוך (ל"ת)שלמה גרינברג 24/11/2016 14:26הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
הטענה ע"י הנישום לפיה לא חל הסעיף של "חברות הארנק" מתבססת על כך שמדובר למעשה בהכנסה שהתקבלה מ"רווחי" "שותפות" שמר נוראיל שותף בה ולכן חל החריג בנוסחו הישן של הסעיף ואין מיסוי מלא. טענה חלופית היתה מבחן החזקות שקובע שבמידה וההכנסה מגורם אחד עולה על 70% מהכנסות החברה הסעיף לא מתקיים. כאן הוא לטענת הנישום מתקיים כי השירות ניתן למספר רב של לקוחות והחברה המשלמת הינה רק "צינור".
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
לטענת מס הכנסה, מר נוראיל בנסיבות האמורות אינו שותף ואף לא הוצגו ראיות לכך בשלב השומות, אלא נטענו טענות הפוכות במסגרת השומה, וכן לעמדתם מבחינת עובדתית בהתאם לראיות שהוצגו בשומה מדובר בשירותים שניתנו במסגרת יחסי עובד מעביד ויתרה מזאת חלק מהשנים הנישום היה שכיר של החברה המשלמת. נציין כי, עולה מטענותיה של רשות המיסים כי כאשר מדובר במסגרת יחסי עובד מעביד הסעיף חל, גם ללא צורך בעמידה בתנאי החזקות (תנאי של לקוח מתחת ל-70%).
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביהמ"ש בניתוח מעמיק, של הוראות הסעיף, לרבות התייחסות לדברי ההסבר קובע מספר תובנות משמעותיות:
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
