העלאת הריבית בארצות הברית מתקרבת, ואם לא יהיו שינויים מיוחדים היא צפויה להערכתנו להתרחש בחודשי הקיץ, וזאת לפי ג'נט יילן, יו"ר הפד, שנאמה השבוע באוניברסיטת הרווארד וחיזקה את הערכת המשקיעים שהריבית תעלה הקיץ, אם לא ביוני, אז כנראה ביולי. אצלנו לעומת זאת, בחר בנק ישראל להדגיש שהריבית צפויה להישאר מרחיבה לאורך זמן.

ההסתברות שמעניקים המשקיעים להעלאת ריבית בפגישת חברי הפד באמצע חודש יוני עומדת על כ-30%, וזאת רק בגלל עיתוי משאל העם בבריטניה על הישארותה באיחוד האירופי שיתקיים כשבוע לאחר החלטת הריבית. הפד צפוי להתכנס שוב בחודש יולי, ולמועד זה מעניקים המשקיעים סיכוי להעלאת ריבית הגבוהה מ-50%, וזאת למרות שלמפגש זה לא מתוכננת מסיבת עיתונאים או תחזית כלכלית.

נראה שהמשקיעים מנסים להעריך מה המשמעות של העלאת הריבית המתקרבת, ובהקשר זה מעניין לציין שמאז תחילת החודש עלו התשואות לשנתיים בארה"ב ב-14 נקודות בסיס, אך איגרות החוב לעשר שנים עלו בחמש נקודות בסיס בלבד, בעוד התשואות באירופה בכלל ירדו. 

נראה שהמשקיעים ממשיכים להזרים ביקוש גבוה לאיגרות החוב האמריקניות, שכן מרבית הערכות בעולם מדברות על כך שהתשואות לא צפויות לעלות באופן משמעותי. זאת כל עוד התשואות מחוץ לארה"ב ישארו נמוכות בצורה קיצונית, ללא אינפלציה ועם ביקוש עולמי נמוך להשקעות הוניות. גם שוקי המניות והמט"ח לא התרגשו. ה-S&P 500 רחוק רק בכ-2% מרמות השיא שלו, והדולר התחזק בחודש האחרון בכ-2% מול סל המטבעות.

• הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
• הבנקאים המרכזיים מתכנסים בג’קסון הול - כולם מחכים לשמוע את פאוול
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

להערכתנו, התפתחות זו מעודדת, היות ונראה שהשוק כבר מתמחר את העלאת הריבית ללא נזקים מיוחדים, מה שכשלעצמו רק מגדיל את הסיכוי שהעלאת הריבית אכן תתרחש.

מבחינתו של בנק ישראל העלאת ריבית בארצות הברית יכולה לפתור הרבה מאוד כאבי ראש, שכן החולשה המטרידה ביצוא כבר פוגעת בצמיחה אך לא מספיק כדי להוריד את הריבית לשלילית או לבצע הרחבה כמותית. בנוסף, בנק ישראל צריך להתמודד עם בועת נדל"ן שממשיכה להתנפח ולייצר בעיות כלכליות וחברתיות. מעבר לכך, מהניסיון שהתקבל עד כה בעולם, הריבית השלילית והדפסת הכסף לא ממש עוזרות להחלשת המטבע ובכל המדינות בהן הריביות שליליות, התחזקו המטבעות המקומיים ביחס לדולר בשיעור של 1% עד 9% מתחילת השנה. 

הפתרון האידאלי מבחינתו של בנק ישראל הוא פתיחת פער ריביות לטובת הדולר מכיוון העלאת הריבית בארצות הברית ולא הורדתה בישראל, זאת בתקווה שריבית גבוהה יותר בדולר תהפוך אותו לאטרקטיבי ביחס לשקל ולכן תחזק אותו, מה שעשוי לתמוך ביצוא המקומי.

מבחינה לוגית, שילוב של ריבית גבוהה יותר בארצות הברית וחולשה בצמיחה המקומית עשוי להוביל להתחזקות הדולר, אולם התמחור של האיגרות הדולריות המעטות שהונפקו בארץ אינו מלמד על התלהבות גדולה. בשבוע שעבר השלימה החברה לישראל את השלב המוסדי בהנפקת שתי סדרות חדשות של איגרות חוב למח"מ של כחמש שנים. המכרז על הריבית נסגר על 3.85% בסדרה השקלית ו-5% בסדרה הצמודה לדולר. כלומר, בהינתן סיכון מנפיק זהה, המשקיעים דורשים תוספת תשואה שנתית של 1.15% בכל שנה בכדי לרכוש את האיגרת הדולרית. גם באיגרות החוב הסחירות של בתי הזיקוק וחלל תקשורת ישנו פער דומה בתשואות הנדרשות על ידי המשקיעים.

• שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
• עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...

המסקנה להערכתנו היא שמשקיעים המעריכים שהדולר לא ייחלש בכ-5% מול השקל, יכולים ליהנות מהשקעות דולריות המעניקות עודף תשואה בסיכון זהה, זאת בזמן שפער הריביות והחולשה היחסית של המשק דווקא תומכים בהתחזקות ארוכת טווח של הדולר. יחד עם זאת, מרבית המשקיעים בישראל הנעזרים בקרנות נאמנות בכדי להיחשף לניירות ערך, רוכשים קרנות הנסחרות בימים ראשון עד חמישי ואשר מוגבלות להשקעה של עד 10% בניירות ערך זרים ובמט"ח.

להערכתנו, במציאות הנוכחית של תשואות נמוכות, חבל להגביל את ההשקעות רק לארץ, וכדאי לשלב גם קרנות מאוזנות יותר אשר יכולות ליצור חשיפה גבוהה יותר לאיגרות חוב דולריות לצד הישראליות.