אפקט דראגי: למה המשקיעים שמחים במקום לדאוג?
דראגי יו"ר הבנק האירופאי המרכזי, מריו דראגי, ענה לצפיות המשקיעים ברחבי העולם כאשר הפתיע והנחית הרחבה מוניטרית בשלוש חזיתות. בראשונה, ירדה הריבית על הפקדונות בבנק המרכזי באירופה בעוד 0.1%, והיא עומדת היום על מינוס 0.4%. השנייה, הורדה סמלית של הריבית על ההלואות מהבנק המרכזי ב-0.05% ל-0%, והשלישית, הרחבה אגרסיבית של תוכנית הרכישות בעוד 20 מיליארד אירו ל-80 מיליארד אירו בחודש. השווקים כמובן הריעו בשמחה רבה. שוקי המניות עלו, האירו נחלש כמתבקש, והאג"ח הגרמני לעשר שנים הגיב בירידה של התשואה לפדיון ל-0.25% לשנה.
משקיעים יקרים, על מה השמחה? לפעמים פשוט צריך להסביר במילים פשוטות את המהלך: מי שרוכש איגרת חוב של ממשלת גרמניה לפדיון בשנת 2026, מסתפק בתשואה של רבע אחוז לשנה, ובנק מסחרי שמפקיד בבנק המרכזי "נקנס" ב- 0.4% לשנה. כמובן, שצעדים דרסטיים כאלה מעולם לא נוסו מעולם בכלכלה העולמית.
את תגובת המשקיעים קצרי הטווח קל להבין. הרי עכשיו כבר ממש אין במה להשקיע. כשהכסף בבנק מפסיד בהגדרה, וכשאגרות חוב נותנות כל כך מעט. ברור שהאלטרנטיבה הכמעט יחידה הינה להשקיע בשוק המניות, אבל מי שמסתכל כמה שנים קדימה, צריך להיות ממש אומלל מהצעדים האלו. לא נופתע אם בימים הקרובים יתפכחו המשקיעים ויבחנו שוב את התמונה שבפניהם.
מצב הכלכלה גרוע והוא לא משתפר בכלל
אי אפשר להציג את זה אחרת. צעדים אלו נדרשים כי מצב הכלכלה האירופאית והעולמית גרוע. הבנק האירופאי שוב חוזה ריבית אפסית בשנה הקרובה, והשוק כמעט ולא מציג צמיחה. גם ביפן התמונה דומה, כאשר רק לא מזמן החליט הבנק המרכזי להוריד את הריבית לעומק הטריטורייה השלילית. והעלאות ריבית בכלכלות האלו, כמו גם בסין, בכלל לא נראות באופק.
- הבנק המרכזי של אירופה הותיר את הריבית ללא שינוי
- דראגי מזהיר מפני בועה? "מחירי מספר נכסים נראים מתוחים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים לטווח ארוך צריכים להיות מודאגים, כי הנשק המוניטרי הולך ומאבד מערכו. למרות הורדות ריבית, שימוש בכלים של הרחבה מוניטרית, וירידה לעומק הריבית השלילית, הכלכלה הריאלית במרבית מדינות העולם אינה מתאוששת. וגם השווקים אינם מתאוששים. למרות גל הורדות הריבית, מרבית מדדי המניות הניבו תשואה שלילית ב-12 החודשים האחרונים, גם אחרי התיקון בימים האחרונים.
והדאגה צריכה להיות עמוקה. מה יהיו הצעדים הבאים בסביבת הכמעט דיפלציונית הזו? מה ההבדל בין ריבית שלילית של חצי אחוז, לזו של 0.4? האם יש הבדל בין הרחבה של 60 מיליארד אירו ל-80 מיליארד אירו? ואולי טריליון אירו יעזור? או אולי "זיליון אירו"?
משמעות אמיתית לגבי בחירת השקעות
ככל שהריבית של הבנקים המרכזיים הולכת ויורדת, כך ייקח לבנקים המרכזיים זמן רב יותר להביא אותה לרמה נורמלית, אם בכלל נחזור בעשור הקרוב לרמה נורמלית של ריבית. ברור שישנם אפיקים שהולכים ונהיים לא רלוונטיים בסביבה כזו, למשל, תשואה של 0% באג"ח של ממשלת יפן לעשר שנים, או תשואה של 0.25% באג"ח של ממשלת גרמניה לעשר שנים, לא נראית כמפצה על סיכון הריבית או אורך תקופה ההשקעה. והיא רק בגדר רכישת ביטוח ממשלתי, ולא השקעה. גם אגרות החוב הקונצרניות הופכות להיות מסוכנות יותר, כאשר פיצוי של כ-0.7% על אג"ח בדירוגים גבוהים, לא מפצה על הסיכון בחלק מהחברות. וכך, יצטרכו המשקיעים למצוא השקעות חדשות בתחום ההלוואות התפורות, האשראי החברתי, הפינ-טק, התשתיות והנדל"ן.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
החיפוש אחר אלטרנטיבות השקעה מורכב, הן למשקיעים המתוחכמים אבל בעיקר למשקיעים הפרטיים. וכך, לחיוב ולשלילה, אנו רואים מיזמים רבים המפתים משקיעים בסביבת ריבית נמוכה ושלילית. בצד שזוכה לאחרונה לכותרות שליליות, ישנם מיזמי אלגו טריידינג, השקעות בזירות מסחר (פורקס למשל), קבוצות רכישה והשקעות פרטיות לסוגן כגון זו של קרן קלע. בצד החיובי, לפחות לעת עתה, ישנם מיזמים של קרנות השקעה בנדל"ן בחו"ל והלוואות חברתיות.
- 5.ביוּטריד הרוּיח 21/03/2016 22:00הגב לתגובה זושׁטוּיוּת במיץ. אין אכיפה וּעלֹ כן החוּק לֹא ישׁנה כלֹוּם
- 4.הברוך בדרך הספקולציה של הפד תרוצץ הכל (ל"ת)תקראו אלפר 21/03/2016 21:06הגב לתגובה זו
- 3.בוב 21/03/2016 16:14הגב לתגובה זוחיים נתן כבר מזמן לא מוסדי. אבל עדיין שאפו על הסקירה!
- 2.אחד העם 21/03/2016 15:06הגב לתגובה זוניתח את המצב לאישורו. בניגוד לעמיתיו שעדין חיים בסרט או שמעמידים פנים שהכל נפלא.ההתרסקות בדרך וזה לא יקח הרבה זמן.
- 1.מאמר מצויין,תודה. (ל"ת)גיא 21/03/2016 13:47הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
