אפקט דראגי: למה המשקיעים שמחים במקום לדאוג?

חיים נתן, הכלכלן הראשי של קבוצת אלוני האפט, מתקשה להבין למה המשקיעים שמחים לאחר הכרזת דראגי
חיים נתן | (5)
נושאים בכתבה דראגי

יו"ר הבנק האירופאי המרכזי, מריו דראגי, ענה לצפיות המשקיעים ברחבי העולם כאשר הפתיע והנחית הרחבה מוניטרית בשלוש חזיתות. בראשונה, ירדה הריבית על הפקדונות בבנק המרכזי באירופה בעוד 0.1%, והיא עומדת היום על מינוס 0.4%. השנייה, הורדה סמלית של הריבית על ההלואות מהבנק המרכזי ב-0.05% ל-0%, והשלישית, הרחבה אגרסיבית של תוכנית הרכישות בעוד 20 מיליארד אירו ל-80 מיליארד אירו בחודש. השווקים כמובן הריעו בשמחה רבה. שוקי המניות עלו, האירו נחלש כמתבקש, והאג"ח הגרמני לעשר שנים הגיב בירידה של התשואה לפדיון ל-0.25% לשנה.

משקיעים יקרים, על מה השמחה? לפעמים פשוט צריך להסביר במילים פשוטות את המהלך: מי שרוכש איגרת חוב של ממשלת גרמניה לפדיון בשנת 2026, מסתפק בתשואה של רבע אחוז לשנה, ובנק מסחרי שמפקיד בבנק המרכזי "נקנס" ב- 0.4% לשנה. כמובן, שצעדים דרסטיים כאלה מעולם לא נוסו מעולם בכלכלה העולמית.

את תגובת המשקיעים קצרי הטווח קל להבין. הרי עכשיו כבר ממש אין במה להשקיע. כשהכסף בבנק מפסיד בהגדרה, וכשאגרות חוב נותנות כל כך מעט. ברור שהאלטרנטיבה הכמעט יחידה הינה להשקיע בשוק המניות, אבל מי שמסתכל כמה שנים קדימה, צריך להיות ממש אומלל מהצעדים האלו. לא נופתע אם בימים הקרובים יתפכחו המשקיעים ויבחנו שוב את התמונה שבפניהם.

מצב הכלכלה גרוע והוא לא משתפר בכלל

אי אפשר להציג את זה אחרת. צעדים אלו נדרשים כי מצב הכלכלה האירופאית והעולמית גרוע. הבנק האירופאי שוב חוזה ריבית אפסית בשנה הקרובה, והשוק כמעט ולא מציג צמיחה. גם ביפן התמונה דומה, כאשר רק לא מזמן החליט הבנק המרכזי להוריד את הריבית לעומק הטריטורייה השלילית. והעלאות ריבית בכלכלות האלו, כמו גם בסין, בכלל לא נראות באופק.

המשקיעים לטווח ארוך צריכים להיות מודאגים, כי הנשק המוניטרי הולך ומאבד מערכו. למרות הורדות ריבית, שימוש בכלים של הרחבה מוניטרית, וירידה לעומק הריבית השלילית, הכלכלה הריאלית במרבית מדינות העולם אינה מתאוששת. וגם השווקים אינם מתאוששים. למרות גל הורדות הריבית, מרבית מדדי המניות הניבו תשואה שלילית ב-12 החודשים האחרונים, גם אחרי התיקון בימים האחרונים.

והדאגה צריכה להיות עמוקה. מה יהיו הצעדים הבאים בסביבת הכמעט דיפלציונית הזו? מה ההבדל בין ריבית שלילית של חצי אחוז, לזו של 0.4? האם יש הבדל בין הרחבה של 60 מיליארד אירו ל-80 מיליארד אירו? ואולי טריליון אירו יעזור? או אולי "זיליון אירו"?

משמעות אמיתית  לגבי בחירת השקעות

ככל שהריבית של הבנקים המרכזיים הולכת ויורדת, כך ייקח לבנקים המרכזיים זמן רב יותר להביא אותה לרמה נורמלית, אם בכלל נחזור בעשור הקרוב לרמה נורמלית של ריבית. ברור שישנם אפיקים שהולכים ונהיים לא רלוונטיים בסביבה כזו, למשל, תשואה של 0% באג"ח של ממשלת יפן לעשר שנים, או תשואה של 0.25% באג"ח של ממשלת גרמניה לעשר שנים, לא נראית כמפצה על סיכון הריבית או אורך תקופה ההשקעה. והיא רק בגדר רכישת ביטוח ממשלתי, ולא השקעה. גם אגרות החוב הקונצרניות הופכות להיות מסוכנות יותר, כאשר פיצוי של כ-0.7% על אג"ח בדירוגים גבוהים, לא מפצה על הסיכון בחלק מהחברות. וכך, יצטרכו המשקיעים למצוא השקעות חדשות בתחום ההלוואות התפורות, האשראי החברתי, הפינ-טק, התשתיות והנדל"ן. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

החיפוש אחר אלטרנטיבות השקעה מורכב, הן למשקיעים המתוחכמים אבל בעיקר למשקיעים הפרטיים. וכך, לחיוב ולשלילה, אנו רואים מיזמים רבים המפתים משקיעים בסביבת ריבית נמוכה ושלילית. בצד שזוכה לאחרונה לכותרות שליליות, ישנם מיזמי אלגו טריידינג, השקעות בזירות מסחר (פורקס למשל), קבוצות רכישה והשקעות פרטיות לסוגן כגון זו של קרן קלע. בצד החיובי, לפחות לעת עתה, ישנם מיזמים של קרנות השקעה בנדל"ן בחו"ל והלוואות חברתיות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ביוּטריד הרוּיח 21/03/2016 22:00
    הגב לתגובה זו
    שׁטוּיוּת במיץ. אין אכיפה וּעלֹ כן החוּק לֹא ישׁנה כלֹוּם
  • 4.
    הברוך בדרך הספקולציה של הפד תרוצץ הכל (ל"ת)
    תקראו אלפר 21/03/2016 21:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בוב 21/03/2016 16:14
    הגב לתגובה זו
    חיים נתן כבר מזמן לא מוסדי. אבל עדיין שאפו על הסקירה!
  • 2.
    אחד העם 21/03/2016 15:06
    הגב לתגובה זו
    ניתח את המצב לאישורו. בניגוד לעמיתיו שעדין חיים בסרט או שמעמידים פנים שהכל נפלא.ההתרסקות בדרך וזה לא יקח הרבה זמן.
  • 1.
    מאמר מצויין,תודה. (ל"ת)
    גיא 21/03/2016 13:47
    הגב לתגובה זו
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.