עושים סדר: מי הם המשתנים שמשפיעים על הפנסיה של כולנו?

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, בסדרת כתבות להתנהלות פנסיונית נכונה בעולם של עלייה בתוחלת החיים וריבית אפסית
ירון שמיר |
נושאים בכתבה פנסיה

בטור שלפנינו ננסה לעשות סדר בשני המשתנים המשפיעים על הפנסיה (במכשירים צוברים בלבד) מקדם הקיצבה על פיו מחושבת הקיצבה והצבירה. בהמחשה פשוטה נסביר שוב כי בפנסיה הצוברת (הכוללת גם את ביטוחי המנהלים) הפנסיה החודשית נקבעת בדרך פשוטה לכאורה על ידי חלוקת הצבירה (המונה) במקדם הקיצבה (המכנה). ככל שהמונה גדול יותר והמכנה קטן יותר - הפנסיה תהיה גבוהה יותר. בואו ננסה להבין על אילו פרמטרים אנחנו צריכים להסתכל.

מקדם קיצבה. נקבע באופן פשטני ביותר על ידי שני פרמטרים. הפרמטר הראשון הינו תוחלת החיים הצפויה. קיימים הבדלים בין מקדמי הקיצבה לגבי הנחת תוחלת. בחלקם תוחלת החיים מובטחת ובחלקם תוחלת החיים נקבעת רק בעת המימוש של הפנסיה.

הפרמטר השני הינו הנחת תשואה על הכסף. כיום הנחת התשואה היא 4%, שהיא כמובן בעייתית בעולם של ריבית אפסית, וגם כאן קיימים כמה סוגים של מקדמים. אלה שמבטיחים תשואה ואלה שהתשואה רק תחזית. בכדי לשלם את הפנסיה המוצגת, יש לעמוד בתחזית התשואה. ברוב מקדמי הקיצבה קיים גם פרמטר של דמי ניהול שכמובן משפיע גם על הפנסיה.

בחלוקה גסה מאד ניתן לחלק את המכשירים:

  1. פוליסות ביטוחי מנהלים עד 31.12.1990: פוליסות בהן תוחלת החיים מובטחת בכל מסלולי המימוש, וכך גם התשואה המגובה באג"ח מיועד על הנכסים. למי שיש מכשיר מהסוג הזה יקבל פנסיה שאינה רגישה לתשואות שוק ההון והיא תהיה צמודה למדד. 
  2. פוליסות ביטוחי מנהלים משנת 92' ועד יוני 2001, בהן קיים מקדם מובטח תוחלת חיים שאינו מבטיח תשואה והמקדם נקבע על תוחלת חיים ישנה. לשם ההמחשה בפוליסות כאלה לגבר בגיל 67 במסלול של מינימום 120 גימלאות (10 שנים) תחושב הפנסיה על פי מקדם של 157.7. הפנסיה תהיה צמודה לרוחי ההשקעות (לחיוב ושלילה) 
  3. פוליסות ביטוחי מנהלים מ-1.7.2001 ועד 31.12.2012. פוליסות בהן המקדם מבטיח תוחלת חיים בחלק מהמסלולים, אך אינו מבטיח תשואה. המקדם במסלול נקבע על פי תוחלת חיים חדשה ובדרך כלל מושפע גם משנת הלידה של המבוטח. לשם המחשה נניח מקדם לגבר בגיל 67 במסלול של מינימום 240 גימלאות של 200 - הפנסיה תהיה צמודה לרווחי ההשקעות (לחיוב ולשלילה). 
  4. קרנות פנסיה ופוליסות ביטוחי מנהלים משנת 2013 ואילך (בפוליסות בהן גיל הכניסה הוא 60 ומעלה קיים מקדם מבטיח תוחלת חיים): בהן מקדם הקיצבה אינו מבטיח תוחלת חיים ואינו מבטיח תשואה. הוא נקבע רק בעת המימוש. הפנסיה תהיה צמודה לרווחי ההשקעות (לחיוב ולשלילה).

***בהערה ראשונה וחשובה נעיר כי מדובר על חלוקה כללית מאד. חשוב לבדוק כל מקרה לגופו בעזרת איש מקצוע בכדי להבין בדיוק את התנאים במכשיר הפנסיוני שקיים לנו.

מכאן ברור לנו כי מבחינת מקדם הקיצבה, הדברים הם די ברורים, אך אם בזה היה מסתיים הסיפור הדבר היה פשוט. ההבדלים בצבירות מושפעים ממנגנון דמי הניהול ושם ההפרשים יכולים להיות גבוהים. אם נצא מתוך נקודות ההנחה כי בפוליסות בהן המקדמים מבטיחי תוחלת חיים ותשואה (עד 31.12.1990), הבטחון הקיים ללקוח הוא הגבוה ביותר.   בכל הקשור ליתר המכשירים, למנגנון דמי הניהול חשיבות רבה. ננסה להציג חישוב וירטואלי בכדי להבין את המשמעויות. באופן כללי מנגנון דמי הניהול בפוליסות משנת 1992 ועד 31.12.2003 מניח את דמי הניהול הבאים:

  • 0.6% על הצבירה בתוספת 15% על הרווח הריאלי המצטבר. כך לדוגמא אם נניח כי הרווח הריאלי המצטבר הוא 4% יהיה גובה דמי הניהול 1.2% (החישוב משוערך ומוצג שנתי ולא חודשי). אך אם התשואה הריאלית המצטברת תהיה בגובה של 6%, דמי הניהול יגיעו כבר ל-1.5% וכן הלאה. לשם ההמחשה 10% תשואה ריאלית מצטברת תביא את דמי הניהול ל-2.1%..
  • בפוליסות משנת 2004 דמי הניהול הם קבועים ויגיעו עד ל-2%.
  • בקרנות פנסיה מקיפות יגיעו דמי הניהול עד ל-0.5%.

אז איך משפיעים פרמטרים אלו על הקיצבה הנגזרת? בטור הבא נציג טבלה המסכמת את ההבדלים. נעלה תהייה נוספת הדנה באלו שלרשותם סכום גבוה, אם אינם מעוניינים לממש את מלוא הסכום כקיצבה. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 1.06%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.