רוצים לרכוש נכס בארה"ב? הנה כמה עובדות שעליכם לדעת

יריב פז, יועץ ומומחה להשקעות נדל"ן בארה"ב, שומע על לא מעט ישראלים שרכשו בתים בארה"ב ונתקלו באי רשימתם בטאבו, ולכן, הנה כמה דברים שחייבים לעשות כדי להבטיח את העסקה
יריב פז | (4)

לאחרונה פורסמה כתבה על כדורגלן העבר, אסי בן שמעון, שרכש בתים למשקיעים שלו באינדיניאפוליס, ארה"ב, והבטיח להם תשואה. על פי הכתבה, ניתן להסיק כי משקיעים רבים קיבלו הבטחות לתשואה אך בספק אם נרשמו כלל כבעלי הנכס. כשסוגרים עסקת נדל"ן בארה"ב יש לעשות זאת עם טייטל קאמפני (title company).

טייטל קאמפני הינם חברות המחזיקות עורכי דין ורואה חשבון שמטרתם לדאוג לכל הצדדים שהם חלק מהעסקת הנדל"ן. הם המקבילים האמריקנים של עו"ד נאמן פה בישראל, אלא שבמקום לייצג צד אחד כמו בארץ (לקונה ולמוכר יש עו"ד שונה שמייצג אותם) בארה"ב הטייטל מייצגים את שני הצדדים - הרוכש והמוכר. הטייטל קאמפני אחראים למספר נושאים עיקריים הנוגעים לרוכש, למוכר ולכל מי שהוא צד בעסקה:

1. הם אחראים לבדוק שאין שעבודים או עיקולים על הנכס

2. לוודא שהמוכר הינו הבעלים הרשום של הנכס, ואינו מוכר נכס שאינו שלו.

3. לוודא שאין חובות (חשמל, מים, ארנונה וכו').

4. עליהם האחריות לוודא שכל מי שהינו צד בעסקה יקבל את כספו: המוכר, הקאונטי, המתווך וכו'

5. רישום הנכס על שם הרוכש במחוז (קאונטי)

ביום סגירת העסקה כל צד אחראי למלא את חלקו בעסקה, לאחר שהטייטל בדק את חוקיות העסקה וכשירותה עם כל המשתמע מכך. כמו כן, החברה מנפיקה ביטוח (title insurance) ומבטחת כל אחד מהצדדים שאכן אין בעיות בנכס, ברישום או שאין עיקולים הרובצים על הנכס ביום הסגירה. עלות הטייטל קאמפני והביטוח הינה כמה מאות דולרים בודדים ומשתנות ממדינה למדינה בארה"ב.

פעולת הטייטל קאמפני חשובה, ולכן אין לוותר עליה. ישנם לא מעט משקיעים שאינם מודעים למנגנון זה, המונע הונאות נדל"ן בארה"ב, ופשוט מדלגים על השלב הזה. בארה"ב הרישום של הנכסים הינו בקאונטי (מחוז), וזה המקביל לטאבו הישראלי. הליך רישום בטאבו הישראלי יכול לערוך חודשים רבים ולפעמים אף שנים. בארה"ב הרישום בטאבו הינו מהיר ותוך מספר שבועות הנכס יירשם בקאונטי על שם הרוכש.

כדי לוודא שהנכס אכן יירשם על שם הרוכש, יש להיכנס לאתר הקאונטי בו נמצא הבית. לשם הבהרה, הקאונטי הינו האזור בו נמצא הבית פיזית. נניח שארכוש בית בסינסינטי אוהיו, במחוז (קאונטי) שנקרא המילטון. עם הכניסה לאתר קאונטי של המילטון באינטרנט יהיה, ברוב המקרים, כפתור המוביל לרשימת נכסים.

ניתן למצוא בעלות בשני אופנים: חיפוש אחר בעלים על ידי הקלדת שם הרוכש או על פי כתובת הנכס. בפעולה פשוטה באינטרנט ניתן לראות מי הבעלים של כל בית ובית בארה"ב.

בארה"ב, הכל נמצא ברשת, ובאתר של הקאונטי ניתן לראות גם את ההיסטוריה של הנכס המדובר, הנכסים ליד, בכמה נרכשו, בכמה נמכרו, מה מספר החדרים וכו'. חשוב לציין, כשרוכשים בית בארה"ב אין להקל ראש או לסמוך על המוכר או כל צד שלישי אחר שהוא לא אתם. לכן יש לבדוק טוב לפני כל צעד ולוודא כשירות העסקה, כדי שבסופו של דבר תמצאו את עצמכם עם נכס ולא עם נטל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ארה"ב מאוד משוכללת מבחינה נדל"נית. לאחר היכרות עם עולם הנדל"ן האמריקני מבינים עד כמה מדינת ישראל מפגרת מבחינת עסקאות נדל"ן בהשוואה, ועד כמה פשוט כאן בישראל לבצע עוקץ נדל"ן. בארה"ב, אם עושים הכל כמו שצריך, הסיכוי לכך אפסי על גבול הלא קיים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תותח - אחלה כתבה (ל"ת)
    שי 30/09/2014 06:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חיים 18/09/2014 14:11
    הגב לתגובה זו
    חפשו את הכתבה : השיבה לאמריקה: משקיעים בנדל"ן בארה"ב, וגם בברזיל (אינטרסנטים יספרו לכם שיש דרכים לעקוף את זה - תתפללו שבבוא היום זה יחזיק מים - האמת בעיה של היורשים...) כדאי להתייחס גם למס עיזבון; על אדם פרטי שקונה בית יחול מס עיזבון בשיעור 35%, אם שווי הנכס גבוה מ-60 אלף דולר. לדוגמא, עבור בית שנקנה ב-100 אלף דולר ובעת מות בעליו עומד ערכו על 200 אלף דולר, תגבה ממשלת ארה"ב 49 אלף דולר (35% מההפרש בגובה 140 אלף דולר). "זה חוק דרקוני כי הוא נגזר משווי הנכס מבלי שהייתה כלל מכירה", מסכם סילבר
  • שימי 19/09/2014 16:40
    הגב לתגובה זו
    בבורסת ארה"ב שמחזיק ישראלי בחשבון בישראל. לכן כדאי לקנות מניות בבורסת טורונטו. למשל vun מקביל ל vti של ואנגרד
  • חיים 19/09/2014 19:41
    מס עיזבון על מניות לא נאכף ואף אחד לא מחפס לאכוף אותו (מפחד מבריחה המונית ממניות אמריקאיות). מס על נדלן רשום בארצות הברית כאשר מחזיק הנדלן יכול למות בפתאומיות זה משהוא שלא ניתן לברוח ממנו בקלות. זה מס מיוחד שמוטל רק על משקיעים זרים.
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.  
ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.