אחת התופעות הבולטות בשנה האחרונה בבורסה המקומית, הינה חולשתן המהדהדת של מניות הבנקים, ביחס למדדי המניות המובילים. אנו נמצאים בתקופה בה מניות הבנקים מהוות כ"מלכודת דבש" עבור מנהלי ההשקעות. מחד גיסא, מניות אלו נחשבות למניות עוגן סולידיות, אשר נוכחותן נדרשת בכל תיק השקעות. מאידך, ההשקעה בהן אחראית לתשואת חסר משמעותית בכל תיקי ההשקעות השונים.

מדד ת"א 25 רשם תשואה של מעל 4% מאז תחילת השנה, בעוד שמדד מניות הבנקים הניב תשואה שלילית של 1.60%-. נזכיר, כי חמש נציגות סקטור הבנקאות מהוות משקל של כ-27% במדד ת"א 25. במסמך זה, ננסה לבחון את הסיבות לביצועים החלשים של מניות הבנקים, ונבדוק, האם צפוי תיקון כלפי מעלה בהשקעה במניות אלו.

הסביבה המאקרו-כלכלית

רמות האינפלציה הנמוכות וסביבת ריבית אפסית גורמות לשחיקה מתמשכת בהכנסות המימון ובמרווח הפיננסי. תיקי האשראי של הבנקים המקומיים מאופיינים בהיקף גבוה של נכסים צמודי מדד, ולכן רמת האינפלציה הנוכחית, והאטה הצפויה בעקבות מבצע "צוק איתן", עשויות לפגוע באופן ישיר ברווחי המימון. יש לשים דגש מיוחד על סביבת הריבית - השפעתה של הריבית על אופי תיק האשראי של הבנקים הינה קריטית, והורדות הריבית האחרונות פוגעות במרווח הפיננסי ויוצרות לחץ נוסף על סעיף ההכנסות ממימון.

פיקוח הדוק ורפורמות מכבידות

המערכת הבנקאית נמצאת בתקופה חסרת תקדים של פיקוח הדוק מצד בנק ישראל והמפקח על הבנקים. החל מ-1.1.2014 הבנקים בישראל מיישמים את מסגרת העבודה של באזל III בכל הנוגע להלימות ההון. בנוסף, ממשיך בנק ישראל לפעול ליישום המלצות הצוות לבחינת הגברת התחרות במערכת הבנקאית, וממקד את פעילותו בחיזוק כוחם ומעמדם של משקי הבית והעסקים הקטנים.

• מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?
• איגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בסופו של דבר, הרגולטור חייב את הבנקים להציע ללקוחות מסלול עו"ש בסיסי שעלותו אינה גבוהה מ-10 שקלים, ביטל את דמי הניהול בניירות ערך מסוג מק"מ ובקרנות כספיות והגביר את השקיפות לגבי ההנחות שהבנקים מעניקים ללקוחותיהם. הפעולות שנקט המחוקק בשנה האחרונה הגבירו את ההוצאות התפעוליות של הבנקים, הגבילו את הפעילות העסקית והקטינו את שורת ההכנסות - כל אלו תרמו ללחץ נוסף על פרמטר "התשואה להון".

מלחמת הרגולטורים בסוגיית שוק אג"ח עמוק

אחת הסיבות המרכזיות לחולשתו של סקטור הבנקאות נעוצה בחוסר הוודאות, ההתנצחויות המילוליות והמחלוקות בין הרגולטורים השונים בנוגע לסוגיית הימצאותו של שוק אג"ח עמוק במשק. סאגת קיומו של זה הראשון הציתה מלחמה בין שלושת הרגולטורים שמפקחים על שוק ההון: מצד אחד ניצב שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, ומנגד ניצבות קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל והמפקחת על שוק ההון באוצר, דורית סלינגר.

הסיבה ל"מלחמה" טמונה בכך, שקביעת שוק אג"ח עמוק, עשויה להגדיל את היקף ההתחייבויות לזכויות העובדים, ולהשפיע לרעה על ההון העצמי של הבנקים. לאחרונה, הגיעה המחלוקת לשיאים חדשים, כאשר המפקחת על שוק ההון רמזה שאם יאמצו את הקביעה על קיומו של שוק אג"ח עמוק בישראל, היא אינה רואה את עצמה מחויבת לקביעה, בכל הקשור להיוון ההתחייבויות בקופות הפנסיה.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

לסיכום, מניות הבנקים ניצבות בפני אתגרים רבים הנובעים מסביבת הריבית האפסית, האינפלציה הנמוכה והמשך לחץ רגולטורי בתחומי הפעילות השונים. עד כה הצליחו הבנקים למזער את ה"נזקים" בדוחות הכספיים שלהם, באמצעות הפרשות אפסיות לחובות מסופקים, ועל ידי מימוש ריווחי אג"ח בתיקי הנוסטרו שלהם. על אף האתגרים הרבים, אנו מוצאים כי המחירים הנוכחים בהן נסחרות מניות הבנקים הינם ראויים להשקעה. כמו כן, אנו מעריכים כי הבנקים יידעו לרסן את ההוצאות הכספיות שלהם, באמצעות תכניות התייעלות נרחבות אשר יכללו, בין היתר, סגירת סניפים, איחוד מחלקות וניוד עובדים.