בשנים האחרונות סובלים שוקי ההון הישראלי והעולמי מעודף רגולציה, שמוביל בין השאר לצמצום המסחר בבורסה למחיקת חברות רבות ממסחר וריכוזיות גוברת. מדובר בתהליך גלובלי, טבעי אחרי משבר כה חריף, כאשר בישראל לקח הרגולטור את הנושא צעד או שניים רחוק מדי וזו הסיבה לפערי הביצועים של השנים האחרונות בין השוק הישראלי לשווקים המובילים בעולם.

דווקא את השנה הנוכחית פתחה הבורסה בישראל בביצועים עודפים על שוקי ההון של השווקים המפותחים ובאחוזים ניכרים. ביצועי החסר של השנים האחרונות לצד ההבטחה והציפיה להקלות ברגולציה ושכלול הבורסה, כמו גם ציפיה להתפתחות הכלכלה, כל אלה היו כלא היו. מחזורי המסחר שעלו למספר חודשים וחצו את רף מיליארד השקלים ליום חזרו לצנוח לכמה מאות מיליונים בלבד. מחזורים כה נמוכים הם סכנה לבורסה, מאחר ולא מאפשרים סחירות מספקת בני"ע ודוחקים משקיעים זרים ומוסדיים לצאת להשקיע מחוץ לגבולות ישראל.

לפני כשנתיים יצאה הרשות ניירות ערך, בהובלתו של היו"ר שמואל האוזר, במהלך חשוב ואמיץ לבחינה מחודשת של הרגולציה, בכדי להתאימה ולהפוך אותה למידתית יותר. ההכרזות נתנו לחברות הציבוריות, בהווה או פוטנציאליות לעתיד, למשקיעים הפרטיים ולמוסדיים תקווה לשוק הון בריא יותר, והורידו במידת מה את מפלס החשש של המשקיעים מפני נחת זרועו של הרגולטור.

ואכן במהלך השנתיים האחרונות פרסמה הרשות אינספור טיוטות וחוזרים הנוגעים בהקלות, או בעיקר בכוונה להקלות, אולם עד כה ההקלות מורגשות בשוליים בלבד והשפעתן על חיי היום יום בשוק ועל רווחיות זניחה. אין ספק שמאחורי המהלך של הרשות עומדות כוונות אמיתיות והבנה עמוקה של המצב אך כרגע מדובר יותר במהלך יח"צני ופחות מהלך שיוביל לעידוד שוק ההון הישראלי.

• הגנה על כספי ציבור: תיקון חקיקה חדש יחסום את גישת העבריינים למכרזים ציבוריים
• משרד האנרגיה בוחן הקמה של מאגר מידע על עמדות טעינה לרכב חשמלי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יו"ר הרשות, אף הוביל מהלך אמיץ ומתבקש להחלפת השידרה הניהולית של הבורסה בת"א. הבורסה התל אביבית קפאה על שמריה במשך שנים ולא התאימה את עצמה לעולם מבחינת מערכות המסחר, המוצרים, החשיפה הגלובלית ועוד. קשה לבחון את השפעות המהלך, שכן הוא עדיין בעיצומו. מנכ"ל הבורסה החדש נכנס רק בחודשים האחרונים, וייקח לו עוד מספר חודשים כדי להתחיל להוביל מהלכים לניעור הבורסה ויישור קו עם הבורסות בעולם.

הכנסת, כך נדמה, היא היחידה שעדיין לא הפנימה את תפקידה בחקיקת הרגולציה. התפישה הרווחת שם היא עדיין שיש לחוקק כמה שיותר חוקים, לכאורה להגנת הציבור, אך מתעלמים מחיבוק הדב שחונק את הציבור מרוב הגנה. חברי הכנסת מאמצים את הגישה 'הכחלונית', שהוביל מהלך לפתיחת שוק הסלולר לספקים נוספים, וללא ספק זכה בזכות זה בכוח פוליטי רב. גישה זו, אם לא מידתית וממחושבת, יכולה להיות הרסנית לכלכלה הישראלית.

המוסדיים גם הם לא יוצאים נקיים ממצב הבורסה הישראלית. הממשל התאגידי שהיה נהוג לפני שש או שבע שנים היה לקוי, חסר ולא סיפק למשקיעים הגנה מספקת. היום, הודות לדרישות הרגולטור ולתהליכים טבעיים, הממשל התאגידי וההגנה למשקיעים מצוינים. אולם עדיין התנהלות המוסדיים באסיפות מחזיקי האג"ח ובאסיפות הכלליות, כפי שכתבתי בטור קודם שלי, בעייתיות ולא מבוססות בהכרח על טובת המשקיע.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

דוגמא טובה לכך היא אישור משכורות העתק ע"י המוסדיים באסיפות בעלי המניות. התנהלות זו פוגעת ביכולת הכלכלה ושוק ההון להשתכלל ולהשתפר ומאלץ את הרגולטור לנקוט בצעדים מיותרים לחינוך המוסדיים והחברות הציבוריות.

לתל אביב פוטנציאל להפוך למרכז פיננסי בקנה מידה גלובלי, אך מימוש הפוטנצנאל תלוי בגורמים רבים שחייבים לעבוד בסנכרון ומתוך הבנת תפקידו של כל גורם בשרשרת של עידוד הצמיחה מחד והגנה על הצרכן מאידך, בלי שהאחד בא על חשבון השני.