למה כדאי להשקיע באג"ח קונצרניות בשווקים המתעוררים?

קארן שווק, מנכ"ל הנציגות של הבנק השוויצרי פיקטה בישראל, דנה בכדאיות ההשקעה באיגרות חוב קונצרניות דווקא בשווקים המתעוררים
קארן שווק | (7)

על רקע רמות השיא בהן נסחרים מדדי הבורסה בארץ ובעולם, בחרנו לשים את המיקוד דווקא על האפיק האג"חי הבינלאומי, ומספקים מבט מעניין על שוק אגרות החוב הקונצרניות בשווקים המתעוררים.

שנת 2013 לא הייתה שנה טובה לאג"ח הקונצרניות בעולם. כמו בארץ, גם בעולם התשואות על אגרות החוב הקונצרניות המדורגות נשארו נמוכות יחסית, ויותר קשה מבעבר למצוא מקומות בהם אפשר עוד להרוויח.

כתוצאה מהצמיחה המתחדשת בארה"ב, מצב החברות מתחילת 2014 הולך ומשתפר, וכתוצאה מכך נוצר מצב שהביקוש גדול מההיצע והתשואות ממשיכות לרדת. המרווחים באג"ח הקונצרניות בארה"ב הצטמצמו. לכן אנחנו מוצאים שכדאי לגוון את תיק ההשקעות בצורה סלקטיבית באג"ח קונצרניות בשווקים המתעוררים, בהן התמחור עדיין מעניין.

יש לציין כי בשנה בה נפגעו מרבית השווקים המתעוררים, כתוצאה מהשינויים במדיניות המונטרית בארה"ב ומהאטת הצמיחה בסין, האג"ח הקונצריניות בשווקים המתעוררים הפגינו עמידות. במהלך 12 החודשים האחרונים, מדד האג"ח הקונצרני של המדינות המתפתחות של ג'י.פי. מורגן הניב תשואה במונחי דולר של 0.80%. למרות שמדובר בתשואה נמוכה באופן אבסולוטי, חשוב לזכור כי אג"ח הממשלתיות המקבילות באותן מדיניות ירדו בכ-10% במהלך 2013.

חשוב לזכור כי מרבית החברות המנפיקות בשווקים אלו מקפידות על משמעת יוצאת דופן בקשר להחזר התחייבויותיהם למשקיעים. משנת 2010, רק 3% מהאג"ח הקונצרניות בשווקים המתעוררים הגיעו לחדלות פירעון (ביחס ל-2.5% בממוצע בארה"ב ובאירופה לתקופה מקבילה).

כמו כן, רבות מאותן חברות ניצלו את הירידות המשמעתיות בריביות, על מנת למחזר חובות קיימים במחירים זולים יותר. חשוב להדגיש, כי היחס בין החוב נטו ל-EBITA בקרב אותן חברות נשאר יציב ב-5 השנים האחרונות ועומד על יחס של 1:1 - מה שמראה שאותן חברות שמרו על דירוג אשראי יציב בקרב סוכנויות הדירוג הבינלאומיות. כשני שליש מהאג"ח בשווקים המתעוררים נחשבות כיום כאג"ח בדירוג השקעה (INVESTMENT GRADE).

אלמנט טכני מעניין נוסף, הוא כי מרבית האג"ח הקונצרניות מונפקות בסדרות קצרות טווח יחסית ובעלות קופונים גבוהים יותר, כך שהן הרבה פחות פגיעות לעליות בשיעורי הריבית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

במידה מסויימת ניתן לייחס את היציבות במחירי האג"ח הנ"ל במהלך שנת 2013 לעובדה כי מרבית האג"ח הקונצרניות בשווקים המתעוררים, בניגוד לאג"ח והמניות בשווקים המפותחים, נרכשים על ידי משקיעים מקומיים ומוסדיים זרים, ולא על ידי משקיעים פרטיים זרים. למעלה משני שליש מה- 1.9 טריליון דולר המושקעים באג"ח הקונצרניות בשווקים המתעוררים מוחזק בידי משקיעים מוסדיים, כגון חברות ביטוח, קרנות פנסיה וגופים נוספים אשר נוטים, בגישתם הפאסיבית, להחזיק בניירות ערך אלו לטווחי השקעות ארוכים. לכן, סבירות פחותה לראות יציאה מהותית של כספי המשקיעים כתוצאה משינוי מהותי כגון שינוי במדיניות הפד.

למרות כל האמור לעיל, חשוב להיות ערים לכך שקיים סיכון מטבעי, היות ומרבית ההנפקות של האג"ח הקונצרניות הנ"ל במדינות אלו הינן במטבע מקומי.

קארן שווק הינה מנכ"ל הנציגות של הבנק השוויצרי פיקטה (PICTET) בישראל. המאמר אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם, ו /או תחליף לכך.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שלום זילברשטיין 29/05/2014 11:26
    הגב לתגובה זו
    עובדים כמו שעון שויצרי, מנווטים נכון ב 30 אלף רגל, ונאמנים ללקוחות
  • 5.
    הייתי מאגח אותה בכמה פוזיציות (ל"ת)
    אגחיסט 28/05/2014 16:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נועם 28/05/2014 12:29
    הגב לתגובה זו
    קארן המלכה
  • 3.
    שומר נפשו ירק משטויות אלה (ל"ת)
    הנשר 28/05/2014 08:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כמה כסף פירטה מנהלים בארץ ? (ל"ת)
    שלומי 27/05/2014 22:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אברם 27/05/2014 20:28
    הגב לתגובה זו
    איזה תעודת סל מומלצת לאגח מדינות מתעוררות?
  • אמיר 27/05/2014 21:38
    הגב לתגובה זו
    שתי קרנות טובות המתמחות באגח שווקים מתעוררים הן, הראל פיא אגח שווקים מתעוררים מוגנת מטח וקרן נוספת של IBI אגח שווקים מתעוררים.
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 1.06%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.