למה כדאי להשקיע באג"ח קונצרניות בשווקים המתעוררים?

קארן שווק, מנכ"ל הנציגות של הבנק השוויצרי פיקטה בישראל, דנה בכדאיות ההשקעה באיגרות חוב קונצרניות דווקא בשווקים המתעוררים
קארן שווק | (7)

על רקע רמות השיא בהן נסחרים מדדי הבורסה בארץ ובעולם, בחרנו לשים את המיקוד דווקא על האפיק האג"חי הבינלאומי, ומספקים מבט מעניין על שוק אגרות החוב הקונצרניות בשווקים המתעוררים.

שנת 2013 לא הייתה שנה טובה לאג"ח הקונצרניות בעולם. כמו בארץ, גם בעולם התשואות על אגרות החוב הקונצרניות המדורגות נשארו נמוכות יחסית, ויותר קשה מבעבר למצוא מקומות בהם אפשר עוד להרוויח.

כתוצאה מהצמיחה המתחדשת בארה"ב, מצב החברות מתחילת 2014 הולך ומשתפר, וכתוצאה מכך נוצר מצב שהביקוש גדול מההיצע והתשואות ממשיכות לרדת. המרווחים באג"ח הקונצרניות בארה"ב הצטמצמו. לכן אנחנו מוצאים שכדאי לגוון את תיק ההשקעות בצורה סלקטיבית באג"ח קונצרניות בשווקים המתעוררים, בהן התמחור עדיין מעניין.

יש לציין כי בשנה בה נפגעו מרבית השווקים המתעוררים, כתוצאה מהשינויים במדיניות המונטרית בארה"ב ומהאטת הצמיחה בסין, האג"ח הקונצריניות בשווקים המתעוררים הפגינו עמידות. במהלך 12 החודשים האחרונים, מדד האג"ח הקונצרני של המדינות המתפתחות של ג'י.פי. מורגן הניב תשואה במונחי דולר של 0.80%. למרות שמדובר בתשואה נמוכה באופן אבסולוטי, חשוב לזכור כי אג"ח הממשלתיות המקבילות באותן מדיניות ירדו בכ-10% במהלך 2013.

חשוב לזכור כי מרבית החברות המנפיקות בשווקים אלו מקפידות על משמעת יוצאת דופן בקשר להחזר התחייבויותיהם למשקיעים. משנת 2010, רק 3% מהאג"ח הקונצרניות בשווקים המתעוררים הגיעו לחדלות פירעון (ביחס ל-2.5% בממוצע בארה"ב ובאירופה לתקופה מקבילה).

כמו כן, רבות מאותן חברות ניצלו את הירידות המשמעתיות בריביות, על מנת למחזר חובות קיימים במחירים זולים יותר. חשוב להדגיש, כי היחס בין החוב נטו ל-EBITA בקרב אותן חברות נשאר יציב ב-5 השנים האחרונות ועומד על יחס של 1:1 - מה שמראה שאותן חברות שמרו על דירוג אשראי יציב בקרב סוכנויות הדירוג הבינלאומיות. כשני שליש מהאג"ח בשווקים המתעוררים נחשבות כיום כאג"ח בדירוג השקעה (INVESTMENT GRADE).

אלמנט טכני מעניין נוסף, הוא כי מרבית האג"ח הקונצרניות מונפקות בסדרות קצרות טווח יחסית ובעלות קופונים גבוהים יותר, כך שהן הרבה פחות פגיעות לעליות בשיעורי הריבית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

במידה מסויימת ניתן לייחס את היציבות במחירי האג"ח הנ"ל במהלך שנת 2013 לעובדה כי מרבית האג"ח הקונצרניות בשווקים המתעוררים, בניגוד לאג"ח והמניות בשווקים המפותחים, נרכשים על ידי משקיעים מקומיים ומוסדיים זרים, ולא על ידי משקיעים פרטיים זרים. למעלה משני שליש מה- 1.9 טריליון דולר המושקעים באג"ח הקונצרניות בשווקים המתעוררים מוחזק בידי משקיעים מוסדיים, כגון חברות ביטוח, קרנות פנסיה וגופים נוספים אשר נוטים, בגישתם הפאסיבית, להחזיק בניירות ערך אלו לטווחי השקעות ארוכים. לכן, סבירות פחותה לראות יציאה מהותית של כספי המשקיעים כתוצאה משינוי מהותי כגון שינוי במדיניות הפד.

למרות כל האמור לעיל, חשוב להיות ערים לכך שקיים סיכון מטבעי, היות ומרבית ההנפקות של האג"ח הקונצרניות הנ"ל במדינות אלו הינן במטבע מקומי.

קארן שווק הינה מנכ"ל הנציגות של הבנק השוויצרי פיקטה (PICTET) בישראל. המאמר אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם, ו /או תחליף לכך.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שלום זילברשטיין 29/05/2014 11:26
    הגב לתגובה זו
    עובדים כמו שעון שויצרי, מנווטים נכון ב 30 אלף רגל, ונאמנים ללקוחות
  • 5.
    הייתי מאגח אותה בכמה פוזיציות (ל"ת)
    אגחיסט 28/05/2014 16:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נועם 28/05/2014 12:29
    הגב לתגובה זו
    קארן המלכה
  • 3.
    שומר נפשו ירק משטויות אלה (ל"ת)
    הנשר 28/05/2014 08:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כמה כסף פירטה מנהלים בארץ ? (ל"ת)
    שלומי 27/05/2014 22:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אברם 27/05/2014 20:28
    הגב לתגובה זו
    איזה תעודת סל מומלצת לאגח מדינות מתעוררות?
  • אמיר 27/05/2014 21:38
    הגב לתגובה זו
    שתי קרנות טובות המתמחות באגח שווקים מתעוררים הן, הראל פיא אגח שווקים מתעוררים מוגנת מטח וקרן נוספת של IBI אגח שווקים מתעוררים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.