תסתכלו מעבר להחלטת הריבית השבוע - הכיוון הוא מעלה

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, פורט את הציפיות המשק לגבי ההחלטה הקרובה של בנק ישראל לגבי גובה הריבית במשק, וטוען, הריבית דווקא תעלה
אורי גלאי | (6)
נושאים בכתבה אינפלציה ריבית

ערב הודעת בנק ישראל על גובה הריבית במשק לחודש יוני, קיים קונצנזוס כמעט גורף לכך שקרנית פלוג, הנגידה, תודיע על הורדת ריבית של 0.25%, ובכך תעמוד הריבית במשק על 0.5% בלבד. הנימוקים שמעלים מצדדי ההורדה רבים ומגוונים, ומתבססים על מספר נתוני מאקרו מעורבים מהעת האחרונה.

נתונים אלה מעידים, לכאורה, על חולשה בכלכלה הישראלית, אף כי מרבית התחזיות, גם אלה של בנק ישראל עצמו, הן לשיפור בצמיחה. מניתוח מצב השוק והכלכלה הישרלית, תוך הסתכלות על המגמות בשווקים, איני מוצא כל טעם או היגיון בהורדת ריבית נוספת. התרומה של הורדת ריבית בת 0.25% לצמיחת השוק הינה זניחה יחסית, כאשר מהצד השני הנזק בניפוח בועות בנדל"ן ובשוק האג"ח הינו גדול.

לאורך כל ההיסטוריה, תקופות ריבית ריאלית שלילית שנמשכו לאורך זמן, יצרו בועות פיננסיות ונדל"ן שהתפוצצו ברוב המקרים במשבר כואב. משבר 2008 הינו תוצאה של התפוצצות בועה שבחלקה נוצרה כתוצאה מריבית אפסית בארה"ב לאורך זמן רב. קיים גבול עדין בין ריבית ריאלית שלילית התורמת לצמיחה, שגשוג הכלכלה והנעת העסקים קדימה, לבין ריבית ריאלית שלילית שמייצרת עיוותים בשוק ובועות.

מאז 2006 אנו רואים את שוק הנדל"ן רץ קדימה אחרי שנים של סטגנציה. הריבית האפסית שהחלה שנה לאחר מכן ב-2009, תורמת ומאיצה את קצב עליית המחירים. תמונה דומה אנו רואים בשוק האג"ח, שכבר כמעט שלוש שנים דוהר ללא הפסקה בחסות הריבית הנמוכה.

ישנן שתי סיבות מרכזיות העשויות בכל זאת להניע את ד"ר פלוג מלהוריד את הריבית - שער השקל / דולר והאינפלציה הנמוכה . פלוג מבינה שההתערבות בשוק המט"ח באמצעות רכישת דולרים די מיצתה את עצמה, הכוח שלה פחת והיא מעוניינת להחליש את השקל באמצעים שנותרו בידה. על אף שפלוג טענה רק לאחרונה שלשקל החזק אין הרבה השפעה על הייצוא, היא עושה כל שביכולתה לסייע ליצואנים בייצוב המטבע המקומי ומניעת המשך התחזקותו, על אף שכלכלית שוויו צריך להיות גבוה יותר.

גם האינפלציה הנמוכה מטרידה את בנק ישראל והמדדים הנמוכים האחרונים והנתון המצטבר הנמוך מעידים על חולשה מסויימת בשוק. אחת המטרות הראשונות והמרכזיות של בנק ישראל הינה שמירה על יעד אינפלציה שנקבע על 1%-3% בשנה, ובנק ישראל חושש לחרוג מיעד זה כלפי מטה. ריבית נמוכה עשויה להוביל לעליית מדדים, אף כי עד כה, גם בריביות הנמוכות השוררות היום - האינפלציה נמוכה.

בהסתכלות לחודשים הקרובים, מעבר להודעת הריבית הקרובה, אני סבור כי הריבית דווקא צפויה להתחיל לעלות. לא מן הנמנע שעוד השנה נראה העלאת ריבית, בניגוד לדעה הרווחת כיום בשוק. אין מקום לריבית של 0.75% (ובטח לא של 0.5%) לאורך זמן בישראל של היום, שנמצאת במצב יחסי טוב. לכן הריבית תעלה מוקדם מהצפוי. אפילו בארה"ב אני מאמין שנחזה בעליית ריבית מוקדם ממה שמעריכים הכלכלנים לאור השיפור בכלכלה האמריקנית וסיום צפוי של ה-QE3.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אני משוכנע שנגידי הבנקים המרכזיים למדו את לקחי העבר, ויעשו ככל יכולתם להימנע מניפוח בועות פיננסיות ויצירת עיוותים בשווקי הנדל"ן, המניות והאג"ח, ובכך יפעלו להעלות את הריביות בנקודת הזמן המוקדמת ביותר שרק יוכלו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דוד 25/05/2014 17:55
    הגב לתגובה זו
    רוצים לתת כסף להמרצת המשק, צריך להפריד את חברות האשראי מהבנקים, ושיתחרו אחד מול השני מי נותן ריבית יותר ארטקטבית לציבור. זה יחתוך 5% במכה.
  • 5.
    הברבור הירוק 25/05/2014 17:20
    הגב לתגובה זו
    מצב המכירות בקמעונאיות בקטסטרופה כפי הנראה שהציבור שמניע את את עיקר הצריכה הוא שכבת הגיל 25-50 ולהם הולך יותר מידי כסף לנדל"ן הצעירים אין להם המבוגרים למי שיש שומרים את הכסף או משקעים אותו כך שהמצב בעיתי ביותר !!!
  • 4.
    צבי 25/05/2014 14:54
    הגב לתגובה זו
    זה בסיס לכלכן מתחיל, אמנם שוק הדיור נמצא בבועה עמוקה, אבל ריבית חייבת להגיע ל0% כדי לחזק את היצוא, הזרים קונים שקלים אבל הפעם הם יברחו מהר למטבע הירוק, למרות הכל המשקיעים נעים לדולר.
  • 3.
    אם מחר תרד הריבית זה יעיד על פאניקה רבתי (ל"ת)
    רוי 25/05/2014 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גלאי רדאר 25/05/2014 10:07
    הגב לתגובה זו
    גם אם הוא צודק - הבועה כבר נוצרה והמצב בישראל ממש לא טוב כפי שכולם חושבים. להיפך.
  • 1.
    אתה צודק לחלוטין!!! ריבית אפסית מיותרת וגם גורמת נזק. (ל"ת)
    העלאת ריבית מתחייבת 25/05/2014 09:27
    הגב לתגובה זו
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.