תסתכלו מעבר להחלטת הריבית השבוע - הכיוון הוא מעלה

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, פורט את הציפיות המשק לגבי ההחלטה הקרובה של בנק ישראל לגבי גובה הריבית במשק, וטוען, הריבית דווקא תעלה
אורי גלאי | (6)
נושאים בכתבה אינפלציה ריבית

ערב הודעת בנק ישראל על גובה הריבית במשק לחודש יוני, קיים קונצנזוס כמעט גורף לכך שקרנית פלוג, הנגידה, תודיע על הורדת ריבית של 0.25%, ובכך תעמוד הריבית במשק על 0.5% בלבד. הנימוקים שמעלים מצדדי ההורדה רבים ומגוונים, ומתבססים על מספר נתוני מאקרו מעורבים מהעת האחרונה.

נתונים אלה מעידים, לכאורה, על חולשה בכלכלה הישראלית, אף כי מרבית התחזיות, גם אלה של בנק ישראל עצמו, הן לשיפור בצמיחה. מניתוח מצב השוק והכלכלה הישרלית, תוך הסתכלות על המגמות בשווקים, איני מוצא כל טעם או היגיון בהורדת ריבית נוספת. התרומה של הורדת ריבית בת 0.25% לצמיחת השוק הינה זניחה יחסית, כאשר מהצד השני הנזק בניפוח בועות בנדל"ן ובשוק האג"ח הינו גדול.

לאורך כל ההיסטוריה, תקופות ריבית ריאלית שלילית שנמשכו לאורך זמן, יצרו בועות פיננסיות ונדל"ן שהתפוצצו ברוב המקרים במשבר כואב. משבר 2008 הינו תוצאה של התפוצצות בועה שבחלקה נוצרה כתוצאה מריבית אפסית בארה"ב לאורך זמן רב. קיים גבול עדין בין ריבית ריאלית שלילית התורמת לצמיחה, שגשוג הכלכלה והנעת העסקים קדימה, לבין ריבית ריאלית שלילית שמייצרת עיוותים בשוק ובועות.

מאז 2006 אנו רואים את שוק הנדל"ן רץ קדימה אחרי שנים של סטגנציה. הריבית האפסית שהחלה שנה לאחר מכן ב-2009, תורמת ומאיצה את קצב עליית המחירים. תמונה דומה אנו רואים בשוק האג"ח, שכבר כמעט שלוש שנים דוהר ללא הפסקה בחסות הריבית הנמוכה.

ישנן שתי סיבות מרכזיות העשויות בכל זאת להניע את ד"ר פלוג מלהוריד את הריבית - שער השקל / דולר והאינפלציה הנמוכה . פלוג מבינה שההתערבות בשוק המט"ח באמצעות רכישת דולרים די מיצתה את עצמה, הכוח שלה פחת והיא מעוניינת להחליש את השקל באמצעים שנותרו בידה. על אף שפלוג טענה רק לאחרונה שלשקל החזק אין הרבה השפעה על הייצוא, היא עושה כל שביכולתה לסייע ליצואנים בייצוב המטבע המקומי ומניעת המשך התחזקותו, על אף שכלכלית שוויו צריך להיות גבוה יותר.

גם האינפלציה הנמוכה מטרידה את בנק ישראל והמדדים הנמוכים האחרונים והנתון המצטבר הנמוך מעידים על חולשה מסויימת בשוק. אחת המטרות הראשונות והמרכזיות של בנק ישראל הינה שמירה על יעד אינפלציה שנקבע על 1%-3% בשנה, ובנק ישראל חושש לחרוג מיעד זה כלפי מטה. ריבית נמוכה עשויה להוביל לעליית מדדים, אף כי עד כה, גם בריביות הנמוכות השוררות היום - האינפלציה נמוכה.

בהסתכלות לחודשים הקרובים, מעבר להודעת הריבית הקרובה, אני סבור כי הריבית דווקא צפויה להתחיל לעלות. לא מן הנמנע שעוד השנה נראה העלאת ריבית, בניגוד לדעה הרווחת כיום בשוק. אין מקום לריבית של 0.75% (ובטח לא של 0.5%) לאורך זמן בישראל של היום, שנמצאת במצב יחסי טוב. לכן הריבית תעלה מוקדם מהצפוי. אפילו בארה"ב אני מאמין שנחזה בעליית ריבית מוקדם ממה שמעריכים הכלכלנים לאור השיפור בכלכלה האמריקנית וסיום צפוי של ה-QE3.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אני משוכנע שנגידי הבנקים המרכזיים למדו את לקחי העבר, ויעשו ככל יכולתם להימנע מניפוח בועות פיננסיות ויצירת עיוותים בשווקי הנדל"ן, המניות והאג"ח, ובכך יפעלו להעלות את הריביות בנקודת הזמן המוקדמת ביותר שרק יוכלו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דוד 25/05/2014 17:55
    הגב לתגובה זו
    רוצים לתת כסף להמרצת המשק, צריך להפריד את חברות האשראי מהבנקים, ושיתחרו אחד מול השני מי נותן ריבית יותר ארטקטבית לציבור. זה יחתוך 5% במכה.
  • 5.
    הברבור הירוק 25/05/2014 17:20
    הגב לתגובה זו
    מצב המכירות בקמעונאיות בקטסטרופה כפי הנראה שהציבור שמניע את את עיקר הצריכה הוא שכבת הגיל 25-50 ולהם הולך יותר מידי כסף לנדל"ן הצעירים אין להם המבוגרים למי שיש שומרים את הכסף או משקעים אותו כך שהמצב בעיתי ביותר !!!
  • 4.
    צבי 25/05/2014 14:54
    הגב לתגובה זו
    זה בסיס לכלכן מתחיל, אמנם שוק הדיור נמצא בבועה עמוקה, אבל ריבית חייבת להגיע ל0% כדי לחזק את היצוא, הזרים קונים שקלים אבל הפעם הם יברחו מהר למטבע הירוק, למרות הכל המשקיעים נעים לדולר.
  • 3.
    אם מחר תרד הריבית זה יעיד על פאניקה רבתי (ל"ת)
    רוי 25/05/2014 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גלאי רדאר 25/05/2014 10:07
    הגב לתגובה זו
    גם אם הוא צודק - הבועה כבר נוצרה והמצב בישראל ממש לא טוב כפי שכולם חושבים. להיפך.
  • 1.
    אתה צודק לחלוטין!!! ריבית אפסית מיותרת וגם גורמת נזק. (ל"ת)
    העלאת ריבית מתחייבת 25/05/2014 09:27
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.