תסתכלו מעבר להחלטת הריבית השבוע - הכיוון הוא מעלה

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, פורט את הציפיות המשק לגבי ההחלטה הקרובה של בנק ישראל לגבי גובה הריבית במשק, וטוען, הריבית דווקא תעלה

אורי גלאי | 25/05/2014 08:53 (6)

נושאים בכתבה אינפלציה ריבית

ערב הודעת בנק ישראל על גובה הריבית במשק לחודש יוני, קיים קונצנזוס כמעט גורף לכך שקרנית פלוג, הנגידה, תודיע על הורדת ריבית של 0.25%, ובכך תעמוד הריבית במשק על 0.5% בלבד. הנימוקים שמעלים מצדדי ההורדה רבים ומגוונים, ומתבססים על מספר נתוני מאקרו מעורבים מהעת האחרונה.

נתונים אלה מעידים, לכאורה, על חולשה בכלכלה הישראלית, אף כי מרבית התחזיות, גם אלה של בנק ישראל עצמו, הן לשיפור בצמיחה. מניתוח מצב השוק והכלכלה הישרלית, תוך הסתכלות על המגמות בשווקים, איני מוצא כל טעם או היגיון בהורדת ריבית נוספת. התרומה של הורדת ריבית בת 0.25% לצמיחת השוק הינה זניחה יחסית, כאשר מהצד השני הנזק בניפוח בועות בנדל"ן ובשוק האג"ח הינו גדול.

לאורך כל ההיסטוריה, תקופות ריבית ריאלית שלילית שנמשכו לאורך זמן, יצרו בועות פיננסיות ונדל"ן שהתפוצצו ברוב המקרים במשבר כואב. משבר 2008 הינו תוצאה של התפוצצות בועה שבחלקה נוצרה כתוצאה מריבית אפסית בארה"ב לאורך זמן רב. קיים גבול עדין בין ריבית ריאלית שלילית התורמת לצמיחה, שגשוג הכלכלה והנעת העסקים קדימה, לבין ריבית ריאלית שלילית שמייצרת עיוותים בשוק ובועות.

מאז 2006 אנו רואים את שוק הנדל"ן רץ קדימה אחרי שנים של סטגנציה. הריבית האפסית שהחלה שנה לאחר מכן ב-2009, תורמת ומאיצה את קצב עליית המחירים. תמונה דומה אנו רואים בשוק האג"ח, שכבר כמעט שלוש שנים דוהר ללא הפסקה בחסות הריבית הנמוכה.

ישנן שתי סיבות מרכזיות העשויות בכל זאת להניע את ד"ר פלוג מלהוריד את הריבית - שער השקל / דולר והאינפלציה הנמוכה . פלוג מבינה שההתערבות בשוק המט"ח באמצעות רכישת דולרים די מיצתה את עצמה, הכוח שלה פחת והיא מעוניינת להחליש את השקל באמצעים שנותרו בידה. על אף שפלוג טענה רק לאחרונה שלשקל החזק אין הרבה השפעה על הייצוא, היא עושה כל שביכולתה לסייע ליצואנים בייצוב המטבע המקומי ומניעת המשך התחזקותו, על אף שכלכלית שוויו צריך להיות גבוה יותר.

גם האינפלציה הנמוכה מטרידה את בנק ישראל והמדדים הנמוכים האחרונים והנתון המצטבר הנמוך מעידים על חולשה מסויימת בשוק. אחת המטרות הראשונות והמרכזיות של בנק ישראל הינה שמירה על יעד אינפלציה שנקבע על 1%-3% בשנה, ובנק ישראל חושש לחרוג מיעד זה כלפי מטה. ריבית נמוכה עשויה להוביל לעליית מדדים, אף כי עד כה, גם בריביות הנמוכות השוררות היום - האינפלציה נמוכה.

בהסתכלות לחודשים הקרובים, מעבר להודעת הריבית הקרובה, אני סבור כי הריבית דווקא צפויה להתחיל לעלות. לא מן הנמנע שעוד השנה נראה העלאת ריבית, בניגוד לדעה הרווחת כיום בשוק. אין מקום לריבית של 0.75% (ובטח לא של 0.5%) לאורך זמן בישראל של היום, שנמצאת במצב יחסי טוב. לכן הריבית תעלה מוקדם מהצפוי. אפילו בארה"ב אני מאמין שנחזה בעליית ריבית מוקדם ממה שמעריכים הכלכלנים לאור השיפור בכלכלה האמריקנית וסיום צפוי של ה-QE3.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אני משוכנע שנגידי הבנקים המרכזיים למדו את לקחי העבר, ויעשו ככל יכולתם להימנע מניפוח בועות פיננסיות ויצירת עיוותים בשווקי הנדל"ן, המניות והאג"ח, ובכך יפעלו להעלות את הריביות בנקודת הזמן המוקדמת ביותר שרק יוכלו.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

6.
דוד 25/05/2014 17:55
הגב לתגובה זו
רוצים לתת כסף להמרצת המשק, צריך להפריד את חברות האשראי מהבנקים, ושיתחרו אחד מול השני מי נותן ריבית יותר ארטקטבית לציבור. זה יחתוך 5% במכה.
5.
הברבור הירוק 25/05/2014 17:20
הגב לתגובה זו
מצב המכירות בקמעונאיות בקטסטרופה כפי הנראה שהציבור שמניע את את עיקר הצריכה הוא שכבת הגיל 25-50 ולהם הולך יותר מידי כסף לנדל"ן הצעירים אין להם המבוגרים למי שיש שומרים את הכסף או משקעים אותו כך שהמצב בעיתי ביותר !!!
4.
צבי 25/05/2014 14:54
הגב לתגובה זו
זה בסיס לכלכן מתחיל, אמנם שוק הדיור נמצא בבועה עמוקה, אבל ריבית חייבת להגיע ל0% כדי לחזק את היצוא, הזרים קונים שקלים אבל הפעם הם יברחו מהר למטבע הירוק, למרות הכל המשקיעים נעים לדולר.
3.
אם מחר תרד הריבית זה יעיד על פאניקה רבתי (ל"ת)
רוי 25/05/2014 12:04
הגב לתגובה זו
2.
גלאי רדאר 25/05/2014 10:07
הגב לתגובה זו
גם אם הוא צודק - הבועה כבר נוצרה והמצב בישראל ממש לא טוב כפי שכולם חושבים. להיפך.
1.
אתה צודק לחלוטין!!! ריבית אפסית מיותרת וגם גורמת נזק. (ל"ת)
העלאת ריבית מתחייבת 25/05/2014 09:27
הגב לתגובה זו

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן