תסתכלו מעבר להחלטת הריבית השבוע - הכיוון הוא מעלה

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, פורט את הציפיות המשק לגבי ההחלטה הקרובה של בנק ישראל לגבי גובה הריבית במשק, וטוען, הריבית דווקא תעלה

אורי גלאי | 25/05/2014 08:53 (6)

נושאים בכתבה אינפלציה ריבית

ערב הודעת בנק ישראל על גובה הריבית במשק לחודש יוני, קיים קונצנזוס כמעט גורף לכך שקרנית פלוג, הנגידה, תודיע על הורדת ריבית של 0.25%, ובכך תעמוד הריבית במשק על 0.5% בלבד. הנימוקים שמעלים מצדדי ההורדה רבים ומגוונים, ומתבססים על מספר נתוני מאקרו מעורבים מהעת האחרונה.

נתונים אלה מעידים, לכאורה, על חולשה בכלכלה הישראלית, אף כי מרבית התחזיות, גם אלה של בנק ישראל עצמו, הן לשיפור בצמיחה. מניתוח מצב השוק והכלכלה הישרלית, תוך הסתכלות על המגמות בשווקים, איני מוצא כל טעם או היגיון בהורדת ריבית נוספת. התרומה של הורדת ריבית בת 0.25% לצמיחת השוק הינה זניחה יחסית, כאשר מהצד השני הנזק בניפוח בועות בנדל"ן ובשוק האג"ח הינו גדול.

לאורך כל ההיסטוריה, תקופות ריבית ריאלית שלילית שנמשכו לאורך זמן, יצרו בועות פיננסיות ונדל"ן שהתפוצצו ברוב המקרים במשבר כואב. משבר 2008 הינו תוצאה של התפוצצות בועה שבחלקה נוצרה כתוצאה מריבית אפסית בארה"ב לאורך זמן רב. קיים גבול עדין בין ריבית ריאלית שלילית התורמת לצמיחה, שגשוג הכלכלה והנעת העסקים קדימה, לבין ריבית ריאלית שלילית שמייצרת עיוותים בשוק ובועות.

מאז 2006 אנו רואים את שוק הנדל"ן רץ קדימה אחרי שנים של סטגנציה. הריבית האפסית שהחלה שנה לאחר מכן ב-2009, תורמת ומאיצה את קצב עליית המחירים. תמונה דומה אנו רואים בשוק האג"ח, שכבר כמעט שלוש שנים דוהר ללא הפסקה בחסות הריבית הנמוכה.

ישנן שתי סיבות מרכזיות העשויות בכל זאת להניע את ד"ר פלוג מלהוריד את הריבית - שער השקל / דולר והאינפלציה הנמוכה . פלוג מבינה שההתערבות בשוק המט"ח באמצעות רכישת דולרים די מיצתה את עצמה, הכוח שלה פחת והיא מעוניינת להחליש את השקל באמצעים שנותרו בידה. על אף שפלוג טענה רק לאחרונה שלשקל החזק אין הרבה השפעה על הייצוא, היא עושה כל שביכולתה לסייע ליצואנים בייצוב המטבע המקומי ומניעת המשך התחזקותו, על אף שכלכלית שוויו צריך להיות גבוה יותר.

גם האינפלציה הנמוכה מטרידה את בנק ישראל והמדדים הנמוכים האחרונים והנתון המצטבר הנמוך מעידים על חולשה מסויימת בשוק. אחת המטרות הראשונות והמרכזיות של בנק ישראל הינה שמירה על יעד אינפלציה שנקבע על 1%-3% בשנה, ובנק ישראל חושש לחרוג מיעד זה כלפי מטה. ריבית נמוכה עשויה להוביל לעליית מדדים, אף כי עד כה, גם בריביות הנמוכות השוררות היום - האינפלציה נמוכה.

בהסתכלות לחודשים הקרובים, מעבר להודעת הריבית הקרובה, אני סבור כי הריבית דווקא צפויה להתחיל לעלות. לא מן הנמנע שעוד השנה נראה העלאת ריבית, בניגוד לדעה הרווחת כיום בשוק. אין מקום לריבית של 0.75% (ובטח לא של 0.5%) לאורך זמן בישראל של היום, שנמצאת במצב יחסי טוב. לכן הריבית תעלה מוקדם מהצפוי. אפילו בארה"ב אני מאמין שנחזה בעליית ריבית מוקדם ממה שמעריכים הכלכלנים לאור השיפור בכלכלה האמריקנית וסיום צפוי של ה-QE3.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אני משוכנע שנגידי הבנקים המרכזיים למדו את לקחי העבר, ויעשו ככל יכולתם להימנע מניפוח בועות פיננסיות ויצירת עיוותים בשווקי הנדל"ן, המניות והאג"ח, ובכך יפעלו להעלות את הריביות בנקודת הזמן המוקדמת ביותר שרק יוכלו.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

6.
דוד 25/05/2014 17:55
הגב לתגובה זו
רוצים לתת כסף להמרצת המשק, צריך להפריד את חברות האשראי מהבנקים, ושיתחרו אחד מול השני מי נותן ריבית יותר ארטקטבית לציבור. זה יחתוך 5% במכה.
5.
הברבור הירוק 25/05/2014 17:20
הגב לתגובה זו
מצב המכירות בקמעונאיות בקטסטרופה כפי הנראה שהציבור שמניע את את עיקר הצריכה הוא שכבת הגיל 25-50 ולהם הולך יותר מידי כסף לנדל"ן הצעירים אין להם המבוגרים למי שיש שומרים את הכסף או משקעים אותו כך שהמצב בעיתי ביותר !!!
4.
צבי 25/05/2014 14:54
הגב לתגובה זו
זה בסיס לכלכן מתחיל, אמנם שוק הדיור נמצא בבועה עמוקה, אבל ריבית חייבת להגיע ל0% כדי לחזק את היצוא, הזרים קונים שקלים אבל הפעם הם יברחו מהר למטבע הירוק, למרות הכל המשקיעים נעים לדולר.
3.
אם מחר תרד הריבית זה יעיד על פאניקה רבתי (ל"ת)
רוי 25/05/2014 12:04
הגב לתגובה זו
2.
גלאי רדאר 25/05/2014 10:07
הגב לתגובה זו
גם אם הוא צודק - הבועה כבר נוצרה והמצב בישראל ממש לא טוב כפי שכולם חושבים. להיפך.
1.
אתה צודק לחלוטין!!! ריבית אפסית מיותרת וגם גורמת נזק. (ל"ת)
העלאת ריבית מתחייבת 25/05/2014 09:27
הגב לתגובה זו

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג | 24/12/2025 10:48

נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

להמשך הכתבה לחץ כאן