נקודה למחשבה: האם הטבות המס תורמות לעידוד הייצוא

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תוהה על קנקנן של הטבות המס ותרומתן לייצוא התעשייתי
אוריאל לין |

יום אחד יצטרכו קברניטי המשק, העוסקים בתחום הכלכלי, להצטופף יחדיו כולם לתת תשובה לשאלה פשוטה: מדוע ישנו מגזר עסקי, שזוכה לעידוד והטבות מס, כמעט ללא הגבלה, אינו גדל, בעוד שאותו מגזר, שאינו זוכה להטבות מס איזשהן, דווקא כן גדל ומתפתח מאד?

על מנת שמסקנתי לא תשמע כהזויה, די להציץ בסיכום מאזן התשלומים של ישראל שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מה-11 במארס 2014, המסכם את מאזן הסחר של ישראל בארבע השנים האחרונות.

ראו איזה פלא, מדינת ישראל שופכת עשרות מיליארדי דולרים באמצעות הטבות מס על מנת לעודד את הייצוא התעשייתי. הטבות אלה תפחו בשנים 2011-2013. אבל מול מבול ההטבות מס, הייצוא התעשייתי כלל לא גדל - בשנת 2011 הוא הגיע ל-49.518 מיליארד דולר, ובשנת 2013 הוא עמד על 48.896 מיליארד דולר בלבד.

אל נא נטעה לצרף את יצוא היהלומים לייצוא מוצרי תעשייה. יצוא היהלומים כלל אינו תוצאה של פעולות ייצור. כמעט ואין היום פעולות יצור בתעשיית היהלומים. הכל מבוסס סחר, רכישה מול מכירה.

מול זאת יש להציב את הנתונים של יצוא השירותים. אותו מגזר נשכח, שכלל אינו זוכה להטבות מס. בשנת 2011 הגיע יצוא השירותים ל-27.412 מיליארד דולר ובשנת 2013 הוא כבר זינק ל-33.142 מיליארד דולר. בייבוא שירותים מול יצוא שירותים יש עודף של 13 מיליארד דולר.

מוטב כי קברניטי המשק יפנימו היטב נתונים מפתיעים אלה, ויסיקו מהם את המסקנות הנחוצות. אותם עשרות המיליארדים שהוזרמו ב-4 השנים האחרונות בדרך של הטבות מס למספר מצומצם של מפעלי תעשייה גדולים, לא הגדילו במאומה את יצוא מוצרי התעשייה של ישראל. מדוע? על שום שהוצב קריטריון כושל ואווילי להענקת הטבות מס, על פיו מפעל תעשייתי המייצא 25% ממחזורו, יזכה בהטבות מס על פי חוק עידוד השקעות הון, אשר לאמיתו של דבר חדל מלהיות חוק לעידוד השקעות הון, והפך להיות לחוק לעידוד הייצוא התעשייתי.

במקום שנעניק הטבות מס על ביצוע השקעות הון חדשות, שאכן היו יכולות לתרום להגדלת הייצוא התעשייתי, אנו מעניקים הטבות מס מפליגות על פי החוק לעידוד השקעות הון, בדרך העלולה לעודד את צמצום כושר הייצור בישראל ואף לגרום לפיטורי עובדים. אלא שדווקא אותו מגזר שאינו נשען על הטבות מס, הוא דווקא זה שגדל וצומח, והוא זה שתורם לייצוב סחר החוץ של ישראל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בימים אלה בהם ועדת אנדורן בוחנת את האפקטיביות של החוק לעידוד השקעות הון, כדאי שנתוני הסחר החוץ, כפי שפורסמו על ידי הלמ"ס, יעמדו לנגד עיני חבריה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.