יום אחד יצטרכו קברניטי המשק, העוסקים בתחום הכלכלי, להצטופף יחדיו כולם לתת תשובה לשאלה פשוטה: מדוע ישנו מגזר עסקי, שזוכה לעידוד והטבות מס, כמעט ללא הגבלה, אינו גדל, בעוד שאותו מגזר, שאינו זוכה להטבות מס איזשהן, דווקא כן גדל ומתפתח מאד?

על מנת שמסקנתי לא תשמע כהזויה, די להציץ בסיכום מאזן התשלומים של ישראל שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מה-11 במארס 2014, המסכם את מאזן הסחר של ישראל בארבע השנים האחרונות.

ראו איזה פלא, מדינת ישראל שופכת עשרות מיליארדי דולרים באמצעות הטבות מס על מנת לעודד את הייצוא התעשייתי. הטבות אלה תפחו בשנים 2011-2013. אבל מול מבול ההטבות מס, הייצוא התעשייתי כלל לא גדל - בשנת 2011 הוא הגיע ל-49.518 מיליארד דולר, ובשנת 2013 הוא עמד על 48.896 מיליארד דולר בלבד.

אל נא נטעה לצרף את יצוא היהלומים לייצוא מוצרי תעשייה. יצוא היהלומים כלל אינו תוצאה של פעולות ייצור. כמעט ואין היום פעולות יצור בתעשיית היהלומים. הכל מבוסס סחר, רכישה מול מכירה.

• בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
• מחילת חוב הוגדרה עסקה מלאכותית - וקיזוז ההפסדים בוטל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מול זאת יש להציב את הנתונים של יצוא השירותים. אותו מגזר נשכח, שכלל אינו זוכה להטבות מס. בשנת 2011 הגיע יצוא השירותים ל-27.412 מיליארד דולר ובשנת 2013 הוא כבר זינק ל-33.142 מיליארד דולר. בייבוא שירותים מול יצוא שירותים יש עודף של 13 מיליארד דולר.

מוטב כי קברניטי המשק יפנימו היטב נתונים מפתיעים אלה, ויסיקו מהם את המסקנות הנחוצות. אותם עשרות המיליארדים שהוזרמו ב-4 השנים האחרונות בדרך של הטבות מס למספר מצומצם של מפעלי תעשייה גדולים, לא הגדילו במאומה את יצוא מוצרי התעשייה של ישראל. מדוע? על שום שהוצב קריטריון כושל ואווילי להענקת הטבות מס, על פיו מפעל תעשייתי המייצא 25% ממחזורו, יזכה בהטבות מס על פי חוק עידוד השקעות הון, אשר לאמיתו של דבר חדל מלהיות חוק לעידוד השקעות הון, והפך להיות לחוק לעידוד הייצוא התעשייתי.

במקום שנעניק הטבות מס על ביצוע השקעות הון חדשות, שאכן היו יכולות לתרום להגדלת הייצוא התעשייתי, אנו מעניקים הטבות מס מפליגות על פי החוק לעידוד השקעות הון, בדרך העלולה לעודד את צמצום כושר הייצור בישראל ואף לגרום לפיטורי עובדים. אלא שדווקא אותו מגזר שאינו נשען על הטבות מס, הוא דווקא זה שגדל וצומח, והוא זה שתורם לייצוב סחר החוץ של ישראל.

• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא...

בימים אלה בהם ועדת אנדורן בוחנת את האפקטיביות של החוק לעידוד השקעות הון, כדאי שנתוני הסחר החוץ, כפי שפורסמו על ידי הלמ"ס, יעמדו לנגד עיני חבריה.