הטעיות שאנו עושים בדרך לפנסיה ואיך לתקן אותן
בטורים הקרובים ננסה לסקור את הגורמים המשפיעים על גובה הפנסיה שלנו ועל הטעיות שאנחנו עושים בדרך ומשפיעות על גובה הפנסיה. בטור הראשון נעלה את נושא סכומי הביטוח בהם אנו מבוטחים, ואיך חוסר התאמה בסכומים אלו גורמים לנו להגיע לגיל הפרישה עם פנסיה נמוכה מידי.
ראשית חשוב לדעת כי תוכניות הפנסיה שלנו כוללות בדר"כ קודם כל כיסויים למקרה פטירה או אי כושר עבודה כאשר יתרת הסכומים ( בניכוי דמי ניהול ועלויות) - מופנה לחסכון. אחת הבעיות שאנו נתקלים בהן, שהחוסך לא מודע לעלות הביטוח אשר הולכת ועולה עם הגיל.
בוא נסביר איך זה עובד. במקרה של שכירים העניין פשוט - המעסיק והעובד מפקידים אחוזים משכרו של העובד (17.5%-22.83%). נניח ששכרו של עובד בן 30 שנוהג לעשן הינו 15 אלף שקלים. העובד והמעביד מפקידים ביחד 2,750 ש' מידי חודש. אותו עובד, בעל משפחה המורכבת משני ילדים קטנים, מחליט לרכוש סכום ביטוח למקרה פטירה של מיליון שקלים. עלות הביטוח בגיל 30 לאותו עובד עומדת על כ-108 ש ח לחודש (בהתאם לחברה ולאחוזי ההנחה). חשוב לדעת, כי בהמשך הדרך אותם מיליון שקלים יעלו לאותו עובד בגיל 50 כבר 715 ש' לחודש ובגיל 60 1,991 ש' לחודש.
בנוסף, חשוב לזכור כי הצורך הביטוחי הוא פונקציה שנקבעת על פי צרכי המשפחה. סביר כי בגיל 50 צרכיו של אותו אדם יהיו שונים (כנראה שכבר יש חסכון, הילדים גדלו ועוד). אך כיוון שאינו מודע לעלות הביטוח, גם אינו זוכר לעדכן. כאמור, פרמיה שהתחילה ב-108 ש' עולה היום כבר מאות אחוזים יותר. חוסר הידיעה על עלות הביטח הינה משמיד ערך משמעותי לחסכון שלנו בתוכניות הפנסיוניות ופוגעת לאורך זמן בגובה החיסכון.
- למה חשוב להפריש לפנסיה כבר מהמשכורת הראשונה?
- קרנות הפנסיה בפברואר - מי אכזב ומי כיכב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנקודה זו יש כמה חריגים. תחילה, בתוכניות חדשות הממונה הגביל (עקב ההבנה שמדובר בתופעה בעייתית) את גובה עלות הביטוח ב-35% מההפקדה לתגמולים. למשל בדוגמא שלפנינו - עד 525 שקלים לחודש. אבל הגבלה זו לא חלה על ביטוחים ישנים. שנית, בחלק מהמקרים סכומי הביטוח יורדים ככל שצבירת החיסכון הולכת וגדלה - דבר המקזז כמובן את סכום הביטוח וגובה הפרמיה.
אז מה עושים?
חשוב לזכור כי ישנה חשיבות גדולה לביטוח וכל אדם צריך להתאים את הביטוח לצרכיו הביטוחים. כמו כן, המעקב אחרי סכומי הביטוח ועלותו חשובה ויכולה למנוע פגיעה מעבר לצורך בחסכון. בנוסף, הפרדת הביטוח מהחסכון, והיכולת לבצע מעקב על כל אחד מהם בנפרד, מאפשרות התנהלות פשוטה וברורה יותר.
**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.
- 6.אחד העם 25/02/2014 13:08הגב לתגובה זומה קורה עם החסכון שהצטבר בגיל 67. נאמר שחסכתי 1 מליון ש"ח והמקדם שלי 200 כלומר פנסיה של 5,000 ש"ח קרי ריבית שנתית של 6% ברוטו.נאמר שהריביות באגח הקונצרני בתקופה זו סביב ה-6% [הנחה שמרנית לתקופות נורמליות].כך למעשה אם הפנסיה משקיעה את הכסף בקונצרני ל 15 שנה ,הקרן לא נפגעה [ייתכן ואפילו גדלה] מה קורה לאדם שנפטר. לדעתי הכסף הולך לקרן הפנסיה ולא לשארים ,אם כך המצב זו שערוריה,אשמח לשמוע תגובה מבעל מקצוע
- מוטא 10/03/2014 21:56הגב לתגובה זוכאשר אדם יוצא לפנסיה, הוא אמור למלא מסמכים שבהם נדרש לבחור מסלול פנסיה המתאים לו, במסלולים הסכום קטן ככל שאתה מבטיח אופציות גדולות יותר לאחר מותך, כגון אחוז מהפנסיה לבת הזוג וכן מוטבים לאחר מותך ומות הבת הזוג (לדוגמא בקרן פנסיה מקפת של מגדל מקסימום תקופה שאפשר להבטיח למוטבים דהיינו אלה שבאים אחריך ואחרי אלמנה במידה וקיימת, זה 240 חודשים דהיינו 20 שנה שזה משקף ממוצע של תוחלת חיים), ועל כן יכול אדם לבחור מסלול שמבטיח לבת זוג 30% מהסכום שהוא קיבל ובלי הבטחה למוטבים, לדוגמא אדם שלא אכפת לו מאלה ששבאים אחריו ואז הפנסיה שלו יכולה להיות גם יותר מ-5000 שח למיליון שח כי החישוב של ה-5000 שח בא בחישוב של ברירת מחדל של 60% לבת זוג ובלי מוטבים לאחר מות הבת זוג (כל זה כמובן במידה ואתה מתת ראשון והיא אחריך), ועל כן כשתצא לפנסיה תבחר מסלול פנסיה המתאים לך וכמובן שיהיה כפוף לתקנון של הקרן כי הוא יכול להשתנות בכפוף לאישור של משרד האוצר .
- 5.כלכלן 25/02/2014 13:01הגב לתגובה זובערך 6%ל - בשקלי או / ו ל 3-4% בצמוד , להוציא את כספי הפנסיה/ב.מנהלים ולרכוש באופן ישיר את האג"ח תרוויחו לפחות חלק מדמי הניהול ועמלות נוספות שגוזרים עליכם מאחורי הקלעים
- 4.ישראל ישראלי 25/02/2014 05:52הגב לתגובה זוכספי הפנסיה עצמם לא מבוטחים ומושקעים ע"י אינטרסנטים ששוחקים אותם מפסידים כםפים ולוקחים לעצמם סכומי עתק של דמי ניהול ועוד לחברים שלהם יעני מומחים כי הם לא, משלמים עמלות מכספי הפנסיה כשהתוצאה שלהם שלא יישאר מה לשלם.
- 3.ביטוח 24/02/2014 22:34הגב לתגובה זורלוונטי למשפחה!!!! שהגרושה תעשה ביטוח ,הרי רק הגבר משלם מזונות ,דבר לא מובן מדוע זה כך.
- 2.שי 24/02/2014 20:15הגב לתגובה זולעובד שבדוגמא הצטברו בגיל 60 יותר ממליון שקלים בחיסכון אז הוא כבר לא אמור לשלם בכלל לביטוח חיים, לא ?
- 1.אלי 24/02/2014 11:17הגב לתגובה זולמומחה שלום רב. נראה לי שהנושא המשמעותי היום בנושא קיצבה הינו תיקון 190. לעניות דעתי יש בורות רבה בתחום ורב הנסתר על הגלוי. טוב תעשה אם תקדיש מעט מזמנך להבהרת הנושא בצורה פשוטה וברורה וכך תבוא על שכרך
מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
ניתוח טכני באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
