בשבועות האחרונים התגברו ההערכות בשווקים כי בנק ישראל צפוי לשנות כיוון ולהתחיל במגמה של העלאת הריבית במשק. הריבית במשק שנמצאת בשפל של 1%, היא בוודאי אינה ריבית של שיווי משקל. לכן יש לא מעט הסבורים שבנק ישראל יחפש את הטריגר הנכון כדי להתחיל ולטפס למעלה. שווה לבחון את הטענות האלה לאור המצב במשק, וודאי לאחר פרסום המדד האחרון של חודש ינואר, שירד בשיעור חד מהצפוי (0.6%).

בשנים האחרונות בנק ישראל מנסה לאזן באקרובטיות מרשימה בין לא פחות מ-4 גורמים שונים, לפעמים תוך כדי סתירה פנימית. ראשית, הבנק מנסה לשמור רמת מחירים שעולה בקצב סביר במשק (2% בממוצע לשנה בטווח הארוך). שנית, בבנק ערים לבעיית מחירי הדיור בפרט, שעלו, בין השאר, בהשפעת הריבית הנמוכה. בנוסף, על בנק ישראל לעודד את הצמיחה במשק ואת הפעילות הכלכלית וגורם אחרון, עליו לשמור בתוך כך על שע"ח סביר כדי שלא לפגוע יתר על המידה בייצוא. כדי לדכא אינפלציה בנקים מרכזיים מעלים ריבית וכדי לעודד צמיחה הם מורידים - דילמה לא פשוטה.

המצב הכלכלי בישראל

- סביבת האינפלציה : מדד המחירים לצרכן עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-1.4%, כאשר המדד ללא דיור עלה ב-1.1% בלבד, קרוב לטווח התחתון של יעד המחירים (3%-1%). גם בהסתכלות קדימה, תחזיות האנליסטים הן לאינפלציה נמוכה ממרכז יעד המחירים - 2% ב-12 החודשים הבאים. כלומר האינפלציה נמצאת בשליטה, והתפרצויות אינפלציוניות לא נראות באופק.

- הצמיחה במשק נמצאת ברמה חיובית, אבל נמוכה של כ-3%, בהנחה שהאוכלוסיה צומחת בקצב של קרוב ל-2% בשנה, הרי שאנחנו נמצאים בסביבת צמיחה של קצת יותר מ-1% לשנה, נמוך מהצמיחה בארה"ב שעדיין מלקקת את פצעי המשבר הגדול של 2008 - לא משהו להתגאות בו.

• האם הורדת הריבית תוביל לירידות בשווקים?
• בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

- סביבת הריביות בעולם - בארה"ב ובגוש האירו הריבית נמוכה מ-0.25%, בבריטניה הריבית היא 0.5% - כלומר אנחנו נמצאים בסביבת ריביות עולמית נמוכה מאוד. אילו המשקיעים יחשבו כי הריבית בישראל עומדת לעלות, הדבר צפוי להגדיל את הביקוש לשקל מול המטבעות הזרים (שהריבית עליהם נמוכה) ובכך נחזק את השקל ונפגע בייצוא - בנק ישראל אינו מעוניין בכך.

אם נסתכל על שוק הנדל"ן, הרי שהעלאת ריבית יכולה לתרום לירידת מחירים בענף זה, אך בשביל להביא לירידת מחירים רק באמצעות ריבית (ולא למשל באמצעות הגדלת ההיצע) יידרש מבנק ישראל להעלאת ריבית אגרסיבית וזה - אנחנו יודעים - עלול לחנוק לגמרי את המשק. כלומר בסביבת האינפלציה הנוכחית וברמת הצמיחה במשק, לא רק שאיננו רואים סיבה לבנק ישראל להעלות ריבית, אפשר אפילו להעריך שהצעה כזאת כלל לא תעלה לדיון בישיבה של הועדה המוניטרית במהלך 2014.

מה הלאה?

גם אם ייווצרו במפתיע לחצים אינפלציוניים למשל מכיוון הסחורות (מגזרים שקשה מאוד לצפות את ההתנהגות שלהם), צריך שאלו יהיו משמעותיים מאוד על מנת שבנק ישראל יעלה לשולחן הדיונים הצעה להעלאת ריבית.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

וכל זאת למה? הרי אנחנו נמצאים עדיין וצפויים להמשיך להימצא בסביבת ריביות נמוכה בעולם. לכן, העלאת ריבית בישראל, כפי שאמרנו, היא בשורה טובה לספקולנטים, אבל רעה לייצואנים. ריבית גבוהה על השקל (לפחות יותר גבוהה ממה שיש על מטבעות אחרים בעולם) תחזק אותו ותפגע ביצוא - דבר שייפגע בצמיחה, בתעסוקה, ברמת החיים.

גם הטיעון לפיו, רמת הריבית בישראל נמוכה מידי ביחס למצב המשק, אף על פי שהוא כנראה נכון, אינו רלוונטי. הריבית הריאלית אמנם שלילית (0.5%-), דבר שלא מסתדר עם המשק הנמצא (לפי בנק ישראל) בתעסוקה מלאה. אבל את הטיעון הזה השמיעו גם כאשר הריבית במשק הייתה 2%. בסופו של דבר, המדיניות של בנק ישראל תושפע יותר מסביבת הריביות בעולם ושוק המט"ח, מאשר מהסביבה הכלכלית המקומית.

בשורה התחתונה: אנחנו מאמינים שבנק ישראל יותיר את הריבית במשק על כנה. אגב, אם אנחנו טועים והריבית לא תישאר ברמה של 1%, הרי שישנה סבירות גבוהה יותר שהריבית דווקא תרד לרמה של 0.25% מאשר תעלה לרמה של 1.25%. עכשיו צריך להחליט איך משיגים תשואה בסביבת ריביות כה נמוכה.