באנו להנפיק: על חברות זרות שמנפיקות אג"ח בת"א

שלמה לובלין, סמנכ"ל השקעות במגדל שוקי הון, מתייחס לסיכון הגלום בהשקעה בחברות זרות שמנפיקות בישראל
שלמה לובלין | (2)
נושאים בכתבה הנפקה זרים

שימו לב לתופעה מעניינת, שבולטת על רקע גל הנפקות האג"ח הקונצרניות ששוטף בימים אלה את השוק המקומי - חברות נדל"ן מניב, שבעליהן ומרכזי השליטה שלהן נמצאים מחוץ לגבולות ישראל והן חברות זרות לכל דבר ועניין, מנפיקות אג"ח בארץ וזה למעשה הקשר היחיד שיש להן עם השוק המקומי. התופעה הזו מעניינת בעיקר בשל היקף החוב המתואם של אותן חברות, שעומד על מעל מיליארד שקלים, ואשר לפי הפרסומים האחרונים, צפויים להצטרף אליו מנפיקים נוספים מסוג זה.

האם יש בתופעה זו משום חידוש? כן ולא. לא מפני שחברות שעיקר פעילותן בחו"ל הגיעו להנפיק חוב במחוזותינו גם בגל ההנפקות הקודם של 2006-2007. כן, בגלל חברות בעלות מאפיינים שונים מאלו שהנפיקו כאן בעבר. בזמנו, היה מדובר בחברות קטנות, לא מדורגות, פעילות בעיקר בתחומי הנדל"ן היזמי במזרח אירופה על שלל נגזרותיה, וכן בחברות שעסקו בענפים שונים של מימון צרכני ועיסקי.

הפעם מדובר בחברות בעלות היקף מאזן והיקף הון עצמי גדול יותר באופן משמעותי, ובכאלו שמדורגות בדירוגי השקעה טובים ואף גבוהים. בנוסף, תחומי העיסוק שלהן הרבה פחות מסוכנים ומתרכזים בעיקר בנדל"ן מניב בארה"ב.

אם כך הם פני הדברים, מה חשיבות המרחק של פעילות החברות הללו מגבולות הארץ?

כל עוד החברה מרוויחה ומחזירה את החוב בזמן, אין שום בעיה. הסיכון טמון במקרה בו יש בעיה עם ההחזרים. לחברות האלה יש מבנה משפטי מורכב, שכולל חברות שמאוגדות במקלטי מס כמו איי קיימן, איי הבתולה, האי הבריטי ג'רזי ואחרים. אז נכון שבשטרי הנאמנות מצוין שהשטר כפוף לדין הישראלי, אבל באותה נשימה מצוין שדיני חדלות הפירעון שיחולו על החברה, אם וכאשר, כפופים לדין המקומי במקום שבו התאגדה החברה. לא צריך דמיון פורה במיוחד בשביל להבין כיצד, במקרה הצורך, מימוש הנכסים שבידי החברה יגרור הליכים משפטיים מסובכים, יקרים וארוכים.

כלקח מהמשבר הקודם באפיק הקונצרני, הוקמה ועדת חודק. מטרת הקמתה הייתה לקבוע כללים (התניות פיננסיות, קיומן של בטוחות,עילות להעמדה לפירעון מיידי וכו') שישפרו את איכות האג"ח המונפקות בשוק ואת רמת הביטחון של המשקיעים בהן. גם אם האג"ח של החברות הזרות המונפקות היום עומדות בכללי חודק, עצם העובדה שהחברה המנפיקה רחוקה מן הנכס בשל המבנה המשפטי (ע"י שרשרת של חברות הרשומות במקומות שונים, כאמור) והנכס עצמו משועבד, לא פעם בשעבוד ראשון לבנקים, הופך את איכות הבטוחה לנמוכה מבחינה כלכלית אמיתית.

מנגנון השוק היה אמור להתגבר על אותן בעיות באמצעות תמחור ראוי של הסיכון. המשבר הקודם התאפיין בגיוס חוב "מזנין" בריבית בטווח של 7%-8% צמוד מדד. בחו"ל, לעומת זאת, הריביות על הלוואות מסוג זה היו ברמות של 15%-20%. היום החברות מגייסות חוב (ללא בטוחות אמיתיות, כאמור) ברמות ריבית נמוכות של 5%. בחו"ל רמות הריבית דווקא דומות, אבל המלווים שם זכאים לשעבוד הראשון על הנכסים וביחס הלוואה לשווי נכסים (LTV ) של כ-50%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    קולגה למקצוע 08/02/2014 22:28
    הגב לתגובה זו
    חושב שטעות בידיך כי השוק הפך למשוכלל מאוד ורמות האנליזה בבתי ההשקעות הולכת ומשתפרת לרמות מאוד גבוהות וישנה יכולת לתמחר את הבטוחות גם אם מדובר בחברה זרה שמנפיקה.... האר את עיניי כי אשמח להיות מופתע!
  • 1.
    רגולציה = שחיתות! 05/02/2014 14:47
    הגב לתגובה זו
    נשארנו עם הרחבות סדרה ועם הנפקות נדל"ן. חברות רבות לא יכולות להנפיק - וחבל. הרגולציה הורסת! הפתרון לחוסר בבטוחות צריך להיות ריבית גבוהה יותר - ולא כסת"ח מיותר.
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.