אחרי הורדת הריבית: האם אנחנו לפני הרחבה כמותית בגוש האירו?

דביר עוליאל, אנליסט מאקרו בתכלית תעודות סל, מתייחס להורדת הריבית האחרונה של מריו דראגי והשפעותיה על כלכלת אירופה והעולם בכלל
דביר עוליאל | (8)

מריו דראגי, נשיא הבנק המרכזי האירופי, הפתיע ביום חמישי את השווקים והוריד את הריבית ב-0.25% לרמתה הנמוכה ביותר מאז הקמת הגוש - 0.25% בלבד. למרות שבשנתיים האחרונות אנחנו עדים למעבר הכלכלות הגדולות בעולם למדיניות מוניטארית מרחיבה כמו בארה"ב, יפן ובריטניה, דווקא גוש האירו עדיין נוקט במדיניות צנע שמרנית. בנוסף לכך, רוב המדינות בגוש תומכות במעבר למדיניות מרחיבה ומבקרות בחריפות את מדיניות הצנע, כמו הגופים הכלכליים המרכזיים בעולם שהמליצו לגוש האירו לא פעם על שינוי מדיניות.

מדוע גוש האירו עדיין דוגל בצנע?

התשובה לשאלה זו נעוצה בגישתה של גרמניה שאינה מעוניינת לשנות מדיניות. בהסכמים שקדמו להקמת גוש האירו, אחד ההסכמים בין המדינות היה שגוש האירו לא ידפיס כספים, הגבלה שגרמניה התעקשה עליה כזכר להיפר-אינפלציה שהובילה לבסוף לעלייתו של היטלר לשלטון.

למרות המדיניות הגרמנית, יש ל-ECB תוכנית הרחבות מוכנה - Outright Monetary Transaction - הכוללת רכישות אג"ח בשוק המשני בכדי להזרים מזומנים לשוק ולהוריד את הסיכון בהלוואות הבנקים. נכון, לא מדובר תוכנית זהה לתוכנית ההרחבות האמריקנית, אך זה אמור, לדעתי, ליצור את אותו האפקט. בסוף השנה שעברה עלתה התוכנית להצבעה בגוש, אבל מכיוון שהנגיד ושר האוצר הגרמניים התנגדו, התוכנית לא יושמה ונדחתה. כלומר ההחלטה לגבי עתיד גוש האירו והמעבר למדיניות מוניטארית מרחיבה מוטלת על כתפי גרמניה בלבד, כיוון שהיא המתנגדת העיקרית למהלך.

ניתן לטעון שלגרמניה אין שום אינטרס לשנות מדיניות, שכן הכלכלה שלה יציבה וחזקה, שיעור האבטלה בשפל (5.2%) ובכלל הכלכלה הגרמנית מציגה ביצועים מרשימים, גם ביחס לכלכלות מובילות אחרות בעולם כמו ארה"ב ויפן. אבל לדעתי קיימות שלוש סיבות עיקריות המגדילות את הכדאיות וההכרחיות שגוש האירו יעבור למדיניות מרחיבה, כשגרמניה צפויה להיות המרוויחה העיקרית מכך.

תחילה, העולם נמצא במלחמת מטבעות. ההשלכות של ההרחבות בארה"ב ויפן הן היחלשות המטבע המקומי, דבר אשר מעלה את האטרקטיביות לייבא מהן על חשבון ייבוא מגרמניה וממדינות גוש האירו. הייצוא של גוש האירו ושל גרמניה בחודש אוגוסט היה הנמוך ביותר השנה, למרות שבאופן היסטורי אוגוסט נחשב כחודש ייצוא טוב. מאחר שגרמניה, יפן וארה"ב מתחרות על אותם שוקי ומוצרי ייצוא (רכב וטכנולוגיה), גרמניה נפגעת ישירות מהיחלשות הדולר והין. במידה וגוש האירו יעבור למדיניות מרחיבה, האירו ייחלש ובהתאם תגדל האטרקטיביות של הייצוא הגרמנית.

סיבה שניה שניתן למנות זו העובדה כי מדיניות מרחיבה מוכחת כמורידה אבטלה. שיעור האבטלה בבריטניה, ארה"ב ויפן ירד באופן משמעותי ברגע שהן עברו למדיניות מרחיבה, בעוד האבטלה בגוש האירו נמצאת בשיא (12.2%). לאור העובדה שרוב הפעילות הכלכלית של גרמניה באה לידי ביטוי מול שאר מדינות הגוש, היא תלויה מאוד בכוח הצריכה של אזרחי גוש האירו. הדרך המהירה ביותר להגדיל צריכה היא על ידי הורדת אבטלה, לכן למרות שבגרמניה האבטלה נמוכה, היא תהנה לדעתי מאוד מירידת האבטלה בגוש כולו.

לבסוף, הסיבה האחרונה שהאינפלציה נמוכה מאוד היא בקצב האינפלציה השנתי בגוש האירו שעמד בחודש אוקטובר על 0.7% - נמוך באופן משמעותי מיעד של 2%. אינפלציה נמוכה מאותתת על היעדר צמיחה במשק, אך היא גם מורידה את החשש מהדפסת כספים. אם החשש העיקרי של גרמניה מהרחבות מוניטאריות הוא היווצרות היפר-אינפלציה, הרי שהאינפלציה הנמוכה עשויה לעזור בקבלת החלטה חיובית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

נושא חשוב נוסף שעשוי לתמוך במעבר למדיניות מוניטארית מרחיבה הוא ניצחונה של אנגלה מרקל בבחירות. הניצחון אמנם לא הפתיע, אבל ההתחזקות של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית עודדה מאוד את כלכלות היבשת. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית קיבלה את מספר המנדטים השני בגודלו, לכן מרקל ניצבת מול שתי אפשרויות להקמת קואליציה: בשיתוף הסוציאל דמוקרטים כאמור או עם מפלגת הירוקים. הדמוקרטים ידועים בהתנגדותם למדיניות הצנע, לכן במידה והם יכנסו לקואליציה הדבר יאותת לשווקים שגרמניה מוכנה לשינוי מדיניות, דבר שצפוי לדעתי להשפיע לחיוב על הצמיחה בכלכלות אירופה והעולם כולו.

הורדת הריבית יצרה מצב בו לבנק המרכזי באירופה נגמר "נשק" הריבית, לכן במידה והאינפלציה תמשיך להיות נמוכה והאבטלה תישאר גבוהה, הכלים המוניטאריים המיידים שהבנק יוכל להפעיל, הם לדעתי ה-LTRO (הזרמות כסף לבנקים) או את ה-OMT (תכנית ההרחבות).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    כתבה טובה מאוד. (ל"ת)
    אמיר צח 19/11/2013 17:54
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    קובי 14/11/2013 09:19
    הגב לתגובה זו
    כן ירבו... הייתי שמח לדעת על השפעות נוספות מצד גרמניה על גוש האירו..
  • 6.
    אורן 12/11/2013 08:58
    הגב לתגובה זו
    סקירה מעניינת .
  • 5.
    דור לין 10/11/2013 18:33
    הגב לתגובה זו
    כתוב פשוט ובהיר ובהחלט מאיר עיניים. יישר כח
  • 4.
    חיים 10/11/2013 17:25
    הגב לתגובה זו
    סקירה מעניינת מאוד ורציונלית
  • 3.
    בקיצור, לעוף על אירופה ! (ל"ת)
    אלי פיניש 10/11/2013 12:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אמיליו 10/11/2013 12:15
    הגב לתגובה זו
    מסכים עם הכותב לגבי ה OMT.
  • 1.
    הכותב תותח (ל"ת)
    עומר רבינוביץ 10/11/2013 11:48
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.