האם ארה"ב בדרך למהפכה תעשייתית שניה?
בשנים האחרונות, מתחת לפני השטח (תרתי משמע), מתחולל שינוי במשק האנרגיה הגלובלי - ארה"ב מתקדמת בבטחה להיותה מפיקת הנפט הגדולה בעולם. בעשור הקרוב, כך לפי דו"ח שפרסמה הסוכנות לאנרגיה בינלאומית (IEA), צפויה ארה"ב לעקוף אפילו את ערב הסעודית בתפוקת הנפט שלה ולהפוך לשחקן משמעותי בייצוא נפט מזוקק וגז טבעי.
תופעה זו היא תולדה של שילוב בין טכנולוגיית הקידוח האופקי שהשתפרה משמעותית בשנים האחרונות וטכנולוגיה חדשה, ומאפשרת יצירת סדקים בשכבות פצלי גז ונפט (SHALE OIL, SHALE GAS) והפקה שלהם בכמויות גדולות ובעלויות זולות במיוחד. כל זה הביא לגידול מסיבי בעתודות האנרגיה של ארה"ב ולירידה נמשכת במחירי הנפט. מחירי הגז הטבעי, נעו סביב 10 ד' ליחידה, נסחרים היום בשפל היסטורי של 3.5 ד' ליחידה.
על פי אומדנים אחרונים רזרבות הגז הניתנות להפקה גדלו מ-250 טריליון רגל מעוקב ל-2500 טריליון (פי 10). עתודות הנפט באזור צפון דקוטה בלבד צמחו מ-151 מיליון חביות לכ-11 מיליארד חביות. גידול החד בעתודות הנפט בא בעקבות התפתחות תחום הקידוחים הימיים של השנים האחרונות. העלייה בעתודות האנרגיה בעלת השפעה מכרעת על מאזן האנרגיה העולמי, מאזן הסחר של ארה"ב והדולר, וכושר התחרות של הסקטור היצרני האמריקני.
ארה"ב מייבאת כיום 20% מצריכת האנרגיה שלה. על פי הערכות הסוכנות לאנרגיה בינ"ל היא תהפוך ליצואנית נטו בתוך 15 שנים. עודף במאזן השוטף יאפשר למדינה להגדיל את הוצאותיה בתחומים שנזנחו כמו חינוך ובריאות, יחזקו מאוד את המטבע המקומי ויביאו לגידול משמעותי ביתרות מטבע זר, זאת כתוצאה מגידול צפוי ביצוא גז ונפט, כמו גם גידול בפריון העבודה של הסקטור היצרני.
- 911 אלף משרות נמחקו: משרד העבודה האמריקאי תיקן את הנתונים
- שוק העבודה האמריקני נחלש: רק 22 אלף משרות חדשות לעומת צפי ל־75 אלף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהפכה התעשייתית גרסת שנות ה-2000
אספקת אנרגיה זמינה וזולה, כמו פחם ונפט, דחפה את גלגלי המהפכה התעשייתית והצמיחה המהירה במאה ה-20. היכולת להפיק אנרגיה זולה מחזירה את יכולת הייצור לקדמת הבמה. הסקטור היצרני בארה"ב, שידע התכווצות רב שנתית ולוותה בפיטורי 4.8 מיליון עובדים בעשרים השנים האחרונות, מתחיל להראות סימני חיים. כושר התחרות של הפירמות האמריקניות הולך ומתגבר עם הירידה במחירי האנרגיה והחשמל והחלשות הדולר.
למעלה מ-50% מצריכת החשמל היום מסופקת ע"י גז טבעי (לעומת 50% שסופק ע"י פחם רק לפני שנתיים ). יצרני רכב קוריאנים, וחברות כימיקלים ברזילאיות הקימו בארה"ב מפעלי ענק בשלוש השנים האחרונות כדי להיות קרובים למקורות האנרגיה הזולים וליהנות מפריון העבודה המתגבר.
צריך לזכור שמחיר יחידת גז טבעי באירופה גבוה יותר מפי שתיים לעומת מחירו בארה"ב. ביפן גבוה פי שלוש. חברות אמריקניות המתמחות בקידוחי נפט ימיים, כמו גם חברות העוסקות בהובלת גז טבעי ואחסונו, נהנות מאוד וימשיכו ליהנות מן המגמה בשנים הקרובות. בתחום הדשנים והכימיקלים, בו קיימת השפעה מכרעת למחירי תשומות החימום על הרווחיות (כמעט מחצית מהוצאות הייצור משויכות לאנרגיה). למעשה, ארה"ב יוצרת לעצמה יתרון עצום.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
אבל כמובן שלא הכול ורוד
הטכנולוגיה החדישה אינה נטולת חסרונות. היא מהווה מקור לזיהום משמעותי של הקרקע ומי התהום. תהליך הקידוח האופקי ושבירת שכבות הסלע כרוך בהזרמה של מיליוני ליטרים של מים וכימיקלים לאדמה במטרה לדחוף את הגז הטבעי והנפט החוצה, תהליך שמזהם את האדמה ואת מי התהום, מצריך טיפול יקר בחומרים המזהמים וגורם להתגברות תופעות כמו רעידות אדמה מעשי אדם.
- 3.לא נכון! הבעיה היא השכר הגבוה בארהב מול השכר הנמוך בסין (ל"ת)דן 07/11/2013 22:14הגב לתגובה זו
- 2.avi abs 07/11/2013 12:55הגב לתגובה זוהמפולת בקרוב .מי שיקח שורטים יהיה מיליונר
- 1.משה 07/11/2013 09:29הגב לתגובה זונכון שישנה עלייה בייצור בארה"ב, אולם במקרה הטוב הם יצליחו לייצר רק 50% מהאנרגיה שהם צריכים ! ארה"ב לעולם לא תהייה מדינת ייצוא ! הצפי הוא כבר ב 2017 להגיע לשיא ה" הפרקינג" כך שזה פשוט רק דוחה את "פיק הנפט" בעוד כמה שנים ותו לא. (אגב שיא הנפט כבר קרה בשנות ה 70). באר נפט נופלת בספיקה שלה כ 5% כל שנה. באר "פרקינג" נופלת 25% כל שנה ! צריך כמות עצומה של בארות משני הסוגים רק כדי לשמר את המאזן וזה עדיין ללא הגידל באוכלוסייה הטבעי שיש בעולם (כ 2%). מי שעיניו ברושו ינצל תקופה זו שהנפט ירד ויתחיל לרכוש מניות נפט. למה לתת תחושה לאנשים שהנפט זול כאשר מחירו רק לפני מס' שנים היה 40$ והיום יותר מפי 2 !. אם יש כל כך הרבה נפט למה מחירו לא חוזר ל 40$ ?

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.