האם ארה"ב בדרך למהפכה תעשייתית שניה?

רוברט כרמלי, מנהל השקעות בכיר בקרנות חו"ל של מגדל שוקי הון, מתייחס למיקומה של ארה"ב בטבלת ייצואניות הגז נפט בעולם והשפעתה על התחום
רוברט כרמלי | (3)

בשנים האחרונות, מתחת לפני השטח (תרתי משמע), מתחולל שינוי במשק האנרגיה הגלובלי - ארה"ב מתקדמת בבטחה להיותה מפיקת הנפט הגדולה בעולם. בעשור הקרוב, כך לפי דו"ח שפרסמה הסוכנות לאנרגיה בינלאומית (IEA), צפויה ארה"ב לעקוף אפילו את ערב הסעודית בתפוקת הנפט שלה ולהפוך לשחקן משמעותי בייצוא נפט מזוקק וגז טבעי.

תופעה זו היא תולדה של שילוב בין טכנולוגיית הקידוח האופקי שהשתפרה משמעותית בשנים האחרונות וטכנולוגיה חדשה, ומאפשרת יצירת סדקים בשכבות פצלי גז ונפט (SHALE OIL, SHALE GAS) והפקה שלהם בכמויות גדולות ובעלויות זולות במיוחד. כל זה הביא לגידול מסיבי בעתודות האנרגיה של ארה"ב ולירידה נמשכת במחירי הנפט. מחירי הגז הטבעי, נעו סביב 10 ד' ליחידה, נסחרים היום בשפל היסטורי של 3.5 ד' ליחידה.

על פי אומדנים אחרונים רזרבות הגז הניתנות להפקה גדלו מ-250 טריליון רגל מעוקב ל-2500 טריליון (פי 10). עתודות הנפט באזור צפון דקוטה בלבד צמחו מ-151 מיליון חביות לכ-11 מיליארד חביות. גידול החד בעתודות הנפט בא בעקבות התפתחות תחום הקידוחים הימיים של השנים האחרונות. העלייה בעתודות האנרגיה בעלת השפעה מכרעת על מאזן האנרגיה העולמי, מאזן הסחר של ארה"ב והדולר, וכושר התחרות של הסקטור היצרני האמריקני.

ארה"ב מייבאת כיום 20% מצריכת האנרגיה שלה. על פי הערכות הסוכנות לאנרגיה בינ"ל היא תהפוך ליצואנית נטו בתוך 15 שנים. עודף במאזן השוטף יאפשר למדינה להגדיל את הוצאותיה בתחומים שנזנחו כמו חינוך ובריאות, יחזקו מאוד את המטבע המקומי ויביאו לגידול משמעותי ביתרות מטבע זר, זאת כתוצאה מגידול צפוי ביצוא גז ונפט, כמו גם גידול בפריון העבודה של הסקטור היצרני.

המהפכה התעשייתית גרסת שנות ה-2000

אספקת אנרגיה זמינה וזולה, כמו פחם ונפט, דחפה את גלגלי המהפכה התעשייתית והצמיחה המהירה במאה ה-20. היכולת להפיק אנרגיה זולה מחזירה את יכולת הייצור לקדמת הבמה. הסקטור היצרני בארה"ב, שידע התכווצות רב שנתית ולוותה בפיטורי 4.8 מיליון עובדים בעשרים השנים האחרונות, מתחיל להראות סימני חיים. כושר התחרות של הפירמות האמריקניות הולך ומתגבר עם הירידה במחירי האנרגיה והחשמל והחלשות הדולר.

למעלה מ-50% מצריכת החשמל היום מסופקת ע"י גז טבעי (לעומת 50% שסופק ע"י פחם רק לפני שנתיים ). יצרני רכב קוריאנים, וחברות כימיקלים ברזילאיות הקימו בארה"ב מפעלי ענק בשלוש השנים האחרונות כדי להיות קרובים למקורות האנרגיה הזולים וליהנות מפריון העבודה המתגבר.

צריך לזכור שמחיר יחידת גז טבעי באירופה גבוה יותר מפי שתיים לעומת מחירו בארה"ב. ביפן גבוה פי שלוש. חברות אמריקניות המתמחות בקידוחי נפט ימיים, כמו גם חברות העוסקות בהובלת גז טבעי ואחסונו, נהנות מאוד וימשיכו ליהנות מן המגמה בשנים הקרובות. בתחום הדשנים והכימיקלים, בו קיימת השפעה מכרעת למחירי תשומות החימום על הרווחיות (כמעט מחצית מהוצאות הייצור משויכות לאנרגיה). למעשה, ארה"ב יוצרת לעצמה יתרון עצום.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אבל כמובן שלא הכול ורוד

הטכנולוגיה החדישה אינה נטולת חסרונות. היא מהווה מקור לזיהום משמעותי של הקרקע ומי התהום. תהליך הקידוח האופקי ושבירת שכבות הסלע כרוך בהזרמה של מיליוני ליטרים של מים וכימיקלים לאדמה במטרה לדחוף את הגז הטבעי והנפט החוצה, תהליך שמזהם את האדמה ואת מי התהום, מצריך טיפול יקר בחומרים המזהמים וגורם להתגברות תופעות כמו רעידות אדמה מעשי אדם.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לא נכון! הבעיה היא השכר הגבוה בארהב מול השכר הנמוך בסין (ל"ת)
    דן 07/11/2013 22:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    avi abs 07/11/2013 12:55
    הגב לתגובה זו
    המפולת בקרוב .מי שיקח שורטים יהיה מיליונר
  • 1.
    משה 07/11/2013 09:29
    הגב לתגובה זו
    נכון שישנה עלייה בייצור בארה"ב, אולם במקרה הטוב הם יצליחו לייצר רק 50% מהאנרגיה שהם צריכים ! ארה"ב לעולם לא תהייה מדינת ייצוא ! הצפי הוא כבר ב 2017 להגיע לשיא ה" הפרקינג" כך שזה פשוט רק דוחה את "פיק הנפט" בעוד כמה שנים ותו לא. (אגב שיא הנפט כבר קרה בשנות ה 70). באר נפט נופלת בספיקה שלה כ 5% כל שנה. באר "פרקינג" נופלת 25% כל שנה ! צריך כמות עצומה של בארות משני הסוגים רק כדי לשמר את המאזן וזה עדיין ללא הגידל באוכלוסייה הטבעי שיש בעולם (כ 2%). מי שעיניו ברושו ינצל תקופה זו שהנפט ירד ויתחיל לרכוש מניות נפט. למה לתת תחושה לאנשים שהנפט זול כאשר מחירו רק לפני מס' שנים היה 40$ והיום יותר מפי 2 !. אם יש כל כך הרבה נפט למה מחירו לא חוזר ל 40$ ?
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.