על התוכניות החדשות של הבנק המרכזי בארה"ב
עיני כל העולם נשואות עתה לסוריה, בעוד בארצות הברית נשמע צחצוח חרבות. אך תשומת לב לא פחותה מופנית גם אל הבנק המרכזי של ארה"ב, העומד ככל הנראה להודיע בחודש הבא על צמצום תכנית התמריצים שלו. האם כלכלת ארצות הברית אכן ערוכה לכך בעת הזו? דומה כי זו שאלת המפתח. לדעתי - כן.
הפד מתעתד לרכוש פחות איגרות חוב ממשלתיות ו/או איגרות חוב מגובות במשכנתאות. המדדים הכלכליים האחרונים תומכים במהלך זה - מדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובענפי השירותים, מדדי הלך הרוח של משקי הבית, ההזמנות של מוצרים בני קיימא מבתי החרושת ורוב מדדי הבנייה והדיור, כולם נמצאים במגמה חיובית ומבשרים טובות במבט קדימה. נתוני התוצר המקומי והגולמי והתעסוקה אמנם מתאוששים לאט יותר, אך אלו הם פני הדברים בתקופה של התאוששות ויציאה מהאטה כלכלית ארוכה.
עם זאת, מדיניות ההרחבה הכמותית של הפד נמשכת כבר מספר שנים וכך גם הריבית הנמוכה, המוגדרת בטווח של 0%-0.25%. משקי הבית, החברות, שוקי ניירות הערך, המטבעות, הסחורות - כל אלה "התרגלו" להגדלה העקבית והקבועה של אמצעי הנזילות והאשראי, שהיא היום אחת מהנחות העבודה הבטוחות והשגרתיות ביותר בקבלת ההחלטות הכלכליות ובתיקי ניירות ערך.
בעקבות זאת, צמצום תכנית התמריצים (tapering) צריך להתבצע בזהירות רבה, תוך שידור מסרים אחראים וברורים לציבור. יהיה צורך להסביר, בין השאר, מדוע יוצא ה-tapering לדרך על אף ששיעור הבלתי מועסקים בארה"ב עדיין גבוה ב-1% מהיעד (6.5%) שהוגדר לצורך כך. כך גם לגבי קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים, שעדיין נמוך מרמת היעד של 2.5%.
השקת ה-tapering תהיה נקודת המבחן החשובה ביותר. האם העליות המהירות בתשואות הפדיון על איגרות החוב של ממשלת ארה"ב בארבעת החודשים האחרונים כבר מגלמות ברובן מהלך קרוב זה, או שעצם היציאה לדרך יגרור עלייה נוספת? האם הדולר של ארה"ב, שנסוג לאחרונה, לנוכח נתונים כלכליים מעודדים ביבשת אירופה (שתמכו במטבע האירו), יתאושש לקראת ההאטה העתידית בקצב הגידול בהיצעו (כפועל יוצא מצמצום הרכישות של איגרות החוב)? האם הירידות החדות במטבעות של משקים מתעוררים רבים תימשכנה ותבאנה לקפיצה בקצב האינפלציה במדינות הללו? אכן, למהלכי הפד תהיינה השלכות מהותיות על סחר החוץ והיחסים הכלכליים מדיניים בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות.
שאלות אלו ואחרות יטרידו מאוד את הממשלות, הבנקים המרכזיים, הצרכנים, הפירמות והמשקיעים השונים, בהמשך השנה ובשנה הבאה. הפד מודע היטב לאחריות הרבה הרובצת לפתחו. היציאה מ-QE3 תלווה מן הסתם, בהתפתחויות ורעשי משנה בשווקים שונים בארה"ב ובשאר העולם. כמו כן, תתעוררנה תיכף לאחר מכן שאלות לגבי הריבית - האם גם היא בדרך לעלות? היות וכך, ייתכן כי השקת התוכנית תידחה לתחילת 2014, אז ימונה לפד נגיד חדש, שינהל את התהליך.
אך גם אם בכל זאת יצא המהלך לדרך בחודש הבא, ייתכן כי הצעד הראשון יהיה מדוד מאוד - צמצום ההיקף החודשי של הרכישות, העומד היום על 87 מיליארד דולר, יהיה קטן, יחסית. חשיבות רבה תהיה לא רק להיקף הרכישות החדש, אלא גם להרכבן. ייתכן כי הפד יבחר להקטין את הרכישות של איגרות חוב ממשלתיות ולהותיר על כנן את הרכישות של אג"ח מגובות משכנתאות. כמו כן, עיתוי המהלך מגובה תשואות הפדיון על איגרות החוב של ממשלת ארה"ב יושפע בסמוך לתאריך ההודעה, הפד לא ירצה להצטייר כמי שנגרר למהלך על ידי השווקים.
נקודה נוספת, אנו עדים לירידה מהירה בשיעור הגירעון התקציבי של ממשלת ארה"ב במונחי תמ"ג במהלך השנה-שנתיים האחרונות. כפועל יוצא, עתידה הממשלה האמריקנית לצמצם את היקפי גיוס ההון באמצעות הנפקת איגרות חוב (כפי שעשתה בחודש האחרון). אם הקיטון בהיצע מצד הממשלה יהיה מהיר יותר מהקיטון בביקוש מצד הפד, ייתכן מצב בו ה-tapering ילווה בירידה בתשואות הפדיון, לאו דווקא בעלייתן.
ולסיום : אם יופיעו נתונים שיצביעו על האטה חוזרת בארה"ב, כך שהנחת העבודה הקריטית בבסיס ה-tapering - כלכלת ארה"ב מתאוששת - תוטל בספק, יהיו ביקושים גדולים לאג"ח של ממשלת ארה"ב, הנחשבות נכס חוף מבטחים בעיתות של הרעה בשנאת הסיכון. הפלא הזה כבר קרה בעבר - איגרות החוב זינקו דווקא לאחר שדירוג החוב של ממשלת ארה"ב ירד.
אם כן, ישנם סימני שאלה רבים. התרחיש הבסיסי שלי הוא שארצות הברית אכן מתאוששת, ה-tapering יושק בחודש הבא ותשואות הפדיון על איגרות החוב יעלו, אך בשיעור נמוך (מאחר שחלק ניכר מהמהלך, ששודר וקודם היטב על ידי הפד, כבר מגולם בהן). הדולר עשוי לעלות, אך גם הוא במידה מוגבלת, לנוכח המשך נתונים מעודדים מיבשת אירופה. בהינתן התפתחויות הדרגתיות ומדודות אלו - לא יהיו זעזועים כאן אצלנו.
עם זאת, ייתכנו תרחישים אחרים, בסבירות בלתי מבוטלת. אם הפד לא יודיע דבר ללא הסבר משכנע, תיתכן ריצה לאיגרות החוב של ממשלת ארה"ב. לכן, טוב עשה בנק ישראל כששב למתכונת 12 הודעות ריבית בשנה. בהחלט ייתכן כי על אף תקופת החגים ומיעוט הנתונים אצלנו, תתבקש תגובה מיידית שלו להתפתחויות בארה"ב. וכל זאת, מבלי להזכיר את סוריה.
- 1.רבי דוד, נהריה 28/08/2013 17:32הגב לתגובה זומרבית הנתונים "המעודדים" שדיברת עליהם הם מספרים תפורים ע"י הממשלה והבנק המרכזי. 7.5% אבטלה? נסה 24 - תהיה הרבה יותר קרוב. יעד של 2.5% אינפלציה? פחחח... האינפלציה האמיתית (כשמכניסים לחישוב מחירי מוצרים לא כ"כ חשובים כמו אוכל, דלק, ביטוח בריאות) קרובה יותר ל- 7.7% מתחילת השנה. http://www.youtube.com/watch?v=PTUY16CkS-k רק בבקשה, בבוא היום אל תצביעו על ארה"ב הסוציאליסטית כדוגמא לכישלון הקפיטליזם.

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.