בן ברננקי, יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב, נשא השבוע נאום כי מצב הכלכלה האמריקנית במגמת שיפור. לכאורה חדשות מצוינות, אך בפועל הנאום גרר גל ירידות במדדי המניות ובעיקר במדדי האג"ח. בשורה אחת עם האופטימיות על הכלכלה, ברננקי הצהיר כי בקצב הצמיחה הנוכחי נראה שבתוך חודשים ספורים יפעל הפד לצמצם את קצב הזרמת הכספים במסגרת ה-QE3. אזכיר, כי שוק ההון 'מתודלק' מזה חודשים רבים מכספים שמזרימים לשוק הבנקים המרכזיים, ככלי מרכזי באמצעותו מושך הבנק המרכזי מטה את התשואות של אגרות החוב - זאת במטרה להקל על הפעילות הכלכלית במשק, על רווחיות החברות וצמיחת הכלכלה. ברגע שהכסף מפסיק לזרום לשוק או מצטמצם, עולות התשואות על האג"ח. במידה והכלכלה תצמח בהמשך בקצב גבוה והאינפלציה תרים ראש, גם הריבית המרכזית תתחיל לעלות.

אני סבור כי מועד העלאות הריבית עוד רחוק, אך תגובת השווקים מקדימה גם בעתיד את החלטות הפד. בעקבות הנאום תשואת האג"ח האמריקניות ל-10 שנים עלתה בזמן קצר מתשואה של 1.6% לתשואה של 2.53%. משמעות העלייה של 1% בתשואת אג"ח למח"מ 10, היא הפסד הון של כ-10%.

לאורך ההיסטוריה, תקופות היפוך מגמה בתשואות ובריביות מורכבות ביותר בכל הקשור לניהול השקעות, ודורשות מיומנות מיוחדת בניהול סיכונים. ניהול המח"מ הופך להיות קריטי בעיקר באותן התקופות. כשהריבית עולה צפויים הפסדי הון באג"חים במח"מ הארוך, ולהפך, כשהריבית יורדת. המעבר למח"מ קצר בו הריבית אפסית ואף שלילית אינה טריוויאלית, אך הכרחית בתקופה של ריבית עולה בכדי לשמור על תיק ההשקעות.

להערכתי, השוק מגיב בחריפות יתר לנאומו של ברננקי. יש כיום הזדמנויות השקעה קצרות טווח באג"חים הארוכות, אך החשיפה אליהן צריכה להיות מוגבלת בשל התנודתיות הגבוהה וחוסר הוודאות, כאמור, בנוגע להמשך ההזרמות של הפד. כאקט של זהירות, יש להתמקד בתקופה זו במח"מ סינטטי בינוני של 3-4 שנים.

• האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
• עלייה קלה במספר התביעות לדמי אבטלה בארה"ב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בסקטור המניות, התגובה החריפה גרמה לרבים להרים גבה, שכן נתוני כלכלה טובים אמורים לשפר את ביצועי החברות ולעליית ערכן. לעניות דעתי, הירידות בשוק באה"ב הן בגדר מימוש רווחים טבעי אחרי עליות חדות במשך חודשים רבים. באופן כללי, החברות ממשיכות להציג נתונים חיוביים ורווחיות גבוהה. ענף הבנקאות בארה"ב במגמת שיפור, הוא נהנה מהצמיחה בכלכלה ובהמשך מעליית הריביות. אך כאמור, הדבר תלוי בעיקר בצמיחה הריאלית של הכלכלה. ייתכן כי דווקא בתקופה המימוש בארה"ב, ייסגר מעט הפער בתשואות בין ישראל לארה"ב שנפתח מתחילת השנה. הדבר תלוי בעיקר בהחלטת המוסדיים והזרים בהחלטה האם לשוב ולהשקיע בשוק הישראלי בהיקפים משמעותיים, אשר לרגולציה, עליה דובר לאחרונה רבות, מרכיב משמעותי להשבתם.