תשלמו עוד 2.5 שקלים על הסיגריות, אז קחו דיבידנד
בסביבה המתמשכת של תשואות נמוכות המשקיעים ממשיכים לחפש השקעות המניבות הכנסה קבועה בתשואה סבירה. אחת האפשרויות שעומדות מול הינה להחליף את החזקתו באג"ח במניה המניבה תשואת דיבידנד נאה, ורצוי במחיר מינורי של עלייה בסיכון. לשם כך נבחר כדוגמא את חברת Altria.
ליבת פעילות החברה באמצעות חברת הבת Philip Morris, יצרנית מותג הסיגריות מרלבורו, ובין היתר מחזיקה ב-26.9% ממניות יצרנית הבירה SABMiller. הכנסות החברה נאמדות בכ-17 מיליארד דולר (לאחר ניכוי הבלו על הסיגריות), ועל אף ירידה בהיקף המכירות בארה"ב עדיין מוכרת החברה מוצר בעל ביקוש קשיח באופן יחסי.
מניית החברה נסחרת במדד S&P 500 לפי שווי 73 מיליארד דולר, המשקף מכפיל 15 קדימה. בשנה האחרונה הניבה המניה תשואת דיבידנד של כ-5%. בשנים קודמות תשואת הדיבידנד הייתה גבוהה יותר לאור מחירה הנמוך של המניה. החברה שומרת באופן עקבי, כי חלק מהותי מהתזרים החופשי שמייצרת יועבר לבעלי המניות, בשנתיים האחרונות אף רכשה את מניותיה בכ-2.5 מיליארד דולר.
אג"ח החברה לשנת 2022 נסחרת בתשואה של כ-3%. במידה ונרצה לקבל תשואה המקבילה לתשואת הדיבידנד ניאלץ לרכוש את האג"ח לשנת 2042. מהתבוננות מפרספקטיבה של בעל חוב נמצא חברה מאוד ממונפת בעלת 9% הון למאזן. במידה וננטרל את הנכסים הלא מוחשים, נגלה כי לחברה הון עצמי שלילי. אע"פ כן מדובר בחברה היודעת לייצר תזרים חופשי של כ-3 מיליארד דולר בשנה, מחזיקה יתרות נזילות של כ-3 מיליארד דולר נוספים ובעלת מסגרת אשראי לא מנוצלת של 3 מיליארד דולר.
סך החוב נאמד בכ-14 מיליארד דולר, ופריסתו משקפת החזר של 0.5 מיליארד דולר בלבד לשנה למשך 10 השנים הבאות. יתרה מכך יש לציין כי חלקה הארי של הפעילות נמצא בחברת הבת Philip Morris ואגרת החוב של החברה מובטחת ע"י חברת הבת. נתון חשוב נוסף למחזיקי החוב היא כרית הביטחון בדמות ההחזקה ב-SABMiller, חברה סחירה ששווי החזקתה של Altria במונחי שווי שוק הינה 23.7 מיליארד דולר.
*סטיית התקן הינה סטייה יומית לתאריכים 5.2.13-6.5.13
**ירידת ערך מציינת את הירידה המשמעותית ביותר בנייר מאז 2009
***נתוני האג"ח לשנת 2022 הינם החל מהנפקתו בחודש אוגוסט 2012
מהטבלה ניתן לראות כי אם ברצוננו לקבל באג"ח תשואה השווה לתשואת הדיבידנד, ניאלץ לרכוש את האג"ח לשנת 2042. להערכתי על אף שסטיית התקן באג"ח זה נמוכה מהסטייה במניה ושירידת הערך המקסימלית נמוכה מזו שנרשמה במניה, על המשקיע הבוחן השקעה באג"ח זו לתת את הדעת בדבר הסיכון הגלום בו בשל המח"מ הארוך.
יש לזכור כי הריבית הנוכחית בשווקים איננה ריבית שווי משקל, וכי עליות ריביות יגרמו להפסדי הון ניכרים באג"ח. יחד עם זאת, יש לייחס להשקעה במניות ערך ריאלי, כיוון שעלייה בעלויות הייצור יגולגלו על הצרכן ולא צפויות לפגוע באופן מהותי על תוצאות החברה, בעיקר לאור הביקוש הקשיח למוצר בעוד שההשקעה באג"ח הינה נומינלית.
לסיכום, משקיע המשווה בין 2 החלופות הנ"ל יכול בהחלט לשקול השקעה במניה כנכס המניב הכנסה קבועה ובסיכון סביר בהשוואה לאלטרנטיבה.
- 1.רועי 08/05/2013 23:24הגב לתגובה זועוד יעלה חזק. ירד חזק וגירעונות בארץ עוד בחיתוליהם
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
