רכבת ההרים של אירלנד - התרסקות, צמיחה מחדש וחוזר חלילה

רועי שגיב, מנהל קרנות חו"ל , מגדל שוקי הון, מתייחס לכלכלתה של אירלנד. השפל, ההתבגרות והצמיחה והתרסקות הנוספת - האם תשוב להיות בריאה?
רועי שגיב | (3)

הכלכלה האירית עברה תהפוכות רבות בעשורים האחרונים, מכלכלה נכשלת עד לשנות ה-90' של המאה הקודמת לשגשוג חסר תקדים בשנות ה-2000 ולקריסה בשנת 2008.

אז איך הכל התחיל?

בתחילת שנות ה-70' של המאה הקודמת החלה אירלנד בהשקעה מאסיבית בתחום החינוך. בנוסף, בשנת 1973 הצטרפה המדינה לקהילה האירופית שהביאה להשקעה מאסיבית בכלכלה המקומית בעיקר בתחום התשתיות. פעילות ההשקעה בלבד אינה הביאה לצמיחה, ובשנת 1987 שיעור האבטלה במדינה עמד על 17% וההכנסה לנפש הייתה נמוכה בשליש מההכנסה הממוצעת במדינות ה-OECD.

פעילות נוספת שהממשל נקט על מנת למשוך חברות זרות להשקיע באירלנד, היא הורדת מס החברות ל-12.5% ופטור ממס על רווחים מייצוא. פעולה זו משכה מספר רב של חברות ענק בינלאומיות, ביניהן ניתן למצוא את אפל, אינטל, מיקרוסופט, פייזר, נוברטיס ועוד.

למעלה מאלף חברות העבירו חלק מפעילותן לאירלנד, כאשר מחצית מהן חברות אמריקניות, פעולה זו ייצרה למעלה מ-140 אלף משרות והייצוא זינק ביותר מ-100 מיליארד דולר בשנה. הכניסה המאסיבית של החברות הבינלאומיות נתנה את אותותיה בכלכלה המקומית - בין השנים 1995-2007 נרשמה צמיחה אדירה של 7.5% בממוצע לשנה. התוצר לנפש זינק לרמה של מעל 43 אלף דולר, רמת האבטלה ירדה ל-4.6% ויחס החוב לתוצר ירד מרמה של 20%.

המעבר למטבע אחיד (אירו), הריבית הנמוכה בשנת 2002 והקלות על משקיעים זרים גרמו למשקיעים רבים להיכנס לשוק הנדל"ן המקומי. גם האשראי הקל והזול של הבנקים תרם לזינוק במחירי הדירות. בשנים 1996-2006 זינקו המחירים ב-334% - מרבית העלייה הייתה בשנות האלפיים. הזינוק במחירים הביא משקיעים רבים וספקולנטים וכך הבנקים התחרו על מתן משכנתאות זולות שחיממו עוד יותר את שוק הדיור, שהגיע לרמת מחירים הגבוהה ב-20% ממחיר הנדל"ן הממוצעים בגוש האירו.

אולם ב-2008 משבר האשראי הביא לנפילתו הצפויה של שוק הנדל"ן האירי ולקריסה הכלכלית - מחירי הדירות צנחו מעל 50% מהשיא של שנת 2007, רמת האבטלה זינקה ל-15%, כאשר הפגיעה הגיעה מסקטור הבניה וחברות בינלאומיות שהחלו לפטר עובדים עקב המשבר ועליית שכר העבודה באירלנד.

הכלכלה האירית התכווצה בשנת 2008 ב-3% וב-2009 ב-7.5%. אך קריסת הכלכלה נבעה בעיקרה מהמינוף האדיר של המגזר הפיננסי, כאשר נכסי הבנקים הגיעו ל-940% מהתוצר המקומי והממשלה נאלצה לחלץ את הבנקים. שלושת הבנקים הגדולים במדינה הולאמו, דבר שגרר לזינוק ביחס החוב לתוצר שהגיע לרמה של 120%. בתגובה ביקשה ממשלת אירלנד סיוע מגוש האירו וקיבלה אותו לאחר משא ומתן קשה עם הנציגות האירופית.

במסגרת הסיוע נאלצה אירלנד להעביר תכנית צנע קשה ומקיפה, הריבית על תכנית הסיוע עמדה על 8% (תנאים אלו גרועים בהרבה מתנאים שקיבלו מדינות אחרות אשר הזדקקו לסיוע מגוש האירו). קוצצו 20% מהשכר במגזר הציבורי והוקפאו פרוייקטים רבים בתחום התשתיות - צעדים אלו החזירו את אמון המשקיעים והחלו להחזיר את הכלכלה האירית לפסי צמיחה.

צפי הצמיחה לשנתיים הבאות הוא 1% ו-2% בהתאמה, לעומת התכווצות וצמיחה נמוכה יותר בגוש האירו. התשואה על האג"ח האירית צללה מרמה של 14% בשנת 2011 לרמה נוכחית של 3.5%, וגוש האירו הוריד את הריבית על תכנית הסיוע לרמה של 3%. נראה כי הכלכלה האירית בדרך איטית וכואבת אך בטוחה לקראת התייצבות והבראת הכלכלה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מדינת הכלכלנים 25/04/2013 09:06
    הגב לתגובה זו
    של ״המומחים״ המספרים לי מה יהיה אתמול......
  • 2.
    כנ"ל לנורבגים/פורטוג 24/04/2013 22:30
    הגב לתגובה זו
    והונגרים
  • 1.
    אח של יריב, טייס בשייטת מטכ"ל (ל"ת)
    מנוחין 24/04/2013 15:53
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.2%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.