פעולתו של בנק ישראל בשוק מטבע החוץ הייתה באוויר. רבים אף זיהו רף של 3.6 שקלים לדולר בתור קו פרשת המים של הבנק המרכזי. האם בנק ישראל יפעל עתה בצורה רצופה, כפי שעשה עד לפני שנה וחצי? האם הגדיר בכך רף הגנה? להערכתי, התשובות לשתי השאלות שליליות וזאת משלוש סיבות.

השקל אינו "חזק", או "חלש" מדי, כנגד הדולר

בהיבט הכלכלי, שער החליפין של השקל כנגד הדולר יכול לנוע בטווח רחב מאוד. מחד, האינפלציה בישראל נוטה להיות גבוהה יותר מאשר בארצות הברית, וכך לפעול לרעת המטבע הישראלי. להערכתי, היא בפני עצמה הולמת היום שער חליפין של כ-4 שקלים לדולר. מאידך, גם הריבית המקומית נוטה להיות גבוהה (משמעותית) מאשר בארצות הברית, וכך היא תומכת בשקל. עובדה זו מתיישבת היום דווקא עם שער חליפין של 3.1-3.2 שקלים לדולר.

שני הגבולות, הרחוקים כל כך, תחמו היטב את התנהגות שער החליפין בשנים האחרונות. כוחות השוק היו אלו שבלמו בהצלחה פיחות יתר מהיר בשער השקל כנגד הדולר בשנים 2009 ו-2012, ואילו בנק ישראל פעל בשוק מטבע החוץ, עוד לפני שהרף התחתון נבחן עד אמצע 2011. בטווח, יש פער "כלכלי" רחב מאוד בו יכול השקל לנוע בלי להיתפש "זול" או "יקר" מדי.

הפעולה של בנק ישראל באה בעקבות תנודות חריגות בשער החליפין ולא בקשר עם רמתו

בנק ישראל נימק בהודעתו הרשמית את פעולתו בשוק מטבע החוץ, בכך שזיהה תנודות חריגות בשער החליפין, או היעדר תפקוד יאות של השוק. אכן, קדמה לכניסתו עלייה תוך-יומית מהירה בשער השקל כנגד הדולר. אמנם במקביל נרשמה ירידה בשער הדולר בעולם, אך אין סיבה לחשוב כי לפעולה האחרונה היה רקע אחר.

תנאי הרקע היום שונים בהרבה מאלו שהיו כשבנק ישראל השיק את מדיניות רכישת המט"ח בסדרי הגודל של פעולתו האחרונה

כשבנק ישראל הודיע ביולי 2008, כי ירכוש מט"ח בקצב של 100 מיליון דולר ליום (סכום דומה לסכום בו פעל השבוע), היו יתרות מטבע החוץ ברשותו נמוכות בכמחצית מרמתן הנוכחית ושער החליפין של השקל ירד עד כמעט 3.2 כנגד הדולר (השקל תוסף).

בשורה התחתונה, לא ניתן לומר שבנק ישראל סימן דווקא שער חליפין של 3.6 שקלים לדולר בתור רף הגנה. לדעתי, גם אם השקל ימשיך לעלות כנגד הדולר, אך זאת בצורה סדירה והדרגתית, ובמקביל לירידה בשער הדולר בעולם, בנק ישראל לא יזדרז לעשות פעולות נוספות.

עם זאת, אין להתעלם מנושא תחילת היצע הגז הטבעי, שמשנה את חוקי המשחק. ככל שההכנסות שתגענה ממנו תתועלנה יותר לחו"ל, כפי שממליץ בנק ישראל, כך יהיה לחץ לשער חליפין נמוך יותר של השקל כנגד הדולר (פיחות השקל) והפעולות של בנק ישראל תהיינה קטנות / נדירות יותר.