בנק ישראל לא ישוב להיות אורח קבוע בזירות המסחר
פעולתו של בנק ישראל בשוק מטבע החוץ הייתה באוויר. רבים אף זיהו רף של 3.6 שקלים לדולר בתור קו פרשת המים של הבנק המרכזי. האם בנק ישראל יפעל עתה בצורה רצופה, כפי שעשה עד לפני שנה וחצי? האם הגדיר בכך רף הגנה? להערכתי, התשובות לשתי השאלות שליליות וזאת משלוש סיבות.
השקל אינו "חזק", או "חלש" מדי, כנגד הדולר
בהיבט הכלכלי, שער החליפין של השקל כנגד הדולר יכול לנוע בטווח רחב מאוד. מחד, האינפלציה בישראל נוטה להיות גבוהה יותר מאשר בארצות הברית, וכך לפעול לרעת המטבע הישראלי. להערכתי, היא בפני עצמה הולמת היום שער חליפין של כ-4 שקלים לדולר. מאידך, גם הריבית המקומית נוטה להיות גבוהה (משמעותית) מאשר בארצות הברית, וכך היא תומכת בשקל. עובדה זו מתיישבת היום דווקא עם שער חליפין של 3.1-3.2 שקלים לדולר.
שני הגבולות, הרחוקים כל כך, תחמו היטב את התנהגות שער החליפין בשנים האחרונות. כוחות השוק היו אלו שבלמו בהצלחה פיחות יתר מהיר בשער השקל כנגד הדולר בשנים 2009 ו-2012, ואילו בנק ישראל פעל בשוק מטבע החוץ, עוד לפני שהרף התחתון נבחן עד אמצע 2011. בטווח, יש פער "כלכלי" רחב מאוד בו יכול השקל לנוע בלי להיתפש "זול" או "יקר" מדי.
הפעולה של בנק ישראל באה בעקבות תנודות חריגות בשער החליפין ולא בקשר עם רמתו
בנק ישראל נימק בהודעתו הרשמית את פעולתו בשוק מטבע החוץ, בכך שזיהה תנודות חריגות בשער החליפין, או היעדר תפקוד יאות של השוק. אכן, קדמה לכניסתו עלייה תוך-יומית מהירה בשער השקל כנגד הדולר. אמנם במקביל נרשמה ירידה בשער הדולר בעולם, אך אין סיבה לחשוב כי לפעולה האחרונה היה רקע אחר.
תנאי הרקע היום שונים בהרבה מאלו שהיו כשבנק ישראל השיק את מדיניות רכישת המט"ח בסדרי הגודל של פעולתו האחרונה
כשבנק ישראל הודיע ביולי 2008, כי ירכוש מט"ח בקצב של 100 מיליון דולר ליום (סכום דומה לסכום בו פעל השבוע), היו יתרות מטבע החוץ ברשותו נמוכות בכמחצית מרמתן הנוכחית ושער החליפין של השקל ירד עד כמעט 3.2 כנגד הדולר (השקל תוסף).
בשורה התחתונה, לא ניתן לומר שבנק ישראל סימן דווקא שער חליפין של 3.6 שקלים לדולר בתור רף הגנה. לדעתי, גם אם השקל ימשיך לעלות כנגד הדולר, אך זאת בצורה סדירה והדרגתית, ובמקביל לירידה בשער הדולר בעולם, בנק ישראל לא יזדרז לעשות פעולות נוספות.
עם זאת, אין להתעלם מנושא תחילת היצע הגז הטבעי, שמשנה את חוקי המשחק. ככל שההכנסות שתגענה ממנו תתועלנה יותר לחו"ל, כפי שממליץ בנק ישראל, כך יהיה לחץ לשער חליפין נמוך יותר של השקל כנגד הדולר (פיחות השקל) והפעולות של בנק ישראל תהיינה קטנות / נדירות יותר.
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")