במצב של חוסר וודאות: יצירת תזרים מזומנים בתיק השקעות
אפשר לומר דברים רבים ובדעות חלוקות על שוקי ההון הגלובליים של שנים האחרונות ואופן התנהגותם, אבל על דבר אחד כנראה נסכים כולנו - חוסר הוודאות שלהם עלה באופן משמעותי. בעת הנוכחית שוב קיבלנו תזכורות לכך, אמנם ראינו תוצאות מעודדות של מבחני הלחץ לבנקים בארה"ב וסנטימנט חיובי בשווקים הפיננסים, אך אל לנו לשכוח - רק לפני כשבועיים "מדד הפחד", ה-VIX, זינק ב-34% ביום אחד וב-1 במארס נכנס לתוקף "הצוק הפיננסי השני", שהוביל לקיצוצים של כ-85 מיליארד דולר מתקציב המדינה האמריקני, והעלה שוב את חששות המשקיעים מכניסתה של הכלכלה הגדולה בעולם למיתון.
גם באירופה לא שקט - תוצאות הבחירות באיטליה העלו חשש לגבי המשך מדיניות הצנע שקנצלרית גרמניה מנהיגה בגוש האירו. משבר החוב הקפריסאי, בעקבותיו החליטה הממשלה המקומית להטיל מס על הפיקדונות הבנקאיים, גרר ירידות בשווקים ברחבי העולם. ואם לא די בכך, שיעורי הריבית בארץ בעולם מוסיפים להיות נמוכים ומשליכים על תשואות שוק האג"ח ועל הקושי לייצר "תשואה סולידית". בישראל, למשל, בוצעה הפחתת ריבית מהאגרסיביות ביותר - ירידה של 1.5% החל מהמחצית השנייה של 2011, מרמה של 3.25% לרמה של 1.75%.
אז מה עושים?
אסטרטגיה אפשרית באווירת שוק כמו זו היא בניית תיק המספק תזרים מזומנים יציב וקבוע, תוך הקטנת רמת התנודתיות והסיכון שלו. ניתן לדמות זאת לתזרים מזומנים במונחים של השקעה בנכס להשכרה - ערכו של הנכס עולה ויורד לאורך זמן, אך הכנסות משכירות ממשיכות לזרום. לכן, האסטרטגיה שלהלן תתאים בעיקר למשקיעים בעלי טווח השקעה ארוך.
אסטרטגיה זו עושה שימוש במניות, אגרות חוב והשקעה במדדים (באמצעות קרנות סל / מחקות ותעודות סל) היוצרים תזרים מזומנים שוטף. כאשר הנכסים בתיק ההשקעות מייצרים הכנסה קבועה וידועה באופן יחסי, המשקיע נשען פחות על מחירי הנכסים היום-יומיים בשוק, ולפיכך מפחית את רמת הסיכון הגלומה בתיק ההשקעות לאורך זמן.
מניות דיבידנד . חברות שמחלקות את רווחי החברה לבעלי מניותיה אחת לתקופה (בהתאם למדיניות החברה) על פי שיעור ההחזקה היחסי במניה. לרוב, חברות להן מדיניות דיבידנד קבועה, תחשבנה כבעלות תזרים מזומנים חזק ויציב, המאפשר חלוקת רווחים לאורך זמן. מניות דיבידנד ניתן למצוא במדד התל דיב המונה 29 חברות, ומאגד את מניות החברות הגדולות המחלקות תשואת דיבידנד עקבית של לא פחות מ-2% (כמובן מגולם במדד).
נעדיף מניות דיבידנד אשר מציעות תשואת דיבידנד גבוהה עם תנודתיות נמוכה ככל שניתן של מחיר המניה, שכן גם מניות אלו מתנהגות ככל מניה אחרת, משמע מחירן יכול לרדת. לכן, בבחירת מניית דיבידנד, חשוב להתאימה לפרופיל המשקיע ולרמת הסיכון בתיק. ניתן כדוגמא את מניות חברות הריט בארץ ובעולם. קטגוריה נוספת הינה חברות הפרמה הגלובליות הגדולות, אשר בשנים האחרונות הציגו תשואת דיבידנד גבוהה מ-2%.
אגרות חוב - מספקות תזרים מזומנים קבוע וידוע - חלוקת הקופונים הקופון / הריבית השוטפת מחולקת על ידי האיגרת בהתאם למועדי החלוקה שנקבעו מראש. הרעיון הוא לקנות אגרת חוב ולהחזיקה עד למועד הפידיון, מה שמאפשר יצירת הכנסה קבועה וידועה תוך התעלמות משינויים במחיר אגרת החוב לאורך חייה (בהנחה שלא תיקלעו להסדר חוב בדרך). כיום השקעה באגרות חוב שקליות, למשל, בדירוג אשראי A ומעלה, תניב טווח תשואה של 3.5%-4.5% במח"מ של כ-3.5 שנים.
את הריבית השוטפת המתקבלת מאגרות החוב, ניתן להשקיע מחדש באותן אגרות החוב כדי ליהנות מאפקט הריבית דה ריבית (מריבית נוספת על הריבית שכבר נתקבלה) - כך תמקסמו את ההכנסה המתקבלת מההשקעה. באסטרטגיה זו אין משמעות לתנודתיות במחיר האיגרת, כי הדגש בהשקעה זו הוא על התשואה שתתקבל מעצם קבלת הקופונים והחזקת האיגרת עד לפירעון.
למשקיעים שאינם מחפשים את התזרים הקבוע לצורך הוצאה שוטפת, אלא רק כעוגן ליציבות תיק ההשקעות ומינופו, ניתן לבחון גם השקעה בקטגוריות שונות של קרנות, כגון:
- קרנות סל . משקיעים שאינם מעוניינים או אינם יודעים כיצד לבחור בהחזקה ישירה של נכסים, יכולים להשקיע בקרנות נאמנות / קרנות מחקות ותעודות סל המשקיעות בחברות המחלקות דיבידנדים. כיום, קרוב ל-40 מיליארד דולר כבר מנוהלים ב-14 קרנות הסל המובילות בארה"ב בתחום הדיבידנדים. מבין קרנות הסל ניתן למצוא קרנות העוקבות אחר הסקטור באופן פשוט על פי משקלות שוק, עם דמי ניהול סבירים וסחירות גבוהה.
לדוגמא, DVY אשר מחזיקה ב-98 חברות, קרנות מגוונות יותר כמו VYM אשר מחזיקה ב-438 חברות או קרנות מגוונות פחות כמו PEY שמחזיקה רק ב-50 חברות. PEY, אגב, הצליחה להשיג את תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר מבין הקרנות שנבדקו בארה"ב.
גם קרנות האג"ח פופולריות בקרב משקיעים בארץ ובעולם. הקרנות מתאימות עצמן למצב השווקים, הן בהיבט של דירוג אגרות חוב שהן בוחרות להשקיע בהן והן ברמת מח"מ, תוך התחשבות בציפיות האינפלציה. היתרון בהשקעה באמצעות מכשירים אלה, היא האפשרות ליצור פיזור בתיק ההשקעות מכיוון שהמשקיע קונה מספר רב של נכסים ולא נכס בודד, ובצורה זו מקטין את רמת הסיכון. בחירת הנכסים ואיתורם מתבצעת על ידי מנהלי קרנות / תעודות הסל. כל שנותר לך לעשות הוא לשים לב שהנכסים בהם הקרן משקיעה תואמים למדיניות השקעתך ולרמת הסיכון הרצויה לך בתיק.
כאמור, אסטרטגיה זו מתאימה למשקיעים בעל טווח השקעה ארוך. כאלה המסוגלים להתמודד עם התנודתיות היומיומית והלך הרוח בשווקים, מתוך הנחה והבנה שהשקעה בחברות גדולות ויציבות תשמר את השקעתכם לאורך זמן ותייצר עבורם תקבולים שוטפים, שיאפשרו השגת תשואה עודפת בימים בהם כיוון השוק אינו ברור. כמו כן, תזרים המזומנים מהווה הכנסה נוספת ומאפשר למשקיע לנצל הזדמנויות השקעה חדשות בשווקים באמצעות השקעת כספים אלה מחדש.
- 6.מומחה שוק 21/03/2013 10:09הגב לתגובה זועוד כתבה רדודה מבית האתר,שלא מחדשת כלום.
- 5.רכישת האג"ח בסכום של ריבית הקופון???? (ל"ת)קופון 20/03/2013 21:58הגב לתגובה זו
- 4.דן 20/03/2013 17:44הגב לתגובה זואף פעם לא יכולה להזיק.
- 3.מעריץ אלמוני 20/03/2013 16:39הגב לתגובה זו:)
- 2.איתי 20/03/2013 16:23הגב לתגובה זומתי היתה ודאות בשווקים? נראה לי מהמאה ה 19 יש "חוסר ודאות". לא רציני...
- 1.אחלה כתבה (ל"ת)עומר רבינוביץ 20/03/2013 16:03הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
