שוק האשלג והמיזוג שמושך את עיני כולם, הנה המספרים
לנוכח הידיעה שפוטאש, ענקית הכרייה הקנדית, מנהלת בימים אלה מגעים עם מדינת ישראל כדי שתאשר לה לרכוש 100% ממניות חברת כימיקלים לישראל (כיל) שבשליטת משפחת עופר באמצעות החברה לישראל. מכיוון שאשלג הוא המוצר העיקרי של כיל ואחראי על 62% מהרווח התפעולי שלה בשנת 2011, הכתבה הבאה מוקדשת לאשלג. אשלג (Potash) הוא תרכובת של אשלגן, לרוב אשלגן כלורי. באשלג משתמשים בעיקר לדישון, באמצעותו מקבלים הגידולים את האשלגן הדרוש לצמיחתם. אשלגן הוא היסוד השביעי הנפוץ בקליפת כדור הארץ והשלישי בחשיבותו כמזון לצומח אחרי חנקן וזרחן. האשלגן חשוב לחקלאות מכיוון שהוא משפר את אחזקת המים, תפוקת היבול, הערך התזונתי, הטעם, הצבע, הטקסטורה והעמידות למחלות של הגידולים החקלאיים.
כ-90% מהשימושים באשלג הם לדישון הקרקע בחלוקה הבאה: כ-22% לגידולי פירות וירקות, 14% לתירס, 13% לאורז, 9% לגידולי סוכר, 8% לסויה, 6% לחיטה, 5% לשמן דקלים ו-23% לשאר הגידולים. כמו כן, לאשלג שימושים בתעשייה כמו במוצרי מזון, בייצור סבונים, במרככי מים ובבוץ לקידוחים.
רוב עתודות האשלגן בעולם נוצרו לאחר שהתאדו ימות קדומות, והאשלגן התגבש לעפרת אשלג. המשקע הוא תערובת של אשלגן כלורי ונתרן כלורי, שבמשך השנים התכסה בשכבה עמוקה של עפר. רוב כריית האשלג כיום נעשית ממכרות עמוקים המגיעים עד לעומק של 1,400 מטר מתחת לאדמה. לאחר הכרייה מופרד האשלג מהתערובת במתקן עיבוד על פני האדמה. מכרות גדולים נמצאים בחבל ססקצ'ואן שבקנדה, מפיקת האשלג הגדולה בעולם (11.2 מיליון טון ב-2011) לה גם עתודות האשלג הגדולות ביותר - 4,400 מיליון טון. עתודות אשלג גדולות נמצאות גם ברוסיה - 3,300 מיליון טון, בלארוס - 750 מיליון טון, ברזיל - 300 מיליון טון, גרמניה - 150 מיליון טון וארצות הברית - 130 מיליון טון. ישראל הפיקה ב-2011 שני מיליון טון אשלג (מקום שישי בעולם).
כיל מפיקה את האשלג ממי ים המלח. שיטת ההפקה מבוססת על אידוי מים בבריכות אידוי הנמצאות בחלקו הדרומי של ים המלח. להפקה באזור שני יתרונות בולטים. ראשית, בזכות המים הרדודים יחסית ישנה אפשרות לאידוי טבעי. שנית, מזג האוויר שם שמשי במשך כמעט כל ימות השנה. ריכוז האשלגן הכלורי במימי ים המלח הוא 1.2%, ובתהליך האידוי בבריכות מתקבל תוצר הביניים: תמיסה רוויה של המינרל קרנליט, שהוא תרכובת של אשלגן כלורי ומגנזיום כלורי. את התמיסה שואבים בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל.
בשיטת ההפקה המדוברת מתקבלים תוצרים בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע, עלות של כ-130 דולר לטון במפעלי ים המלח בהשוואה לעלות של כ-200 דולר לטון בכרייה מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט, הצורכת אנרגיה רבה. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת במפעלי ים המלח, ובכך גם יתרונם הכלכלי. גם מפעלי האשלג בירדן מפיקים אשלג בצורה דומה.
במהלך השנים 1998-2006 נעו מחירי האשלג בתחום של 100-200 דולר לטון, עלו מחירי האשלג עלייה תלולה מתחילת 2007, ובתחילת 2009 נרשם להם שיא של 935 ד'. לאחר מכן, בעקבות הירידה במחירי הסחורות החקלאיות, צנחו מחירי האשלג עד ל-320 דולר לטון באמצע 2010, מאז חלה התאוששות במחיר האשלג לממוצע של כ-470 דולר לטון בשנת 2012.
ג'ואל ג'קסון, אנליסט בחברת הייעוץ הפיננסי הקנדית BMO Nesbitt Burns, מעריך שהביקוש לאשלג יגדל ב-2013 לאחר שסין, צרכנית האשלג הגדולה בעולם האחראית על כ-20% מהצריכה העולמית, והודו יחתמו על חוזי אספקה חדשים, וחקלאים בכל העולם ינצלו את המחירים הנוכחיים הגבוהים לתוצרת חקלאית להגדלת השימוש באשלג.
חברת כימיקלים לישראל (כיל), הנסחרת בבורסת תל אביב, היא יצרנית האשלג השישית בגודלה בעולם. החברה מייצרת אשלג ממי ים המלח כאמור וממכרות תת-קרקעיים בספרד ובאנגליה. ההכנסות מאשלג תרמו 62% לרווח התפעולי של החברה ב-2011.
* אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין,
*אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של מניה, סחורה, תעודת סל או קרן נאמנות כלשהי.
- 2.אריה 05/11/2012 11:15הגב לתגובה זואני לא פרסמתי אתמול שום דבר. אני לא מתייחס בכתבה לעסקה עצמה.
- 1.בדיחה רק אתמול פרסמת שאין סיכוי לעסקה הכל רמאות (ל"ת)05/11/2012 10:01הגב לתגובה זו