שוק האשלג והמיזוג שמושך את עיני כולם, הנה המספרים

אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים, סוקר ומציג את מצבו של האשלג בעולם ודרכי ההשקעה בו על רקע העסקה המתגבשת עם מדינת ישראל לרכישת כיל
אריה גורן | (2)

לנוכח הידיעה שפוטאש, ענקית הכרייה הקנדית, מנהלת בימים אלה מגעים עם מדינת ישראל כדי שתאשר לה לרכוש 100% ממניות חברת כימיקלים לישראל (כיל) שבשליטת משפחת עופר באמצעות החברה לישראל. מכיוון שאשלג הוא המוצר העיקרי של כיל ואחראי על 62% מהרווח התפעולי שלה בשנת 2011, הכתבה הבאה מוקדשת לאשלג.

אשלג (Potash) הוא תרכובת של אשלגן, לרוב אשלגן כלורי. באשלג משתמשים בעיקר לדישון, באמצעותו מקבלים הגידולים את האשלגן הדרוש לצמיחתם. אשלגן הוא היסוד השביעי הנפוץ בקליפת כדור הארץ והשלישי בחשיבותו כמזון לצומח אחרי חנקן וזרחן. האשלגן חשוב לחקלאות מכיוון שהוא משפר את אחזקת המים, תפוקת היבול, הערך התזונתי, הטעם, הצבע, הטקסטורה והעמידות למחלות של הגידולים החקלאיים.

כ-90% מהשימושים באשלג הם לדישון הקרקע בחלוקה הבאה: כ-22% לגידולי פירות וירקות, 14% לתירס, 13% לאורז, 9% לגידולי סוכר, 8% לסויה, 6% לחיטה, 5% לשמן דקלים ו-23% לשאר הגידולים. כמו כן, לאשלג שימושים בתעשייה כמו במוצרי מזון, בייצור סבונים, במרככי מים ובבוץ לקידוחים.

רוב עתודות האשלגן בעולם נוצרו לאחר שהתאדו ימות קדומות, והאשלגן התגבש לעפרת אשלג. המשקע הוא תערובת של אשלגן כלורי ונתרן כלורי, שבמשך השנים התכסה בשכבה עמוקה של עפר. רוב כריית האשלג כיום נעשית ממכרות עמוקים המגיעים עד לעומק של 1,400 מטר מתחת לאדמה. לאחר הכרייה מופרד האשלג מהתערובת במתקן עיבוד על פני האדמה. מכרות גדולים נמצאים בחבל ססקצ'ואן שבקנדה, מפיקת האשלג הגדולה בעולם (11.2 מיליון טון ב-2011) לה גם עתודות האשלג הגדולות ביותר - 4,400 מיליון טון.

עתודות אשלג גדולות נמצאות גם ברוסיה - 3,300 מיליון טון, בלארוס - 750 מיליון טון, ברזיל - 300 מיליון טון, גרמניה - 150 מיליון טון וארצות הברית - 130 מיליון טון. ישראל הפיקה ב-2011 שני מיליון טון אשלג (מקום שישי בעולם).

כיל מפיקה את האשלג ממי ים המלח. שיטת ההפקה מבוססת על אידוי מים בבריכות אידוי הנמצאות בחלקו הדרומי של ים המלח. להפקה באזור שני יתרונות בולטים. ראשית, בזכות המים הרדודים יחסית ישנה אפשרות לאידוי טבעי. שנית, מזג האוויר שם שמשי במשך כמעט כל ימות השנה. ריכוז האשלגן הכלורי במימי ים המלח הוא 1.2%, ובתהליך האידוי בבריכות מתקבל תוצר הביניים: תמיסה רוויה של המינרל קרנליט, שהוא תרכובת של אשלגן כלורי ומגנזיום כלורי. את התמיסה שואבים בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל.

בשיטת ההפקה המדוברת מתקבלים תוצרים בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע, עלות של כ-130 דולר לטון במפעלי ים המלח בהשוואה לעלות של כ-200 דולר לטון בכרייה מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט, הצורכת אנרגיה רבה. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת במפעלי ים המלח, ובכך גם יתרונם הכלכלי. גם מפעלי האשלג בירדן מפיקים אשלג בצורה דומה.

במהלך השנים 1998-2006 נעו מחירי האשלג בתחום של 100-200 דולר לטון, עלו מחירי האשלג עלייה תלולה מתחילת 2007, ובתחילת 2009 נרשם להם שיא של 935 ד'. לאחר מכן, בעקבות הירידה במחירי הסחורות החקלאיות, צנחו מחירי האשלג עד ל-320 דולר לטון באמצע 2010, מאז חלה התאוששות במחיר האשלג לממוצע של כ-470 דולר לטון בשנת 2012.

אנליסט הסחורות של הבנק הקנדי CIBC, ג'ייקוב באוט, העריך בסקירה על שוק האשלג העולמי שפורסמה באמצע אוקטובר, שהביקוש לאשלג ירד השנה בעיקר כתוצאה מחולשת הרופיה ההודית וייצור מקומי גדול של אשלג בסין.

הודו מייבאת את כל תצרוכת האשלג שלה, כ-6.5 מיליון טון אשלג בשנה (כ-18% מהצריכה העולמית). הביקוש לאשלג בהודו צנח בשנים האחרונות בגלל ביטול סובסידיות ממשלתיות ומעבר של החקלאיים לשימוש בדשנים חנקתיים זולים יותר המסובסדים על ידי הממשלה. יצרני האשלג הקנדיים מקווים שממשלת הודו תחזיר את הסובסידיות לאשלג בקרוב. ממשלת הודו העלתה לאחרונה את מחיר האוריאה המשמשת לדשנים חנקתיים. משקיפים רואים בזה סימן שהיא חותרת לשוק דשנים מאוזן יותר וגידול בשימוש באשלג.

ג'ואל ג'קסון, אנליסט בחברת הייעוץ הפיננסי הקנדית BMO Nesbitt Burns, מעריך שהביקוש לאשלג יגדל ב-2013 לאחר שסין, צרכנית האשלג הגדולה בעולם האחראית על כ-20% מהצריכה העולמית, והודו יחתמו על חוזי אספקה חדשים, וחקלאים בכל העולם ינצלו את המחירים הנוכחיים הגבוהים לתוצרת חקלאית להגדלת השימוש באשלג.

שוק הסחורות בשבוע האחרון

במסחר בסחורות בשבוע שעבר נרשמו בעיקר ירידות. מדד הסחורות הרציף CCI של CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, ירד בסיכום שבועי ב-1.3%. מדד CCI נמוך כיום ב-19.3% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל 2011. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.

איך משקיעים באשלג?

החברה הקנדית, פוטאש, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול POT. פוטאש היא יצרנית האשלג הגדולה בעולם עם יכולת ייצור של 20% מהיכולת העולמית. פוטאש היא גם יצרנית הפוספטים והחנקות השלישית בגודלה בעולם. מכפיל הרווח של החברה לארבעת הרבעונים האחרונים הוא 15, והמכפיל הצפוי לה לארבעת הרבעונים הבאים הוא 11.4, תחזית הצמיחה ברווחים של החברה ל-5 השנים הבאות היא 9.6% לשנה.

חברת כימיקלים לישראל (כיל), הנסחרת בבורסת תל אביב, היא יצרנית האשלג השישית בגודלה בעולם. החברה מייצרת אשלג ממי ים המלח כאמור וממכרות תת-קרקעיים בספרד ובאנגליה. ההכנסות מאשלג תרמו 62% לרווח התפעולי של החברה ב-2011.

* אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין, www.mibi.co.il.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אריה 05/11/2012 11:15
    הגב לתגובה זו
    אני לא פרסמתי אתמול שום דבר. אני לא מתייחס בכתבה לעסקה עצמה.
  • 1.
    בדיחה רק אתמול פרסמת שאין סיכוי לעסקה הכל רמאות (ל"ת)
    05/11/2012 10:01
    הגב לתגובה זו
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותקרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיות

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אדם רויטר

אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר. 

כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן. 

זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא? 

מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר. 

בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק. 


קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותקרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיות

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אדם רויטר

אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר. 

כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן. 

זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא? 

מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר. 

בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.