אג"ח סקיילקס ועסקת סבן - השפעות ותהפוכות

רו"ח רון אלקון ורו"ח ערן קלינסקי, אנליסטים בבית ההשקעות אפסילון, מתייחסים לאג"ח של חברת סקיילקס ולהשפעת עסקת סבן על הסקטור

אלברט איינשטיין זכה בפרס נובל על תורת היחסות. ישנן אינספור הוכחות לכך שצדק, בין היתר בבורסה המקומית שלנו. מניות הסלולר, שהיו מוקצות מחמת מיאוס עד לפני כמה חודשים, נהפכו פתאום לסחורה הכי חמה בשוק, כאשר לפתחם של בעלי השליטה בהן החל מצעד מתעניינים הכולל קרנות גידור, משקיעים פרטיים ועוד.

בשבוע שעבר דווח בכלי התקשורת (למה באמת שתצא הודעה מסודרת לבורסה?) כי לאחר פלירטוט עם סלקום, חיים סבן בדרך לרכישת השליטה בפרטנר. לפי המתווה המתגבש, בשלב הראשון אמור סבן לרכוש 16.6% ממניות פרטנר מידי סקיילקס, שהינן נקיות משעבוד, במחיר 22-25 ש' למניה. בשלב השני אמורה להתבצע הזרמת הון מצד סבן לפרטנר, ע"ס כ-850 מיליוני ש', שלאחריה יחזיק סבן כ-35% מפרטנר, ואילו סקיילקס תדולל ותחזיק כ-20%. אז צפויה פרטנר לחלק דיבידנד ע"ס כ-800 מיליוני ש'.

ראוי להדגיש גם אם המתווה החדש אינו ברור מספיק, הרי שהוא מהווה שיפור לעומת המתווה הקודם בו בעלי האג"ח סובלים מתספורת של עשרות אחוזים, בעוד בעלי המניות יוצאים נשכרים ואף מקבלים לידיהם את הזכיון לייבוא סמסונג. הנוהג שנוצר בארץ, לפיו בניגוד למצב בשאר העולם - שם בעלי המניות לא רואים סנט אחד לפני שמחזיקי האג"ח קיבלו את כל כספם בחזרה - במקרים רבים בעלי האג"ח סבלו מתספורת כבדה, בעוד בעלי השליטה שהביאו את החברה לחדלות פרעון, שמרו על שליטתם והמשיכו לקבל משכורות גבוהות תמורת הזרמת הון מינימלית בעוד הם מהלכים אימים על מחזיקי האג"ח בנוגע למה שיקרה אם חס וחלילה החברה תגיע לפירוק.

במעבר מהמאקרו למיקרו - לסקיילקס יש כעשר סדרות אג"ח, חלקן עם שעבודים ברמות שונות. בחרנו לכתוב היום על שלוש סדרות אג"ח קצרות במיוחד, א', ב' ו- ג', המגובות בשעבודים על מניות פרטנר, כאשר שווי שוק השעבודים נכון להיום מכסה 98%-88% משווי שוק האג"ח, כפי שניתן לראות בטבלה הבאה:

העסקה הפוטנציאלית עם סבן מאששת את הסברה, שפרטנר נסחרת כיום במחיר המשקף שווי כלכלי ריאלי. במצב זה השעבודים באג"ח הנ"ל לבדם כבר מכסים את רוב שווי השוק של האג"חים.

מעבר לכך, גם בתרחיש שלילי של פירוק סקיילקס, הרוכש יוכל ליהנות מיתרת הנכסים בחברה (שיחולקו פארי פאסו בין הנושים, לפי חלקם היחסי), הכוללים 16.6% ממניות פרטנר שאינן משועבדות (וכאמור צפויות להימכר בעסקת סבן), יתרות נזילות ע"ס כ-350 מיליון ש', דיבידנדים פוטנציאליים מפרטנר וכן את פעילות סמסונג המוערכת בכ-400 מיליון ש'.

יש לציין כי במידה ועסקת סבן תצא לפועל, יהנו בעלי האג"ח של סקיילקס מתזרים מזומנים ע"ס 550-650 מיליוני ש' כתוצאה ממכירת 16.6% מניות פרטנר, וכן מדיבידנד עתידי מיוחד ע"ס כ-160 מיליוני ש' שתחלק פרטנר לאחר הזרמת ההון מצד סבן.

הסיכון העיקרי העומד בפני המשקיע באג"ח הנ"ל הוא ירידה חדה בשווי פרטנר, אשר נראית כרגע מוגבלת למדי לפי השווי הנגזר מהעסקה עם סבן. סיכון נוסף הינו השווי המוערך לפעילות סמסונג, שאין לה שווי סחיר, ותקופת הזיכיון שלה אמורה להסתיים בסוף 2013.

כמה נקודות מעניינת נוספת שראוי להתייחס אליהן:

- מספר מניות פרטנר המשועבדות לטובת סדרות האג"ח הקצרות אינו משתנה. כלומר, כל תשלום קרן יגדיל את יחס שווי המניות המשועבדות לשווי השוק של האג"ח ולפארי האג"ח.

- שלוש הסדרות הנ"ל אמורות להיפרע במלואן, ע"פ לוח הסילוקין שלהן, לפני החזר החוב להאצ'יסון, ע"ס 300 מיליון דולר באפריל 2014.

- מח"מ סדרות ב' ו-ג', שעומד על 0.6, מעט קצר יותר ממח"מ אג"ח א', העומד על 0.85. הבדל המח"מ בין הסדרות בא לידי ביטוי גם במחיר שלהן בשוק. כך, בעוד שהתשלום הקרוב באג"ח ב' ו-ג' צפוי להתבצע ב-31 בדצמבר 2012, התשלום הקרוב באג"ח א' יתקיים ב-31 במארס 2013. בהנחה שתשלומי האג"ח ישולמו עד סוף השנה בהתאם ללוח הסילוקין, הביטחונות לאחר התשלומים באג"ח ב' ו-ג' כבר יכסו קרוב ל-100% מערך הפארי של האג"ח - שכן כאמור אין שחרור של מניות משועבדות לאחר תשלומי קרן. מחזיקי אג"ח א' לעומת זאת, יאלצו להיאזר בסבלנות עוד רבעון, עד התשלום בסוף מארס הקרוב.

למה כן?

- נכס הבסיס מראה התאוששות ובמחירים הנוכחיים השעבודים מכסים כמעט את כל שווי השוק של החוב

למה לא?

- ביטול העסקה (בין היתר בעקבות אינטרסים מנוגדים בקרב בעלי החוב השונים) עלול לגרור ירידות בשווי נכס הבסיס ובשווי הבטוחות בהתאם.

- אפשרות לדחייה ארוכה מהצפוי בחלוקת דיבידנדים מפרטנר

ההחזר תלוי בביצועי מניית פרטנר והזרמת הון של בעל השליטה החדש, אם וכאשר, שתאפשר חלוקת דיבידנד

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מעניין גם אם האצ'יסון יהיו בעד או נגד סבן (ל"ת)
    מיכאל 22/10/2012 10:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יאללה-מחכה לפירעון בסוף השנה (-: (ל"ת)
    zivok1 22/10/2012 10:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מה לגבי הסדרות הארוכות יותר? (ל"ת)
    אלון 21/10/2012 20:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אגחיסט 21/10/2012 14:34
    הגב לתגובה זו
    אמנם הבטחונות מכסים קצת פחות מסדרות א'ב'ג' אבל השער נמוך (צלל לאחר פירעון חלקי) ולכן פוטנציאל הרווח בסידרה ד' גדול יותר באופן משמעותי.
  • 2.
    אתם באמת רוצים לעשות עסקים עם מי שעקץ אתכם בטאו? (ל"ת)
    אלון 21/10/2012 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יחיאל 21/10/2012 11:58
    הגב לתגובה זו
    הניתוחים המרתקים שלכם היו חסרים לנו לאחרונה
  • איזה חנפן (ל"ת)
    חנ חנ חנפן 21/10/2012 14:05
    הגב לתגובה זו
  • להחמיא למישהו שיודע לנתח זו לא חנפנות אלא פירגון. תלמד! (ל"ת)
    יחיאל 21/10/2012 14:30
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.32%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.