הבת הקטנה של אפריקה בתשואה של 10% - לקנות?
בימי הזוהר של הבורסה, בעת הנפקתה של פז נפט, מניית היתר פז חן זכתה מן ההפקר וזינקה אסטרונומית כאשר חלק מהמשקיעים התבלבלו וקנו אותה בטעות. אז לפעמים שמות דומים עוזרים, אבל לפעמים זה דווקא עולה ביוקר.
אפריקה נכסים, אשר אנשים נוטים להתבלבל לפעמים בינה ובין אפריקה ישראל, היא חברת בת של אפריקה (56% החזקה), אשר מרכזת את פעילות הנדל"ן המניב והיזמי של הקבוצה בישראל ובמזרח אירופה (לא כולל רוסיה).
קצת על החברה
נכסי החברה מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
נכסים מניבים, המהווים כ- 68% מסך הנכסים במאזן, ואשר הבולט מבינם הוא הקניון המוצלח קוטרוצ'ן בבוקרשט שברומניה, המהווה כ- 40% מסך הנכסים המניבים.
קרקעות במזרח אירופה (כמחציתן ברומניה), המהוות כ-24% מהמאזן. מרבית הקרקעות, אשר ה-LTV הממוצע בגינן הינו 15% עד 20%, עדיין מחכות לפיתוח ועל רקע המצב הכלכלי הקשה של אותן מדינות לא ברור מתי זה יקרה. סעיף זה מהווה את נקודת החולשה העיקרית של החברה, כאשר הוא מכביד על מאזנה, לא מייצר הכנסות ויוצר חשש לעליית המינוף עקב מחיקות פוטנציאליות. הציפייה בשוק ההון היא למחיקות מהותיות בגין קרקעות אלו, והן הסיבה העיקרית לכך שהחברה נסחרת עמוק מתחת להון העצמי שלה (מכפיל הון סביב ה- 0.27).
יתרת הנכסים במאזן מתחלקים בין נדל"ן מניב בהקמה (כ- 5%) ומלאי דירות (כ- 3%). מבחינת יחס נכסים בארץ ובחו"ל, הנכסים בישראל מהווים כ- 25% מסך נכסי החברה.
מבחינת מחזור העסקים, החברה נמצאת כיום אחרי שלב הפיתוח של מספר פרויקטים מהותיים, המניבים לה תזרים מזומנים שוטף משמעותי (בדגש על קניון קונטרוצ'ן, הנמצא בשיעור תפוסה של 96% ומניב NOI שנתי של כ- 140 מיליון שקל), כאשר במקביל החברה ממשיכה לפתח פרויקטים חדשים (במיוחד על יד נכסים קיימים, דוגמת מבנה משרדים בצמוד לקניון קוטרוצ'ן). המשך פיתוח נכסים יקטין את מלאי המקרקעין של החברה, שעומד כרגע על 1.6 מיליארד שקל. עוד נציין בהקשר זה כי החברה חתמה על הסכמי שכירות בהיקף משמעותי בפרויקטים המצויים בשלבי הקמה ואכלוס בארץ ובאירופה (קצב ההשכרות המוקדמות עומד על כ- 45% בממוצע בפרויקטים השונים).
דוחות הרבעון השני של החברה היו טובים, בעיקר בהיבט התפעולי, תוך שהיא מייצרת תזרים מזומנים משמעותי מפעילותה השוטפת. החברה רשמה ברבעון גידול של כ- 6% בהכנסות, וגידול של כ- 7% ב- NOI, שעומד על קצב שנתי של כ- 312 מיליון שקל.
מבחינה מאזנית, לחברה במאוחד מינוף סביר (חוב נטו ל- CAP) של כ- 57%, וחוב לנכסים LTV של 55%. סך החוב פיננסי נטו מסתכם לכ- 3.5 מיליארד שקל, כאשר סך נכסי הנדל"ן מסתכמים לכ- 6.5 מיליארד שקל, מתוכם נדל"ן מניב כ- 4.4 מיליארד שקל. היתרות הנזילות לתאריך המאזן מסתכמות בכ- 280 מיליון שקל. ראוי לציין שלאור החשש הממשי ממחיקות משמעותיות בנכסי החברה, רמת המינוף האמיתית עלולה להתברר כגבוהה יותר.
ניתוח יכולת החזר החוב
אפריקה נכסים מייצרת ברמת המאוחד NOI של יותר מ- 300 מיליון שקל בשנה - סכום המכסה הן את תשלומי הריבית לבנקים ולאגרות החוב והן את החזרי הקרן של אגרות החוב.
למרות יתרות נזילות בדמות מזומנים והשקעות לז"ק ע"ס כ- 280 מיליון שקל, לחברה גירעון בהון החוזר ע"ס כ- 220 מיליון שקל. עם זאת, לחברה נכסים איכותיים בישראל (כגון בית פסגות, מחצית מבניין הממשלה בת"א ועוד), וכן נכסים באירופה המייצרים תזרים מזומנים חזק, ולכן נראה כי תוכל לגלגל את החובות הבנקאיים בגינם, במיוחד על רקע רמת המינוף הסבירה שלהם.
החברה מציינת בדוחותיה כי היא נמצאת במו"מ מול הבנקים לגלגול התחייבויותיה, וכי היא צופה הארכת מועדי פירעון הלוואות לזמן קצר והמרתן להלוואות לזמן ארוך, בהיקף של כ- 110 מיליון שקל. כמו כן, החברה פועלת להחזר הלוואות בעלים ע"ס 45 מיליון שקל ממחצית היובל, ולקבלת אשראי בהיקף של כ-50 מיליון שקל כנגד נכסים לא משועבדים בארץ.
בשנת 2014 החברה אמורה להחזיר לבנקים סכום מהותי של כ- 1.2 מיליארד שקל, אולם מרבית חוב זה הינו בגין קניון קוטרוצ'ן המוצלח, ולכן איננו צופים בעיה בגלגולו.
כפי שניתן לראות בטבלה, לחברה שתי סדרות אג"ח סחירות, האחת קצרה במח"מ 1.6, והשנייה ארוכה, במח"מ 3.5:
*השיעבוד באג"ח ה הוא על כ-28% ממניות חברת הבת אפי אירופה, בהיקף LTV שלא יעלה על 60%. לצורך מבחן השווי של אפי אירופה, שהינה חברת פרטית, יילקח הונה העצמי
**אג"ח החברה מדורגות Baa1 ע"י מדרוג עם אופק חיובי, ו- BBB ע"י מעלות עם אופק יציב
למה כן? החברה נמצאת אחרי שלב הפיתוח של מספר פרויקטים מהותיים, היא מציגה שיפור בתזרים המזומנים וביחסי הכיסוי שלה, יש לה יתרות נזילות סבירות ופריסת חוב נוחה יחסית והיא לא תלויה במימושים לשירות החוב בטווח הקרוב, בניגוד ללא מעטות חברות בשוק.
עוד נוסיף שגם בתרחיש פסימי בו החברה מוחקת כ- 50% מסך הקרקעות במאזן (ואת החוב שבגינן, שהינו Non Recourse), רמת המינוף עולה לכ- 65%, ההון העצמי מתכווץ לאזור ה- 1.8 מיליארד שקל, והחברה עדיין תסחר עמוק מתחת להון העצמי (סביב מכפיל הון 0.4).
למה לא? לחברה חשיפה מהותית למצב הכלכלי במזרח אירופה, אחוז ניכר מהנכסים הוא קרקעות במזרח אירופה, קיים חשש ממשי ממחיקת נכסים שתשחוק את ההון ותוביל לעליה בשיעור המינוף, קיים חשש למשיכת דיבידנדים ע"י חברת האם אפריקה השקעות.
- 2.מה ההון העצמי של אפי אירופה? (ל"ת)זיו 26/08/2012 17:06הגב לתגובה זו
- 1.יופי של מאמר (ל"ת)אלעד 26/08/2012 09:17הגב לתגובה זו

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0.36%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.