J.P. MORGAN כמשל לפגיעות הבנקים הגדולים לטעויות של עובדים בודדים

רועי שגיב, מנהל השקעות קרנות חו"ל מגדל שוקי הון, מתייחס לפגיעות הבנקים הגלובליים הגדולים, ומציג את JP MORGAN כמשל
רועי שגיב | (1)

ביום חמישי בלילה הודיע מנכ"ל J.P. MORGAN כי הבנק ספג הפסדים בסך 2 מיליארד דולר כתוצאה מפוזיציות גידור בנגזרים של CDS. בתגובה צנחה המניית הבנק ב-9.3% במסחר של יום ו' וירידה נוספת של 3.2% במסחר ביום ב'. שווי השוק של החברה נחתך ב-18 מיליארד דולר מאז ההודעה הדרמטית, כאשר החשש הגדול הוא למחיקות נוספות של הבנק ופתיחת חקירה של ה-SEC כנגד הבנק.

בתגובה להודעה ולירידות בעקבותיה הורידה סוכנות הדירוג פיץ' את דירוג האשראי של הבנק ברמה אחת ל-A+ ואילו S&P הורידה את אופק תחזית הדירוג של הבנק לשלילי.

ההודעה המפתיעה מראה פעם נוספת כי ישנו קושי אדיר בפיקוח על ענקי הבנקאות בעולם וזאת למרות שאחרי המשבר בשנת 2008 הודקה הרגולציה על המערכת הבנקאית, והושקעו כספים ומשאבים רבים בניהול סיכונים.

הוועדה לפיקוח על הבנקים "באזל 3" החליטה להקטין את רמת המינוף ולהחמיר את דרישות ההון אותם יצטרכו הבנקים לרתק בדיוק למקרים מסוג זה, אך לחץ של הבנקים וחשש כי הקטנת רמת המינוף בצורה משמעותית עלולה לפגוע בכלכלה העולמית הביאו לריכוך ההחלטה ולדחות את ביצועה משנת 2012 לסוף שנת 2018.

הבנק שמעסיק מעל 261 אלף עובדים בעשרות חטיבות בעשרות מדינות ברחבי העולם, נפגע מפעילות של אחד מסוחריו בלונדון ומראה עד כמה הבנקים הגדולים עדיין פגיעים לטעויות של עובדים בודדים. צריך לזכור שהפסד של 2 מיליארד דולר שמוצג באופן פתאומי אכן משפיע על מחיר המניה באופן חריג. גם הפסדים נוספים אותם עלול הבנק לרשום מרתיעים את המשקיעים (במיוחד שהסכום אינו ידוע). אם זאת בשנת 2011 רשם הבנק רווח נקי של 18.8 מיליארד דולר והרווח הנקי ברבעון הראשון של 2012 עמד על 5.4 מיליארד דולר.

לסיכום, החדשות אמנם שליליות לבעלי המניות בטווח הקצר, אך קשה לראות פגיעה ביציבות הבנק עקב מחיקה של 2 מיליארד דולר ומחיקות נוספות, במיוחד לאור העובדה כי הבנק הצליח לרשום רווח גם בשנת 2008. מדובר בבנק השני בגודלו בארה"ב מבחינת שווי שוק (136 מיליארד דולר). רמת המינוף של הבנק קטנה ויחס ה-TIER1 עלה מרמה של 7% בשנת 2008 ל-10.1% בשנת 2011. הבנק נסחר ב-0.75 על ההון תמחור המגלם מחיקות וקשיים נוספים בפעילות הבנק. התשואה על ההון הממוצעת של הבנק בעשר השנים האחרונות עומדת על 8.9%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שיעברו לאסטרטגיות במעוף (ל"ת)
    יותר טוב שם 16/05/2012 11:52
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.2%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.