J.P. MORGAN כמשל לפגיעות הבנקים הגדולים לטעויות של עובדים בודדים
ביום חמישי בלילה הודיע מנכ"ל J.P. MORGAN כי הבנק ספג הפסדים בסך 2 מיליארד דולר כתוצאה מפוזיציות גידור בנגזרים של CDS. בתגובה צנחה המניית הבנק ב-9.3% במסחר של יום ו' וירידה נוספת של 3.2% במסחר ביום ב'. שווי השוק של החברה נחתך ב-18 מיליארד דולר מאז ההודעה הדרמטית, כאשר החשש הגדול הוא למחיקות נוספות של הבנק ופתיחת חקירה של ה-SEC כנגד הבנק.
בתגובה להודעה ולירידות בעקבותיה הורידה סוכנות הדירוג פיץ' את דירוג האשראי של הבנק ברמה אחת ל-A+ ואילו S&P הורידה את אופק תחזית הדירוג של הבנק לשלילי.
ההודעה המפתיעה מראה פעם נוספת כי ישנו קושי אדיר בפיקוח על ענקי הבנקאות בעולם וזאת למרות שאחרי המשבר בשנת 2008 הודקה הרגולציה על המערכת הבנקאית, והושקעו כספים ומשאבים רבים בניהול סיכונים.
הוועדה לפיקוח על הבנקים "באזל 3" החליטה להקטין את רמת המינוף ולהחמיר את דרישות ההון אותם יצטרכו הבנקים לרתק בדיוק למקרים מסוג זה, אך לחץ של הבנקים וחשש כי הקטנת רמת המינוף בצורה משמעותית עלולה לפגוע בכלכלה העולמית הביאו לריכוך ההחלטה ולדחות את ביצועה משנת 2012 לסוף שנת 2018.
הבנק שמעסיק מעל 261 אלף עובדים בעשרות חטיבות בעשרות מדינות ברחבי העולם, נפגע מפעילות של אחד מסוחריו בלונדון ומראה עד כמה הבנקים הגדולים עדיין פגיעים לטעויות של עובדים בודדים. צריך לזכור שהפסד של 2 מיליארד דולר שמוצג באופן פתאומי אכן משפיע על מחיר המניה באופן חריג. גם הפסדים נוספים אותם עלול הבנק לרשום מרתיעים את המשקיעים (במיוחד שהסכום אינו ידוע). אם זאת בשנת 2011 רשם הבנק רווח נקי של 18.8 מיליארד דולר והרווח הנקי ברבעון הראשון של 2012 עמד על 5.4 מיליארד דולר.
לסיכום, החדשות אמנם שליליות לבעלי המניות בטווח הקצר, אך קשה לראות פגיעה ביציבות הבנק עקב מחיקה של 2 מיליארד דולר ומחיקות נוספות, במיוחד לאור העובדה כי הבנק הצליח לרשום רווח גם בשנת 2008. מדובר בבנק השני בגודלו בארה"ב מבחינת שווי שוק (136 מיליארד דולר). רמת המינוף של הבנק קטנה ויחס ה-TIER1 עלה מרמה של 7% בשנת 2008 ל-10.1% בשנת 2011. הבנק נסחר ב-0.75 על ההון תמחור המגלם מחיקות וקשיים נוספים בפעילות הבנק. התשואה על ההון הממוצעת של הבנק בעשר השנים האחרונות עומדת על 8.9%.
- 1.שיעברו לאסטרטגיות במעוף (ל"ת)יותר טוב שם 16/05/2012 11:52הגב לתגובה זו

הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
מטוס ה-Air Force One הוא אחד הסמלים המובהקים של ההנהגה, הביטחון ומדיניות החוץ של ארה"ב. מתי עלה לראשונה הרעיון של מטוס אישי לנשיא, איך התפתח ומה קורה היום בתוככי כלי התעופה הכי מפורסם בעולם
מטוס ה-Air Force One הוא לא רק כלי תחבורה אווירי. הוא סמל יוקרתי ועוצמתי של נשיא ארצות הברית, מעין ארמון מעופף שמסמל את מעמדו המיוחד של הנשיא. מטוס זה מסמל את עוצמת ארה״ב ועבורנו, בנחיתתו בישראל, את הרגעים הבלתי נשכחים של שחרור החטופים כשהלב של כולנו החסיר פעימה. המטוס טס בגובה נמוך מול חופי ישראל וביצע מחווה מעל כיכר החטופים בתל אביב לפני נחיתתו בנתב״ג.
אז מה הסיפור של כלי התעופה שהוא הרבה יותר ממטוס?
מטוס אייר פורס 1 הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר של נשיאות ארצות הברית ושל העוצמה האמריקאית בעולם. מעבר לנצנוצי הצבעים והסמל הלאומי, ההיסטוריה של המטוסים הנשיאותיים עד ליצירת המטוס המיוחד במינו שאנו מכירים היום, הייתה מורכבת ומרתקת וכללה טכנולוגיות ואמצעים ביטחוניים מתקדמים, שינויים וחידושים שהוטמעו בו והפכו את אייר פורס 1 לבית הלבן המעופף.
הנשיא טראמפ נוהג לנהל שיחות עם כתבים ועם צוותי הסיקור היושבים באייר פורס 1, לעיתים תוך כדי טיסה, מה שיוצר אווירה ייחודית של נגישות וקרבה אל הצוות התקשורתי למרות הגבלות האבטחה.
זוג מטוסי בואינג שמפיקים את כל צורכי הנשיא
בכל פעם שנשיא ארצות הברית עולה לטיסה על מטוס של חיל האוויר האמריקאי, המטוס מקבל את הכינוי Air Force One, שהוא אות הקריאה הרשמי במהלך טיסתו. השם "אייר פורס 1" הוא למעשה אות הקריאה הרשמי לכל מטוס שמטיס את נשיא ארצות הברית. משמעות הדבר היא שכל מטוס של חיל האוויר האמריקאי שבו טס הנשיא באותו רגע, מקבל את הכינוי הזה.
רוב הזמן, הכינוי מתייחס לזוג מטוסי בואינג מדגם VC-25A (גירסה מיוחדת ומתוחזקת של בואינג 747-200B), שמשרתים את הנשיא ומפיקים את כל צרכיו, מהבטיחות והתקשורת ועד הנוחות והייעוץ המדיני.