קופת הגמל כפי שאנו מכירים אותה מאז ומימים "נעלמה" למעשה מהמפה הפנסיונית כמכשיר להפקדה שוטפת החל מ-2008. תיקון 3 שקבע כי ההפקדות יהיו למטרת קיצבה השאירו את קופת הגמל ללא יתרון מובהק מול שני המכשירים הפנסיונים התחליפים - קרן פנסיה וביטוח מנהלים, לכן הופסקו ההפקדות לקופת גמל כמעט לגמרי.

טרום תיקון 3 מבנה פנסיוני נפוץ כלל "רובד הוני" ראשון שהכיל הפקדה לקופה ההונית, ומעבר לכך הפקדה לקיצבה לפוליסת ביטוח או קרן פנסיה. קופת הגמל למרות חסרונותיה, הייתה ועדיין המכשיר הפשוט והברור ביותר מבין כל המכשירים הפנסיונים. לכן לא נכון המצב כפי שהוא היום, שמכשיר זה נעלם מהמפה.

אז מה בעצם הבעיה בקופת הגמל ההונית?

הרעיון שעומד מאחורי תיקון 3 אומר כי מסלול הקיצבה הוא המסלול הנכון יותר מבחינת המבוטחים. סכום חד פעמי לרוב נצרך ב"צורה לא חכמה" ולא מאפשר קיום לאורך זמן. אכן יש הרבה יתרונות לקיצבה, אבל יחד עם זאת השילוב הנכון חייב לכלול "שכבה משלימה" שבשילוב עם הקיצבה יוצרת את הפתרון הנכון ביותר.

קצבה מעצם הגדרתה, הינה תשלום חודשי קבוע. כלומר מבוטח או עמית אשר פרש בגיל 67 עם מיליון ש' יהיה זכאי לשם הדוגמא לקיצבה חודשית של 5,000 ש' לחודש לכל ימי חייו.

צרכים ומקורות משתנים

יחד עם זאת גם בפרישה, כמו בתקופת העבודה, הצרכים מצד אחד והמקורות מצד שני אינם זהים לכל התקופה ומשתנים החל מגיל פרישה ולאריכות ימים. לדוגמא סביר שלאדם שפורש בגיל 67 יהיו צרכים גבוהים יותר מאשר לאותו אדם כאשר הוא בן 75. בנוסף, סביר להניח כי מקורותיו בגיל 67 יהיו שונים מקורותיו בגיל 75. עם הזמן מצטרפת קיצבת הביטוח הלאומי, ירושות לעיתים ועוד. קופת הגמל יכולה לתת את הפתרון להפרשים אלו בצרכים ובמקורות ולתקופות קצרות.

ההחלטה כי משיכה מקופת גמל תהיה בצורה של אנונה חודשית (משיכה חודשית קבועה ולא כסכום חד פעמי) הייתה יכולה להתאים לתפיסת האוצר ומאפשרת תכנון נכון יותר. ניקח לדוגמא מבוטח שפרש בגיל 67 וצרכיו עומדים על 12,000 ש', ולרשותו עומדת קיצבה על סך 10,000 ש' - בשנים הראשונות הוא נמצא בחוסר.

בגיל 70 תצטרף לפנסיה שלו קצבת ביטוח לאומי על סך כ-2,000 ש' אבל בהחלט ייתכן שבגיל 75 צרכיו ילכו ויפחתו והוא ישאר עם הפנסיה של 12,000 ש'. האם לא היה נכון יותר לאפשר לאותו לקוח לחסוך חלק מהכסף בקופת גמל נניח כ-600,000 ש' ולהנות מקיצבה של 7,000 ש' בלבד?

אותו לקוח ימשוך בשנים הראשונות אנונה של 5,000 ש' שתשלים את הסכום הנדרש ל-12,000 ש'. מאוחר יותר כאשר יתחיל לקבל קיצבת ביטוח לאומי יקטין את המשיכה מקופת הגמל ולאחר מכן כאשר צרכיו ירדו ו/או שיקבל ירושות, יקטין אף יותר את המשיכה מקופת הגמל

לסיכום,

שילוב של משיכה חודשית בצורה של אנונה בשילוב עם קיצבה יכול לתת פתרון נכון לחלק גדול מהאוכלוסיה. שילוב זה יכול לבוא בשילוב של קרן פנסיה או ביטוח מנהלים עם קופת גמל-אנונית.