ביום ראשון הכריז ראש הממשלה על הקמת ועדה לקידום ענף הגז בישראל. מדובר בחדשות טובות לענף האנרגיה הצעיר בישראל, אך ארוכה היא הדרך לפני שנזכה ליהנות מפירות התמלוגים של הקרן הייעודית שתוקם במסגרת החלטות וועדת ששינסקי.

על מנת שיצטברו כספים משמעותיים בקרן הגז צריכים להתרחש שני דברים. הראשון, זרימת גז ממאגר תמר למשק הישראלי ויפה שעה אחת קודם. כיום חל עיכוב בתהליך פיתוח תמר מטעמים רגולטורים אדמיניסטרטיביים. עיכוב שאיננו מחויב המציאות הכלכלית-תפעולית. הדבר השני, פתיחת ענף הגז המקומי לייצוא. אין מדובר רק בקביעת מכסות ייצוא הגיוניות של ועדת צמח (הצפויות בסוף החודש הקרוב), כי אם בעידוד אמיתי הן של הקמת תשתית לתעשייה והן לצורך עידוד הייצוא.

ביקורו ההיסטורי של ראש הממשלה נתניהו בקפריסין יחד עם שר התשתיות עוזי לנדאו, אכן מראה כי הממשלה החלה להפנים את גודל הפוטנציאל בתגליות הגז הקיימות למדינת ישראל, וכי יש לתאם את המהלכים עם קפריסין השלמה על מנת לוודא שישראל, כמדינה, תוכל ליהנות מפירות הארץ (גם אם מדובר בפירות שקבורים שלושה ושישה קילומטר מתחת לפני הים).

כאזרח המדינה כולי תקווה שהחוק המפרט את דרך ניהול קרן תמלוגי הגז והנפט ייתן חסמים גבוהים למשיכת כספים שלא לצורך פיתוח חוסנה של ישראל. כאשר אני מדבר על חוסנה של ישראל,כוונתי לתשתיות חינוכיות, תשתיות פיזיות, הקטנת החוב הלאומי של ישראל למען הדורות הבאים וכמובן, חלק מסוים לכוחות הביטחון. לצערי, מצבה הגיאופוליטי של ישראל מאפשר תמיד לכוחות הביטחון לזעוק זאב זאב ולבקש תקציבים נוספים. יחד עם זאת, חוסנה של המדינה איננו תלוי רק בצבאה כי אם בחוסנה החברתי, החינוכי והכלכלי.

לדעתי, צודק השר ארדן בכך שיש להפנות חלק מכספי התמלוגים לצורך "ביטוח" סביבתי. שוק ההון המקומי עדיין לא הפנים את התהליך אשר עובר על ענף הפקת האנרגיה הצעיר שקורם עור וגידים בישראל. הוא עובר תהליך התבגרות ובשלות מענף של חיפושים וחלומות לענף הפקה, וכמו בכל ענף יש בו סיכונים ייחודיים רק לו. לכל מניה הנסחרת בת"א ישנו סיכון המורכב מסיכון שיטתי שהוא הסיכון של מדינת ישראל והשוק המקומי, סיכון ספציפי הנגזר מהסיכון התפעולי של הענף בו היא פועלת והסיכון הספציפי שלה כחברה בודדת בענף.

בשוק המקומי נראה כי עדיין לא כל השחקנים מבינים שהענף עבר תהליך וכעת יש לתמחר את הסיכונים התפעוליים בדומה לחברות הפקת אנרגיה אחרות בעולם. צריך לזכור שהסטטיסטיקה העולמית בחיפושי גז ונפט מדברת על קידוח אחד רטוב (תגלית) על כל שלושה קידוחים. מבחינה סטטיסטית, התגליות במים העמוקים של ישראל הינן בגדר מאורע נדיר (או נס אם תרצו). קשיים תפעולים בקידוח, הקמת באר וחס וחלילה תקלה הגוררת זיהום הינם חלק מהסיכונים התפעוליים של ענף הפקת האנרגיה ובזאת חברות דלק אנרגיה, ישראמקו יהש ורציו יהש לא שונות מחברות ענק בינלאומיות כגון אקסון מובייל, שברון, בריטיש פטרוליום וכו'.

הערה משפטית