קבוצת יפעת רכשה את חברת Effect-TV מקבוצת "מחקרי הגל החדש"

על פי הערכות שווי העסקה עומד על כ-700 אלף שקל. לדברי גבי בגס, מנכ"ל קבוצת יפעת " רכישת הזכויות על הפעילות והמודלים של Effect-TV יכולים לתרום רבות לפעילות שלנו בתחום המידע והניתוח מול המפרסמים בישראל"
מאיה זיסר |

קבוצת יפעת הודיעה היום (ג') על רכישת הפעילות בישראל של חברת Effect-TV, מקבוצת 'מחקרי הגל החדש' המתמחה בניתוח אפקטיביות של תוכן שיווקי. על פי הערכות שווי העסקה עומד על כ-700 אלף שקל.

חברת Effect-TV הוקמה בסוף שנת 2007 על ידי מחקרי הגל החדש, מתוך מטרה לתת מענה למפרסמים בתחום ניתוח האפקטיביות של פעילויות תוכן שיווקי בטלוויזיה. כיום היא החברה היחידה בארץ אשר מעניקה שירותי ניתוח אפקטיביות של תוכן שיווקי, המבוצעים על בסיס טכנולוגיה ומודל יחודיים שהחברה פיתחה. בין לקוחות החברה: תנובה, יוניליוור, חוגלה, בנק הפועלים, בזק, נוקיה, מפעל הפיס, פנסוניק, הראל, איסתא, טמפו וחברות רבות נוספות.

גבי בגס, מנכ"ל קבוצת יפעת, אמר כי "לאחר בדיקות ארוכות מצאנו כי חברת Effect-TV והפעילות הייחודית שלה בישראל מתאימים מאד לפורטפוליו של המוצרים שלנו ולאסטרטגיה של יפעת. רכישת הזכויות על הפעילות והמודלים של Effect-TV יכולים לתרום רבות לפעילות שלנו בתחום המידע והניתוח מול המפרסמים בישראל ולספק פתרונות בתחום התוכן השיווקי המתפתח שעד כה לא נתנו עליו דגש רב.

עופר לוי, מנכ"ל מחקרי הגל החדש: "אנו מברכים את יפעת על ההחלטה לרכוש את הזכויות על המודלים שלנו לפעילות בארץ. זוהי רכישה שיוצרת סינרגיה למוצרים הקיימים של יפעת ומעניקה לה ערך נוסף בדרך לפיתרון כולל בשוק המדיה והפרסום המקומי. עוד ציין לוי, כי "החל מהיום מיקוד החברה והמאמצים שלנו יושקעו בייצוא של המודלים והטכנולוגיה שפיתחנו לחו"ל, שם מדובר בשווקים גדולים מאד של תוכן שיווקי עם פוטנציאל כלכלי רב".

לדברי אורי אלמן, מנכ"ל Effect-TV, "במהלך השנתיים האחרונות המותג שלנו בנה לו אחיזה חזקה בשוק הפרסום המקומי, עם עשרות לקוחות מהמפרסמים הגדולים במשק, ויצר מודעות ליכולת למדוד את האפקטיביות של פעילויות תוכן שיווקי. מאז הושק המוצר ביצענו עשרות רבות של מחקרים וניתוחים עבור מפרסמים מקטגוריות שונות ויצרנו מומחיות בתחום התוכן השיווקי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.