קבוצת יפעת רכשה את חברת Effect-TV מקבוצת "מחקרי הגל החדש"
קבוצת יפעת הודיעה היום (ג') על רכישת הפעילות בישראל של חברת Effect-TV, מקבוצת 'מחקרי הגל החדש' המתמחה בניתוח אפקטיביות של תוכן שיווקי. על פי הערכות שווי העסקה עומד על כ-700 אלף שקל.
חברת Effect-TV הוקמה בסוף שנת 2007 על ידי מחקרי הגל החדש, מתוך מטרה לתת מענה למפרסמים בתחום ניתוח האפקטיביות של פעילויות תוכן שיווקי בטלוויזיה. כיום היא החברה היחידה בארץ אשר מעניקה שירותי ניתוח אפקטיביות של תוכן שיווקי, המבוצעים על בסיס טכנולוגיה ומודל יחודיים שהחברה פיתחה. בין לקוחות החברה: תנובה, יוניליוור, חוגלה, בנק הפועלים, בזק, נוקיה, מפעל הפיס, פנסוניק, הראל, איסתא, טמפו וחברות רבות נוספות.
גבי בגס, מנכ"ל קבוצת יפעת, אמר כי "לאחר בדיקות ארוכות מצאנו כי חברת Effect-TV והפעילות הייחודית שלה בישראל מתאימים מאד לפורטפוליו של המוצרים שלנו ולאסטרטגיה של יפעת. רכישת הזכויות על הפעילות והמודלים של Effect-TV יכולים לתרום רבות לפעילות שלנו בתחום המידע והניתוח מול המפרסמים בישראל ולספק פתרונות בתחום התוכן השיווקי המתפתח שעד כה לא נתנו עליו דגש רב.
עופר לוי, מנכ"ל מחקרי הגל החדש: "אנו מברכים את יפעת על ההחלטה לרכוש את הזכויות על המודלים שלנו לפעילות בארץ. זוהי רכישה שיוצרת סינרגיה למוצרים הקיימים של יפעת ומעניקה לה ערך נוסף בדרך לפיתרון כולל בשוק המדיה והפרסום המקומי. עוד ציין לוי, כי "החל מהיום מיקוד החברה והמאמצים שלנו יושקעו בייצוא של המודלים והטכנולוגיה שפיתחנו לחו"ל, שם מדובר בשווקים גדולים מאד של תוכן שיווקי עם פוטנציאל כלכלי רב".
לדברי אורי אלמן, מנכ"ל Effect-TV, "במהלך השנתיים האחרונות המותג שלנו בנה לו אחיזה חזקה בשוק הפרסום המקומי, עם עשרות לקוחות מהמפרסמים הגדולים במשק, ויצר מודעות ליכולת למדוד את האפקטיביות של פעילויות תוכן שיווקי. מאז הושק המוצר ביצענו עשרות רבות של מחקרים וניתוחים עבור מפרסמים מקטגוריות שונות ויצרנו מומחיות בתחום התוכן השיווקי".
התרסקות מטוס (צילום מסך)בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.
